לרותי היקרה,

זָכִינוּ בִּשְׁכֵנָה טוֹבָה,

בַּחֲבֵרָה חַמָּה, דּוֹאֶגֶת.

יִפְגֹּש יָדֵךְ הַנְּדִיבָה

מִי שֶׁיָּדוֹ אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת.

לֹא לְחִנָּם בְּיַלְדוּתֵךְ

קִבַּלְתְּ אֶת שֵׁם אֵם הַמְּלוּכָה -

אַתְּ לֹא חוֹסֶכֶת מִזְּמַנֵּךְ,

לֹא מִתְעַיֶּפֶת מִטִּרְחָה,

לָתֵת לֹא מְהַסֶּסֶת -

יוֹם יוֹם גּוֹמֶלֶת חֶסֶד.

זָכִינוּ בִּשְׁכֵנָה שְׂמֵחָה

שֶׁרִקּוּדֵי עַמִּים רוֹקֶדֶת

וּמְטַיֶּלֶת בְּבִטְחָה

בְּכָל מָקוֹם נִידַּח בַּחֶלֶד.

זָכִינוּ כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת

לְהַעֲמִיק בְּנָ"ךְ בְּיַחַד,

וּבְבֵיתֵךְ בַּשַּׁבָּתוֹת

הָיִיתְ מוֹרָה וּמְאָרַחַת.

אַתְּ מִתְרַחֶקֶת בְּמִקְצָת,

אַךְ מֵחֶבְרוֹן אַתְּ לֹא נִפְרֶדֶת

כִּי הַחִבּוּר הַזֶּה לָעַד -

נַפְשֵׁךְ לָעִיר הַזֹּאת נִצְמֶדֶת.

תָּמִיד אֶצְלֵנוּ בְּחַרְסִינָה

פָּנַיִךְ לְקַבֵּל נִשְׂמַח.

רַק תְּנַאי אֶחָד לִי - תַּעֲשִׂי נָא

הַקּוּסְקוּס הַטָּעִים שֶׁלָּךְ!