תוצאות המהפכה החקלאית: ביות בעלי חיים

למעט הכלב, אשר בוית שנים רבות לפני שהפכו בני האדם יושבי קבע, הרי ששאר בעלי החיים המתאימים לביות, בכל מקום, בוייתו בהדרגה והפכו לחלק מהחיים בכפר ובחוות.

ביות בעלי חיים נחשב לשלב חשוב בהפיכת בני האדם ליצרני מזונם וכסותם. בנוסף, חלק מבעלי החיים אפשרו להשתמש בהם כבהמות עבודה ומשא, לרתמם לעגלות ולמרכבות מלחמה, ולקדם את החקלאות והחברה בהבטים רבים.

אבל, בעוד שהכלב בוית על ידי חברת לקטים – ציידים, בין אם מפני שזאבים התקרבו אל מגורי בני האדם מרעב, והפכו למלווי החבורות האלה, או מפני שנמאו ונלקחו גורים קטנים שנותרו ללא אם מסיבה כלשהיא והם טופלו על ידי בני אדם, הרי שהתועלת ההדדית בקשר הזה הייתה הדדית בעליל. אף כי סביר כי כלבים השתתפו בציד, הרי אין לכך עדויות ממשיות ויתכן שסייעו בתחילה להגן על בני האדם בלבד.

ביות בעלי החים לרעייה, שימוש בחלב וצמר, ולעבודה, היה שונה. מלכתחילה באה בו לידי ביטוי יכולת בני האדם להתערב ברבייה, להכליא, ולהשפיע על מאפייני הוולדות. לתהליך זה, שבסופו של דבר צורף אליו גם הכלב, כדי שכלבים בעלי אופי ויכולות שונים ישמשו לתפקידים שונים, היו השלכות על חייהם של בעלי החיים, על יכולותיהם, בעצם, להמשיך ולחיות על פי טבעם, והפך לניצול.

התהליך הזה התאפשר כשהתישבו בני האדם יישובי קבע, וראו את עצמם נפרדים ממלכת החי. כל זמן היות לקטים – ציידם, חיו בטבע, הכירו אותו, וראו את עצמם כחלק אינטגראלי של כל הבריאה. יחסי כבוד שררו בין הצייד לטרפו ובין בני האדם לחיות הטרף, או לבעלי החיים גדולי המימדים שרעו במישורים בהם הלכו. יחסי כבוד גם שררו בין מתנת הטבע בכלל, הפרי הזרע והפקעת, לבין המלקטים אותם. ההכרות עם סדרי הטבע אפשרה לברור את העונות לציד ולליקוט כדי לא לפגוע בתנובת השנים הבאות או בגידול הטבעי של בעלי החיים; ופרי האדמה כמו גם בעלי החיים לא נוצלו ללא צורך, כפי שקיים עד היום בחברות של לקטים ציידים בני ימינו.

כשציירו בני האדם את העולם, תמיד הופיעו בגדלם הנכון, היחסי לבעלי החיים אותם צדו, או מהם נזהרו. והנה, בהקימם את המקדש ב Göbekli Tepe מופעים בני האדם כענקים ובעלי החיים התגמדו, כאילו הפך האדם לעליון על כל המינים. ואין זו עליונות הנובעת מהיותו בעל בינה, הדואג לעולם בשל יכולותיו, אלא עליונות מתנשאת, שטמנה בחובה את הניצול ואת הרדיפה.

וכך, בהדרגה, נדחקו בעלי החיים שלא בוייתו משטחי המחייה שלהם, שהלכו ופחתו. בין עולם הטבע לחוות ולכפרים נוצר חיץ. ברוא היערות תרם אף הוא להעלמותם של מיני בעלי חיים; והציד, שבתחילה תמך בכלכלת בני האדם, אשר עתה ישבו במקום אחד ולא יכלו לנוע למקום מרעה של בעלי החיים, הביא להכחדת מינים עד כי הלקטים – ציידים יושבי הקבע טרם ימי החקלאות, כמו הנטופים, נאלצו לצוד בעלי חיים קטנים ונברנים למחיתם. גם אחר כך, הציד שהפך לבילוי זמן של מעמדות האצולה, סייע להכחדה מהירה של מינים רבים של בעלי חיים. הכחדת מיני בעלי חיים, כידוע, פוגעת במערכות אקולוגיות שלמות, הקשורות זו בזו.כל אלה, מעשי ידי אדם, חברו לתהליכים טבעיים, והשפיעו על האקלים ותנאי החיים, וראשית התהליך הזה באלף החמישי לפני הספירה המקובלת.