*הערה - לעמוד ראשי זה יש עוד מספר תתי עמודים. מומלץ לקרוא את כולם!

השיטה יכולה להתאים לתלמידים שנכשלו בשיטות אחרות, או לשיקול דעת המורה, שיטה שיכולה להתאים לתלמידים מבוגרים או תלמידים בחינוך המיוחד, אך לא רק.

 השיטה נקראת גלובאלית אנליטית, ובשונה מהשיטות הפונטיות- סינתטיות, בגישה זו עובדים מלכתחילה עם משפטים וטקסטים ומהמכלול יורדים לרמת הפרטים ומפרקים אח"כ למלים, הברות, צלילים.  תהליך הקריאה בשיטה זו הוא אנליטי, של אנליזה ][analysing - אנליזה של מלים באמצעות שימוש ברמזים מזיהוי כולל של המלה בשלמותה, הצליל הפותח שלה והקונטקסט (ההקשר) שלה].  

זכיתי ללמוד את השיטה היישר מהמפתחת שלה בארץ, שלומית אילן ז"ל*,אשר נפטרה בשנת 2015, יחד עם עמיתתה רונית גן ז"ל, אשר נפטרה בינואר 2017. יהי זכרן ברוך. במותן השאירו שיטה נפלאה, מיוחדת ונדירה בתרומתה, שמצער אותי לכתוב עליה בלשון עבר. 

אני ממשיכה ועובדת בשיטה זו לאורך שנים עם מי שהיא מתאימה להם, חקרתי אותה לעומק ופיתחתי לה עזרים משלי, ויש לי הבנה ורקע אקדמי רחב המאפשרים לי ליישמה באופנים מגוונים. אני לוקחת ממנה את כל הטוב ומשלבת אותו בשיטות או דרכי הוראה קיימות לטובת התלמידים הנזקקים לשיטות הוראה מותאמות, ובעיקר, ללימוד קריאה באופן גלובאלי הוליסטי.

לפני שנים התקיימו בארץ השתלמויות בשיטה, ע"י שלומית אילן ורונית גן. התוכנית היתה ועודה מאושרת ע"י משרד החינוך לתוכניות מיוחדות והופעלה בבתי"ס לחינוך מיוחד וללקויי למידה ברחבי הארץ (רק שלא מתקיימות הכשרות והדרכות ויש מעטים שעוד מיישמים אותה משום שכבר אין מהיכן לרכוש את החומרים). אני תקווה שמי מהמורות שנפגשו ולמדו שיטה זו, ולא רק מורות לאנגלית אלא גם מורות ומחנכות בחינוך המיוחד שנפגשו עם שלומית ורונית במהלך השנים מעבירות אותה הלאה ומאפשרות לתלמידים ללמוד באמצעותה. 

קישור לעמוד הבית של אתר השיטה. (יתכן ולא יהיה זמין עקב פטירתן של שלומית ורונית. יהי זכרן ברוך). 

* ר' קישור לכתבה של עופר אדרת בעיתון "הארץ"- "לימדה אנגלית בלי דקדוק", שפורסמה ביום 8.10.2015 לאחר פטירתה. 

אם הקישור לא נפתח ניתן לקרוא העתק של הכתבה הסרוקה בקישור זה.

לשיטה נלווים ספרים, חוברות, דפי עבודה, משחקים, גרסא ממוחשבת לספר הראשון כולל דפי עבודה על מחשב, משחקים ושירים.

מורה בעל דמיון ויצירתיות יכול למצוא דרכים רבות לשלב את השיטה ביחד עם שיטות או חומרים אחרים, או לעבוד בה בלעדית, ולהחליט על הדרך המתאימה במיוחד עבור התלמיד בהתאם לצרכיו האישיים. מניסיוני יש הצלחות בשיטה גם בשימוש פסיבי בה ללא מאמץ, וניתן להבחין בתהליכי שיפור קריאה מבחינת שטף, אוטומטיות ומהירות קריאה כבר לאחר מספר חודשים של שימוש בשיטה.

לסיכום, כמורה להוראה מתקנת השיטה מאפשרת לי גישה נוספת ללימוד הקריאה לתלמידים לקויי למידה ובעלי דיסלקציה. כלי נוסף בארגז הכלים שבאמתחתי.   

מעט על הרציונל העומד מאחרי השיטה:

הרציונאל העומד בבסיס הוראת האנגלית בשיטה זו, הוא שהאנגלית אינה שפה פונטית.

משמעות הדבר היא, שלעתים אותן אותיות מפיקות צלילים רבים, שונים ומגוונים. אין יחס של אחד לאחד בין האות לצליל.

יתרה מזאת, השמות של האותיות לא אומרות דבר על צליליהן ולעתים אף מבלבלים עוד יותר! (חישבו על האות w או על האות H...) 

יש באנגלית 26 אותיות, אך יש קרוב ל-60 צלילים! מומחים בבלשנות ילמדו קרוב לודאי את כל 42 הצלילים המוכרים והידועים והנלמדים בלימודי הבלשנות (יש ויכוחים אם יש 43 או 44 או 45 צלילים). אך יש כה הרבה צירופים נוספים בכתיבה, שיוצרים עוד אפשרויות קריאה רבות... עד שיש הטוענים לקיומם של כ-70 צלילים. בין היתר הדבר נובע ממקורה של השפה האנגלית (השפה הגרמאנית) וגם מחדירת מלים משפות ועמים אליה. כך שאותו הצליל ייתכן ויופק מצירופי כתיב שונים.  לקורא שאנגלית אינה שפת אמו, ואינו יכול לנבא מהבנה או הקשר, או ידיעה מוקדמת, משימת הקריאה הופכת מאתגרת עד כדי מבלבלת, ואולי לעתים... בלתי אפשרית.

 דוגמאות: 

1.     האות H אייטץ' – מה הקשר בין שמה לבין הצליל אותו היא עושה, שהוא בכלל "ה", כמו במילה hot . 

2.     האות C שעושה את אחד מצליליה, שהוא הצליל / k / כמן במילה cat . 

3.     האות I שעושה את אחד מצליליה, שהוא i  ... 

וכך הלאה...

יש אותיות שעושות את אותו הצליל, כאמור כמו בדוגמא לעיל האות K, C אך גם הצירוף CK ובמלים שמקורן משפות אחרות יכול להיות גם  CH (למשל school) - כל אלו הם מופעים של הצליל ק'.  האות X למשל, ממש מיותרת... אפשר ליצור אותה מצירופים כגון KS .

לא פעם מכתיבה המשמעות של מילה את דרך הגייתה, לכן אי אפשר להסתמך על כך שלאחר שילמד התלמיד את האותיות באנגלית - את שמותיהן והצלילים אותן הן מפיקות, יוכל הלומד לקרוא ולהבין.

לתלמידים ללא לקות למידה כלשהיא אין לכאורה בעיה לשמוע ולזכור מיידית וגם לאחסן בזכרון לטווח ארוך מלים חדשות שלא ניתן לקרוא לפי האותיות, אלא יש לשמוע ולזכור כיצד להגות. אך כמה תלמידים שפר מזלם, והם מצליחים בזאת???

מתארים זאת יפה עולים חדשים, שעברית אינה שפת אמם, אשר נאלצו ללמוד לקרוא עברית. זה נכון גם לגבי לימוד קריאת עברית ללא ניקוד. ללא הבנה (אם הלומד אינו דובר עברית שפת אם), כיצד ידע הלומד להבדיל בין המלה "מטר" לבין "מטר" (meter / matar)? 

ומה לגבי המלים: קשר קשר קשר קשר - אם נכתבות בכתיב חסר וללא ניקוד, הכיצד ידע לקרוא כל מילה ללא ההקשר אם אינו דובר עברית שפת אם? (kesher/ kashar/ kooshar/ kosher )?

בסרטון המשעשע הבא קטע מסרט הוליוודי מפורסם המדגים בדיוק כיצד ריקי ריקרדו-  Ricky Ricardo , שלא מכיר את חוקי השפה ולא נולד עמה כשפת אמו ולא למד לקרוא בה , לא מבין את הצירוף המוזר של 4 האותיות ough,  שעושה בכל פעם צליל אחר.... וקורא בצורה שגויה מלים ולא מצליח להגיע להכללה כיצד לבטא את הצירוף הזה במלים שונות כגון: rough, cough, through, boughs. למעשה בכל מילה מבטאים את הצירוף אחרת- פעם אחת הוא שקט ולא מבוטא, או שהוא מבוטא כמו הצליל /f/ ועוד צורות הגייה שאין דרך לדעת רק מהסתכלות על המילה הכתובה. לוסי מנסה להסביר לו ונראית מופתעת מהשגיאות שלו- אך הן לגמרי מובנות וצפויות.