phonics train

הדגמה של חלק מתירגול המשלב עבודה על אבחנה אודיטורית (שמיעתית) ואבחנה ויזואלית (חזותית) Auditory and visual discrimination. זהו תוצר שמראה עבודה עם תלמידה צעירה, הנמצאת בראשית הקניית הקריאה. זאת לאחר שלמדה 3 אותיות: a, m, n אבל נלמדו כבר 5 צלילים (משום שלאות A נלמדו 3 צלילים שונים שהיא עושה).בתירגול מסוג זה התלמיד ראשית מאזין לצליל וכותב אותו (זו פעולה הפוכה לפענוח קריאה decoding- זוהי פעולת קידוד encoding). בשיטה הפונטית בה אני עובדת, "שיטת היקי", תלמידים מתורגלים להבחין בין צלילים שונים בבירור, ובאופן רב חושי.

התמונה שלהלן היא הדגמה של שלב ההקנייה. לאחר שבוצעה קריאת הצלילים reading -אנו מתרגלים כתיבת הצלילים spelling. התלמידה התבקשה להקשיב לצלילים שהדגמתי ולכתוב כל צליל במקום מיוחד משלו על לוח מחיק.

(קראנו לזה "מקום של כבוד"). התנאי לכתיבה הוא, ש"צלילים מכובדים" לא יהיו יחדיו. לכל "צליל מכובד" יוקצה "מקום של כבוד". כך יצא... שבמקרה זה במהלך תירגול כתיבת 5 הצלילים נוצרו 5 ריבועים (התלמידה יצרה לעצמה הפרדה בין הצלילים תוך כדי יצירת האבחנה האודיטורית בתירגול). הילדה דמיינה לעצמה שכל ריבוע הוא עם גלגלים, והיא גם ציירה אותם, וזה שימש כמנוף לדימוי של רכבת עם קרונות... ומייד הציור שלה קיבל את השם "רכבת הצלילים".

הריבועים הפכו לקרונות של רכבת. כל צליל מכובד קיבל קרון כראוי למי שמגיע לו "מקום של כבוד". 5 צלילים. 5 קרונות. בשלב הלמידה הזה, בו נלמדו רק 3 אותיות יש לתלמידה כבר מספר מלים שניתן להרכיב מ-5 הצלילים (רובן בעלות משמעות, וחלקן מניפולציות לצרכי תירגול פונולוגי). התלמידה שולפת בכל פעם כרטיסיה עם מילה שאותה עליה לקרוא בקול, ולמיינה לקרון המתאים הנושא את הצליל הפותח שלה. באופן זה נוצרת התאמה בין מילה לצליל הפותח שלה, וניתן לראות זאת ויזואלית ולחוש זאת באופן מוחשי (טקטילי, במגע). כאשר לא נשאר מספיק מקום בקרון הילדה מגדילה את הקרון ובכך מבינה בחושיה שלצליל הפותח הזה משוייכות יותר מלים.

לקריאה הקולית מתווספים עוד חושים. כך, באופן שמערב את כל החושים - MSL- Multi-Sensory Learning, התלמיד מפנים את הקשר של האותיות והצלילים.

אופן הלימוד הזה, בו התלמיד מגיע באמצעות גילוי להכללות, הוא עקרון חשוב בשיטת העבודה שלי- שיטת היקי. עקרון זה נקרא P.D.D.T- Pupil Direct Discovery Teaching 

לאחר שבאמצעות חושיה התלמידה מיינה את המלים ושייכה אותן לקרונות השונים (קרי- צלילים), וראתה ויזואלית ובבירור אילו מלים משוייכות לאותו צליל פותח ואילו לא, היא הגיעה למסקנה, שלמרות שיש כמה מלים שמתחילות באותה האות- A הן אינן יכולות להיות באותו הקרון, כיוון שיש להן צליל פותח שונה. זאת, למרות שהן מתחילות באותה האות (מבחינת הסמל). זוהי אבחנה אודיטורית וויזואלית. זהו חידוד של מודעות פונולוגית. זוהי הוראה רב חושית וזוהי הוראה מכוונת גילוי עצמי של התלמיד.