לקראת תום תקופת האבן, הוא עידן התום, רכשו בני האדם ידע נוסף לידיעותיהם עד כה. הם פיתחו טכנולוגיות שאפשרו להם לבנות מונומנטים רחבי הקף, המשיכו את הפעילות המשותפת וההעשרה ההדדית שאפיינו אותם מזה אלפי שנים, הן כדי ליעל את הכישורים ולהעמיק את הידיעות, והן כדי להיות מוגנים. הם החלו לתהות על משמעות הדברים: מקומם ביקום, הקשר שבינם לבין אבותיהם הקדומים, ובינם לבין הטבע. והם המשיכו לחקור את העולם ולהשתמש בידע הזה כדי לחיות חיים פוריים יותר.
אז קמו יישובים של קבע, בעלי חיים וצמחים בויתו, והתפתחה החקלאות. היישובים גדלו והלכו והקשר שבין בני האדם החיים ביישוב מסוים נשען על אמונה משותפת שבאה לידי ביטוי בטכסים ובתרבות משותפים. בני האדם החלו להתמחות בתפקידים מוגדרים והיו בינם מי שצברו רכוש וזכו למעמד של מנהיגים רוחיים או מדיניים, בעוד האחרים שהמשיכו לעמול לבנות וליצור.
הקשר בין בני האדם לטבע כולו השתנה: הם לא היו עוד חלק מהיקום, הם הו מפענחי היקום ושליטיו; כל היקום כלו נועד לשרתם: בעלי החיים הצמחים ומשאבי הטבע.
האדמה, זו אם כל החיים, אשר מפירותיה חיו, הפכה לרכושם. אבל עתה, כשלא יכלו לעבור ממקום למקום, נדרשו לאדמה רבה יותר ויותר כדי לספק את צרכיהם שהלכו ורבו. הם דלדלו את האדמה עד כי לא יכלה יותר להעניק להם מטובה. והם יצאו לפשוט על בתיהם של שכניהם; על אדמותיהם של אחרים, על בתיהם. ועל מקורות המים. כך, מקווי ומקורות המים שהוענקו לכל, לבני האדם ולבעלי החיים, הפכו לרכושם של מי שהתגוררו סמוך להם ועבורם בלבד.
הם כרתו את היערות עד כי לא נותרו עוד עצים, והאדמה עמדה ערומה, סלעיה חשופים, כמו מביטים כלפי השמיים בתוכחה, אולי בעצב.
אז יצאו לחפור בגופה של האדמה, להעלות ממעמקים נחושת ובדיל, ברזל כסף זהב ואבני חן. בצד כלי העבודה, עבורם הספיקה כמות מעטה של חומרים, הכינו כלי נשק, תכשיטים וחפצי מותרות. ככל שכרו, כך נצרכו לעוד. מחילות מחילות חפרו בבטן האדמה וערמות של אדמה פִּזרו לרוח, ולא אמרו די.
הידע שנרכש שימש גם להכנת חפצי מותרות שאין בהם צורך ותועלת. להקמת מבני ענק שהצריכו משאבים אדירים, ולורב גם עבודות כפייה, כדי למצוא תכלית וטעם לקיומם או כדי להאדיר את שמם, (שמם של השלטים) ושם אליהם.
העמיקה התחרות בין קבוצות בני האדם. הידע שנרכש שימש להכנת כלי נשק. אך לא רק לציד יעיל ואפקטיבי יותר, או להגנה מפני בעלי חיים שסביבתם הטבעית נעלמה והם עצמם החלו להכחד; כלי נשק נגד אחיהם שישבו לידם, כדי להגדיל את שטחי אדמתם ואת רכושם. לתחרות בין בני האדם בכלל, באותו מקום יישוב, באותה משפחה, בין אחים; לקנאה ולטינה, לדיכוי החלשים ולניצולם, לצבירת רכוש, לשפיכות דמים ולמאבקי כוח בתוך הקבוצה שהייתה פעם מושתתת על קשרי דם ואמון הדדי, ובין הקבוצות שהיו פעם המשען והתמיכה בעתות מצוקה.
עם תום תקופת האבן, עידן התום, גורשו בני האדם מגן עדן, ובראו את הגיהינום על פני האדמה.