אברהם וחיה

(במנגינה "נתתי לה חיי")

אַךְ יוֹם אֶחָד הֵן הִצְטַלְּבוּ, דַּרְכֵי הַשְּׁנַיִם,

וְנִפְגְּשׁוּ יָרֹק וּתְכֵלֶת הָעֵינַיִם,

עַכְשָׁו אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹרְשִׁים הֵם יַחַד

וּמְקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לִחְיוֹת חַיֵּי פַּשְׁטוּת

לְצִדָּהּ שֶׁל קִדָּה – זֶה מָה שֶׁקָּרָה.

 

עַל דֶּשֶׁא הַחַוָּה

צוֹמַחַת אַהֲבָה,

גִּבְעָה בְּאוֹר שְׁטוּפָה,

מִתַּחַת לַחֻפָּה אַבְרָהָם וְחַיָּה

 

מָה נְאַחֵל לָכֶם? בְּרִיאוּת, שִׂמְחָה וָאֹשֶׁר,

שֶׁאַהֲבָה תִּגְבֹּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל וָקֹשִי,

תַּרְעִיפוּ זֶה עַל זֶה מִלּוֹת פִרְגּוּן וָשֶׁבַח,

וְגִנַּתְכֶם תַּצְמִיחַ יֶרֶק בְּכָל טֶפַח.

שֶׁמַּהֵר יִהְיֶה קָטָן הַמָּקוֹם בַּקָּרָוָן

לְצִדָּהּ שֶׁל קִדָּה – זֶה מָה שֶׁיִקְּרֶה.

 

עַל דֶּשֶׁא הַחַוָּה

צוֹמַחַת אַהֲבָה,

גִּבְעָה בְּאוֹר שְׁטוּפָה,

מִתַּחַת לַחֻפָּה אַבְרָהָם וְחַיָּה

הִיא הִתְחַנְּכָה בְּבֵית הוֹרִים-עוֹלִים מֵרוּסְיָה,

סָרְקָה כָּל אֶבֶן, כָּל חֻרְבָּה וָתֵל בְּסוּסְיָא,

הִיא טִיְּלָה לְלֹא לֵאוּת בְּחֵיק הַטֶּבַע,

עַל קַרְקָעוֹת שׁוֹנוֹת לָמְדָה בִּבְאֵר שֶׁבַע.

עִם תַּרְמִיל וְעִם פק"ל גַּם הִגִּיעָה לְנֶפָּאל,

נָדְדָה עַד קִדָּה - זֶה מָה שֶׁקָּרָה.

 

עַל דֶּשֶׁא הַחַוָּה

צוֹמַחַת אַהֲבָה,

גִּבְעָה בְּאוֹר שְׁטוּפָה,

מִתַּחַת לַחֻפָּה אַבְרָהָם וְחַיָּה

 

הוּא בְּמוֹשָׁב גָּדַל, בְּנוֹף שׁוֹפֵעַ צֶבַע,

כָּאן בַּגּוֹלָן הִכִּיר כָּל נַחַל, שְׁבִיל וָגֶבַע,

מִטּוּב לִבּוֹ הוּא שַׁבָּתוֹת סָגַר בְּרֶצֶף,

תַּשְׁבֵּץ, תַּשְׁחֵץ וְכָל חִידָה יִפְתֹּר בְּקֶצֶב.

בְּעוֹדוֹ מַמְשִׁיךְ לִגְדֹּד, הוּא לוֹמֵד עַל מַתָּכוֹת,

מִגְּדִידָה לְקִדָּה – זֶה מָה שֶׁקָּרָה.

 

עַל דֶּשֶׁא הַחַוָּה

צוֹמַחַת אַהֲבָה,

גִּבְעָה בְּאוֹר שְׁטוּפָה,

מִתַּחַת לַחֻפָּה אַבְרָהָם וְחַיָּה