פוסט שלי בנושא-
מחקר חדש ומפתיע מלמד, שלא משנה אם קוראים ספר או מקשיבים לו audiobook. מבחינת הפעלת האיזורים במוח, אותו האיזור נכנס לעוררות בין אם מקשיבים עם האוזניים. או קוראים עם העיניים.
ההסבר הוא, שבזמן ההאזנה מפעילים בדימיון תמונות של העיבוד של מה ששומעים. המסקנה של החוקרים היא, שיש לעודד ולאפשר לתלמידים, גם מתוך ההבנה לכל אדם פרופיל שונה של עיבוד (ויזואלי או אודיטורי), להשתמש באמצעי קצה להקראה.
ההמשך בגוף הפוסט כולל לינק למחקר.
ליקויי למידה- אתר האוניברסיטה העברית ירושלים, דר' אילנה מודלינגר
מידע נרחב ומקצועי ובשפה ברורה, בעברית, על לקויות למידה, מוח, התנהגות- ומה שבינהם.
מהו הגיל שבו צריך להתחיל לקרוא?
פורסם ב- "הארץ",יולי חרומצ'נקו,, 12.4.2006
פורסם ב- "הד החינוך", מגזין למורים, שלי שאול, 2009
משרד החינוך ממליץ: כך תתמודדו עם הפרעות קשב
לאחר שנים ארוכות בהן לא היה מוסדר תחום הפרעות הקשב במשרד החינוך יוצא כעת מדריך מקיף חדש, המיועד להורים ולמורים, ובו שלל המלצות להתמודדות עם הבעיה. איזה אבחונים מוכרים על ידי המשרד ואיך תעבירו את המורים "לצד שלכם"? כל הפרטים בכתבה.
פורסם ב-YNET, שחר חי, 8/12/2013
איך ילדים באמת רוכשים שפה, ואיך זה קשור לאופי, גנטיקה ובינה מלאכותית?
פורסם ב- כלכליסט, אורן הוברמן 25.10.2012
פורסם ב- חדשות ערוץ 2, כתבתה של דפנה ליאל, 15.1.2013
מערכות החינוך הטובות בעולם כבר הבינו שבגילאים צעירים במיוחד צריך לתת לילדים הרבה יותר חירות להתפתח. מרחב של חום ואהבה בעיקר של ביטחון, של סקרנות, ופחות תכניות מובנות עם הישגים ולחץ של לימודים
דעתי האישית לאחר צפיה בכתבה:
אם מדברים על רכישת שפה בדרך גלובאלית וטבעית- אז מה יותר טוב מזה?
הרי מופעי השפה הכי נקלטים הם אלו שנקלטים באקראי, בדרך טבעית של חשיפה והיטמעות בסביבה דוברת, immersion וכן של over hearing (שמיעה באקראי, "ליד האוזן").
כל עוד זה נשאר בשלב אוראלי בלבד ולא נכנסים יותר מידי לערבוב של קריאה וכתיבה, אלא משאירים זאת בשלבים של מודעות פונולוגית וחידוד האוזניים לשמיעת צלילים וחרוזים, מודעות להברות בדרך רב חושית ולא כתובה, זה נפלא!
צריך להישמר מפני הקניית חוקים מפורשת, ולימוד סדור ומובנה (כמו בבי"ס), שאליו הילד ומוחו הצעיר עדיין לא בשל. אז כל עוד זה נשאר בגדר חוויה ותחושה, למשל שירים בחרוזים ומשחקים שבהם ילדים נותנים חרוז למילה וככה מתרגלים מודעות פונולוגית - צליל פותח וצליל סוגר, שהם חשים גופנית איך מילה מורכבת מהברות ויש "עצירות" (עיצורים) שחותכות מלים לחלקים (הברות). הכל כל עוד הילדים חווים זאת בדרך של משחק, למשל קפיצות, לומדים שבין מילה למילה יש רווח, הליכה על מלים על רצפה והשארת רווח בין מלים שמצריך דילוג... זה מעולה בעיני! ככה גם חודרת דרך הגוף התחושה של הכיווניות directionality של הכתיבה באנגלית, שהיא הפוכה מעברית, ולא אחת מוצאים ילדים בגילאי בית ספר מאוחרים כותבים במחברות אנגלית שלהם מימין לשמאל! אז אם לומדים כיווניות בדרך הוליסטית בלבד, ללא הקנייה מפורשת וסיסטמטית, אני בעד.
מאוד לא התחברתי לקטע של האותיות על הלוח בגן- גן זה גן ולא בי"ס. אני לא הייתי רוצה לראות אותיות, אבל כן בעד לפזר מלים שלמות גלובאליות (כפי שהיה נהוג בגישת "השפה כמכלול", שכאמור נאסרה לשימוש בעולם כשיטה להוראת קריאה בבתי ספר, אבל בגן, כחוויה של חשיפה לאוריינות בשלב הטרום אורייני ולשם העשרה, יכול להיות לה ערך מוסף רב!
אני הייתי תולה בגן שילוט סביבתי environmental print שמחקרים הראו, שחשיפה אליו תורמת לרכישת מלים בדרך גלובאלית של קליטה חזותית (sight words), למשל על הדלת לתלות door , במטבח לתלות kitchen או בפינת הספר לתלות books ... וכיו"ב. אלו סמלים שנקלטים גלובאלית במוח, בתור סמלים/ תמונות.
אני אומרת... שבואו נשאיר לקטנטנים עוד 12 שנים לשבת על הכסא וללמוד במשנה סדורה וברוטינה של כתה... בגן הכל צריך להיות במשחק וחוויה וחקר ופיתוח הסקרנות (האמת שגם בבי"ס... אבל זה לא תמיד ככה, אם לא לרוב, לצערנו. יש מחקרים וחוקרים שטוענים שבתי ספר הורגים סקרנות של ילדים.
לסיכום, וכל עוד לא החלה להירכש אוריינות (לימוד קריאה מוסדר ושיטתי) בשפת האם של הילד, אני לא הייתי מתחילה אוריינות בשפה זרה שניה. יש עדיין שלבים מטרימים שטרם התפתחו בילד והוא לא בשל להם, ואם הצוות לא מקצועי בהוראת והקניית יסודות הקריאה, אז סתם יקדימו את המאוחר, ובמקרה הטוב אולי לא תצא מזה תועלת, אך במקרה הגרוע, אולי יעשו יותר נזק מתועלת, והיה מוטב בלי... הרי ממילא לא חשוב לדעת את שמות האותיות, חשובים הצלילים שהאותיות מפיקות.
חשוב לעבוד בגן על חוויה, האזנה, ועל שלבים טרם הקריאה – ניצני האוריינות (early literacy) אבל קריאה מפענחת- לא ולא!
ובכלל... אפשר ללמד שירים שיקנו להם את המספרים והצבעים והימים ועונות וחודשים ואוצר מלים ראשוני של פעלים או מלים, וכל מה שקשור ברצפים sequences שהוא חשוב מאוד , וגם ולחדד את אוזניהם לצלילי וניגון השפה והמוזיקה שלה.
מחקרים הראו, שתינוקות ברחם אמם מתרגלים לניגון של השפה אותה האם דוברת. העוברים עוד ברחם שומעים זאת כל ההריון. במחקרים שנעשו, נלקחו תינוקות שרק נולדו, והוזמו ברקע קולות שונים של אמהות בשפות שונות, והתינוקות הזיזו ראש לכיוון שממנו שמעו את ניגונה של השפה בה דיברה אמם במשך ההריון (למשל תינוק ברזילאי הסתובב לקול של אמא שדיברה ברזילאית, וכך הלאה...
אז אני בעד לדבר ולשיר ולשמוע באופן פאסיבי שפה זרה שניה- בהחלט!
פורסם ב- "שעור חופשי", נילי מנדלר, גיליון 58, אדר ב', תש"ס
אלי הורביץ - דעה אישית - Aug 06, 2013 9:20:15 PM
העולם הווירטואלי ומוסר אצל ילדים - Jan 13, 2018 10:28:24 AM
The inner workings of the dyslexic brain - Apr 19, 2018 10:57:58 AM
Brain Science of Reading - Mar 07, 2020 7:26:46 PM