ההיסטוריה מתחילה בשומר: הרפואה

האלה נִנְ תִ נֻגַּ[1], בתו של אל הרקיע אַ-נֻ, ורעייתו של האל נִנְ- אֻר- תַ (האל המגן על העיר לגש), הייתה האחראית על הריפוי וההחלמה, בצדה כלב שחור או ירוק ובעזרתה יכול המרפא להבריא את החולה: הן המרפא המכונה אַ- שִׁ- פֻּ, כהן ובעל ידע בלחשים וכישורפים שבידו להסיר את איום הרוחות הרעות הגורמות למחלה; והן המרפא במכונה אַ- סֻ, שלו ידע בהכנת תרופות ושיקויים והיד עלאבחן מהי התרופה המתאימה לכל מצב. ידע זה, שהשומרים העלו בכתב כבר לפני שנת 4000, ואשר נשען על הידע של בני האדם בכלל בכל הקשור להשפעות תמציות צמחים פרחים ופירות על בי האדם, על הטיפול בפצעים ושברים (אותם קיבע האַ- ֻ בעזרת חמר מעורבב באספלט) ועל הקשר שבי מצבו הרגשי של האדם ובריאותו[2], המשיכו השומרים לפתח, על ידי ניסוי, בדיקה והפקת לקחים, והעלו על הכתב את ממצאיהם. כך נותרו בידינו מרשמים מפורטים לכל בעיה ובעיה, אף כי כמובן לקשריו של האדם עם האלים יש השלכה מיידית למצב בריאותו שכן תמיד יתכן שהמחלה היא תוצאה של חטא או טעות כלשהיא, ותמיד עדיף להקריב קרבן מנחה לאלים ולשאת קמעות שקודשו על ידי כהני מקדש העיר, בנוסף לנטילת תרופות.

האלה נְ תִ נֻגַּ, 2100~

אל בית קנים שהוצב על גדות הנהר הובאו החולים, משום שלמים השוטפים הייתה יכולת מקודשת לסייע לריפוי. בדרך כלל גם שתפו פעולה המרפא הכהן והמרפא של סמך ידע באבחון מחלות ומציאת התרופה הנכונה, והם פעלו זה בצד זה.

לא רק רשימות של תרופות ושיקויים שנותרו רשומים על לוחות הגיעו לידינו. גם לוחות עליהם משורטטים דגמים של אברי הגוף, וגם לוחות שבהם רשימת פעולות רפואיות ומחירן, ובנוסף: כלים ששמשו את הרופאים. נמצה גם גולגולת שעל פי הנראה נותח בעליה ניתוח מוח, ושרד מפני שסימני הקידוח החלימו[3].

ה אַ- שִׁ- פֻּ וה אַ- סֻ: ריפוי על ידי לחשים תפילות וקמעות בשיתוף עם תרופות שהושהניסיון הוכיח שהן מתאימות למחלה

תבליט על חותם גליל של אַ- סֻ ובו תיאור כלי אומנותו

שרטוט התבליט הגליל

שרטוט על פי תבליט על גליל: הריפוי. החולה נמצא בבית קנים ליד הנהר. סמלה של אלת הריפוי, הכלב, על הגג וסמלי אלים נוספים פזורים סביב, ליד החולה שני המרפאים כל אחד עוסק בתפקידו, 500

רשימת תרופות מנִפּר, מרכיבי כל תרופה הכמויות הנדרשות ודרך ההכנה, אלף שלישי

מימין: מכשירים רפואיים עשויים נחושת, כולל צינוריות ואזמלים; משמאל: תוצאותיו של ניתוח מוח. על פי הגולגולת הזו ואחרות שנמצאו החולים המשיכו לחיות זמן ממשוך אחרי הניתוח, אך אין לדעת את איכות חייהם.

להכנת התרופות והשיקויים רשומים 250 צמחים על כל חלקיהם, כולל זרעים ו 120 מינרלים. את אלה כתשו בעלי וערבבו עם משקה המכיל אלכוהול, דבש, חמאה או חלב, בהתאם למחלה ולתרופה המבוקשת. בין מי הרפואה שהופקו מצמחים ידוע כבר האופיום, הפרג, המכונה "פרח ההנאה" בוית וגודל כבר בשנת 5000 והוראות הפקת אופיום נרשמו על לוח כבר בכתב יתדות קדום.

למעלה: תיעוד ביות הפרג והפקת אופיום:

משנת 4000~

משנת 3000~

שפע חומרי הגלם להפקת תרופות ושיקויים או לקטורת בעלת כוח ריפוי

קמע ועליו לחשים להגנה מפני מחלה

חמורבי, שקבע טבלת מחירים לכל הטיפולים הרפואיים, גם קבע את הקוד האתי של המרפאים שהיו חייבם להיות אחראים לתוצאות הרפוי. בחוקיו קיימים הבדלים גדולים בין התשלום עבור ריפוי של בעל מעמד גבוה לבין שאר המעמדות, ובתחתית הסולם העבדים. בכל זאת על פי לוח מחירים זה נראה כי טיפול רפואי היה מחוץ להשג ידם של המעמדות הנמוכים; וגם, אף כי מטרת החוקים הייתה להנגיש טיפול רפואי עבור כל התושבים, סביר שהבחנה בין ריפוי אציל לריפוי אדם פשוט גם הביאה לחוסר שוויון בטיפול הרפואי[4].

הערות:

[1] באכדית נקראה באו או בַּבַּ ובבבל בשם גֻ-לַ על אלת המרפא (וגם האלה אליה התפללו כשרצו לגרום למישהו לחלות) ר': j. Stakkey, Going to the Dogs: Healing Goddesses of Mesopotamia, MatriFocus,vol 5, 2006

[2] וכך כתב ה אַ- שִׁ- פֻּ של ארמון המלך בננווה למלך אֵסַרְחַדּוֹן: עצה טובה ללכת בעקבותיה: חוסר מנוחה, והמנעות ממאכל ומשקה מססכסכים ומפריעים לנפש ומוסיפים למחלה. המע נא לדברי עבדיך..."

[3] Robert D. Biggs, Medicine Surgery and Public Health in Ancient Mesopotamia

[4]למשל: חולים מבני האצולה שלמו חמישה שקלי כסף עבור ריפוי של אבר פצוע, אך איכרים ועבדים (בעל העבד) שלמו עבור ריפוי כזה שני שקלי כסף. חוקי חמורבי (בתרגום לאנגלית) ; החוקים בנושא רפואה בלבד.