בַּבַּיִת אִמִּי שָׁאֲלָה: מָה קָרָה?

מִמָּה עֲצוּבָה אַתְּ, יַלְדָּה יְקָרָה?

אָמַרְתִּי: נָפַל הַכְּלַבְלַב וְנִשְׁבַּר לִי.

אָמַרְתִּי: עַל כֵּן עָצוּב לִי וְצַר לִי.

לָקַחְתִּי אוֹתוֹ ... רָצִיתִי לָשִׂים...

הֶחֱלִיק מִיָּדַי הוּא, נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים.

בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ נִזְכַּרְתִּי בַּכֹּל

כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַיּוֹם אוֹ אֶתְמוֹל.

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת כֵּיצָד זֶה קָרָה לִי –

פִּתְאוֹם הִתְבַּיַּשְׁתִּי, פִּתְאוֹם הָיָה רַע לִי.

הַשֶּׁקֶר בַּבֶּטֶן הִכְאִיב וְשָׂרַף,

הִרְעִישׁ בְּאָזְנַי וְדִגְדֵּג לִי בָּאַף.

רָצִיתִי לִבְכּוֹת, רָצִיתִי לִצְעֹק,

לִתְפֹּס אֶת הַשֶּׁקֶר בַּיָּד וְלִזְרֹק

רָחוֹק מִן הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר...

יָצָאתִי בְּשֶׁקֶט לְאוֹר הַפְּרוֹזְדּוֹר,

רָאִיתִי אֶת אִמָּא חוֹתֶכֶת סָלָט

וְרַצְתִּי, קָפַצְתִּי עָלֶיהָ כִּמְעַט,

חִבַּקְתִּי חָזָק בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם.

מַדּוּעַ, הַגִּידִי, עֵרָה אַתְּ עֲדַיִן? -

אּמִּי שָׁאֲלָה, אָז עָנִיתִי מַהֵר:

יֵשׁ סוֹד שֶׁחַיֶּבֶת אֲנִי לְסַפֵּר.

סִפַּרְתִּי לְאִמָּא שָׁעָה אֲרֻכָּה,

סִפַּרְתִּי, סִפַּרְתִּי בְּלֹא הַפְסָקָה,

הִשְׁפַּלְתִּי עֵינַי וְלָחַשְׁתִּי: סְלִיחָה.

אִמְּצָה הִיא אוֹתִי אֶל לִבָּהּ וְחִיְּכָה.

הַשֶּׁקֶר בַּבֶּטֶן נָמַס, נֶעֱלַם...

יוֹתֵר אֲנִי לֹא אֲשַׁקֵּר לְעוֹלָם,

אַגִּיד רַק אֱמֶת – כָּךְ הֶחְלַטְתִּי בַּלֵּב

כִּי אִם מְשַׁקְּרִים – זֶה אַחַר כָּךְ כּוֹאֵב.

בַּלַּיְלָה הָלַכְתִּי לִישֹׁן כְּרָגִיל

וְאַבָּא קָרָא לָנוּ סֵפֶר עַל פִּיל.

חָשַׁבְתִּי: גַּם לִי יֵש פִּילוֹן מִזְּכוּכִית

עוֹמֵד בַּמַּדָּף הוּא לְיַד לִכְלוּכִית.

בָּאֹסֶף שֶׁלִּי אֶצְלִי בַּמַּדָּף

יֵש סוּס וְשָׁפָן וַאֲפִלּוּ קַרְנַף.

נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם בַּכְּלַבְלַב שֶׁשָּׁבַרְתִּי,

נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם אֵיךְ לְאִמָּא שִׁקַּרְתִּי –

רָצִיתִי לָקַחַת אוֹתוֹ לַכִּתָּה,

אִמִּי לֹא הִסְכִּימָה, הִיא לֹא הִרְשְׁתָה.

גַּם אַבָּא אָמַר שֶׁאָסוּר וְהִסְבִּיר

כִּי אֵין לְטַלְטֵל צַעֲצוּעַ שָׁבִיר.

וְאִלּוּ אֲנִי בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט,

בְּעוֹד שֶׁאִמִּי אֶת שִׁירְאֵל מְסָרֶקֶת,

הִכְנַסְתִּי לַתִּיק שֶׁלִּי אֶת הַכְּלַבְלַב

וְרַצְתִּי לִשְׁתּוֹת שׁוֹקוֹ חַם עִם חָלָב.

יָצָאתִי הַחוּצָה אֶל בֹּקֶר קָרִיר,

הַגּוּר שֶׁל שְׁכֵנֵינוּ קָטָן וְשָׂעִיר

נָבַח "בֹּקֶר טוֹב" מֵעָמְקֵי הַפַּרְוָה,

נָבַח הַכְּלַבְלַב שֶׁבַּתִּיק בִּתְשׁוּבָה.

מִיָּד בַּכִּתָּה סִפַּרְתִּי לְרִינָה

שֶׁיֵּשׁ לִי בַּתִּיק כְּלַבְלַב מֵחַרְסִינָה,

וּכְשֶׁהַצִּלְצוּל נִגֵּן הַפְסָקָה

מִבְּלִי לְחַכּוֹת אֲפִלּוּ דַּקָּה

שָׁלַחְתִּי מַהֵר אֶת יָדִי אֶל הַתִּיק...

הוֹצֵאתִי שַׁבְרִיר עֲגַלְגַּל וּמַבְרִיק,

הָיְתָה זוֹ רַגְלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַכְּלַבְלַב,

בְּעֶצֶם, אוּלַי הָיָה זֶה זָנָב...