The Matthew Effect

"The Matthew Effect" – אפקט מתיו", הוא מונח  שטבע חוקר האוריינות קית' סטנוביץ' ב-1986.

לפי סטנוביץ' (1986), תלמידים חזקים שפתית רוכשים את השפה הכתובה מהר יותר, ובגילאים מוקדמים יותר מתלמידים לקויי למידה. כך, הופכים הראשונים לקוראים מיומנים יותר ויותר, ו"מתעשרים" מבחינה שפתית, בעוד שהתלמידים לקויי הלמידה ("העניים") נכשלים ונותרים מאחור בשלבים הראשוניים של תהליכי קידוד הקריאה (שלבים בסיסיים). את התופעה הזו כינה סטנוביץ':  The Matthew Effect" באומרו (ציטוט): 

 "The rich get richer and the poor get poorer".

בהיעדר שיטות הוראה והתערבות (בשפת האם תחילה, ובהמשך גם בשפה זרה), יגדל הפער בין התלמידים בסיכון לתלמידים שאינם בסיכון, והפגיעה במוטיבציה תהא שקולה בחומרתה כפי שטען סטנוביץ', להשלכות הקוגניטיביות של הכשל בקריאה (Stanovich, 1986).

ממצא זה לגבי הפער נמצא גם בקרב סטודנטים בוגרים בעלי לקויות למידה, אשר לגביהם לימוד מערכת חוקי אות- צליל חדשה של שפה זרה הצריך הוראה מפורשת וסיסטמתית של מערכת חוקי השפה הזרה. הסטודנטים לקויי הלמידה לא גישרו על הפער בינם לבין הסטודנטים שאינם לקויי למידה.

מסקנה: יש להתאים תוכניות התערבות לטיפול בלקויות קריאה בשלב מוקדם, מניעתי- וקרוב ככל האפשר לזמן שבו אנו מלמדים את רכישת הקריאה. בנוסף, חובה להיות עירניים לתלמידים שלגביהם ידוע מראש שהיו להם קשיים ברכישת קריאה עוד בשפת האם שלהם, או תלמידים שהינם לקויי למידה ועם דיסלקציה (אוכלוסיות בסיכון). לא לחכות שהפער יתעצם ויגיע למימדים שיקשו על יכולתנו והזמן שנותר לנו בכדי לגשר על הפער, ויפגעו (לעתים באופן בלתי הפיך) במוטיבציה וההנעה ללמידה של התלמידים, עד כדי יאוש והימנעות, שכן בזאת ננציח את הפער.