ההיסטוריה מתחילה בשומר: ממלכת אכד

ממלכת אכד (2270-2083 לפני הספירה המקובלת)

כבר בשנת 2800 נזכרים מלכים בעלי שמות אכדיים (שמיים) ברשימת מלכי כּשׁ (כיש). כיש הייתה יישוב קדום על גדות החידקל והפכה לעיר – מדינה בראשית האלף השלישי. תחת שלטון שומר, הייתה כיש לעיר מחוז ונראה כי כמה משליטיה היו בני המקום, השמים, ולא שלוחי השלטון השומרי. טקסט כתוב ראשון באכדית קדומה שהגיע לידינו הוא משנת 2500, והשימוש בשפה האכדית התפשט והגיע לשיאו בתקופת שלטונו של סַרְגוׂן הראשון (2270~-2215), שמשמעות שמו באכדית (סַרֻּ – קִנׂ) הנה "המלך ההאמיתי / הלגיטימי"; אולם בתקופה זו עדיין המשיכו הלבלרים (הסופרים) להשתמש בשומרית בתכתובות ובתיעוד הרשמיים. שתי השפות, אכדית ושומרית, המשיכו להתקיים זו בצד זו, עוד כאלף שנים; אך לקראת שנת 1800 לערך, הפכה השומרית לשפה ספרותית שהייתה בשימוש הלבלרים וקומץ מלומדים בלבד, ונעשה גם ניסיון לכפות את השימוש באכדית על העילמים, שמוצאם איראני, ואשר סרגון הראשון כבש את אדמותיהם.

ממלכת אכד

האכדים אמצו את התרבות השומרית, על כל מאפייניה, אך את המנהל ואת ארגון הממלכה שיפרו. רשת דרכים חברה את מרכזי האמפריה מאנטוליה ועד דרום מסופוטמיה, ושירות שליחים מהיר העביר הודעות ממלכתיות ופרטיות מבוילות בחותם המלך. ספריימה נוסדה באכד ובה נשמרו לוחות המכילים מידע מדעי ויצירות ספרותיות מכל רחבי הממלכה. האכדים אמצו את הדת השומרית, ואת המיתולוגיה השומרית. אולם בהדרגה חל שינוי מהותי בתפישת המלוכה: בערך לקראת מחצית האלף השלישי, הפך השליט העליון של הממלכה לנציג האלים עלי אדמות, בעוד שקודם לכן, הוא ייצג את בני האדם לפני האלים[1].

כמאה ושמונים שנה לאחר הווסדה (בשנת 2154) התערערה ממלכת אכד, ולא הצליחה להשיב את מעמדה עד התחזקות שליטי אֻר (השושלת השלישית של אר) בשנת 2112.

יתכן שירידתה של אכד, כה מהר לאחר שעלתה על במת ההיסטוריה, ואשר חלה במקביל לירידתן של ממלכות נוספות באזור, כולל מצרים, נגרמה בשל שינויי אקלים שהביאו לבצורות קשות וממושכות. לאלה ניתן גם ליחס את פלישות העממים על הממלכה ממזרח, שכן העממים שפלשו למסופוטמיה, במיוחד הגוּתים, אף הם הושפעו מעצירת הגשמים בכל רחבי אסיה ואפריקה, כפי שעולה ממחקרים. אולם המקורות בני התקופה מיחסים ירידה זו להתקפת המלך האכדי נַראמ-סִנִ (אהוב האל סנ, אל הירח) (2254-2218) על העיר נִפֻּר (ניפור) ובזיזת מקדשהּ, שהיה מוגן על ידי אֵנְלִל, ראש האלים, שהסירו עקב כך את תמיכתם באכד[2].

בשנת 2115 השתלטו הגוּתים, בני עם מעמי הרי הזגרוס על ארץ שומר. הגותים החלו לפלוש לאזור שומר כבר בראשית האלף השלישי, והתמקדו במתקפות "פגע וברח" על אדמות אכד. בשנת 2150 הכו את צבאו של המלך אֻר אֻתֻ מאֻרֻכּ, שטפו את אדמות המישור, הרסו את העיר אכד בשנת 2115 ועד היום לא נודע מקומה.

הערות:

[1] לא זמן רב יחלוף עד שהשליט יהפוך לנציגם של האלים עלי אדמות ולבן אלים בעצמו... ר' להלן

[2] והדברים מובעים גם במיתוס מפורט על קללתה של אכד. (תרגום לאנגלית) [הגרסא הבבלית הקדומה].