שטר מכר של עבד זכר ובניין אחד בעיר שרפכ, 2600~
המצאותם של אבן וולקאנית שחורה מאנטוליה הרחוקה, אבני לפיס לזולי כחולות מצפון פקיסטאן, חרוזים מצפון בחריין של ימינו, וחותמות מעמק האינדוס במסופוטמיה, מוכיח קיום של רשת מסחר נרחבת וענפה שהתקיימה מסביב למפרץ הפרסי. האפוס של גלגמש מספר על מסחר עם ארצות רחוקות מהן הובאו מצרכים שחסרו במסופוטמיה כמו עץ לבנייה שהובא מהלבנון ונחשב ליקר מציאות. בקברה של הנסיכה פֻּ-אַב בעיר אֻר נמצא גם שרף שמקורו במוזמביק.
הכלכלה השומרית לא נשענה על עבדים ככוח עבודה, אך ידוע כי הם הועסקו במיוחד במלאכת הטוויה, טחינת הדגן, בגתות וכסוורים בנמלים.
סליל כסף ששימש לתשלום: הקונה חתך את מספר הטבעות הרצוי לפי עלות הסחורה שרכש
את כלי החרסית עטרו הקדרים בצבעים המבוססים על שמני עצי ארז. הקדרים גם השתמשו במקדח קשת לליבוי האש בכבשני שרפת הכלים.
בנאים שומריים וחרשי תכשיטים ידעו כיצד להשתמש באבן בהט, בשנהב, באבן הקרניליאן, ובאבני לפיס לזולי, לחתכם, ללטשם ולשבצם. הם גם הכירו את דרך העיבוד של ברזל, זהב וכסף.
אך בעיקר התבססה הכלכלה על העודף והשפע של תנובות השדה, הבקר והצאן שאפשרו לחלק מהשומרים להתמחות בענפי ייצור של מאכלים וחפצים ולפתח את הייצור הזה, למכור את העודפים וליבא חמרי גלם מרחבי העולם. פגיעה בתנובת האדמות בשל בצורת או שיטפון איימה על הכלכלה והתרבות השומרית.
עדיים שומרים: מחרוזות שנמצאה בקברי בנות האצולה: שילוב של זהב ואבני חן: קרניליאן ולפיס לזולי
מפת דרכי המסחר של שומר
ספינה שומרית נושאת סחורות
מפת דרכי המסחר של מסופוטמיה: שומר, אכד, בבל