Reading fluency שטף קריאה

ללא אוטומטיות לא יהיה דיוק בקריאה.

אוטומטיות הינה היכולת לשליפה של הצליל של האות מהזכרון. אוטומטיות היא תנאי מקדים הכרחי למעבר לשלב הבא של הקריאה, צירוף צלילים להברות ומלים.

בלעדי אוטומטיות לא יתקיים שטף קריאה. לאחר שמתקיימת אוטומטיות בקריאה, יש לעבור לשלב הבא-  יש לעבוד על מהירות וקצב קריאה, באמצעות טכניקות שונות ללימוד קריאה (קריאת צל, קריאת הד, קריאת מקהלה וכו').

מטרתנו להביא את התלמיד לרמת שטף קריאה מצופה לגילו, בכדי שיצליח לעמוד במשימת קריאת טקסטים ארוכים ומורכבים יותר, יהיה מסוגל להבינם ולענות על שאלות הבנת הנקרא (מיומנות חשיבה נמוכה) ובהמשך שאלות הבעת דיעה, ניתוח והסקת מסקנות (מיומנות חשיבה גבוהה).

אז מה הם הסטנדרטים המצופים מהקורא הישראלי, תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה? 

מהן הנורמות המצופות של מהירויות קריאה (לפי מספר מילים לדקה WPM) לכל גיל? להלן נתונים (לקחת כהערכה, פלוס מינוס):

ראשית נבהיר, כי קצב הקריאה מהיר יותר בקריאה דמומה. למעשה הוא מהיר יותר כב-10-20% מאשר בעת קריאה קולית.

המדדים להלן הם לקריאה קולית, לפיכך, הם עשויים להיות גבוהים יותר בקריאה דמומה (שקטה).

מדד נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא סוג הטקסט. הטקסט חייב להיות תואם גיל ותחום עניין. בנוסף, גם הקורא המהיר והשוטף ביותר, כאשר נדרש לקרוא טקסט בנושא משעמם או שלא נוגע לעולמו (למשל עו"ד שיידרש לקרוא מחקר רפואי, או איש מדעי הרוח שיידרש לקרוא ניתוח כלכלי מסובך של סקר בבורסה) – יואט קצב קריאתו.

לפיכך, כשמודדים מהירות שטף קריאה חשוב להתאים את הטקסט לקורא מבחינת גילו ותחומי העניין.  

בבי"ס יסודי עד חט"ב וראשית תיכון (כתות ו' - ט') – 50-70 WPM

בתיכון (כתות י - י"ב) – 70-90 WPM

מבוגרים – 100 WPM  

(נוסחת החישוב היא: מכפלת מספר המלים בטקסט ב-60 ולחלק בזמן הקריאה בשניות). הערך שמתקבל הוא מספר מלים של קריאה בדקה.