אֲבוֹי! הִתְנַפֵּחַ הָאַף וְשָׂרַף,

מִהֵר הַכְּלַבְלַב לְצַנֵּן אֶת הָאַף –

נִתֵּר וְקָפַץ לְמֵי הַבְּרֵכָה,

פִּתְאוֹם רָאָה דָּג שֶׁשָּׁט בְּתוֹכָהּ.

סְלִיחָה – הוּא נָבַח – הָאוּ-הָאוּ,

אַתָּה אָמַרְתָּ כָּאן מְיָאוּ?

קְוָה-קְוָה – צָחֲקָה  לְיָדוֹ  הַצְּפַרְדֵּעַ:

הַדָּג הַשַּׁתְקָן לְדַבֵּר לֹא יוֹדֵעַ.

אָז בֶּטַח זוֹ אַתְּ! – שָׂמַח הַכְּלַבְלַב,

נִפְנֵף בְּאָזְנָיו וְכִשְׁכֵּשׁ בְּזָנָב.

עָנְתָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ תְּפוּחַת גַּאֲוָה:

אֲנִי מְקַרְקֶרֶת קָבוּעַ: קְוָה-קְוָה.

רָטֹב וְעָצוּב הוּא חָזַר לַחָצֵר,

הִנֵּה עַכְבָּרוֹן תַּחַת שִׂיחַ נוֹבֵר.

נָבַח הַכְּלַבְלַב: הָאוּ-הָאוּ,

אַתָּה אָמַרְתָּ כָּאן מְיָאוּ?

הֲצִילוּ! –  צִיֵּץ הָעַכְבָּר הָאָפֹר,

רָעַד עַד זְנָבוֹ וְנִמְלַט אֶל הַחֹר.

רָבַץ הַכְּלַבְלַב הֶעָיֵף תַּחַת אֵשֶׁל,

הִתְחִיל לְנַמְנֵם בְּצִלּוֹ עַל הַדֶּשֶׁא.

פָּרָה לִקְּקָה אֶת אַפּוֹ בֶּחָלוֹם,

כִּבְשָׂה חִיְּכָה לוֹ...

אַךְ מָה זֶה?

פִּתְאוֹם

מֵעַל לְאָזְנוֹ שׁוּב נִשְׁמַע: מְיָאוּ-מְיָאוּ,

קָפַץ הַכְּלַבְלַב – מִי יִלֵּל?

    מִיהוּ?

מַהוּ?

הִבִּיט מִסְּבִיבוֹ – עַל הַדֶּשֶׁא, מִמּוּל,

עָמַד וְיִלֵּל חָתוּל-חֲתַלְתּוּל.

וְאָז כְּמוֹ הַכֶּלֶב הַהוּא הָרַגְזָן

מָתַח הַכְּלַבְלַב אֶת זְנָבוֹ הַקָּטָן,

נָהַם בְּקוֹלוֹ הַדָּקִיק וְנָבַח –

יִלֵּל הֶחָתוּל, הִסְתּוֹבֵב וּבָרַח...

בְּנַחַת רָבַץ הַכְּלַבְלַב תַּחַת אֵשֶׁל,

חָזַרַ לְנַמְנֵם בְּצִלּוֹ עַל הַדֶּשֶׁא...

וְכָל הַחַיּוֹת בֶּחָלוֹם אֵלָיו בָּאוּ,

וְהוּא כְּבָר יָדַע

מִי אָמַר מְיָאוּ.

כְּלַבְלַב, שֶׁיָּשַׁן עַל הַדֶּשֶׁא, בַּכָּר,

פִּתְאוֹם הִתְעוֹרֵר מִצְּלִיל לֹא מֻכָּר –

מֵעַל לְאָזְנוֹ 'מְיָאוּ-מְיָאוּ' נִשְׁמַע,

קָפַץ הַכְּלַבְלַב, הִסְתּוֹבֵב – הַס, דְּמָמָה...

מִי זֶה שֶׁהִרְעִישׁ כָּאן לִפְנֵי רֶגַע קָט?

מִי זֶה שֶׁיִּלֵּל לְיָדוֹ וְנִמְלַט?

הָלַךְ הַכְּלַבְלַב לַחָצֵר הַסְּמוּכָה,

רָאָה מְלוּנָה בְּצֵל הַסְּכָכָה.

וּבַמְּלוּנָה – כֶּלֶב צַיִד גָּדוֹל,

נִגַּשׁ הַכְּלַבְלַב אֶל הַכֶּלֶב לִשְׁאֹל:

סְלִיחָה – הוּא נָבַח – הָאוּ-הָאוּ,

אַתָּה אָמַרְתָּ כָּאן מְיָאוּ?

הַכֶּלֶב רָגַז: חָצוּף, עַז-פַּרְצוּף!

נָהַם: בְּר-ר-רַח מִכָּאן, בְּר-ר-רַח מִמֶּנִּי וָעוּף!

נִבְהַל הַכְּלַבְלַב וּבָרַח לָשָּׂדֶה,

כִּבְשָׂה נֶעֱמְדָה שָׁם לְיַד הַגָּדֵר.

נָבַח הַכְּלַבְלַב: הָאוּ-הָאוּ,

זוֹ אַתְּ שֶׁאָמַרְתְּ קֹדֶם מְיָאוּ?

עָנְתָה הַכִּבְשָׂה: הַצְּלִיל קְצַת דּוֹמֶה,

אַךְ כְּמוֹ אַחוֹתַי רַק פּוֹעָה אֲנִי: מֶה, מֶה-מֶה, מֶה-מֶה.

לָגַם הַכְּלַבְלַב מֵי גְּשָׁמִים מִקְּדֵרָה,

וּלְפֶתַע נִתְקַל בְּרַגְלָהּ שֶׁל פָּרָה.

סְלִיחָה – הוּא נָבַח – הָאוּ-הָאוּ,

זוֹ אַתְּ שֶׁאָמַרְתְּ קֹדֶם מְיָאוּ?

עָנְתָה הַפָּרָה בִּתְמִימוּת: מִי-מָה-מוּ?

אֲנִי כָּל הַיּוֹם רַק גּוֹעָה: מוּ-מוּ-מוּ.

הִמְשִׁיךְ לְגַשֵּׁשׁ הַבַּלָּשׁ הַמַּתְחִיל,

הִנֵּה בַּרְוָזוֹן בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל.

סְלִיחָה – הוּא נָבַח – הָאוּ-הָאוּ,

אַתָּה אָמַרְתָּ כָּאן מְיָאוּ?

גַּע-גַּע – זֶה קָשֶׁה וְגַם מְיַגֵּעַ,

אֲנִי רַק יוֹדֵעַ לְגַעְגֵּעַ.

הוֹרִיד הַכְּלַבְלַב אֶת אַפּוֹ הַסַּקְרָן,

דְּבוֹרָה שָׁם יָשְׁבָה עַל פִּרְחֵי זְעַפְרָן.

נִסָּה הוּא לִתְפֹּשׂ אֶת כְּנָפָהּ בְּשִׁנָּיו,

עָקְצָה הַדְּבוֹרָה אוֹתוֹ פֶּתַע בָּאַף.

מָחְאָה בִּכְנָפֶיהָ וְעָפָה לְמַעֲלָה.

טִפְּשׁוֹן שֶׁכְּמוֹתְךָ, ז-ז-ז –  זִמְזְמָה לָהּ.