מתפיסת העולם של הגישה הגלובאלית נגזר, כי לימוד האנגלית יהיה של השפה כמכלול. התלמיד ילמד לומר, לקרוא ולהבין בו זמנית. הוא לא ילמד לקרוא אותיות ולהרכיב מהן מלים והוא לא ישמע צלילים חסרי משמעות. הקריאה אינה דבר מכני, אלא תהליך אינטלקטואלי בו חוברים יחדיו ההבנה והזיכרון.
לימוד הקריאה לפיכך, הינו גלובלי-אנליטי. רק לאחר שהתלמיד ידע לקרוא משפטים שלמים הוא ילמד לפרקם למרכיביהם- המילים, ולאחר מכן לפרק את המילים למרכיביהן- ההברות, ואת ההברות למרכיביהן- האותיות. לאחר שירכוש אוצר מלים משמעותי ויכיר את מגוון ההברות והאותיות יוכל התלמיד לקרוא גם מילים אותן טרם למד, מלים הכנועות לאותם חוקי כתיב אשר למד לזהות בתהליך לימוד הקריאה הגלובלי. גם אז תובטח הקריאה הנכונה רק במידה והקורא יבין את החומר הנקרא.
שלומית הדגישה כי האנגלית אינה שפה פונטית. יש ואותן אותיות מפיקות צלילים רבים, שונים ומגוונים, ולא פעם מכתיבה משמעותה של המילה את דרך הגייתה. לכן אי אפשר להסתמך על כך שלאחר שהלומד ילמד את האותיות באנגלית - את שמותיהן והצלילים אותן הן מפיקות, הוא יוכל לקרוא ולהבין.
שיטת GAME כוללת 4 מקראות, חוברות ודפי עבודה לכל מקראה, מקראה מותאמת למחשב, משחקי לוח, קלפים ושירים. כבר בעמוד הראשון של הספר הראשון, הספר האדום (זהו צבעו) נחשף הקורא לשני משפטים שלמים ולאיור.
"This is the earth. It is the earth"
בהמשך הלמידה התלמיד ישמע ויקרא פעמים רבות שוב ושוב את אותם המשפטים, לאחר מכן יפרק אותם למלים בודדות, שאותן יזהה ויזואלית ובאמצעות האזנות רבות, בתחילה באמצעות ניחוש, ובהמשך באמצעות זיהוי תבניתי גלובאלי. בהמשך, תתחדד היכולת האנליטית ככל שהתלמיד יתחיל להתמקד בקריאת הטקסט ברזולוציה של משפט- מילה- הברות- וצלילים ואותיות. התלמיד ילמד לזהות צלילים בתוך המלים השלמות. הוא יראה את המשפט בתוך הקשר של תמונה ויתחבר לידע עולם קודם שלו בנושא כדור הארץ. בהמשך התלמיד יכתוב, יצייר וייתן משמעות לכל הטקסטים בספר, ומתוך המכלול יגיע לפרט ( גישת מעלה- מטה Top- down).
כך יפתח התלמיד יכולת לקרוא מלים חדשות בהן לא נפגש, אשר מורכבות מהצירופים והצלילים שהיו במשפטים השלמים אותם קרא , כתב, צייר ושמע מספר רב של פעמים.
האיורים הבאים מדגימים מספר עמודים מהספר הראשון, מהשלב ההתחלתי של הלמידה. כפי שניתן לראות, ככל שמתקדם התלמיד, הוא נפגש ביותר מלל, יותר משפטים ויותר מלים חדשות ותצורות הגייה שונות של 10 האותיות הנלמדות בספר זה (כאמור בספר הראשון נלמדות רק 10 אותיות, שהינן השכיחות ביותר בשפע האנגלית (a,d,e,h,I,l,n,r,s,t ), אך נלמדים 25 צלילים ו-40 צירופים). בהמשך התלמיד יצלם ויזכור יותר ויותר צלילים וצירופים מהמילים ויזהה אותם במלים חדשות. האיורים גם מדגימים תירגולים בדפי העבודה אשר מחדדים את היכולת הגלובאלית והאנליטית.
האיור הבא מדגים משחק אחד מיני רבים שיש בשיטה (רביעיות קלפים). בנוסף, באיור הבא ניתן לראות דוגמא למשחק לוח אחד מיני רבים בשיטה.
כפי שניתן לראות, האיור הוא של כדור הארץ (הספר הינו בשחור לבן בלבד ותוכנת המחשב הינה צבעונית). בתחתית העמוד מופיעות המלים:
this, it, is, earth, the.
הרציונאל לכך הוא, שהתלמיד אמור ליצוק משמעות ותכנים לעמודי הספר ככל שהוא יהיה יותר מעורב ומבין בתהליך הקריאה, יבין ויהיה מעורב.
כבר מן העמוד הראשון בספר הראשון ניתן להבין, שהתלמיד מתחיל לקרוא קריאה גלובאלית של משפט שלם בתוך קונטקסט. הרציונאל והאני מאמין של שלומית הוא, שהקונטקסט יותר חשוב מהצלילים.
זהו צילום מחוברת העבודה שנקראת Read, Draw and Then Write. בעמוד זה, רק לאחר 5 עמודים של קריאה ולימוד בספר האדום, התלמיד כבר מבין קונספט שלם ומסוגל לציירו. הוא קורא קולית את המשפטים (ונעזר בי למודלינג וכן בהקלטה). התלמיד כותב כל משפט לאחר הקריאה, ואני מוודאת שהוא מבין את מה שהוא קורא. איני מפרשת לו או אומרת לו אלא מובילה אותו בתהליך גילוי שבו הוא מבין עפ"י הקשר תוך שאילת שאלות מנחות. בתהליך זה הוא שומע אותי םפונה אליו ומדברת עמו באנגלית (לפי רמת יכולתו לספוג). הציור מסמל את מה שהבין. היצוג הויזואלי משמר את התמונה הכוללת של מה שהובן מהקריאה. מכאן, שהקריאה אינה רק טכנית, מפענחת, מצרפת, אלא היא קצבית ויש בה הנגנה (פרוזודיה). הפרוזודיה שבתחילה מאמנים אליה באמצעים רב חושיים מוטמעת באוזן של התלמיד והוא מתרגל לניגון השפה, ולדגשים והניואנסים הייחודיים לה. זוהי קריאה שלמה ומלאת משמעות, עם משפטים ומבעים מלאים.
אפשר לשים לב לאותיות המעורבות בקריאה, ולעובדה שהן מופיעות גם בצירופים ובמופעי צליל מגוונים, וזאת כבר בתחילת התהליך.
* הערה- במקרה זה נבחרה התוכנית לתלמיד אשר מכיר את כל האותיות וצליליהן מאיבחון שנערך לו, אך אינו מסוגל לקרוא. אינו מסוגל לצרף ולחבר ולייצר שטף של קריאת מילים למרות שמכיר את כל האלפבית. תלמיד זה הוא גם תבניתי בעיבוד ותפיסה עפ"י ממצאי המבדק שערכתי לו. לפיכך, הוא מתאים מאוד לעבודה בשיטה זו- או השיטה מתאימה לו. השיטה גם מקנה תחושה של משמעות בקריאה, בעיקר אם הלומד אינו בכתה ב-ג, אלא בוגר יותר אשר לא רכש קריאה.
>>> לחצו כאן להמשך הסיכום האקדמי. חגית להב© (כל הזכויות שמורות).
להב, ח'. (2015). תוכנית התערבות לקידום פענוח בקריאה באנגלית כשפה זרה אצל תלמיד לקוי למידה מכתה ד' באמצעות שיטת GAME (Global Analytical Method of teaching the reading of English): חקר מקרה. סמינריון מחקרי במסגרת לימודי תואר שני לקבלת התואר "מוסמך בחינוך לשוני". מכללת לוינסקי לחינוך.