ההיסטוריה מתחילה בשומר: השושלת הראשונה של לגש

השושלת הראשונה של לַגַשׁ (2770-2500 לפני הספירה המקובלת)

מרשימת מלכי שומר הרשמית נשמטה השושלת ששלטה בעיר לגש, אך ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים כי בעיר זו התקיים שלטון עצמי. כך ניתן לאמר, כי על אף היותה קצרת ימים, הממלכה הראשונה בתולדות בני האדם היא ממלכתו של אֵאַ נַּ תֻמ מהעיר לגש, אשר סיפח לתחומה של עירו את כל חבל ארץ שומר: הערים קִשׁ, אֻרֻכ, אֻר ולַרְסַ, ואשר שליט העיר היריבה שלו, העיר אֻמַּ, העלה לו מס. תחום שלטונו גם כלל חלקים מעֵילם ואזורים לאורך המפרץ הפרסי. נראה כי הוא שלט על ידי הטלת אימה על התושבים. עמוד זיכרון שהקים המכונה "מצבת הנשרים" מראה ומספר כיצד נהג ביריביו באלימות. ממלכתו התמוטטה כמעט מיד לאחר מותו והוא ידוע במיוחד בשל שימוש בהטלת אימה והפחדה (טרור) ככלי מדיני נגד יריביו.

לאחר מותו של אֵאַ נַּ תֻמ, התנער השליט הכהן של אֻמַּ, הוא לֻגַל- זַגֵ- סִי, מכוחה של העיר לגש הוא כבש את אֻרֻכּ, וקבע בה את מרכז שלטונו, הוא כבש את הערים כיש, לגש וגם את נִפֻּר (ניפור) ולרסַ. בכתובת שהקים כתב כי "אֵנְלִל (האל הראשי של שומר) העניק לי את כל האדמות מהים התחתון (המפרץ הפרסי) ועד הים העליון (הים התיכון)"[1]. הוא אכן ערך מספר פשיטות לכיוון מזרח, ויתכן ששאף להתפשט לכיוון חופי הים התיכון, אך הדבר לא עלה בידו, נהפוך הוא: עם הגיעו של סַרְגון הראשון מאכד לאזור, נכבשה ממלכת שומר, ארץ שומר הפכה למעצמה שמית שנשלטה על ידי האכדים, והתקופה המכונה התקופה השומרית הקלאסית באה לקצהּ.

מפת ערי שומר ושכנותיה בשנת 2500

קטעים מ"מצבת הנשרים": למעלה: תיאור הקרבות וציור דריסת האויבים, למטה: נשרים נושאים את ראשי האויבים במקורם

הערות:

[1] על המאבק בין אֵאַ נַּ תֻמ גַל- זַגֵ- סִי ועל מצבת הנשרים, הכתובות שעליה ,תרגומן ומשמעותן.