Embedded Files
פרוזודיה בקריאה הינה היכולת להעביר מסר ומשמעות של הטקסט הנקרא באמצעות הקול (טון), האקוסטיקה שבקול- עלייה וירידה בהתאם לרגשות המובעים מהמשתמע מן הנקרא, ציות לסימני ניקוד בטקסט- כגון סימן שאלה או סימן קריאה, הטון, הקצב ומהירות הקריאה, המקצב (ריתמיות) וההטעמה (הדגשה)- הן בתוך מלים, כגון מלעיל ומלרע בעברית, וגם בתוך משפטים. בד"כ מייחסים את הפרוזודיה לדיבור (אפנות דבורה), אשר עושה שימוש עצום בפרוזודיה, בעוד שבאופנות הכתובה (בכתיבה) הפרוזודיה כמעט אינה משתקפת, או שמעט מאוד, למשל באמצעות סימני פיסוק.
כאשר תלמיד מתקשה בקריאה או נמצא בשלבי רכישת הקריאה הראשוניים (בשפת אם, ועל אחת כמה וכמה בשפה זרה), הוא קורא (ומבין) כל מילה לחוד, אבל על מנת להבין את המסר הכולל של המשפט הוא צריך להשמיע אותו לעצמו כמשפט שלם וב"ניגון נכון". לניגון הזה קוראים "פרוזודיה"- או "הנגנה".
מטבע הדברים בראשית הקריאה ההנגנה- הפרוזודיה מקוטעת ולא רציפה, אבל כאשר הקורא מיומן היא משתפרת והופכת לכזו המשקפת הבנה.
ההבנה מתבטאת בהנגנה ובמקצב. ממש כמו מוזיקה. האופן שבו "מנגינים" את המשפט מעיד על כך שמבינים אותו גם במשמעות (סמנטיקה), אך גם במבנה התחבירי והדקדוקי ובצורה (למשל שאלה או פקודה, חיוב/ שלילה או משאלה). מכאן, שכאשר מבינים מה שקוראים הדבר מתבטא בהנגנה בקריאה (וגם ברהיטות), אך גם להיפך- ההנגנה יכולה לתרום לשיפור ההבנה, הקצב, המהירות והשטף של הקריאה- ובקיצור ברהיטות הקריאה.
קיים הבדל בין דיבור לקריאה. בדיבור בשפת אם הפרוזודיה קולחת (זו שפה שמבינים ובה שולטים). ידיעת ההנגנה של השפה תורמת לקריאה בה, אם כי היא אינה מספיקה כאשר לא יודעים לקרוא. זהו תחום שקשור לפרקטיקה של השימוש בשפה, אשר נקרא בבלשנות פרגמטיקה.
בניסיון לשפר מדדי קריאה אצל תלמידים מתקשים בקריאה בשפה זרה, המשימה המוטלת עלינו היא לגייס את השפה הדבורה לטובת השפה הקרואה, אולם זה קשה עד מאוד כאשר זו שפה זרה שאין בה מודעות לשונית (למשל לצלילים ולהנגנה) וידע לשוני (ידע מטא שפתי).
אין ספק שזהו אתגר עצום, ואני מנסה לגייס את הפרגמטיקה של השפה האנגלית הדבורה לטובת האוריינות (הקריאה) באנגלית.
כאשר קוראים בשפה זרה שהפרוזודיה שלה זרה לנו, ובנוסף על כך יש גם קושי טכני בקריאה- הופך הקושי בקריאה לדו כיווני: יש מחסום פענוח וגם הבנה.
אי ההבנה והפענוח מחבלים בפרוזודיה ומאידך החסך בפרוזודיה מחבל בפענוח ובהבנה. כולנו מכירים את המצב, שמישהו מנסה להקריא לנו משהו בפרוזודיה לא נכונה ואנו מתקשים להבינו, וכשהפרוזודיה משתפרת אנו מבינים.
אם בנוסף על הקושי בפרוזודיה, המקריא מתקשה גם בפענוח ומקריא באופן משובש, אזי מאוד קשה להבין את המסר. כל זאת כאמור מתעצם כאשר מדובר בקריאה באנגלית כשפה זרה.
מכאן, שהאזנה לפרוזודיה שמונגנת לתלמיד הלומד לקרוא במהלך הקריאה יכולה לסייע לו עם הקושי בפענוח בקריאה, ולסייע בשיפור בתהליכי קריאה. מדובר בתהליך סינרגטי, כאשר מתקיימת סינגריה בין הפענוח הלקוי לפרוזודיה המודגמת, וביחד עם שילוב הערוץ הויזואלי, קרי מעקב עם העיניים בטקסט המוקרא, נוצרת העצמה.
המלים מוקראות תוך הנגנה מודגשת במקצב מוכר וידוע מראש, וזה מצדו מסייע לחיזוי קדימה של מספר המלים במשפט ועם זה מובן הסדר שלהן ובהמשך משתפרת הקריאה וההבנה של המשמעות. זהו שלם הגדול מסך חלקיו במובן זה של קושי בקריאה.
בקישור להלן ניתן להאזין לדוגמא לתירגול פשוט של פרוזודיה בסוגי משפטים פשוטים של כתה ג' בתהליך לימוד פענוח קריאה בשיטה פונטית בה אני עובדת (שיטת היקי), בה התלמידים מתרגלים קריאה עצמאית של משפטים, לאחר שלמדו לפענח את כל הצלילים שבמלים המרכיבות אותם. בדוגמא שלהלן המטרה היא שיפור שטף ומהירות הקריאה, על מנת ליצור בתלמיד המתרגל תחושת בטחון ואמון עצמי ביכולת לקרוא.
בתירגול מודגשים הן הקצב (rhythm) והן ההדגשה (stress). שאפשר לחוש באינטונציה. מטרת התירגול לסייע לתלמיד לצפות קדימה את ההנגנה של המשפט ואז כאשר יידרש לקרוא משפטים בעלי אותה הנגנה ישתפרו מדדי הקריאה שלו. ליד כל משפט כתוב הקצב באמצעות שימוש ב-ta או tata
(אפשר לדמיין בראש את הקצב באמצעות תיפוף או הקשה או מחיאת כף או אמירת "טה" או "טה-טה", או "טה-טה-טה")...
1. I am on the bed. ta-ta-ta-ta-ta
2. I am in the house. ta-ta-ta-ta-ta
3. It is AN EGG. ta-ta TATA
4. It is AN ANT. ta-ta TATA
5. He is SAD. ta ta TA
בתירגול רב חושי התלמיד ישתמש בחושיו הנוספים כדי לחוש את ההנגנה והקצב כגון תיפוף בידיים או רקיעות ברגליים, נקישות באצבעות ו/או כל דרך אחרת, אשר תסייע להעמקת התחושה של הניגון והקצב של מבנה המשפט (אפשר לשרטט סימנים על הטקסט הכתוב, או למרקר בצבעים את ההדגשים בפרוזודיה, והצבעים ישמשו מקרא- מפתח, אשר בעזרתו הקורא יודע מתי להדגיש או מתי לעלות בטון וכו'.
סרטון להמחשת והדגמת הפרוזודיה בדיבור באנגלית(בדגש על הגייה אמריקאית).
ולסיום , במספר נקודות המלצות לשיפור שטף קריאה המבוססות על מחקרים מדעיים במעבדות חקר הקריאה. ההמלצות מבוססות על מחקריו הענפים של החוקר הפרופ' Timothy Rasinski ושל חוקרי קריאה אחרים, כפי שפורסמו בספרו The Fluent Reader:
1. האופן שבו הקורא קורא בקול משקף את האופן שבו הוא קורא בקריאה דמומה (שקטה silent reading).
2. יש קשר הדוק בין הפרוזודיה הדבורה oral prosody לבין ההבנה (silent comprehension) . ניתן לדעת האם הקורא מבין את מה שהוא קורא רק מעצם האזנה לפרוזודיה שלו בעת הקריאה בקול רם.
3. עבודה על פרוזודיה משפרת את שטף הקריאה ועמה את ההבנה. אם נוסיך על אלו עבודה ממוקדת על מיומנויות בסיס, כגון: זיהוי מלים word recognition , ועל אוצר מלים vocabulary נשפר את האוטומטיות בקריאה automaticity, וזה תהליך שיביא עמו שיפור בשטף והבנת הנקרא.
4. המלצות - להקריא לילדים באופן קבוע וחזרתי !!!! להתמקד בטקסט מסויים ולחזור עליו שוב ושוב כל יום רבע שעה. להיות עקביים. שיטות הקריאה יכולות להיות באמצעות מבוגר שמקריא ומשמש modeling או הקלטה. חובה לראות את הטקסט טלעקוב אחריו עם העיניים בעת ההאזנה. יש תוכנות שיכולות לסייע, אבל עדיף קריאה אנושית טבעית שיש בה הטעמה ואינטונציה טבעית, ולא רובוטית (כמו שיש בתוכנות הקראה רבות).
5. לעורר בילדים את המודעות לפרוזודיה בעת ההקראה. לשאול אותם מה הרגישו כשלמשל עליתי בקול או ירדתי וכו'... ואיך זה שינה את ההבנה שלהם. זוהי מיומנות קריטית של מודעות מטא קוגניטיבית meta cognotion awareness . למחרת אפשר להקריא את הטקסט באופן מכוון עם פרוזודיה לא נכונה, או במהירות מוגזמת איטית או מהירה, ולשאול את הילד מה הפריע לו להבין את הטקסט כעת. ככה תתפפתח מודעות למבע (אקספרסיביות expression) שמועבר בקריאה.
6. יש שיטות שונות לקריאה שמהווה גם מודלינג כגון, choral reading - קריאה מקהלה, או paired reading קריהא בזוגות (חשוב לצוות בזוג קורא יעיל יותר, הורה או מבוגר או עמית שקריאתו תקינה לנורמות הגיל, אשר יהווה בקרה לקורא הפחות יעיל). כל מה שצריך זה לחזור על אותו הטקסט 10 דק' ליום! השיטה האחרונה והמוכרת ממכונים לטיפול בקריאה , כגון למשל "מכון קורן".
7. המלצה כללית וגורפת - לצפות בטלויזיה רק עם כתוביות! (Caption television) האופן שבו המוח עובד בתת מודע הוא, שהוא קורא גם כשנדמה לנו שאנו לא קוראים תוך כדי צפיה. ולכן זהו מצב של win- win (מצב המכונה בפסיכולוגיה "תהליך לא רצוני" obligatory process), כי למעשה גם אם אנו חושבים שהכתוביות מרגיזות, ואנו מתעלמים מהכתוביות, לאחר כמה דקות אנו שוכחים שהן שם, אבל המוח קולט וקורא תוך כדי האזנה! (זהו ההסבר לרמת האוריינות הגבוהה של תלמידים בפינלנד בכל המחקרים- הטלויזה שם היא תמיד עם כתוביות!). אז אם כבר Netflix .... רק עם כתוביות!
8. אחד הדברים שעושים בבי"ס (מאילוצי הספק של תוכנית לימודים ויצירות נלמדות), הוא שקוראים טקסט או יצירה ועונים על שאלות למשל, ומייד לאחר מכן עוברים ליצירה הבאה. אין העמקה ותירגול חוזר של אותה יצירה שוב ושוב על מנת לשפר מדדי קריאה. ככה נוצר מצב, שמי שלא קורא טוב ימשיך לא לקרוא טוב לרוחב היצירות שיילמדו. קורא שאינו קורא טוב צריך לקרוא שוב ושוב את אותו הטקסט בכדי להגיע לשיפור (repeated reading/ close reading ). ככה משיגים איכות קריאה שהינה עמוקה Deep reading .
ועל זה נאמר .... Practice makes perfect !ככל שנתרגל את אותו הטקסט שוב ושוב, נוצר שיפור באוטומטיות של הקריאה. הדבר משול לתירגול רכיבה על אופניים שוב ושוב. גם שם בהתחלה יש מבוגר שמסייע ומדגים ותומך, ואט אט המבוגרלא נדרש יותר, כי החזרתיות ותירגול של הפעולה שוב ושוב הופך את הפעולה לאוטומטית. אנו נופלים וקמים ורוכבים שוב ושוב, עד אשר אנו רוכבים לבד, ברצף נחרט בזכרון, יש דיוק בפעולות, והפעולה נזכרת באופן אוטומטי- ככה גם בקריאה.
9. המלצה אחרונה- לבקש מהילד להקריא בקול כאילו הוא מציג בהצגה או מקריא למישהו (אפילו להקליט עצמו או להסריט עצמו, היום זה קל עם המכשירים הניידים הזמינים בכל כף יד של כל ילד כמעט). הצורך לתרגל לפני הצגה to perform מייצר כשלעצמו תירגול. לאחר שהילד שולט בהקראה נכונה של הטקסט אפשר לעבוד על מלים ממוקדות מתוכו (אותן נבחר, תהליך זה נקרא "לקצור מלים" מהטקסט harvesting words) בכל מיני דרכי הוראה ומשחק יצירתיות של אוצר מלים, משמעות, איות וכתיבה וכו'... ובכך נשפר ונעמיק את ההבנה והשליטה באוצר המלים מבחינת משמעות אך גם מבחינת דיוק בקריאה ובכתיבה.
מומלץ לקרוא גם את המאמר שלי כיצד לעקוף חסך פונולוגי ברכישת צלילי שפה זרה?
ביבליוגרפיה:
Rasinski, Timothy V. (2003) The fluent reader: oral reading strategies for building word recognition, fluency, and comprehension New York, N.Y. : Scholastic Professional Books.
Ravid, D. & L. Tolchinsky. (2002). Developing linguistic literacy: a comprehensive model. Journal of Child Language.
Ravid, D., J. van Hell, E. Rosado and A. Zamora. (2002). Subject NP patterning in the development of text production: A crosslinguistic study of Dutch, English, Hebrew, and Spanish. Written Language and Literacy 5 (1), 2002.
Ravid, D., E. Olshtain & R. Ze’elon. (2003). Children’s linguistic and pragmatic speech adaptation to native and non-native interlocution. Journal of Pragmatics.
Young, C., & Rasinski, T. (2009). Implementing reader's theater as an approach to classroom fluency instruction. The Reading Teacher, 63(1), 4-13.
Page updated
Google Sites
Report abuse