(סבורני כי ימותו מילותי (יוסף ברודסקי
Иосиф Бродский
Иосиф Бродский
Мои слова, я думаю, умрут,
и время улыбнется, торжествуя,
сопроводив мой безотрадный труд
в соседнюю природу неживую.
В былом, в грядущем, в тайнах бытия,
в пространстве том, где рыщут астронавты,
в морях бескрайних - в целом мире я
не вижу для себя уж лестной правды.
Поэта долг - пытаться единить
края разрыва меж душой и телом.
Талант - игла. И только голос - нить.
И только смерть всему шитью - пределом.
1963
סְבוּרַנִי כִּי יָמוּתוּ מִּלּוֹתַי
סְבוּרַנִי כִּי יָמוּתוּ מִּלּוֹתַי
וְיַעֲבִיר הַזְּמַן בִּשְׂחוֹק מֵרִיעַ
וְיַעֲבִיר הַזְּמַן בִּשְׂחוֹק מֵרִיעַ
,לַטֶּבַע הַסָּמוּךְ, אֵינֶנּוּ חַי
,לַטֶּבַע הַסָּמוּךְ, אֵינֶנּוּ חַי
.כָּל עֲמָלִי הַמַּר וְהַמּוֹגִיעַ
.כָּל עֲמָלִי הַמַּר וְהַמּוֹגִיעַ
,בִּשְנוֹת עָבָר וְכַעֲבוֹר שָׁנִים
,בִּשְנוֹת עָבָר וְכַעֲבוֹר שָׁנִים
,בִּשְמֵי חָלָל וּבִצְפוּנוֹת הַחֶלֶד
,בִּשְמֵי חָלָל וּבִצְפוּנוֹת הַחֶלֶד
בִּתְהוֹם יַמִּים – בְּשׁוּם מָקוֹם אֲנִי
בִּתְהוֹם יַמִּים – בְּשׁוּם מָקוֹם אֲנִי
.כְּבָר לֹא רוֹאֶה כְּלַפַּי אֱמֶת אוֹהֶדֶת
.כְּבָר לֹא רוֹאֶה כְּלַפַּי אֱמֶת אוֹהֶדֶת
עַל הַמְּשׁוֹרֵר לִשְׁאֹף לִיצֹר אִחוּד
עַל הַמְּשׁוֹרֵר לִשְׁאֹף לִיצֹר אִחוּד
.בֵּין גּוּף לְנֶפֶשׁ – שְׁנֵי קַצְוֵי הַקֶּרַע
.בֵּין גּוּף לְנֶפֶשׁ – שְׁנֵי קַצְוֵי הַקֶּרַע
,רַק מַחַט הַכִּשְׁרוֹן, הַקּוֹל הוּא חוּט
,רַק מַחַט הַכִּשְׁרוֹן, הַקּוֹל הוּא חוּט
.וְהַתְּפִירָה – בַּמַּוֶת תֵּעָצֵר רַק
.וְהַתְּפִירָה – בַּמַּוֶת תֵּעָצֵר רַק
1963
1963