Overcoming the Phonological Deficit in FL Aquisition

כיצד לעקוף חסך פונולוגי ברכישת צלילי שפה זרה?

כאשר מלמדים שפה זרה, יש להיות מודעים לעובדה, שהלומד לא רכש את סט הצלילים של השפה הנלמדת, והם לא חלק מהרפרטואר הפונולוגי (צלילי) שלו.

הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בתלמידים הלומדים שפה זרה המגיעים לתהליך זה עם לקות שפתית מסוג דיסלקציה. משמעות הדבר היא, שהם לוקים במיומנות האודיטורית (שמיעתית) של צלילי השפה עוד מלכתחילה, ועוד בשפת האם שלהם. 

מכאן, וכפי שידוע ממחקרי שפה שנעשו עוד על תינוקות בשנת חייהם הראשונה, התינוק כשהוא בן כ-9 חודשים כבר מסוגל לזהות צלילים ששייכים לקולות השפה שהוא שומע מאמו ומסביבתו ויודע להבחין אילו צלילים שייכים לשפת האם שלו ואילו לא. והוא מתעלם מהצלילים שאינם שייכים לסט הצלילים של שפת האם שלו. למעשה, לאחר גיל חצי שנה ולקראת גיל שנה התינוק כבר לא "שומע" (לא מעבד משמיעה) צלילים "זרים", גם כשם נאמרים בקול רם לידו. הם פשוט "חולפים מעליו", הוא לא מבחין בהם (זיהוי אודיטורי), ולא מסובב ראש ולא מזיז עיניים לכיוון שממנו מושמעים הצלילים.

מאידך, כאשר משמיעים לתינוק צלילים שזהים לשפת האם שלו, הוא מבחין ומזהה אותם ומגיב להם ע"י כך שהוא מפנה את הראש למקור הצליל או עושה פרצופים שמביעים תשומת לב. 

אלו תהליכים ידועים ונחקרים בהתפתחות שפה. ידוע כי לאחר גיל שנה התינוק מתקבע על סט הצלילים של שפת האם שלו (ואם הוא דו-לשוני אז על צלילי שתי השפות אליהן הוא חשוף ואף יותר, בהינתן שהוא נחשף חשיפה מלאה ומוחלטת לכמה שפות. המוח האנושי מסוגל בתקופה זו שנקראת "התקופה הקריטית" לקלוט שפות רבות כל עוד הן אכן שפות אם והתינוק חשוף אליהן בטבעיות ואינטנסיביות). 

בשלב ההתפתחותי השפתי הזה הצלילים האחרים הופכים זרים לתינוק, וקשים לעיבוד שמיעתי auditory processing . בספרות המקצועית נקרא השלב הזה "חלון זמן קריטי" לרכישת שפה. כאשר החלון נסגר, רכישת השפה כבר לא נעשית באופן טבעי ואוטומטי, משמע- ללא מאמץ או התכוונות,   ותידרש התערבות של לימוד השפה כשפה זרה על מנת לרכוש אותה בעתיד. תהליך זה כבר יהיה שונה מהתהליך הטבעי של רכישת שפת אם, הוא לא יהיה קל וטבעי ומובן מאליו כמו שהיהה התהליך של רכישת צלילי וניגון שפת האם.

לפיכך, כמורים לשפה זרה חשוב להרגיל את התלמידים "לשמוע"  ולעבד את הצלילים של השפה, וגם את הניגון של השפה, המלודיה שלה (אפשר לקרוא בהרחבה מה שכתבתי על פרוזודיה). בנוסף, להקשיב למקצב שלה, כל זאת, בכדי להיות מסוגלים להפיק את הצלילים הללו בעת הקריאה. מכאן, שלשם קריאה נדרשת ראשית שמיעה והשמעה של צלילים. התלמיד צריך להיות מסוגל לשמוע צליל על מנת להיות מסוגל להפיק את הצליל קולית בעת קריאה. מאחר שהעיבוד האודיטורי- השמיעתי מתרחש במוח (כאשר מקודדים- מפענחים את הסמל של צורת האות לצליל), הלא שכחלק מהניסיון ללמד לקרוא אנגלית, עלי ראשית ללמד את הצלילים של השפה האנגלית, שכן דובר העברית לא יכול להחיל את ההבנה שלו את צלילי וניגון העברית בבואו ללמוד אנגלית.  

כמי שעוסקת בריפוי ותיקון תהליכי קריאה או אי רכישת קריאה (אוריינות), חשוב לי להדגיש, שהאוריינות נשענת על השפה הדבורה.

לכל שפה יש קצב- ריתמוס ואינטונציה, כמו גם דגשים על חלקים מסויימים במילים ובמשפטים הנאמרים, בנוסף, לצלילים הייחודיים לה. לכל שפה פרוזודיה ומלודיה משלה. יש לאמן את האוזן של הלומד להתרגל ולזהות זאת, כתנאי מקדים ליכולת ללמוד לקרוא בשפה הזרה.

לשם כך אני נוהגת לחשוף תלמידים לרצפים מושמעים של השפה מבלי לדרוש מהם לעשות שום דבר פעיל, רק להרגיל את המוח לקלוט את הצלילים ולהכניסם ל"קופסה". זו גם הסיבה שהשנה הראשונה ללימודי האנגלית (בכתות א') מוקדשת לתירגול אוראלי (בע"פ) של השפה, באמצעות שירים בעיקר. 

מכאן, שהלומד צריך לכוון את אוזנו, לעשות fine tuning לצלילי השפה אותה הוא לומד (שאגב, ניתן למדוד אותם ב- Hertz ועוצמת גלי ההרץ משתנה משפה לשפה). הלומד את השפה הזרה גם צריך לדעת לגלגל את הלשון ואברי הפה נכון בכדי להפיק את הצליל שהוא שומע. 

להלן כמה אסטרטגיות שבהן אני משתמשת בפרקטיקה שלי לעקיפת חסכים פונולוגיים בשפת היעד אותה אני מלמדת- אנגלית, ובדגש על תלמידים לקויי למידה שקיים אצלם חסך פונולוגי עוד משפת האם שלהם (עברית):

1. אותיות עם הגייה מסובכת אני מדגימה באופן רב חושי ובאמצעים מגוונים, עד הגזמה, בכדי להדגיש את האופן בו ההגייה מערבת את אברי הפה והקול הנשמע בעת יצירת הצליל. בקיצור- להגזים. להיות תיאטרליים. (אפשר לקרוא את תת הפרק על הגיית האות R ).

2. צלילים מבלבלים במיוחד, למשל צלילי אותיות הניקוד vowels יש להדגים עם הדגשה מיוחדת, בעיקר כי האוזן ממש לא מבחינה בהבדלים הדקים של הצלילים. למשל האות A במילה apple נהגית לא נכון ע"י רוב התלמידים (ולא במעט גם בשל העובדה שמשום מה בשנים האחרונות מאז שסטיב ג'ובס המנוח הביא את apple לקדמת חיינו, ישראלים נוהגים לכנות את שם החברה Apple בהגייה לא נכונה. הם אומרים "אַפל" ולא "אֵפל" (צליל ארוך של האות a). על מנת להתרגל להבדלים הדקים של צלילי אותיות הניקוד יש להגזים בכוונה בהגייתן, אפילו עד כדי גיחוך, ותוך הגשת תנועות הפה בעת ההגייה- למשל השפתיים, לסת, הפתח בין השיניים ותזוזת הלחיים. 

ניתן לקרוא את תת הפרק העוסק ב"שיטת היקי", שבו כתבתי בפירוט על אברי ההגייה ועל הגייה articulation של עיצורים ותנועות.

3.

טכניקה נוספת שבה ניתן להשתמש, היא עשיית "פרצופים" מול מראה, או לצלם את הפנים בעת ההגייה של צליל בעייתי ומבלבל, באופן שהתלמיד יוכל לראות את הצילום בצמוד לאות הניקוד. כך תשמש התמונה עוגן התומך בזכרון התחושתי של האופן בו נהגה הצליל באמצעות אברי הדיבור (רצוי עם מילה כתובה ואיור בצד, כרמז חזותי ואורתוגרפי, על מנת למנוע בילבול, שכן לאותיות הניקוד יותר מצליל אחד). 

להגברת קליטת תומך זכרון זה ניתן לצייר עם טוש על השפתיים את התנועה שלהן תוך כדי שמבקשים מהתלמדי להגות את הצליל ובזמן שהוא הוגה אותו הוא מסתכל על הציור והיד מציירת. ככה ההטמעה של הצליל עוברת דרך מספםר חושים ומבטיחה עיגון בזכרון לטווח ארוך באופן שעוקף קשיי זכרון, שפה וקשב וריכוז.

דרך נוספת היא שימוש בליפסטיק. קחו שפתון אדום ומירחו על השפתיים למשל להדגמת ההגייה של האות o כמו במילה open והצמידו השפתיים לדף לבן באופן שבזמן שאתם אומרים את הצליל תגעו עם השפתיים בדף. זאת על מנת לראות את מפתח הפה בעת הגיית הצליל.  מאידך- עשו זאת בעת הגיית הצליל o במילים on, orange ותיראו באופן מוחשי את ההבדל. מעניין מה יצא לכם כשתעשו זאת במילה onion (בצל)... שכן זהו צליל נוסף של האות o. 

*האיור להלן מדגים חלק מצלילי אותיות הניקוד והוא להמחשת הרעיון שהעליתי להלן בלבד, ואינו מקיף את כל צלילי אותיות הניקוד באנגלית (במאמר מוסגר אציין, כי במדינות דוברות אנגלית שונות הוגים את אותיות הניקוד באופן שונה. כך למשל בריטים הורים את האות a  באופן שונה מאמריקאים, וכך לגבי אוסטרלים).