אימון מוחי לריפוי הפרעת קשב וריכוז / אמנון גימפל

 "הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הפכה לבעיה שכיחה מאוד בעשור האחרון. ההגדרות "קשב ריכוז והיפראקטיביות" (ADHD) ו"הפרעת קשב" (ADD) מתארות למעשה את אותה הפרעה.

 ארגון הפסיכיאטרים האמריקני (APA)  איחד את המונחים כאשר התברר שהם זהים.

 טיפול תרופתי, כגון ריטלין, אינו יכול לפתור את הבעיות המיוחסות להפרעות קשב וריכוז, והוא אינו מחולל שינויים קבועים במוח. מרגע שנפסקת צריכת הריטלין, שבים וחוזרים הסימפטומים של הפרעות הקשב והריכוז.

המידע שיש בידינו כיום מאפשר פיתוח של טכניקות חדשות ואסטרטגיות: תרגילי מוח מכווני מטרה ופעילות גופנית נמרצת, שמצליחים להפחית ואף להעלים לחלוטין את הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים".

במילים אלה נפתח הספר אימון מוחי לריפוי הפרעת קשב וריכוז  מאת הפסיכיאטר והנוירולוג, ד"ר אמנון גימפל. ספרו של גימפל מיועד "לאמן הורים בדרכים, שיטות ואסטרטגיות לעזור בפיתוח מוח מתוחכם, מהיר וגמיש ובו בזמן לעודד ביטחון והערכה עצמית".

אנו מצטטים בדפים הבאים קטעים אחדים מספרו של גימפל ומדגישים כי יש לקרוא את הכתוב בזהירות, אנו מסתייגים ואומרים אין לראות במאמר זה המלצה כלשהי לגבי תקפותם של הדברים המובאים בו וגם אין לראות בספר מקור יחידי ומוסמך לנושאים בהם מתרכז. האחריות לתוכן הדברים חלה על הכותב בלבד.

אימון מוחי לריפוי הפרעת קשב וריכוז / אמנון גימפל

איך יודעים שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז?

רוב הקליניקות בעולם עושות שימוש בקריטריונים שפותחו על ידי איגוד הפסיכיאטרים באמריקה ומופיעים בפרסומיהם הרשמיים. באבחון של הפרעות קשב וריכוז צריכים להתקיים תנאים או סימפטומים מסוימים בשלושה אזורים של תפקוד כללי:

א.    חוסר קשב שאינו תואם גיל

-  טעויות רשלניות תכופות וקושי בהתמודדות עם פרטים:

- הימנעות ממטלות הדורשות ריכוז מתמשך, כגון קריאה או משחקים ארוכים:

- לעתים קרובות נדמה שהילד אינו מקשיב:

- מיומנויות ארגוניות לקויות:

- קושי במילוי הוראות:

- קושי בביצוע משימות, כגון שיעורים או מטלות ביתיות:

- מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים (מוסיקה או קולות):

- שכחנות.

ב.     אימפולסיביות

- מתפרץ בתשובה לפני שהשאלה הושלמה:

- אינו מצליח לחכות לתורו במשחקים או בפעילויות:

- התפרצויות רגשיות שאינן תואמות גיל:

- סף תסכול נמוך מאוד או אפסי.

ג.     היפראקטיביות

- לא מצליח לשבת בשקט:

- אי שקט:

- עצבנות:

- מצוי בתנועה מתמדת:

- פטפוט בלתי פוסק:

אילו תנאים צריכים להתקיים כדי לאבחן הפרעת קשב וריכוז?

ילדים רבים מבטאים סימפטומים שונים של חוסר קשב והיפראקטיביות, אך לשם אבחון של הפרעת קשב וריכוז יש לעמוד בכל הקריטריונים הבאים:

1.     לפחות שישה סימפטומים בתחום הקשב:

2.     שישה סימפטומים מתחום האימפולסיביות, ההיפראקטיביות או שניהם גם יחד:

3.     על הסימפטומים להתקיים לפחות שישה חודשים:

4.     חלק מהסימפטומים הופיעו לפני גיל שבע:

5.     חלק מן הלקויים הנובעים מן הסימפטומים מופיעים בשתי סביבות (בבית ובבית הספר):

6.     הסימפטומים גרמו לליקויים משמעותיים בתפקוד החברתי או האקדמי.

מהו מבחן TOVA ?

TOVA (מבחן קשב משתנה) הוא הליך הערכה ממוחשב, שבמהלכו מנהלים מבחן ביצוע חזותי רציף הנמשך 25 דקות. הילד לוחץ על כפתור "ירי" כאשר מופיעה על מסך המחשב מטרת גירוי נכונה. המבחן חוזר על עצמו לאחר שהילד מקבל מנת ריטלין, ונערכת השוואה בין התגובות.

אם התוצאות הן טובות במידה משמעותית לאחר מתן התרופה, תוך התחשבות בעובדה שכעת הילד מכיר את המבחן, השיפור מיוחס לריטלין, זהו הליך שאיננו תלוי שפה, שמטרתו להבחין בין הפרעת קשב לליקויי למידה ואינו תלוי בקשיי זיהוי של ימין ושמאל. הבעיה הקשה ביותר של מבחן TOVA היא המספר הגבוה של אבחונים מוטעים, המעיד על כך שיש הפרעות קשב גם כאשר אין מדובר בהפרעות קשב וריכוז. המבחן אינו מאושר במדריך הרופאים האמריקניים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, ולא נעשה בו שימוש נרחב בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם.

המשימה הראשונה של ההורה המאמן

קביעת מערכת חוקים, תקנות וגבולות, היא אחד היעדים המוקדמים ששומה על ההורה המאמן לקבוע בבית. על הגבולות להיות ברורים, קבועים בסלע ולא נתונים למשא ומתן. יש לשוחח עם הילד על החוקים, ולוודא שהוא מבין אותם. הכללים משתנים עם התבגרותו של הילד. ככל שהוא צעיר יותר כך יש לפשט אותם. כדאי לתלות במטבח, בחדר המשחקים ובחדר הילדים את תמצית הכללים, כדי שהילד יזכור אותם ויראה אותם מול עיניו. יש להגיע להסכמה בין ההורים בנוגע לכללים לפני שהם מוצגים לילד, כדי לא לסתור זה את זה.

כיצד תרגולים מחשבתיים מחזקים יכולות מנטאליות?

הטיפול יעיל לגבי כל מי שסובל מסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, והא מבוסס על העובדות הבאות:

1. מוחו של הסובל מהרעת קשב וריכוז אינו מפותח עד הסוף בתחומים האחראים לתפקודים קוגניטיביים. מסיבות כאלו ואחרות, הנוירוטרנסמיטרים  אינם מסוגלים להפיק תגובה מלאה, וזו הבעיה העיקרית. אימפולסיביות למשל, נובעת מכך שהמרכז האחראי לדיכוי פעולות שולח איתות חלש מאוד, ומשום כך פועל הילד על פי הדחף המיידי שלו, בין אם מדובר בריצה אל הכביש בעקבות כדור מתגלגל, בתגובה מילולית נמהרת או בהתרחקות מבלי משים מהוריו.

כשהוא מתוסכל או כועס, הוא לא מסוגל לחשוב בבהירות או להתמודד באופן יעיל. יתרה מכך, כשהוא עושה טעות, הוא לא לומד ממנה ולא נזהר מפניה בפעם הבאה שהוא נתקל בסיטואציה דומה. אולי הוא אינו מתייחס לעבר משום שהוא פועל באימפולסיביות. ייתכן שהאיתות אשר תיעד את התוצאה הכואבת של הטעות הראשונה, לא נחקק במלואו בזיכרונו של הילד. תהיה אשר תהיה התיאוריה הנכונה, התוצאה נשארת בעינה: שליטה חלשה על דחפים, קושי בריכוז וחוסר יכולת להתמקד.

2. המוח משתנה באמצעות תרגול, אימון ופעילות גופנית, שמשפיעים האזורים הקוגניטיביים במוח ומביאים לגדילתו. כמות החיבורים העצביים היא שגורמת למוח לעבוד ביעילות גדולה יותר: ככל שהנוירונים מגורים יותר, כך הם שולחים קישורים דנדריטים נוספים לנוירונים סמוכים, המחזקים את ההתנהגות המסוימת או את התפקוד הספציפי.

תרגיל מוחי שתוכנן "על פי מידה", במטרה לפתח את המיומנויות החסרות הוא תהליך של אימון המוח במשימות מסוימות כדי להשפיע על תפקודי מוח ספציפיים. השינויים במוח יניבו שיפור ביכולת הריכוז ובשליטה על דחפים ויפחיתו היפראקטיביות. אם התרגילים מבוצעים כהלכה, מרבית המטופלים יצליחו להפחית את מינוני התרופות או להפטר מהן לגמרי, ותפקודי המוח שלהם יגדלו בזכות המספר הגדל של הקישורים הנוירוניים וכמות הנוירוטרנסמיטרים. היות שגירוי מוחי מגדיל את המוח, אימון מוחי יכול להוביל להחלמה מלאה מסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז. ניתן לראות בזה התעמלות של המוח. אין גבול ליתרונות של גירוי ואימון המוח.

גימפל, אמנון. אימון מוחי לריפוי הפרעת קשב וריכוז. דרום קרולינה, ארה"ב. 2008

אהבתם? שתפו! הדביקו את הקישור הזה, לשורת הסטטוס שלכם בפייסבוק.