סיפור הבריאה של תרבויות מסופוטמיה

בכל תרבויות המזרח התיכון הקדום, ומצרים הפרעונית, נמצאו כתבים מפורטים ובהם סיפור מעשה בריאת העולם ובריאת האדם[1], והם כמו יונקים ממקור אחד: המראות המקיפים את בני האדם מרגע היוולדם, כל יום ומידי יום; ודרכם של בני האדם לחקור את סביבתם ולנסות להסביר ולהבין אותה, ואת מהות ומאפייני חייהם הם בעולם, ומהקורות והאירועים שהשפיעו על בני האדם שיתרו מסורות אלה, כפי שהובנו על ידם.

המיתוסים השומרים הם הקדומים שבמיתוסים של המזרח התיכון הקדום העוסקים בשאלות של בריאת העולם[2]. אף כי לא נמצא עדיין מיתוס שומרי מקיף וכולל של הבריאה הרי שהספרות השומרית מביאה קטעים בודדים העוסקים בסוגית בריאת העולם, ומיתוסים ואפוסים רבים פותחים במבוא קוסמולוגי הדן בנושא זה, הקובע את עלילת האפוס המתואר לימי בראשית, כאשר נברא העולם, כמו למשל האפוס "גִלְגַמֵש[3] אֵנֱכִּדֻ ועולם המתים[4]" או האפוס "אִנ- נַּ, גלגמש ועץ ה"הֻלֻפֻּ" המציין, בתיאור הבריאה כי אז, בימי הראשית האלה, גם "כל מה שיש בו צורך נוצר".

המיתוס הבבלי, הידוע בשם "אֵ-נוּ-מַ אֵ-לִשׁ[5]", על שם מילות הפתיחה שלו ("כאשר ממעל" "בעת ממעל")[6], אשר הועלה על הכתב כבר בתחילת האלף השני לפני הספירה המקובלת[7], והתגלה כתוב על שבעה לוחות חמר ליד העיר נינווה, מתאר מאבק בין שני האלים הבוראים, וצאצאיהם, מאבק המוצא ביטוי מיתוסים של עמים רבים בעולם, אשר חלק מהחוקרים סבורים כי הוא מייצג את המאבק בין המינים, שמוצא ביטוי במיתוסים של דתות רבות בעולם[8]. תוך כדי פעילותם המשותפת במעשה הבריאה.

מסופוטמיה (הסהר הפורה): שומר (מ 3500 לפני הספירה המקובלת) ; אשור (מ 2500-608 לפני הספירה המקובלת), אכד ; (מ 2350 לפני הספירה במקובלת, שאז נכבשה שומר על ידי האכדים) השומרים השיבו לעצמם את השלטון (תקופת אֻר השלישית או התקופה החדשה של שומר) ושלטו באזור דרום מסופוטמיה שנית בין השנים 2003-2011 לפני הספריה המקובלת. [ממלכת בבל קמה בהדרגה, החל בשנת 1130 לפני הספירה המקובלת על ידי בני שבטים אמוריים שהתגוררו באזור ונאמעו באוכלוסייה המקומית].

ערי המדינה של שומר, שקמו על יסודם של המרכזים העירוניים בתרבויות שקדמו להגעת השומרים לדרום מסופוטמיה

הממלכה האכדית, האכדים אמצו את תרבותם של השומרים ואת הכתב השומרי, והתאימו אותו לשפתם השמית[9]. תרבות השומר השפיעה גם על העמים האחרים באזור.

הערות:

[1] ר': שמואל אברמסקי, סיפורי הבריאה בפי עמי קדם האליליים, מחניים, פ"ד, תשכ"ג; יעקב קליין, יצחק אבישור, משה ויינפלד, סיפורי בריאה קדומים, ב: מנחם הרן (עורך), עולם התנ"ך, כרך א', הוצאת דברי הימים, 1983-1996

[2] על שומר, העם הארץ והממלכה, ר' נספח: ההיסטוריה מתחילה בשומר: קיצור תולדות שומר ותרבותהּ.

[3] על גלגמש ורעו אנכד ר' להלן (המבול במיתוס הבבלי)

[4] גלגמש אנכד ועולם המתים (בתרגום לאנגלית). על האפוס של גלגמש ר' להלן

[5] להלן אנומה אליש כמקובל בתעתיק העברי.

[6] כאשר ממעל השמים היו חסרי שם; ומתחת הארץ טרם נקראה; היה אפסו הקדמון אביהם; ותיאמת שהולידה את כולם; מימיהם התערבבו יחדיו; שדה עוד לא נמצא וביצה לא נראתה;

בזמן שהאלים טרם נוצרו (תרגום: ש. שפרה י. קליין)

[7] על הלוחות המכילים את המיתוס ותכנם. תרגום שבעת הלוחות וגם; המיתוס בתרגום לאנגלית (1902) ; וגם ; על גילוי הלוחות וניתוח הכתוב בהם (כולל השוואה לסיפור הבריאה בתנ"ך) ור' גם: אבי וורשבסקי, אביבה לוטן, רוני מגידוב, אילה פז, סיפור הבריאה הבבלי, ב: נורית אלרואי ונירית נחום לוי (עורכות), עלילות ראשית, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2003

[8] הכוונה למאבק ומתח בין אלה אם לבין אל ראשי, אשר מפרה אותה ואת האדמה כדי שיצמח היבול. לעתים האלה האם משמרת מעמד נפרד, לעיתים היא אחותו של האל הראשי ולעתים אשתו. תיאור היחסים שבין שניים אלה משקף את אופי החברה בה הוא מתקיים ומעמד הגבר והאישה בחברה זו. המונח "האלה האם" מתייחס לאלה המייצגת אימהות, פוריות, יצירה, או אלה המגלמת את השפע של הטבע בכלל, שאז היא מכונה גם "אמא אדמה". אלות רבות ושונות שייצגו את האימהות בדרך זו או אחרת, חלקן היה קשור ללידתה של האנושות כולה ואחרות ייצגו את הפוריות ובמיוחד את פוריות האדמה. כמה דמויות קטנות , חושניות שנמצאו במהלך חפירות הן כבר מהתקופה הפלאוליתית העליונה. המפורסמת שבהן היא "ונוס מווילנדורף" שגולפה בערך בשנת 24000 לפני הספירה המקובלת. ארכיאולוגים רבים סבורים כי דמויות אלה מייצגות אלות בעוד אחרים סבורים כי הן גולפו למטרות אחרות. במיוחד מפני שהן קדומות באלפי שנים מכל תיעוד של אלה אם כלשהיא. גם בתקופה הנאוליתית כל תת תקופותיה, ועל השינויים באורחות חיים שאירעו בה, התגלו צלמיות שיתכן והן מייצגות עתה את האלה האם משום הקשר שהתהדק בין בני האדם לתנובת האדמה, עקב המעבר ההדרגתי לחברה חקלאית. חוקרים גם חילקו את האלה האם לשלוש קבוצות: קבוצה הקשורה למים וחשיבותם לחיים, קבוצה הקשורה ללידה ולאדמה וקבוצה הקשורה דווקא למוות, לסיום החיים. אם כך בהחלט יתכן שזו המשכיות של רעיון שנבט כבר בתקופה הפלאוליתית והמשכו בחברה הנאוליתית שהדגישה את מעמדה ומקומה של האלה האם דווקא, וזאת בכל התרבויות ובכל היבשות. גם אחר כך, בפנתיאוני האלים שבהם ראש האלים הוא זכר, תמיד נצבה בצדו אלה במעמד של אם כל חי, הקשורה לאדמה או למים, אף כי לעתים היא נדחקה ממעמדה, או הוצגה באור שלילי. מכיוון שבתקופה הפליאוליתית ובראשית התקופה הנאוליתית (ר' להלן: החברה והדת בתקופות אלה).