במשך רוב התקופה הנאוליתית חיו בני האדם בחברות קטנות, בעלות אופי שבטי שבהן מספר משפחות מורחבות, אך אלה קשורות זו לזו קשרי דם, לפחות בעברן הקרוב. למרות שאין בנמצא מידע מוכח על התפתחות ריבוד חברתי, וריבוד כזה מקושר יותר לחברות בתקופת הברונזה; כמה חברות נאוליטיות פתחו מערכת חברתית - פוליטית מרובדת והיררכית מבוססת קשרי דם, בדומה לחברה הפולינזית בהוואי הקדומה. עם זאת, רוב החברות הנאוליתיות המשיכו להיות חברות שוויוניות ובעלות מבנה חברתי פשוט; אף כי בהדרגה הפכו החברות האלה לבעלות מבנה היררכי יותר מאשר בתקופה הפלאוליתית, ואפילו יותר מאשר בחברות לקטים – ציידים בנות זמננו. ביות בעלי החיים (בערך בשנת 8000 לפני הספירה המקובלת, בחלק מהתרבויות) תרם רבות לחוסר השוויון החברתי. בעלות על עדרים של בעלי חיים הביאה, בהדרגה, לתחרות בין משקי בית והביאה לפערים חברתיים, להתפתחות מושג הרכוש האישי והמשפחתי כמאפיין אדם מסוים ובני ביתו והרכוש הפך גם למושג שעובר בירושה, שכן בעוד שבעבר נטמן הרכוש האישי של האדם עמו, מפני שהרכוש הזה זוהה עמו, עתה זוהה האדם על פי הרכוש ובעלי חיים הרי אינם כסכינים וכלים אישיים שניתן לטמנם באדמה לאחר מות בעליהם ועל כן הפכו רכושם של צאצאיו.
ועם כל זאת, בתחילת התקופה הנאוליתית, בהתאמה לכל אזור, הייתה החברה שוויונית. ביישובים כמו Catal Huyuk, היו הבתים אחידים בגודלם, וגם מנהגי הקבורה לא היו שונים בין אדם לרעהו; ואף כי חלק מהבתים כבר ניכרים בקישוטים מיוחדים והיו גם קצת יותר גדולים, אין לדעת אם היו אלה בתים של בעלי מעמד מיוחד או לא.
חברות של רועים שהיו ברשותם עדרים גדולים הפכו בהדרגה לבעלי עדרים גדולים עוד יותר, מעצם התרבותם של אלה, דבר שהגדיל עוד יותר את הפערים החברתיים. מהכרות עם עולם הטבע ידעו בני האדם גם כיצד לתכנן את ההתרבות של רכושם זה כך שיביא ליתר שפע של תוצרים, למדו במהרה כיצד לשלוט במאפיינים חיצוניים של הדור הבא של הוולדות ומאפיינם אחרים כמו תנובה, חוזק וכושר עמידה[1].
בתקופה זו הייתה המשפחה (המורחבת) יחידה עצמאית, הן מבחינה כלכלית והן במחינת מרכז החיים. ועם זאת, ממצאי חפירות הן במסופוטמיה, הן בלבנט והן במרכז אירופה, חושפות כי היה ארגון חברתי ביישוב מסוים להשגת מטרות משותפות, כמו בניית מבנים מרכזיים (הן מרכזי תרבות או מקדשים והן ביצורים, המעידים כי אכן התפתח הצורך בהגנה מפני חברות שכנות). בין השנים 4800-4600 נבנו בתרבויות של מרכז אירופה ובאיים הבריטיים תעלות עגולות, תלי קבורה, ו Henges (מבנים מעוגלים הכוללים לעתים אבני ענק המוצבות בהם על פי סדר מסויים)[2]. הקמתם של כל אלה הצריכה מאמץ משותף, וארגון מרכזי לתכנון והפעלת המשאבים הנחוצים, כולל כוח האדם. יתכן שאישים מסויימים עסקו בהובלת העשייה המשותפת, והיו בעלי יכולת ארגון ושכנוע, אף כי החברה עצמה הייתה בלתי היררכית עדיין והעבודה התבצעה בהתנדבות מתוך רצון. אולם העדויות כי היישובים במרכז אירופה היו גם הם מבוצרים, כמו היישובים במזרח התיכון הקדום, והוקמו סביבם תעלות הגנה וגדרות, מוכיחים כי בד בבד עם התפתחות העושר היחסי, וצבירת רכוש בר קיימא, התקיים גם החשש מפני פשיטות וכי האלימות שבין החברות, הקרובות זו לזו הן במקום המגורים והן בקשרי דם, הייתה גורם מרכזי בנכונות להשתתף בבניית ביצורים. מה גם שביישובים האלה נמצאו שרידי בני אדם שנפגעו מכלי נשק של עמיתיהם. החיים בחברה הנאוליתית, אפילו לפני פיתוח חקלאות מאורגנת, לא היו שלווים כלל ועיקר, שכן את מורא חיות טרף החליף המורא מפני יד בני האדם, בכל התרבויות, בכל העולם.
כך החברה השוויונית הוחלפה בהדרגה במבנה חברתי, עדיין שבטי (משפחתי), אך שבו כוח העבודה מכוון על ידי אדם בעל חשיבות חברתית, מעין תפקיד של קדם - ראש השבט שלו תפקיד בניהול הקבוצת שקשריה מבוססים על השתייכות למשפחה מורחבת אחת, שבה עדיין זכרו את ראשיותיה ואת קשרי הדם שבין החברים, אף כי אין הוכחות לכך שחברות אלה הובלו על ידי בעל תפקיד מוגדר ממעמד או קבוצת ייחוס מסוימת, כפי שניתן לראות באירופה בתקופת הברונזה, שאז ניתן להבחין בתפקידי הנהגה מובהקים ובהיררכיה חברתית הנועת מהם. במזרח התיכון הקדום הפכו תפקידים אלה, שהצריכו גם יכולת הנהגת צבא, לתפקידי שליטים של ערי מדינה, ומכאן לתואר מלך, העובר בירושה בחסדי ותמיכת האלים, אף כי גם תואר זה היה נתון לאימי כוח הזרוע של שליטים מתחרים.
הערות:
[1] נושא זה נזכר בתנ"ך (בראשית ל"א) כשמסופר כי יעקב ידע לתכנן את צבעי הוולדות של צאנו, וכי ידע זה הגיעהו בחלום. כל רועה העוקב אחר בקרו וצאנו, ובוודאי רועה החש שותפות גורל עם הטבע ומנסה לפענח את חוקיו, יוכל בחלוף מספר עונות להכיר את נושא התורשה הגנטית, ויתכן כי זו הייתה הסיבה שהבקר הוחזק במכלאות מגודרות רבות באיים הבריטיים, ובכל אזור מגודר הושמו בעלי החיים המתאימים לזיווג או על פי מאפיינים אחרים (ר' להלן).
[2] ר' להלן: הקמת ערי מדינה וממלכות ומיסוד מערך האמונות.