תאריך פרסום: Dec 14, 2019 1:57:44 PM
האם הציור הזה מוכר?
האיור הזה מייצג תקופה שבה לימדו ילדים לכתוב ולקרוא באמצעות קופסאות שמייצגות צורה של האותיות (ועדיין מלמדים במחוזות רבים).
אז מה הבעיה בכך?
הבעיה היא, שזה מנוגד לאופן שבו המוח קורא. אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.
מה שמדע הקריאה Science of Reading SOR- מלמד אותנו הוא, שהמוח לא קורא מילה לפי צורה אלא ע"י פענוח כל אות לצליל שהיא עושה וע"י חיבור הצלילים יחד למילה שלמה (תהליך זה מתחיל בצירוף הצלילים- קריאה מצרפת- וככל שמתאמנים מיומנות זו של פענוח משתפרת והקריאה הופכת לאוטומטית, רציפה ושוטפת. המשך גם מהירה יותר (זה קורה בהתאם לגיל ולאימון ושליטה במיומנות).
קופסאות "צורות המילים" הללו הומצאו ע"י הפסיכולוג הרוסי אלקונין D.B. El'konin בשנות ה-60 ומכאן השם שלהן - El'konin boxes
אלקונין לימד ילדים צעירים בגילאי 5-6 . הוא השתמש בקופסאות הללו לשם פירוק מילים לצליליהן (תהליך שנקרא סגמנטציה segmentation). זהו תהליך שמהווה חלק ממיומנויות קריאה וכתיבה (כאשר לתהליך זה יש הליך הופכי שנקרא blending - חיבור, חיבור הצלילים למילה שלמה).
אבל כמו הרבה דברים טובים מה שקרה עם הקופסאות הללו, זה שמורים הפכו אותן למשחקי ניחוש ותעייה. ביקשו מתלמידים לנחש צורת מילים עפ"י גובה וצורה האות ובעצם הפכו את הקריאה כמבוססת תהליכי פירוק והרכבה לתהליך של משחק ניחוש ותעייה.
מפה הדרך להימנעות מקריאה ומעבר לניחוש הינה מהירה ומסוכנת, מה שהוביל לדורות של ילדים לא קוראים אלא מנחשים. כל מילה שנראית כמו צורת הקופסה יכולה היתה להתאים אליה, ללא קשר לצלילי האותיות. זו אינה קריאה. זהו ניחוש. וזה מאוד מסוכן ובלתי אחראי וכיום אנו יודעים שלא מלמדים ככה.
מחקרים הוכיחו שוב ושוב, שהמוח הקורא לא תופס את הצורה/ ציור, אלא ישר הולך לפענוח הצלילים של האותיות במילה הכתובה, צליל אחר צליל בילדים ואצל מבוגרים שולטים בקריאה זה גם יכול להיות מהיר מאוד כך שזה מפענח את כל המילה במהירות, הכל עניין של אוטומטיות. התהליך הופל כה מהיר ואוטומטי עד אשר אין כל השהייה בין הזמן שהעין קולטת את הגירוי עד לפענוח המילה וקריאתה. התופעה הזו נקראת על שמו של החוקר שזיהה אותה בשנת 1935 ונקראת "אפקט סטרופ" ואחריה היו מחקרים רבים על תופעת The Stroop Effect.
מצ"ב קישור לסרטון להמחשת תופעת The Stroop Effect. מה שהסרטון מלמד הוא, שגם אם נרצה להילחם במוח שלנו ולהגיד בקול את הצבע של מילה, המוח הקורא שלנו יעשה ישר את התהליך האוטומטי והמהיר ויפענח את הצלילים הכתובים ולכן שימו לב עד כמה קשה להתעלם ממה שכתוב (למשל כתוב RED) , אבל זה כתוב בצבע צהוב...ולמעשה בניסוי רואים שהנבדקים לא מסוגלים או שלוקח להם זמן רב מאוד להתעלם מהאוטומטיות ולהגיד בקול רם "צהוב" במקום אדום...
ניסויי The Stroop Effect נעשו עם ציורים וגירויים שונים ובשפות שונות ובכולם הוכח לא אחרת מאשר, שהמוח לא מנחש אלא עושה תהליך אוטומטי של פענוח decoding.
להזכיר לכל המלמדים קריאה- קריאה אינה ניחוש ותעייה אלא תהליך של סריקה, פענוח ומיפוי אורתוגרפי של צלילי האותיות הכתובות.
A tip to help with how to segment words into individual sounds.
This idea was first used by a Russian psychologist named D.B. El'konin in the 60s.
El'konin taught young children (5 to 6 Y/Os) and created the method of using boxes to break down words into single sounds.
It proved to be an effective strategy in improving reading skills.