בשלב זה, נתחיל להפעיל מניפולציות ( manipulations ):
אז מהן מניפולציות לפיתוח מודעות פונולוגית?
להלן דוגמה משיעור רב חושי, שבו אני מלמדת זאת. הדוגמא ניתנת להלן על מנת להדגים את שלב 2 במודעות פונולוגית- שלב המניפולציות:
בשלב זה אני משתמשת במשחקים. אני אדגים להלן שיעור בו אני משתמשת בכרטיסיות שנראות כמו חלקי פאזל (ניתן לרכוש בחנות- Wizkids). מדובר בכרטיסים קשיחים עליהם ניתן לכתוב עם טוש מחיק והם נראים כמו חלקי פאזל עם שורות. החלקים מתחברים ומתפרקים, ועליהם כותבים את הטקסט.
במשחק זה כותבים מילה ע"י הרכבתה מצליליה הנפרדים. לאחר מכן מפרקים לצלילים ע"י פירוק חלקי הפאזל. הילד כותב בעצמו על החלקים עם טוש מחיק, הילד מפרק ומחבר וחש בחושיו את המהות של מלים אשר מורכבות מצלילים, את המלים השלמות ואת הפירוק של מלים לצליליהן. זוהי חוויה לימודית רב חושית (מולטי סנסורית) אשר מערבת הנאה, סקרנות, עניין וחקר.
מה שהגוף זוכר בחושים אנו לא שוכחים. לא שוכחים כיצד לרכוב על אופניים. לא שוכחים לנהוג. הגוף זוכר, כי זו למידה רב חושית.
למידה רב חושית מעגנת (יוצרת עוגן) בזכרון את העקרון שאנו רוצים שהתלמיד ילמד, מבלי שנצטרך להסבירו במלים. זוהי חוויה מעצימה, שנחרתת בזכרון באמצעות מספר ערוצים (multi) וחושים (sensory) ולכן נקראת שיטה רב חושית. ו... כן... היא גם מענגת...
ללא ספק על חוויה כזו ניתן לאמר, שהיא מדגימה כיצד השלם גדול מסך חלקיו. יש ערך מוסף שנשאר עם התלמיד, שחווה חוויה שמשאירה בזכרון החושי ובגוף שלו לעד את מה שלמד.
לאחר מכן מתחילים להפעיל מניפולציות נוספות:
למשל, אומרים לתלמיד "בוא נוריד את הצליל S מתחילת המילה span , מה יישאר?
והתלמיד צריך להוריד את חלק הפאזל עם הצליל הפותח וככה רואה שזהו צליל בתחילת מילה. כעת נשאר לו ביד סוף המילה ואז באה מניפולציה – "במקום הצליל S שהורדת, שים צליל sh". מה קיבלת?
המשחק שתמונתו לעיל, הוא בעצם 52 כרטיסים קשיחים לבנים, עליהם ניתן לכתוב עם טוש מחיק והן נראים כמו חלקי פאזל עם שורות לכתיבה באנגלית. החלקים מתחברים ומתפרקים.
במשחק זה כותבים מילה ע"י הרכבתה מצליליה הנפרדים. לאחר מכן מפרקים לצלילים ע"י פירוק חלקי הפאזל. הילד כותב בעצמו על החלקים עם טוש מחיק, הילד מפרק ומחבר וחש בחושיו את המהות של מלים שלמות אשר מורכבות מצלילים, מחלקים קטנים יותר מהשלם, ואת הפירוק של מלים לצליליהן. זוהי חוויה לימודית רב חושית (מולטי סנסורית) אשר מערבת הנאה, סקרנות, עניין וחקר. כפי שאמרתי קודם, מה שהגוף זוכר בחושים לא שוכחים.
באותו אופן עושים מניפולציות על צליל סוגר (בסוף מילה), ועל צליל אמצעי. מאחר שהמורה אומר, משמיע, את הצליל והתלמיד מאזין, הלא שיש פה פעילות שמערבת בתהליך הלמידה את חוש השמיעה. התלמיד שומע, ולפיכך זו פעילות אודיטורית (auditory).
לזה נוסיף אלמנט של מגע- החיבור והפירוק של חלקי המילה הוא במגע. אלמנט זה מערב את החוש שקשור במגע, במישוש (טקטילי tactile).
ניתן להעצים תירגול זה בעוד חושים שיהיו מעורבים ולבקש מהילד לדלג ולקפוץ כשחלקי הפאזל מונחים על הרצפה, לאמר לו קפוץ לצליל ומשם קפוץ לצליל וכך הלאה להרכיב מילה למשל המילה שהראינו קודם, span . כך ניתן להכניס אלמנט קינסתטי (של תנועה) ללמידה.
לתנועה יש תפקיד חשוב בהדגמת הכיווניות של הכתיבה באנגלית, קרי- משמאל לימין. זהו עקרון קריטי בהבנה של הבדלים בין עברית לאנגלית, במיוחד לתלמידים לקויי למידה. הדילוג גם מאוד מתאים גם לתלמידים שפשוט חייבים ללמוד תוך כדי תנועה (קינסתטיים).
למניפולציות יש התחלה וכמעט אין סוף... ודימיון ויצירתיות הן המפתח!
אני לעתים מבקשת מהתלמיד, תוך כדי דילוג (שהינו כאמור אלמנט קינסתטי, של תנועה), גם לאמר את הצליל, דבר שמוסיף עוד מימד רב חושי לפעילות (דיבור, אלמנט אוראלי).
מורה: "בוא נוריד את הצליל הפותח (הראשון) מהמילה PIT – מה יישאר?
או- להיפך:
"בוא נוסיף את הצליל P בהתחלה של המילה it – מה נקבל?
"הרכב את המילה PIT באמצעות דילוג בלבד מצליל לצליל לפי הסדר".
יש אינסוף מניפולציות, והתלמידים מאוד נהנים ומשחקים בהן, ומשתפים פעולה בהשמעת קולות וצלילים.
בנוסף, לתירגול הזה מתאימים מאוד משחקי "קפד ראשו", "סיימון אומר", דומינו- בהם ניתן לצרף ולהוריד צלילים ולשמוע ולהרגיש בחושים את ההבדלים.
בדרך מהנה זו אנו מתרגלים מודעות פונולוגית ברמה מתקדמת יותר, שמשלבת מניפולציות, הגורמות ללומד להבין את המהות הבסיסית של היווצרות שפה כתובה, באמצעות הקשר שבין הצלילים לאותיות.