העובדה שהערים השומריות נמצאו במשך כאלפיים שנה במצב של לוחמה מתמדת, בינן לבין עצמן ובינן לבין פולשים מצפון וממזרח, גרמה לכך שהשומרים פתחו טכניקות לוחמה ברמה גבוהה והשתמשו בטכנולוגיות שעמדו לרשותם לפתח כלי לחימה יעילים ורבי עצמה. בנוסף, יכלו לאמץ שיטות כאלה שפותחו על ידי העממים שפלשו לעמק הסהר הפורה, ולהתאימן לצרכיהם.
המלחמה הראשונה המתעודת היא מלחמתו של מלך לגש שהוביל את צבאו, חיל רגלים בעיקר, נגד הצבא של אֻמַ בשנת 2525~, ואשר תוצאותיה תועדו על גבי מצבת הזיכרון (stele) המכונה "מצבת הנשרים". על פי התבליטים בעמוד נשאו חיילי הרגלים השומרים חניתות, חבשו קסדות נחושת ונשאו מגני עור או מגנים קלועים מנצרים. נושאי החניתות ערוכים במבנה הדומה למבנה ה"פלנקס" (שורות שורות צפופות ) דבר המצריך אימון ומשמעת; מכאן עולה כי יתכן שלשומרים היה צבא מקצועי.
על פי התיאורים של קרב זה נראה השומרים השתמשו בעגלות רתומות לערודים. מרכבות מלחמה קדומות אלה לא הוכיחו יעילות בקרב כמו הדגמים שנבנו אחר כך, ויתכן ששמשו לתובלה, למרות שהצוות שלהן נשא גרזני מלחמה ורמחים.
מרכבות המלחמה השומריות המאוחרות יותר היו בעלות שני גלגלים ועליהן צוות של שני לוחמים, והן היו רתומות לארבעה ערודים. המרכבה עצמה הייתה עשויה מעשה קליעה מקנים, כסל והגלגלים היו יציבים יותר.
הערים השומריות היו מוגנות על ידי מערכת חומות עבה וכפולה כך שהערים יכלו לעמוד במצור[1].
הפלנקס השומרי: תרשים פרט מתוך מצבת הנשרים (למטה)
הלוחם השומרי האולטימטיבי: גלגמש. למעלה מימין: גלגמש כפי שתואר באסטלי מימי סרגון השני, בשמאלו גור אריה ובימינו חרב מעוקלת
גלגמש נלחם עם רעו אֵנְכִּדֻ במפלץ הֻמַמְבַּ ובידו קרדום, בידי אנכד פגיון, לשניהם חרבות בחגורתם
גלגמש נלחם עם רעו אֵנְכִּדֻ במפלץ ששלחה עליו האלה אשתר, גלגמש חמוש בקשתות ובפגיון ולאֵנְכִּדֻ חנית
רכבי מלחמה שומרים קדוםמים בעלי ארבעה גלגלים, הנס של אֻר, 2600
רכב המלחמה השומרי הקדום: פריט מתוך הנס של אר
הנס של אר: הצד המתאר עתות מלחמה
רכב המלחמה השומרי בעל שני הגלגלים
שחזור גלגל שומרי
כלי נשק שומרים: למעלה: גרזני מלחמה ; למטה: פגיון טכסי מקברה של פ-אב
מימין: קסדת לוחם ; משמאל: פגיון
אנ –נ, אלת המלחמה והפריון, חמושה בחצים ובחרב מעוקלת, מעניקה כמתת שבויים למלך
המלחמה בגותים: לגותים חניתות ארוכות ומגנים גבוהים, לשומרים קשתות וחרבות מעוקלות
חיילים אכדיים, חמושים בקשתות, חניתות, פגיונות ואלות, אסטלה מהעיר גִרְסֻ
אסטלי הניצחון של סרגון מלך אכד, (זהות האויבים איננה ידועה משום שהאסטלי איננה שמורה אך הם מתוארים כשמעל גופותיהם דואים נשרים ואת נבלותיהם טורפים כלבים). בקטעזה נראים החיילים האכדים, צועדים בשורה אחרי מלכם המוגן בשמשיה, חמושים בחרב מעוקלת
האסטלי המתארת את נצחון המלך האכדי נַרַאמ- סִינ על בני שבט לולובי מהרי הזגרוס[2], מציגה אותו בדמות אל (חובש את כובע האלים בעל הקרניים), עולה מעלה בהר, על כתפי חייליו, שהם עצמם נשענים על אויביהם המוכים (מימין התבליט). 2254~ המלך וחייליו חמושים בחניתות ובקשתות.