Phonological Awareness- מודעות פונולוגית

הארות אישיות והתייחסותי מזוית הראייה האישית שלי, *להרצאה מאירת העיניים של דניס אייד, בנושא "מודעות פונולוגית" – Phonemic awareness   

*קישור לסרטון ההרצאה למטה

אז עם נתונים מפחידים המראים, כי אוכלוסייה של 1/3 מהתלמידים וגם מבוגרים, שאינם קוראים מיומנים, שקוראים באופן שוטף ואוטומטי, משהו כנראה לא עובד נכון בתהליכי הוראת הקריאה מהבסיס.

מודעות פונולוגית יש לפתח עוד בטרם לימוד אותיות וקריאה. זהו הבסיס ההכרחי לקריאה.

בגיל הגן יש ללמד את התחושה של איך נוצרים קולות. זו עבודה קינסתטית, תחושתית. עוד בטרם אוחזים בכלי כתיבה.

לדוגמא- משמיעים קול ונוגעים בחלקי הגוף שמעורבים ביצירתו. למשל קול שנוצר ע"י חיתוך האויר בשפתיים, נבקש מהילד להשמיע את הקול לדוגמא p, b ולהרגיש מה עוצר את האויר. באותיות שנחתכות עם הלשון למעלה כמו L נשאל את התלמיד מה הוא מרגיש שקורה ללשון?

וכך הלאה, נגלה שחיתוך הצלילים נקבע ע"י אברים שונים בפה- שיניים, לשון, חיך, שפתיים, גרון . לעתים שילוב של יותר מאבר אחד כמו שיניים ולשון וכו'...

זה גם עוזר להבין את ההבדלים בין שפות. יש שפות שהצלילים הגרוניים מאוד בולטים בהן, ויש שפות שצלילים אחרים בולטים בהן. ככה מפתחים מודעות  פונולוגית התחלתית.

יש צלילים שבהם האויר זורם חופשי בחלל הפה, ממש כמו שיר (זו המודעות להבדל בין אותיות תנועה vowels לאותיות עיצור consonants) התלמיד ישים יד וירגיש לבדו כיצד בעיצורים משהו עוצר את האויר, ואילו בתנועות יש תנועה וזרימת אויר חופשית בחלל הפה ואפשר ממש לשיר את הצליל.

זהו שיעור שיוצר הרבה "רעש" – אבל זהו רעש חשוב מאין כמותו, כדי להעביר את התחושה של הצלילים של השפה, וחידוד מודעות פונולוגית לצלילים שמאחרי האותיות הכתובות. אי אפשר להעביר תחושות במילים – צריך להרגיש זאת בחושים ובגוף.

אנו חייבים לקחת בחשבון שלכל תלמיד ערוץ למידה שונה וייחודי לו, ואין ערוץ אחד שפונה לכתה או קבוצה של תלמידים ולכן יש להשתמש בכל הערוצים ככל שניתן. הדבר הזה קריטי בהוראת קריאה מהיסוד.

תלמידים שערוץ קליטת המידע שלהם אינו הערוץ השמיעתי Auditory channel, יסתייעו מאוד בשיטות קינסתטיות כגון השיטה הזו, על מנת להבין ולחדד את המודעות הפונולוגית.

לאחר שעובדים על הצלילים הבסיסיים, מתחילים עם השילוב והערבוב של צלילים Blending sounds.

לוקחים מילה ומפרקים אותה לשתי הברות ומבקשים מהתלמיד לחבר בחזרה ושוב לפרק.

זו עבודה שניתן לעשות בכל ערוצי הלמידה – ויזואלי- להביט ולעקוב אחר תנועות הפה ולראות כמה הברות יש במילה, שמיעתי- ע"י חזרה אחרי המורה, תחושתי- בתזוזה, קפיצה דילוג, מחיאת כף... וכו'.

מתחילים ממלים קצרות בנות הברה אחת, וממשיכים ל-2 הברות, 3 הברות ויותר.

יש מקום רב לדמיון ומשחק בשלב הזה וילדים מאוד אוהבים לשחק ולא מרגישים כלל שהם "עובדים"- אלא משחקים- וככה, בדרך בלתי אמצעית ומהנה, הם רוכשים את הבסיס ההכרחי המקדים להתחלת הקריאה.

בשלב הבא עלינו להתחיל להפעיל מניפולציות manipulations :

בוא נוריד את הצליל הפותח (הראשון) מהמילה PIT – מה יישאר? ולהיפך, הוא נוסיף את הצליל P בהתחלה של המילה it – מה נקבל? וככה גם עם צלילים סוגרים (אחרונים) ובהמשך גם צליל אמצעי.

יש אינסוף מניפולציות, והתלמידים מאוד נהנים ומשחקים בהן, ומשתפים פעולה בהשמעת קולות וצלילים.

לשלב הזה מתאימים מאוד משחקי "קפד ראשו", "סיימון אומר", דומינו- בהם ניתן לצרף ולהוריד צלילים ולשמוע ולהרגיש בחושים את ההבדלים.

השלב הכי קשה במודעות פונולוגית הוא שלב החריזה Rhyming -

אפשר וצריך להשתעשע במשחקי חרוזים, "שטוזים", אבל רק לאחר שהשלבים הקודמים ברורים והופנמו.

בשלב הזה שירים עוזרים מאוד, וגם ספרי ילדים כגון סדרת "דר' סוס", שממחישים את התחושות של הצלילים של השפה. ילדים אוהבים לשיר ולהאזין לשירים וניתן לשלבם בהוראה בהנאה וביעילות רבה.

בעבודתי אני משתמשת בתוכנת Reading Doctor ובנוסף לה, ניתן לרכוש אפליקציה נפרדת עם מרכיב המאפשר בניית מילים ומשחקים שבהם עושים מניפולציות על צלילים שמרכיבים מלים - זו פעילות נהדרת לתירגול מיומנות זו. להלן קישור למידע והורדה של האפליקציה Word Builder (בתשלום).

להלן סרטון קצרצר שימחיש את השימוש בחריזה וקצב למודעות פונולוגית:

http://www.youtube.com/watch?v=ggcr7hMInVE

קישור להרצאה של דניס אייד

http://www.youtube.com/watch?v=KJF8zt9jnZI&feature=plcp

 אהבתם? שתפו! הדביקו את הקישור הזה, לשורת הסטטוס שלכם בפייסבוק.