בירוא יערות הוא תהליך של כריתת עצי יער על ידי בני האדם, מסיבות שונות, ובעיקר כדי להשתמש בעץ כחומר גלם לבנייה או לבעירה, וכדי ליצור קרות יער כדי לעבוד את האדמה בהן. זהו תהליך שהתקיים ומתקיים בכל העולם ויש לו השפעה רבה, מיידית ומצטברת, על גורמים רבים כמו האקלים, מקדם ההשתקפות (albedo) של כדור הארץ[1], ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה של כדור הארץ, ועוד.
דברי אפלטון בדיאלוג כריטיאס, שהובאו לעיל[2], על דלות האדמה ביוון ההררית כתוצאה משטפי המבול, שנגרמו כתוצאה מאי שביעות רצונם של האלים מהתנהלות בני האדם, הוא אכן מתאר את האדמה קשת העיבוד ביוון ההררית, תוצאת מיליוני שנות שחיקה ותהליכים גיאולוגיים, אך גם את תובנות האדם כי אדמת עילית מההרים נסחפת לעמקים וחושפת את הסלע. ליערות יש תפקיד משמעותי בשמירה על אדמת העילית, וברואם המהיר והמסיבי תרם רבות ליצירת שטחים קשים לעיבוד עד כי אכן המתגורר באזורים כאלה מתגשמים בו דברי ה' לאדם עם הגרוש מגן העדן "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ"[3].
כשגילו בני האיים האגאיים את סוד הכנת הברונזה, מנחושת ובדיל, הקימו ממלכה מפוארת, היא הממלכה המינואית. הם בנו רשת מסחר ענפה שמרכזה בכרתים, וממנה שגרו מוצרים וחמרי גלם לארבע רוחות השמיים. בהדרגה, נכרתו כמעט כל היערות באתרים בהם נכרה הבדיל, כדי להפכם לפחם לצורך הכנת הברנזה ויצירת הכלים שנדרשו כל כך בחברות שבמערב הפכו לחקלאיות ובהם כלי הנשק, להגנה מפני פולשים או כדי להרחיב את שטחי מחייתם. כריתה זו של יערות, במיוחד בקפריסין, השפיעה על הדלדלות האוכלוסיה, ובנוסף, בכל רחבי האזור, נפוצו מחלות ורעב[4].
אחר כך, כאשר פגע אסון טבע באיי הים האגאי, והרס כליל את האי סנטוריני, נוצלה חולשתם של המינואים על ידי תושבי החוף המערבי של יוון, בני מיקני, והם השתלטו על השטחים ועל המורשת המסחרית של קודמיהם. ועל אף שהמשיכו את ההשתלטות גם על מרכזי סחר בחופה המזרחי של אנטוליה, גם הם בסופו של דבר הפכו קרבן לאלימות שאפיינה, מאז המהפכה הנאוליטית, את בני האדם.
ברוא היערות היה גם הגורם הישיר למפלתם של עמים נוספים. אפילו בני המאיה, שפעלו ושלטו במרכז אמריקה המשך אלפי שנים, בין המאות השלישית ותשיעית לספירה המקובלת, אשר בדרך כלל מתוארים כמי שחיו בתואם עם הטבע והסביבה, ונעלמו פתאום מעל במת ההיסטוריה, באסון דמוגרפי מהיר ואלים; כנראה חדלו מלהתקיים בשל ברוא היערות, מפי שהרסו כמעט את כל העצים באזורי מחייתם כדי לשתול ולגדל תירס, לבנייה ולחימום. תהליך שצבר תאוצה דווקא בזמים קשים, וזרז את הנפילה הסופית שלהם. לחמרי בנייה למשל השתמשו בני המאיה בכעשרים עצים לחימום אבני סיד שיצרו בסך הכל כמות טיח שהספיקה למטר מרובע בנוי אחד. מקדשיהם המפוארים היו אדירי קירות בנויים ועל כן הלכה וגדלה כמות היערות שנכרתו והשטח עליהם גדלו העצים נשרף,כדי לספק את הצורך בתחזוקת ובינוי המקדשים האלה. לאדמות שעובדו לא ניתן הזמן המספיק לצמיחה מחודשת של היער בעוד באיכרים מעבדים שטח אחר, כדי למנוע הדלדלות התנובה, אלא השדות עובדו ללא הפסק וללא אפשרות לאדמה להתאושש. כך שלמרות שהעלמותה של תרבות מהעולם איננה מעשה של גורם יחיד, הרי שלברוא היערות היייתה השפעה מיידית על יכולתם של בי המאיה להתגבר על ירידה במשקעים ויובש, מפני שיש לו השפעה על לחות האדמה[5].
דלדולה של האדמה, ובמיוחד בעתות של יובש וחשש מרעב, לא בא לה רק בשל ניתולה המירבי, אלא גם בשל מערכת ההשקיה בעמקי הנהרות, אשר מחד גיסא איפשרה לשלוט בכמות המים המועברת לכל חלקה, ומצד שני הבירה להמלחת הקרקע ולסחף של אדמה אל הנהרות ומשם הימה.
מכאן שהטכנולוגיה שפתחו בני האדם, על בסיס הידע שרכשו, הייתה גם היא בעוכריהן של החברות והתרבויות, והיא יושמה ללא הבחנה. לא השאיפה לדעת ולהשיג את סתרי הטבע הביאה להרס מגדל בבל, אלא חוסר היכולת להבחין בין מה שראוי לעשותו ומה שיש להמנע ממנו, גם אם הוא בגדר יכולת של בני האדם.
הערות:
[1] ההשתקפות המפוזרת או עצמת ההשתקפות של פני השטח. היחס בין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מגוף או משטח לכמות אשר שפגעה בו. במסוטא בדרך כלל באחוזים.
[4] על התערערות התרבויות בתקופת הברונזה, סיבותיה והגורמים לה, הן ניתול המשאבים והן הבזבנות שאפיינה את התרבויות שקידמו את ייצור כלי הברונזה.
[5] http://science1.nasa.gov/science-news/science-at-nasa/2009/06oct_maya/