אחרית הדברים: תוצאות המהפכה החקלאית

לשאלה מדוע בחרו בני האדם להתיישב במקום אחד ולעבור לחברה חקלאית, הנשענת על תנובות השדה העונתיות, נתנו הארכיאולוגים וההיסטוריונים שפעלו בראשית המאה העשרים מענה ברור: מפני שעתה לא יהיה עוד צורך להרחיק נדוד כל העת כדי למצוא מזון, ויתרה מזו, מעתה, שולט האדם במקורות כלכלתו שהיא יציבה יותר וכך מוענק לו יתר ביטחון.

לקראת שלהי המאה העשרים, ומאז, חלו שני שינויים בגישות החוקרים כלפי נושא זה. ראשית, נחשף ידע רב ששופך אור על היבטים שונים של חיי בני האדם וגם חיי מיני האדם לפניו; שנית, הגישה לפיה בני האדם בלבד הם בעלי יכולות ואפשרויות להבין וליצור, גישה שהעמידה את השגי ההומינידים ומיני האדם האחרים בצלם של בני האדם, ובמיוחד האדם הנבון המודרני , ואפילו ערכה מיון בין חברות בני האדם על פי הטכנולוגיות שאפיינו אותם יחסית לבני האדם באירופה, הלכה והשתנתה. האבחנה כאילו הכתב (כתב האותיות) הוא שמסמל את ראשית ההיסטוריה ואת הופעת הציוילזציה[1] הראשונה על פני תבל, גישה שהעניקה לציויליזציה הזו גם מעמד של בכורה, אהדה וחשיבות על פני חברות שלא פתחו כתב אותיות (ולמרבה האירוניה ביניהם ניתן למנות גם את הסינים והיפנים[2] עד ימינו), אף היא נמוגה, לנוכח השגי מיני האדם, ובני האדם בתקופות קדומות יותר, ולנוכח עדויות על קיום חיים של חקר ומציאת פתרונות לבעות ולשאלות קיומיות תרתי משמע, הן בקרבם והן בקרב חברות שלא פתחו כתב אותיות אפילו כשנפגשו עם האירופאים, בעידן התגליות.

כשם שלממצא כי בני האדם הכירו את הבירה, משקה משכר העשוי משעורה מולתתת, לפני שהפכו לחקלאים, הייתה השפעה על החשיבה אם לא היו גידולי השעורה המכוונים הראשונים למטרת הכנת בירה; כך לידע שלנו היום על חייהם לפי פיתוח החקלאות צריכה להיות השפעה על הבנתנו את הגורמים להתיישבות הקבע ולמעבר לחיי חקלאות. במיוחד מפני שחיי החקלאי לא היו נוחים כל כך או קלים כמו חיי הלקט – צייד (אף כי בעיני החוקרים שלפני מאה שנה הם נחשבים "תרבותיים" יותר) אלא להפך, גרמו למחלות ולליקויים גופניים עקב העומס על מפרקים ועצמות, והצריכו עבודת ברוא יערות וסיקול האדמה עוד טרם נוצרו כלים מונעים על ידי גלגלים ובעזרת חיות בית, ובנוסף, העניקו תזונה לקוייה פי כמה מזו שהייתה לאבותיהם הלקטים – נוודים, כפי שניתן לראות מבחינת שלדים של תושבי הכפרים והחוות האלה, שרבים בהם הילדים והנשים הצעירות.

במאמר שראה אור בעלון הידיעות של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים[3]( (PANS), בשנת 2012, הציעו שני חוקרים כי המעבר לחיי חקלאים הונע מהצורך לצבור רכוש. כלומר, בשם הזכות לקניין היו בני האדם מוכנים לסבול, ולפגוע, הן בתוחלת והן באיכות חייהם. התיישבות במקום אחד אפשרה להם להניח את רכושם ולבנות סביבו מבנה שיגן עליו, וסביב המבנה חומה שתגן גם עליו.

אכן, החיים במקום אחד אפשרו להחזיק רכוש רב יותר מאשר הותירו לבני האדם חיי הנוד. עם זאת, מתברר כי הכפרים והמרכזים העירוניים הראשונים, הן אלה שתושביהם לקים ציידם כמו במזרח התיכון הקדום, והן אלה שבהם החלה להתקיים חקלאות, קיימו חברה שוויונית ואפילו חלוקת התפקידים בין הגברים לנשים לא התקיימה, ככל שנשענו על החקלאות והפסיקו לחלטין לנדוד, משום ירידתן במעמד; אלא מפני שהיו קשורות יותר לבתים, בשל ריבוי לידות שחיי קבע מאפשרים; ושני המינים יגעו בעבודות היומיום. גם אין לדעת אם במרכזים האלה היו כבר בני אדם שהתמחו בעיסוקים מסויימים כמו הכנת כלים, למרות שיתכן כי הוקמו בהם מבנים שיוחדו לצרכים אלה.

כלומר: לא מן הנמנע הוא כי במקרה זה הפכה צבירת הרכוש תוצאה של החיים במקום מסויים וקבוע, אך רק כאשר נקבעו הבדלים חברתיים בין החיים בו, כאשר התרבויות שהחלו לעבוד את האדמה הוחלפו בתרבויות המאורגנות יותר, בעלו זיקה למקום, בערי המדינה ובממלכות.

הצעה נוספת הייתה שהצורך להעניק כלכלה לבנאים ולמקימי המקדש ב Göbekli Tepe, שבוודאי מנו אלפי אנשים, היה הזרז לביות החיטה מזן einkorn, בקרבת מקום לאתר. סביר ששני התהליכים היו קשורים זה לזה, מפני שבוני האתר היו כבר יושבי קבע, והחלו לעסוק בחקלאות. על זן חיטה זה ידוע כי הוא מהראשונים שבויתו ויש עדויות לשימוש בה ביישובים במסופוטמיה כבר לפני 9000 שנה. כלומר, לאחר שהוחל בהקמת האתר, ובמהלך הבנייה.

אין ספק כי המעבר לחברה חקלאית, יושבת קבע, הביא בסופו של דבר לצמיחת ערי המדינה ומהן לממלכות ששולטות על מספר ערי ממלכה ועל אזור נרחב. התהליכים שהביאו לצמיחתה של חברה בעלת זהות למרכז שלטון אחד, על כל מאפייניה, היו בו זמניים, והם קשורים להמשך תהליכי החשיבה ומתן פתרונות לצרכים שעולים, שאפיינו בכלל את בני האדם. לאתגרים החדשים שחיי החקלאות הציבו לפניהם, בד בבד עם השינויים באורח החיים. ועם זאת, כחוט השני, ניכר בכל מעשיהם, כי הם נשענו על כתפי אבותיהם, והמשיכו את החיפוש לייעל ולמצוא דרכים נכונות לקיומם, במעשיהם ובדרך חייהם.

אם היה איזה אירוע מכונן בחיי בני האדם אותו ניתן לכנות "מהפכה" היה זה האירוע שהביאם לתובנה, כ 60000 אלף שנה לפני הקמת היישובים הראשונים, כי ללא עזרה הדדית ותמיכה זה בזה, כיחידים, וכחברות, לא יוכלו להתקיים. כל השגיהם מאז, שאף הם נשענו על השגי קודמיהם שלא עמדו בתנאים ששררו אז על פני כדור הארץ, נארגו ונשזרו ליריעה הזו, ההבנה של סוד הזרע והגלעין, פענוח הקשר שבין גרמי השמיים לעונות השנה, היכולת לעקוב אחר מחזור החיים של הטבע בכלל ולנסות למצוא מענה לסופם של החיים על פני האדמה בפרט, כל אלה מוצאים ביטוי בתוצרי התרבות של יושבי הכפרים והערים ברחבי כדור הארץ, ולאלה נוספו עתה גם תוצאות התיישבות הקבע הזאת: חיפוש הזהות במקום שבו חיים, וחיפוש דבק מלכד בין בני האדם החיים בְּמקום גאוגרפי מוגדר.

אבל על כל הדעות, ומתוך העדויות העולות מהממצאים הארכיאולוגיים והתעוד הראשוני של בני האדם, ידוע כי באלף החמישי אחרי הספירה המקובלת, (תהליך שהחל קודם לכן במזרח התיכון הקדום), וכנראה בהשפעת שינויים באקלים, שכן חל עתה תהליך התייבשות אינטנסיבי, חלה בכל העולם נדידה לכיוון עמקי נהרות. הצורך למצוא מקורות כלכלה ומים, העובדה כי בעמקי הנהרות היו כבר מרכזים עירוניים בעלי עושר רב, שאף הם נחלשו עקב השינוי באקלים, והצורך להאבק בתרבויות האלה, בעלות המסורת של חיי קהילה, והשאיפה להשתלט על שטחיהן; יתכן שהיה בין הגורמים לשינוי בהתנהגות של בני האדם מתקופה זו, שינוי שהטביע חותמו, בהדרגה אמנם, ואפיין מעתה, בהתאמה לאזור, את תושבי הערים מהן צמחו הממלכות הראשונות: כך למשל בערי מדינה אלה נוצר גוף ממוסד צבאי, לוחם, שתפקידו להשתלט ואחר כך להגן על השגי השבט/העם/התושבים. החברות הפכו לחברות גבריות (פטריארכאליות), אמנם כבר צורפה דמות גברית לאלת הפוריות, אולם עתה הפך תפקיד הגבר לבעל משמעות של הובלת החברה, מפני שבכוחו, בעזרת הידע שלו להפעיל כלי נשק שבעזרתם היה ניתן לצוד חיות גדולות (נשים השתתפו בציד אמנם אך בציד חיות קטנות או כמסייעות) נתן היה למצוא מקורות מחיה. מעתה יהיו הגברים המנהיגים, הן המדיניים והן בעלי תפקיד ההנהגה הרוחית.

כל אלה, והצורך במיומנויות לבינוי ולהובלת צמיחת העיר לישוהת מדינית חזקה, שלה אדמות מספיק לכלכלת התושבים, וההשענות על כוח, הביאו מצד אחד ליצירת קיטוב חברתי וריבוד חברתי, ומצד שני לניצול של החלשים, הן התושבים המקוריים של האזורים אליהם לטשו בני האדם את עיניהם והן ניצול לרעה של ילדים,

בתקופה זו גם התפתח מאד הרעיון שבני האדם הם בעלי יכולות על. וכיולות על אלה מוצאים ביטוי לא רק ביצירה אלא גם ביכולתם להרוס, בכוחם. תפישת מקום האדם (האגו האנושי), ביקום כבר נגלית בעמודים שהוצבו ב Göbekli Tepe, שם סייע הרעיון הזה לביות בעלי חיים ולטיפוח זני דגנים וצמחי מאכל, תהליך שגם הוא פגע בטבע כולו. מעתה יהפוך ניצול הטבע לדרך חיים, גם במחיר פגיעה בבני האדם, כמו שארע למשל כשהאדמה במסופוטמיה, כתוצאה משיטת ההשקיה בתעלות, הדלדלה והפכה מלוחה מדי, תוך זמן קצר; ברוא היערות המסיבי, שתרם באירופה גם הוא לדלדול האדמה, ושימוש בעץ להתכת מתכות וליצירת ברונזה, לכלי עבוד האך גם לכלי נשק, שהביא לנפילת תרבויות, שהותירו אחריהן אדמה חרוכה תרתי משמע.

כל הזמן הזה נמשכה החשיבה על החיים ועל מהות האדם, שעתה ייעודו הוא להמשיך ולצבור כוח, על הגוף והנפש וההפרדה ביניהם, והתפתח עוד יותר הפולחן של כל מה שקשור במצב שאחרי החיים וגלגול נשמות), אז נוצרה אנתרופורמוריה של כוחות על, של הטבע שעדיין איים על בני האדם, והופיעו אלים בעלי מאפיינים של בני האדם , שלהם נתנה השליטה על אותם אירועים שבני האדם נתונים למרותם, כוחות הטבע, ובני האדם הפכו למשרתיהם וחיפשו את אהדתם. נוצרה פרשנות של האירועים האישיים והחברתיים כאילו בני האדם, שהרי הנבחרים מכל הבריאה ביכולותיהם, מסיבות אלה ואחרות, סר חינם לפני האלים, ובשל כך אלה הענישום, או לעתים אפילו התעמרו בהם: נוצרו סיפורים, הם המיתוסים המוכרים עד היום, כמו המחזות שהועלו והשירים שנקראו ליד מדורות במערות ובמקלטים שבהם נאספו בני האדם בתקופה הפלאוליתית, הסיפורים האלה הסבירו עתה את נפילת האדם ממעמדו הראשוני כנבחר האלים, והציעו דרכים להתמודד עם נפילה זו. וכך גם התפתחה החשיבה על התפתחות האירועים לאורך זמן (חשיבה היסטורית ליניארית), אבל האחריות לתוצאות מעשי בני האדם הייתה בידי האלים ועל בן האדם היה לרצותם, והדרך לרצותם הייתה להרבות עצמה ולבנות מקדשים מפוארים אשר מעתה לא מעידים עוד על שיתוף פעולה של הבונים, אלא על עשרו של המנהיג שיזם אותם.

הערות:

[1] המושג ציוויליזציה מתייחס בדרך כלל לישות מדינית, או בעלת מדיניות מובהקת בנושאים הקשורים לתרבות כמו גם למעמדה החברתי בין האומות והעמים. ציוויליזציה נחשבת לארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. לרוב היא כוללת מספר עמים ומדינות החולקים ביניהם יסודות משותפים כגון: תרבות ודת, ערכים ולעתים מוצא אתני משותף. לציוויליזציות יהיו מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם: תרבות: קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כמו כללי נורמה, מנהגים מקובלים ומוסכמים, אמנות, ספרות וכיו"ב ; דת: אמונה משותפת בכוח עליון משותף כלשהו. למשל: יש הרואים את עמי המזרח הרחוק כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה ; אידאולוגיה וערכים: אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. למשל: רבים רואים במדינות המערב (העולם המערבי) ציוויליזציה. זאת, בין השאר בשל היסודות הערכיים והאידאולוגיים שעליהם הן מבוססות; היסטוריה: היסטוריה (עבר מתועד בכתב או בכל דרך אחרת הנזכר ונלמד ועובר מדורלדור) ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. למשל: לתושבים המקוריים של צפון אמריקה הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, בשל כך יש הטעונים שהם ציוויליזציה נפרדת למרות שהם בני מוצא אתני שונה הבא לידי ביטוי בשפות שונות ; מוצא אתני: מקור אתני משותף אחד, אמיתי או מדומיין, למספר עמים.. לשמל: לערבים ישנו מקור אתני משותף, ולכן, לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה, למרות שהם משתייכים למדינות שונות (לאומים) ויש בהם בעלי דתות שונות (מגוון כנסיות נוצריות ומסלמים).

[2] ליפנים שני כתבים של הברות אך עדיין הם משתמשים בכתב העתיק ומצרפם לו לפי צורך מילים הנכתבות על פי ההיגוי בשני כתבים אלה.

[3] Proceedings of the National Academy of Sciences of the United