צחק ותמר

(במנגינה "מי לא יבוא")

הַיּוֹם הוּא יוֹם נֶהְדָּר,

עַכְשָׁו יִצְחָק וְתָמָר לַנֶּצַח יַחַד.

הַיּוֹם הוּא יוֹם מְמֻתָּק,

יוֹם שֶׁל תָּמָר וְיִצְחָק, שִׂמְחָה זוֹרַחַת.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, הָרִנָּה עוֹלָה, לֹא דַּי לָהּ.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, וְנִרְקֹד פֹּה כָּל הַלַּיְלָה.

 

הִיא כְּבָר סְטוּדֶנְטִית, עַלְמָה עֲדִינָה, קְצָת מִתְבַּיֶּשֶׁת,

הוּא בְּמַסְלוּל מְאַתְגֵּר לִקְצֻנָּה, פְּגִישָׁה נִרְגֶּשֶׁת.

לְגַן קָסוּם נִכְנְסָה לְאִטָּהּ, מִבְּלִי לָדַעַת,

שָׁם הוּא עָמַד לְהַפְתִּיעַ אוֹתָהּ, הוֹצִיא טַבַּעַת.

 

יַחַד תַּמְשִׁיכוּ לִלְמֹד וְלִלְחֹם,

בְּלִי לְוַתֵּר לְהַגְשִׁים כָּל חֲלוֹם,

שָׁנָה בְּרוּכָה קִבְּלָה פְּנֵיכֶם בַּפֶּתַח.

אֵשׁ אַהֲבָה בְּבֵיתְכֶם לֹא תִּכְבֶּה,

צְחוֹק יְלָדִים יִשָּׁמַע בּוֹ הַרְבֵּה,

שָׁלוֹם וָאֹשֶׁר בּוֹ יִשׁרוּ לְבֶטַח.

 

הַיּוֹם הוּא יוֹם נֶהְדָּר,

עַכְשָׁו יִצְחָק וְתָמָר לַנֶּצַח יַחַד.

הַיּוֹם הוּא יוֹם מְמֻתָּק,

יוֹם שֶׁל תָּמָר וְיִצְחָק, שִׂמְחָה זוֹרַחַת.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, הָרִנָּה עוֹלָה, לֹא דַּי לָהּ.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, וְנִרְקֹד פֹּה כָּל הַלַּיְלָה.

בִּבְנֵי צִיּוֹן הִיא נוֹלְדָה בְּשַׁבָּת, יַלְדָּה שְׁחַרְחֹרֶת,

פֶּרַח לִבְלֵב קְצָת לִפְנֵי ט"ו בִּשְׁבָט, בְּאֶמְצַע חֹרֶף.

בַּת אַחַר כַּמָּה בָּנִים מְתוּקִים, פִּתְאוֹם הִגִּיעָה,

שֶׁפַע שִׂמְחָה וְאֵין סְפֹר חִיּוּכִים אִתָּהּ הֵבִיאָה.

בֵּין הַבָּנִים הִיא גָּדְלָה וּפָרְחָה

בְּכַדּוּרֶגֶל אִתָּם שִׂחֲקָה,

לְפִי שְׁמִיעָה נִגְּנָה בְּיוּקוּלֶיְלִי.

בַּהֲנָאָה בִּכְפַר פִּינֶס לָמְדָה,

בְּ"וְהָדַרְתָּ" כָּל סַבָּא כִּבְּדָה,

בַּיָּם הִיא מְחַפֶּשֶׂת צֶמַח-פֶּלֶא.

 

הַיּוֹם הוּא יוֹם נֶהְדָּר,

עַכְשָׁו יִצְחָק וְתָמָר לַנֶּצַח יַחַד.

הַיּוֹם הוּא יוֹם מְמֻתָּק,

יוֹם שֶׁל תָּמָר וְיִצְחָק, שִׂמְחָה זוֹרַחַת.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, הָרִנָּה עוֹלָה, לֹא דַּי לָהּ.

זֶה לִכְבוֹדְכֶם שָׁרִים כֻּלָּם,

שְׁנֵיכֶם מוּל כָּל הָעוֹלָם, וְנִרְקֹד פֹּה כָּל הַלַּיְלָה.

 

בְּקִרְיַת אַרְבַּע-חֶבְרוֹן הוּא נוֹלַד, כְּחֹל עֵינַיִם

אֶת לֵב כֻּלָּנוּ שָׁבָה הוּא מִיָּד, גֻּמּוֹת לוֹ שְׁתַּיִם.

בֵּן אַחַר כַּמָּה בָּנוֹת מְתוּקוֹת, אֵלָיו חִכִּינוּ

לְמַתָּנָה מְיֻחֶדֶת מְאוֹד פִּתְאוֹם זָכִינוּ.

 

יֶלֶד סַקְרָן, לְכָל חוּג הוּא נִרְשַׁם,

בְּקַפּוּאֵרָה, בְּג'וּדוֹ לָחַם,

וְרָץ לְכַדּוּרֶגֶל בְּכָל עֶרֶב.

אֶלֶף תָּכְנוֹת בְּתִיכוֹן הוּא כָּתַב,

עַל הַגְּמָרָא בְּחַבְרוּתָא יָשַׁב,

פָּרַט עַל הַגִּיטָרָה לְלֹא הֶרֶף.