אין עוררין על כך שמיני האדם (הומינינים Hominina) אכן השכילו להתאים את עצמם לתנאים ששררו ברחבי כדור הארץ, בכל מקום אליו הגיעו, אף כי מעת לעת נאלצו לחפש מקורות מחייה חדשים עקב תנאי האקלים[1].
מיני האדם, שבדרך כלל נהנו משפע פנאי, יחסית לחברות החקלאיות שהתפתחו אחר כך, ובוודאי יחסית לחברות המודרניות התעשייתיות, גם החלו, בתקופה הפלאוליתית[2] ליצור חפצי אמנות ולעטר את קירות המערות בהם התגוררו, באזורים בהם התגוררו במערות; לגלף באבן ולקיים טקסי פולחן[3] הקשורים במוות ובקבורה, שהם תוצאה של חשיבה על מהות החיים והמוות, ועל האדם והטבע. בני האדם (האדם הנבון המודרני) גם פתחו טכנולוגיות שסייעו להם להגיע מעבר לימים, ולהתגבר על מכשולים על גבי האדמה. כך הם הגיעו לאוסטרליה בשנת 45000~ לפני הספירה המקובלת; ישבו את אירופה עד לקו הרוחב הצפני 61 מעלות בערך בשנת 45000 לפני הספירה המקובלת ואת איי יפן בשנת 30000 לפני הספירה המקובלת; בשנת 27000 לפני הספירה המקובלת כבר חיו בני האדם בסיביריה, ומשם חצו את אזור ברינגיה ועברו ליבשת אמריקה. אמנם צפון אירופה ננטשה מתושבים בתקופת שיא עידן הקרח האחרון (בין השנים 27000-16000 לפני הספירה המקובלת) אך יושבה שנית עם נסיגת הקרחונים[4].
בכל השגיהם נשענו בני האדם על מורשת קודמיהם: הן האדם הנבון הארכאי והן מיני אדם אחרים, אך בעיקר על יכולותיהם לתקשר עם זולתם, לסייע להם בעת צורך ולהשען על תמיכתם ועזרתם בכל עניין ודבר, הן חברי קבוצתם והן חברי קבוצות אחרות עמם נפגשו מעת לעת.
הערות:
[1] ר' להלן טבלת השינויים באקלים בעידן ההולוקן (ובמיוחד בתקופה הפלאותליתית והנאוליתית, בכל הקשור לבני האדם (האדם הנבון המודרני) שידון להלן).
[2] ר' להלן הלוקה לתקפות ותקפות משנה (פרה היסטוריה והיסטוריה).
[3] פולחן (מהשורש הארמי פ.ל.ח. המקביל לשורש העברי ע.ב.ד. וגם את האדמה) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו. (ritual)
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. השתתפות בטקס הנה פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה, את המציאות. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלך הטקס מובעת האמת והמשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו. גם תחושת ההזדהות וההשתייכות של הפרט עם הקבוצה או עם כלל החברה והאזור או העם אליו הוא משתייך באות לידי ביטוי על ידי טקסים שהוא משתתף בהם.
[4] על הגירת האדם בכלל ברחבי תבל והאדם הנבון המודרני בכללו ; על נדידת האדם הנבון המודרני מאפריקה ברחבי תבל (האתר של Nationa Geographic); הגירת האדם הנבון המודרני לאוסטרליה (האתר של Nationa Geographic); [שרידי האדם הנבון המודרני הקדום ביותר באוסטרליה] ; על הגירת האדם הנבון המודרני ליבשת אמריקה
על התרבויות הפלאוליתית והנאוליתית בארץ ישראל