12 העקרונות בשיטת היקי- עקרון12

להלן עקרון מס' 12 והאחרון בעבודה בשיטת היקי The Hickey Method *

העקרון האחרון מהווה את שלב השיא בתהליך הלמידה בשיטת היקי.

לאחר שנלמדו צלילי האותיות, ולאחר שנלמדו הצירופים של צלילים להברות, ומשם למילים ומשפטים, התלמיד נחשף לקריאה ואוריינות ולקריאה וכתיבה ברמת שיח - הסיפור.

כל יחידת לימוד בשיטת היקי מסתיימת בסיפור. הסיפור מכיל את אוצר המלים הנלמד, אשר את כולו התלמיד יכול לפענח (פענוח משמעו ידיעת הצליל של סמלי האותיות ויכולת לקרוא אותם, להגות אותם קולית במדוייק).

מבנה הסיפור פשוט, ומושתת על סכמה סיפורית נרטיבית בת ששה שלבים. ראשית, יש נקודת התחלה בעלילה, שבה מתואר אירוע עד שלושה אירועים במשפט/ים קצר/ים. 

בשלב העלייה בעלילה מתרחש משהו נוסף, ונבנה מתח לקראת העלייה לרגע השיא, אשר ממנו יש התרה (פתרון) וסיום.

קתלין היקי, מחברת שיטת היקי, התייחסה לתבנית הסיפורית (נרטיב), כרשת תמיכה לכותב המתחיל. בכך הלמה שיטת היקי את הקריקולום הלאומי באנגליה של סוף שנות השמונים ((Combley, 2002.

ארחיב מעט על נרטיב וסכמה נרטיבית:

נרטיב מהווה דרך יעילה לתהלך מידע ולייעל תהליכי זכירה לטווח ארוך. דרך הארגון של הנרטיב מאפשרת הבנה, עיבוד, אחסון בזיכרון,  וכן שיחזור והפקה חוזרת של טקסטים נרטיביים. 

מדוע חשוב לצאת מרמת הצלילים והמלים והמשפטים לרמת סיפור?

התבנית הסיפורית דורשת מהמאזין ומהקורא להפעיל חשיבה ביקורתית, לזהות קשרי סיבה ותוצאה, כמו גם בעיות, ולנסות למצוא להן פתרונות (צימרמן ובלום קולקה, 2002). 

התבנית הסיפורית בשיטת היקי נמצאת בהלימה למבנה הנרטיב (הסִפֵּר): יש בה תמצית- המופיעה בתחילת הסיפור. יש הקשר- הלא הוא הזמן והמקום של ההתרחשות. יש סיבוך בעלילה- שהינו רצף התרחשויות על ציר הזמן המעורר בעיה ופתרון הבעיה. ובשלב האחרון, המהווה את תכלית הסיפור (לפי לבוב, 1972), מתקיימת הערכה.

התלמיד נחשף לטקסט מאורגן, תוך שיש ציון יחסי מיקום זמן וסיבה בין אירועים בקשר טמפורלי (קשר של זמן), וגם בקשרי סיבה- תוצאה המניעים את האירועים בסיפור.

בשלב זה של הלמידה יש כבר ברשות התלמיד הלומד בשיטת היקי ספרונים אותם הוא קורא לבדו, כחלק מחוויה אוריינית. 

הספרים כתובים ומאויירים ביד לרוב.  אדפטציה שאני עושה לתלמידים חובבי אמצעים דיגיטאליים ו/או דיסגראפיים, היא  שימוש במחשב ואתרים מקוונים. מאגר הסיפורים נבנה באופן עקבי, שיטתי ומצטבר.

עיקר הדגש שיש לשים בתוכניות לימוד קריאה הינו על קריאה המאתגרת את הקורא (כך לפי אולשטיין וכהן (2001). היינו- יש לשלב הוראה ישירה של פונולוגיה עם עידוד קריאה עצמית ומאתגרת. 

לסיכום, הסיפור בשיטת היקי הוא שלב שיא, בו התלמיד שותף פעיל בכל שלבי הלימוד. מיומנויות הקריאה והשפה שלו נבנות באופן חזרתי, שיטתי, עקבי ומצטבר, מרמת הפרט לכלל.  

ביבליוגרפיה:

אולשטיין, ע', כהן, א', (2001) הוראת הקריאה בארצות הברית. ירושלים. מכון הנרייטה סאלד.

צימרמן, חנה, ובלום קולקה שושנה, שיחה וסוגה בגן הילדים מחקר, מתוך:2002,הד הגן,חוברת ב  כסלו, עמ 20-31.

* Combley, M.,(Ed). (2001) The Hickey Multisensory Language course. Third edition. Whurr publishers Ltd. London. UK.

* Labov, W. (1972). Language in the inner city. Philadelphia: University of  Pennsylvania Press.

* Lahav, H. (2016). Promoting Reading Abilities in English of a Young Learner with Dyslexia via "The Hickey Method": A longitudinal Study. Unpublished master's thesis. Tel Aviv: Levinsky College of Education.

* להב, ח'. (2016). הערכה וקידום יכולות קריאה באנגלית באמצעות "שיטת היקי" אצל תלמיד צעיר עם דיסלקציה: מחקר אורך. פרוייקט גמר לקבלת התואר "מוסמך בחינוך לשוני". מכללת לוינסקי לחינוך.