החברה הפלאוליתית הותירה מגוון יצירות אמנות המעניקות למתבונן צוהר אל דמותו של היוצר והרקע ממנו ינק את השראתו. למשל פסלונים (צלמיות) של נשים אשר כנראה ייצגו את כוחות הפריון[1] ודוגמאות חרוטות על עצמות[2] ואשר הן בני יותר מ400000 שנה. אולם ההוכחה לקיום חיי יצירה אמנותית רבת פנים הנה מאתרים השייכים לתקופה הפלאוליתית התיכונה. מתקופה זו הגיעו לידינו חפצי נוי ועדיים ותמונות או סימנים חרוטים בסלע, והיה גם שימוש בצבעי אוכרה לצביעת העור[3]. יש חוקרים המפענחים את הדמויות והצורות הגיאומטריות החרוטות בסלע מתקופה זו כביטוי למצב התודעתי של היוצר, אף כי רבים מתיחסים אליהם כשרבוט סתמי או כהעברת רשמים לתצורה גרפית ואת אמנות הציור הממשית מיחסים רק לאמנות המאוחרת יותר, שהתפתחה רק לפני כ 70000 שנה.
חרוזים מקונכיות ושחזור השימוש בהם, מערות Blombos, כ 100000 שנה לפני זמננו, יצירות האדם הנבון הארכאי
בתקופה הפלאוליתית העליונה כבר היה שפע רב של יצירות וסוגי יצירה שונים, חלקן יצירות פיגורטיביות, המתארות בעלי חיים ובני אדם, כמו ציורי קירות המערות; וחלקן צורות וסמלים. גם ציורי המערות פורשו בדרכים שונות. בתחילה נטו החוקרים לראות בהן מעשי קסם, חלק מטקס מאגי שמטרתו להבבטיח ציד מוצלח, אולם ציורים רבים של בעלי חיים שלא נצודו כלל, כמו נמרי שן חרב ואריות וציורים של דמויות שחלקן בעלי חיים וחלקן אדם מערער פרשנות זו. יתכן לפיכך כי הציורים היו חלק מטקסים שאמאניים, והבעת זהות משפחתית – קבוצתית באמצעות סמלים גראפיים ותיאור אירועים, כפי שמקובל גם היום בחברות של לקטים - ציידים.
גם הפסלונים (צלמיות) של דמויות נשים, שחוקרים מכנים ,"צלמיות ונוס". עוררו פולמוס דומה: ארכיאולוגים ואנתרופולוגים רואים בהן יצוג של ישות על - אנושית, אלילית אפילו, אולי של אלה אם[4]; או הדמיה פורנוגראפית, פרי מעשה ידיהם של מתבגרים; קמעות נגד רוע שנעשה בהם שימוש מאגי; או פסל המציג דמות של אישה מסוימת, אולי אפילו של היוצרת. סקירה מדוקדקת של מכלול היצירות שהגיע לידינו מגלה כי יש בהן כאלה המעידות על כישרון רב ויש כאלה שחסרות כל כישרון, וכי הן נוצרו על ידי בעלי גילים שונים.
מקורות המוסיקה של התקופה הפלאוליתית אינם ידועים, מפני שבראשיתה לא לוותה המוסיקה בכלי נגינה ייעודיים אלא בחפצים יומיומיים. סביר שהביטוי המוסיקאלי התפתח עם יכולות השפה, ובד בבד עם ביטויי אמנות אחרים. יתכן גם שצלילי היומיום והקצב שנותר בפעילות יומיומית עמדו בבסיס היצריה המוסיקאלית, כמו קול פיצוח האגוזים כשמכים עליהם באבן ועוד. יתכן עם זאת שהשימוש במוסיקה היה קשור לקריאות כמו קריאות לאיתור בת זוג, ואם כך הוא הרי שהיא נוצרה הרבה יותר מוקדם, ועל ידי כל מיני האדם. עם זאת לא מןן הנמנע הוא שבני האדם החלו ליצור מוסיקה פשוט מפני שהדבר גרם להם הנאה. ידוע כי בני האדם כבר השתמשו בכלי דמוי חליל עשוי עצם לנגינה, מפני שבמרכז אירופה נתגלו חלילים עשויי עצם חלולה שגילם כ 40000 שנה[5].
לא מן הנמנע הוא כי ליצירות מוסיקאליות היה גם תפקיד בטקסי דת, אשר בקרב חברות לקטים – ציידים בני זמננו גם כוללים ריקוד. נראה כי בטקסים כאלה נשעשה שיוש במעין תופים עשויים עורות כפי שנמצאו בקברות של כהנים מתקופה זו.
ציורי המערות
ציורי המערות, ציורים שנותרו על קירות ותקרות מערות, מהתקופה הפלאוליתית העליונה, מבטאים יותר מכל סוגה אחרת את הלך הרוחות ואת האישיות של היוצרים אותם.
המטרה המוצהרת של ציורי המערות מהתקופה הפלאוליתית איננה ברורה. הראיות מצביעות על כך כי לא היו אלה קישוטים של מקומות מגורים גרידא, מכיוון שהמערות בהן נתגלו לא היו מיושבות לאורך זמן ורובם באזורים שאינם נגישים בתוך המערות עצמן. יש השערה כי הציורים מהווים דרך לתקשורת, או שמטרתם קשורה לטקסים בעלי אופי דתי.
בצרפת ובספרד נחשפו כ 340 מערות שבהן ציורים כאלה. גיל הציורים שנוי במחלוקת משפני שקשה להשתמש בשיטת התארוך הרדיואקטיבי לקבוע את גילם, בשל היותם חשופים להשפעת שרידי חומרים מתקופות שונות, ומפולות מתקופות שונות. עם זאת בכמה מקרים ניתן לתארך את סימני הלפידים שסייעו לציירים ואת פיגמנט הצבע עצמו, ועל ידי כך לקבוע את זמן היצירה עצמו. זאת הסיבה שניתן לאמר בוודאות כי הציורים במערת El Castillo הם לפחות בני 40800 שנה והם הקד'ומים ביותר ביו ציורי הקיר שנחשפו באירופה, ויותר מוקדמים ב בכ 10000 שנה מכל יצירה אחרת שנחשפה קודם לכן. לפיכך יוצריהם של ציורים אלה יכולים להיות בני אדם מודרניים או לחלופין ניאנדרטלים.
ציורים ממערת El Castillo
במערה Chauvet Cave שבצרפת נחשפו ציורים משנת 30000 לפני הספירה המקובלת, וברומניה במערת Coliboaia Cave ציורים שהם לפחות בני 32000 שנה. בצפון אוסטרליה, באזור Arnhem Land נחשפו ציורים המתארים צמחיה שסבורים כי נכחדה לחלוטין לפני יותר מ 40000 שנה, ואתרים רבים מכילים ציורים שהם בני יותר מ 25000 שנה. בצד אלה נמצאו ציורים במערות נוספות, והם מהשנים 15000-10000 לפני הספירה המקובלת כמו מערות Lascaux בצרפת, שיוצריהם השתייכו לתרבות המגדאלנית (Magdalenian) ומערות Altamira בספרד. בחלק ממערות אלה נוצרו ציורים לאורך מספר אלפי שנים.
ציורים ממערת altmira (18500 לפני הספירה המקובלת)
הנושאים והדוגמאות בציורי המערות
הנושא הנפוץ ביותר בציורי המערות הוא דמויות של בעלי חיים, ביזונים, סוסים, שוורי בר, צבאים, וסימני כפות ידיים, כמו גם סימנים מופשטים המכונים finger flutings. אשר למיני בעלי החיים, אלה ברובם בעלי חיים שניתן היה לצודם אך לא תמיד היו אלה בעלי החיים שנצודו על ידי הציירים עצמם, כפי שיתן ללמוד משאריות העצמות שנמצאו במערות אלה. כך למשל, במערות Lascaux שבצרפת נמצאו עצמות צבאים רבות אך מין זה לא נמצא מצויר על קירות המערה כלל, אלא מיני סוסים. ציורים של אדם נדירים יותר ובדרך כלל גם יותר סכמתים מאשר ציורי בעלי החיים ויש אפילו סברה כי הדבר נבע מטבו בעל משמעות דתית.
ציור צבוע, מערת Chauvet, צויר לפני כ 30000 שנה
בין הַצִּבְעָנִים (הפיגמנטים) שהיו בשימוש ניתן למצוא אדום וצהוב, עשויים אוכרה, אמטיסט, תחמוצת מנגן, ופחם. לעתים אף נחרתו וגולפו תווי המתאר של גוף החיה על הסלע, ולפיכך אינם ממש ציורים אלא שילוב של חריטה וצבע.
בעלי חיים הם הנושא המרכזי של חפצי אמנות העשויים חריטה על עצמות וחטים, ולעתים גם אבנים. אולם לצלמיות הנשים שנחרטו באבן אין מקבילות בצציורי המערות כלל.
כפי שנזכר לעיל, הסברה המקובלת היא שלציורים אלה יש משמעות מאגית טקסית והם אמורים להשפיע על שפע של ציד. על פי תיאוריה אחרת, הנשענת גם על מאפייני חברות לקטים – ציידים בני זמננו, נעשו הציורים על ידי שמאנים, בירכתי המערה, כשהם במצב תודעתי של אקסטזה ומעלים בציור את חזיונותיהם. עם זאת הרי הוכח כי התוצרים של אמני התקופה מייצגים חתך נרחב של מיומנות וגיל, ויתכן כי נוצרו דווקא על ידי מתבגרים שתארו את שאיפותיהם ומחשבותיהם הכמוסות (מכאן גם פסלוני הנשים), וידוע כי מתבגרים היוו את רוב האוכלוסיה בתקופה זו. עם זאת, ניתוח כפות הידיים המופיעות על קירות רבים של מערות מוכיחת כי אלה כפות ידיים של נשים דווקא.
מעניין במיוחד להתבונן בציורי בני 3000 השנה שיצרו בני ה!קונג באפריקה, הם אבות האדם הנבון המודרני, באזור בו הם חיים כבר 8000 שנה, בפרק uKhahlamba / Drakensberg ציורים אזר מניחים כי יש להם משמעות דתית והם דומים במידה רבה ליצירות בני האדם שנדדו מאפרידה לפני כ 60000 שנים:
באפריקה ניתן למצוא גם ציורי מערות שהם בני 25000-27000 שנה, באזור הדרומי מערבי של דרום אפריקה, ובנמיביה, ויש בציורים אלה יותר דמויות של בני אדם מאשר בציורים מאזורים אחרים של העולם[6]:
הציור הידוע בשם "ציור כפות הידיים" שנמצא במערה המכונה על שמו "מערת כפות הידיים" (Cueva de las Manos), שנחשפה בארגנטינה, והוא בן כ 90000 שנה. זהו רק קטע של הקיר שכולו מכוסה בציור כפות ידיהם של המתגוררים במערה.
ציורים ממערת Lascaux, 15300~ לפני הספירה המקובלת
ציור זאב (על פי הציור המקורי) ממערת Font-de-Gaume, צרפת, משנת 17000 לפני הספירה המקובלת, וחלק מהתרבות המגדלנית
(Magdalenian ) באירופה
אמנות הגילוף
במקביל לציורים האלה המשיך, לאורך כל התקופה הפלאוליתית, פיתוח אמנות הגילוף, שראשיתו ביצירת כלים. באתרים רבים ,מהתקופה הפלאוליתית העליונה במיוחד, נמצאו עצמים מגולפים על עצמות, ומעוטרים, ועדיים. כל אלה מצביעים על קיום של תרבויות בעלו תקשרים והשפעה הדדית שהתקיימו לאורך כל התקופה הזו.
מהידועים שביצירות האלה נמנית "המסכה מ Roche-Cotard", שנחשפה במערה שעל גדות נהר הלואר, והיא מאפיינת את התרבות המוסטרית (Mousterian), תרבותו של האדם הניאנדרטאלי, הידועה בכלי הצור המדויקים שלה, ובקשרים הענפים עם קבוצות בי אדם ברחבי אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון.
מפת תפוצת התוצרים של התרבות המוסטרית, כולל אתרים מיושבים על ידי סוגי האדם שקדם לאדם המודרני (מסומנים בכוכבית)
מסכה זו, עשויה אבן צור, מעוצבת כפני אדם שעינו עצמות מלוטשות, היא בת כ 35000 שנה, ונופך של מסטורין עוטה אותה; היא נחשבת לאחת מיצירות האמנות הקדומות, ויש חוקרים הסבורים כ יאיננה ביטוי אמנותי גרידא, אלא שמשה למטרה מסוימת:
דוגמאות לכלים וחפצי אמנות של התרבות המוסטרית
התרבות המגדלנית, (התקיימה לפני 17000-12000 שנה, בתקופה הפלאוליתית העליונה)
למעלה: פר מגולף מטורסק (Tursac), דרום מערב צרפת ; בתווך: סוס ; למטה מימין: ראש סוס מגולף ; משמאל: דמות עגל חרוטה
גילוף חט ממותה, למעלה: הממותה ; בתווך: הצבוע ; למטה: שני צבאים שוחים (הזכר משמאל והנקבה מימין)
העדיים הקדומים ביותר שידוע עליהם הם חרוזים עשויים בתי חלזונות ים, הם בני 75000 שנה, ונמצאו במערת בלומבוס שבקניה, בצד כלים, עצמות חרוטות, וכלים לעיבוד אוכרה. במערת Enkapune Ya Muto, אף היא בקניה, התגלו חרוזים עשויים קליפות ביצי יען, שגילם יתר מ 40000 שנה.
תרבות הקרו מניון, שהיא תרבותו של האדם הנבון המודרני הראשונה באירופה (לפני 35000 שנה), יצרה חפצי אמנות רבים, ובהם גם עדיים, בצד כלים מתוחכמים עם ידיות, כלי צור וכלים מקרני צבאים. חומרי הגלם שלהם היו עצמות וחטים, ונראה כי השתמשו בגידים כדי לשזור מחרוזות, ובעצמות מגולפות כסיכות למלבושיהם.
חרוזים של תרבות הקרו מניון
הערות:
[1] כמו "ונוס מטן טן" ; "ונוס מברכת רם" שבגולן, שגילן בין 500000-300000 שנה.
[2] כמו אלה שנמצאו באתר ב Bilzingsleben שבתורינגיה (גרמניה) והן בנות כ 400000 שנה.
[3] בין האתרים האלה ידועות במיוחד מערות Blombos שבדרום אפריקה. עם זאת סבורים החוקרים כי כבר בתקופה האשלית (Acheulean), לפני כ 850000 שנה, היו קישוטי גוף ותכשיטים ואבנים נלקטו ונשמרו בשל צורתם וצבעיהם ולא לשימוש ככלים.
[4] אם צלמיות ונוס, שמספרן רב במיוחד, אכן מיצגות דמות של אלה, סביר שהחברות בתקופה הפלאוליתית העליונה (והתקופה הקדם נאוליתית) היו חברות מטריאכליות ודתם הייתה דת שבמרכזה דמות נשית.
[6] רשימת האתרים שבהם נחשפו מערות עם ציורי קיר ; מידע נוסף עלל ציורי המערות