אסטרטגיות קריאה - Reading Strategies - על מה ולמה?

 למה אסטרטגיה?

   מטרת האסטרטגיה  הינה לתווך לתלמיד את תהליך הקריאה ובכך לעזור לו להפיק משמעות מהנקרא.

היכן נמצא הילד שלך?

ישנן כמה רמות של קושי בקריאה, ובהתאם למקום בו נמצא התלמיד בשלב האיבחון הראשוני תותאם לו תוכנית עבודה אישית שתענה לצרכיו ותשלים את הפערים על מנת לקדמו לשלבי קריאה מתקדמים יותר.

 השלב הנמוך ביותר הוא קורא שלא פיצח עדיין את ה"קוד" שעליו כתבתי בהרחבה בפרק העוסק במודעות פונולוגית. קורא זה ולא מבין עדיין את העקרון, שמאחורי כל אות עומד  צליל.   

    הוא לא רכש את הקוד (The Cipher).

בשלב הבא נמצא הקורא שלמד לפצות כדי לשרוד. הוא מנחש,   

    או קורא קריאה התרשמותית.

בשלב הבא נמצא את הקורא הלא אוטומטי. קורא זה טרם הגיע לאוטומטיות בקריאה. ייתכן שרכש את הקוד, פיתח מודעות פונולוגית וייתכן שהוא אף קורא בצורה מדוייקת, אך לא שוטפת. קריאה מסוג זה נקראת  "קריאה מצרפת", והדבר בא לידי ביטוי בכך, שאין שטף בקריאה, מצרפים אות לאות באיטיות ולא תמיד בדיוק, ואז מצרפים הברה להברה ... מילה למילה... וככה באיטיות רבה ובמאמץ רב, עד שמגיעים לרמת משפט (אם בכלל). דמיין לעצמך מה רבה הדרך וקשה בכדי להגיע לקריאה ברמת פסקה וטקסט. הקריאה הופכת לעבודה קשה ומעייפת, וההבנה נפגמת מאוד. לעתים לא מזהים מלים לגמרי, והקיטוע מקשה על הפקת משמעות ממשפטים, פסקאות וטקסטים. מתעייפים ושוכחים מה נקרא קודם.

השלב האחרון והכי מורכב הינו קורא הנמצא במצב שנקרא "עיכוב בקריאה". קוראים בשלב זה נמצאים בפער משמעותי לעומת בני גילם בקריאה, לעתים פער של כשנתיים ויותר . קריאתם אינה יעילה ולפיכך הבנת הנקרא שלהם נפגעת בצורה משמעותית.

תלמידים במצב זה, לא ניגשים לטקסטים מתוך חדווה ורצון ללמוד ולהפיק מהם משמעות, אלא בחרדה וחוסר אונים שלמדו עם השנים לפתח אל מול טקסטים. בהיעדר אסטרטגיות לגשת לטקסטים, הם קופאים ומפסיקים לקרוא.

בהוראה מתקנת שיטתית, התלמיד יתקדם באמצעות טקסטים שיותאמו בכל פעם לרמת הקריאה שלו. הטקסטים ייבחרו או יותאמו מטקסטים קיימים ע"י כך שהמורה להוראה מתקנת ישנה את צורתם, את העריכה הגרפית שלהם ו/או את רמתם הלשונית או יוסיף, ישמיט וידגיש מה שצריך על מנת להנגיש את הטקסט לתלמיד ולתווך את הפער הקיים בינו לבין הטקסט. המורה יבנה פעילויות משלימות הכוללות תירגול וחזרה על אוצר מלים, מבנים דקדוקיים, כתיבה ודיבור.

תלמיד המיומן באסטרטגיות קריאה שלמד בהוראה מתקנת שיטתית,  מפתח מודעות לקשייו וכיצד לעקוף אותם. הוא מסוגל אף להתנבא לגבי מה שיבוא הלאה ולהשתמש בכלים שלמד על מנת להתגבר על הקושי בכדי להבין את המשמעות מהטקסט. הוא לא נעצר אלא ממשיך לקרוא גם אל מול הקושי. יש לו כלים. תלמיד מיומן ידע לשאול את עצמו שאלות תוך כדי הקריאה ולענות עליהן בכדי להגיע להבנה של הטקסט, או אולי הוא ישרטט לעצמו בצורה גרפית את הפרטים מתוך הטקסט, או ידבר בקול רם ויעלה משמעויות שהבין תוך כדי הקריאה.

אמרנו כבר, שקריאה ללא הפקת משמעות אינה קריאה. ללא הבנת הנקרא והפקת משמעות לא יוכל לתלמיד להגיע למיומנויות חשיבה גבוהות יותר, כגון: הסקת מסקנות, השוואה וניגוד, ביקורת, פתרון בעיות, הבנת מניעים, זיהוי עמדות, עשיית הקשרים וניתוח וביקורת.

תלמיד שמתפקד ברמת מיומנויות חשיבה נמוכות בלבד, יתקשה בלימודיו הגבוהים לקראת התיכון ובתיכון בלימודי האנגלית להגיע למודולות המורכבות יותר בבגרות (4-5 יח"ל).

במבנה תוכנית הלימודים ובחינות המיצ"ב והבגרות כיום, לא מספיקה עוד רמת הבנת הנקרא שכרוכה ב"מיומנויות חשיבה מסדר נמוך" (Low Order Thinking Skills- LOTS), אשר בד"כ מסתכמת בהבנת פירוש הטקסט ואוצר מלים, ומענה על שאלות אינפורמטיביות. רמת השאלות על הטקסטים הללו הינה פשוטה יחסית (כמובן, תלוי למי), מבנה הטקסטים בד"כ ברור ומובנה, רמת התחביר במשפטים אינה מורכבת, הרמה של המבנים המורפולוגיים פשוטה, הטקסט קצר יחסית ואוצר המלים אינו גבוה מאוד (שוב, תלוי למי).

במודולות המתקדמות יותר, ולא רק בבחינות הבגרות, אלא גם בספרי הלימוד הנלמדים בבתי הספר, רמת הטקסטים מורכבת ומיומנויות החשיבה שיש להפעיל על מנת לתפקד ברמת הבנה ומענה על שאלות ומטלות כתיבה הינן מורכבות. אלו נקראות "מיומנויות חשיבה מסדר גבוה" (High Order Thinking Skills- HOTS).

ספרי הלימוד והבגרות כיום כוללים טקסטים ספרותיים הדורשים את המיומנויות השפתיות הגבוהות.

תלמיד שילמד ויתאמן ויתרגל אסטרטגיות לקריאת טקסטים, ישלוט בהם ויישם אותם, יהפוך לקורא מיומן אשר בעזרת הכלים (האסטרטגיות) וההתאמות (התאמות בבחינות, מתוקף איבחון) יוכל לעקוף אף לקות למידה מורכבת ופערים שפתיים ראשוניים וקושי בקריאה שוטפת.

האסטרטגיות מלמדות כיצד לגשת לטקסט. החל מרמת זיהוי סוג הטקסט, הבנת הכותרת, הבנת הנושא הכללי ויצירת משמעות של קונטקסט (הקשר). המשך בקריאת הטקסט תוך כדי לימוד של קשיים נפוצים והדרכים לעקוף אותם (מלים קשות, ריבוי פרטים המעמיסים על הזכרון, מבנים לשוניים וכו'.)

במהלך הקריאה ילמד הקורא לסגל לעצמו מגוון כלים שיעזרו לו לארגן את המידע מהטקסט בדרכים שינגישו את הטקסט עבורו לצורך מענה על השאלות שיבואו אח"כ (הנגשת טקסטים). קיימים כלים שונים שמסייעים להנגיש טקסטים ברמת אירגון של טקסט לצורת גרפים (מארגנים גרפיים Graphic Organizers) שמסייעים להבנת תהליכים בטקסט ושליפת ואירגון מידע מתוכו, טכניקות לרישום הערות שוליים, מירקור (השאלה מה ואיך למרקר – את זה לומדים), ושיטת קידוד בצבעים Color Coding , שהינה יעילה וויזואלית ומתווכת עד מאוד את הטקסט לקורא לקוי הלמידה.

האסטרטגיות הנלמדות מיושמות גם לגבי שאלות. לומדים זיהוי סוגי שאלות, הבנת הוראות, איתור מסיחים ושאלות מכשילות ונקיטת דרכי הימנעות מהמסיחים והמכשילים.

לסיכום, בסיוע ההתאמות (הקלות) המגיעות לילד שעבר איבחון, והאסטרטגיות שרכש ולמד בהוראה מתקנת, הוא מצוייד בארגז כלים 

 שמאפשר לו להתמודד עם הקריאה ולהצליח להפיק ממנה משמעות.  

ההבדל בין קורא מיומן לקורא בלתי מיומן מתבטא ביכולת לגשת לטקסטים שדורשים יותר מאשר הבנה מילולית בלבד של הכתוב, ויותר מאשר הבנה שמפרשת בין השורות. קורא מיומן מסוגל להבין ברמה של הפקת משמעות מהכתוב והסקת מסקנות ומוסר השכל. זוהי קריאה שבה הקורא מקיים דיאלוג עם הטקסט הכתוב.

קיראו בעמוד הבא:  מהן אמות המידה למהירות הקריאה המצופה מתלמיד ישראלי לקריאת טקסטים באנגלית???