כתיבה לשיפור קריאה
מחקרים רבים מוכיחים, שלימוד קריאה ללא כתיבה אינו אפקטיבי.
הדרך בה הצלילים מופנמים למוח היא באמצעות כתיבה. קיים קשר בין העין , היד והמוח. כשכותבים את האות ואומרים את הצליל הכל יחד מסייע לזכירה טובה יותר שמביאה לתהליכי אוטומטיות של הקריאה ולשליפה מהירה בפעם הבאה כשנפגשים בצליל. לאחר האוטומטיות יגיע גם שטף הקריאה.
חשוב לזכור ולא לדלג על הכתיבה מראשית לימוד האותיות והקריאה - כתיבה מעצימה את הקריאה!!!
למעשה, אם תהליך הקריאה היה מיומנות אודיטורית (שמבוססת על שמיעה וזיהוי צלילים) שזהו שלב הפענוח/ הקידוד/ הפיצוח (decoding), הלא שהכתיבה היא השלב של החיבור, חיבור הצלילים למילים (encoding). הצליל הופך מקול לצורה כתובה. התלמיד מיישם בשלב הכתיבה התאמה של צליל לצורה. אלו הם ניצני הכתיבה.
בפרק המודעות הפונולוגית עסקנו בניצני אוריינות. כעת אנו רואים את התהליך של ראשית הכתיבה.
בדוגמא שהראיתי קודם עם הצלילים שמרכיבים את המילה C-A-T
בשלב הכתיבה הצלילים יתחברו לצורה- CAT. הצלילים לבשו צורה. תלמידים לקויי למידה שלא מצליחים לקשר בין אות לצליל, לא יצליחו להשלים את השלב הזה ולקרוא את הצורה CAT וייתכן שבכל פעם שיראו אותה יקראו אותה אחרת. לעתים יקראו TAC או ACT . אלו נקראות שגיאות היפוך, והן שכיחות מאוד בדיסלקציה.
בכתיבה צלילים הופכים לצורות. ממחקרים עולה, שכתיבה מפתחת את הזכרון הקינסתטי (תנועתי, שקשור בתנועה, קינסתזיה) לצורת כל אות. לפיכך, זה חיוני וחשוב מאין כמותו לתלמידים שמתקשים בזכרון חזותי (ויזואלי) לכתוב. כשלומדים לכתוב את האותיות, הכתיבה מפתחת את התחושה, ה"חוש" לצורת האות. זה חשוב מאין כמותו במיוחד לתלמידים אשר מחליפים באותיות כגון b-d, p-q . באחד המחקרים (גוך, 1991), נמצא כי תלמיד שרכש את "הקוד" (the cipher - קוד הפיצוח או הפענוח שעליו כתבתי בפרק על הקריאה), יכל לאיית מילה כאשר נתבקש. זאת משום שיכול היה לגשת ל"מגירה" המתאימה במוח, ולשלוף את הצליל שמאחורי כל אות – זהו ה"פיצוח" (deciphering).
"The first stages of words recognition", 1991, F.B., Gough & C., Juel
בתהליך הכתיבה, התלמיד לא בוחר באופן שרירותי באות, אלא באופן שיטתי צריך לחפש ב"מגירות" במוחו את הייצוג של הצליל (הפונמה). מכאן ברור מדוע כתיבה מעצימה קריאה ומגבירה שטף קריאה. כעת, במוחו של הילד יש גם צורה מוחשית בנוסף לצליל שמקושר לאות.
המחקרים גם הראו, שילדים שלא רכשו את קוד הקריאה, כשנתבקשו לכתוב מלים, ניחשו, הם אייתו באופן אינטואיטיבי והמציאו. לעומתם, הילדים שרכשו את הקוד, אייתו טוב יותר, גם "מלות תפל"- pseudo-words, מלים מדומות, חסרות משמעות. איות מלים בצורה נכונה משפיע על יכולת הקריאה. ("Beginning to read- an overview", 1993, M.J., Adams.)
קיימות שיטות רבות לעידוד שטף כתיבה גם לתלמידים דיגסרפיים ובעלי בעיות מוטוריות, שכתיבתם מסורבלת או בלתי ברורה, או שנגרמת להם עייפות בחגורת הכתפיים זמן קצר לאחר הכתיבה. גם תלמידים עם אחיזה לא תקינה של כלי הכתיבה או כאלו שמפעילים לחץ רב מידי או מעט מידי בכתיבה יכולים לכתוב אם תינתן להם האפשרות לכתוב באופן המתאים להם. הכל- רק לא לוותר על כתיבה בתהליך לימוד הקריאה!!! אפשר לצייר את האותיות בדרכים שונות ובחומרים שונים, ואף ללא כלי כתיבה. בעזרת האצבע או הגוף ועם חומרים שיש בסביבה (בצק, פסלטלינה, חימר, ועוד כיד הדמיון חומרי יצירה ואף קטניות, כגון עדשים, גריסים וכו'. כמו כן, ניתן לכתוב בעזרת המחשב ואף בעזרת תוכנת הצייר, לכתוב בחול עם האצבע בחריטה, או בגרגרים מכל סוג של חומר שאליו הילד לא רגיש למגע.
חשוב לבצע את התנועה והזרימה הטבעית של הכתיבה על מנת "לחרוט את האותיות במוח". בילדים עם בעיות מוטוריות (מוטוריקה עדינה) נתחיל מההוליסטי, מהשלם, מהכלל ועם החידוד של התנועה והתפיסה של צורת האות במוח נקטין את הגודל ונרד אל הפרט, נשפר את הרזולוציה. לכן נתחיל ללא שורות או בשורות רחבות, או עם טושים על לוח מחיק שמאפשר כתיבה גדולה ורכה וזורמת, בהמשך, נעבור לשימוש בכלי כתיבה "דק" יותר כגון עפרון רך ואז עפרון מחודד, ככל שניתן ומתאפשר.
לקריאה נוספת בנושא מומלץ המאמר הבא: חשיבות הכתיבה בכתב יד להתפתחות קוגנטיבית של לומדים בבתי ספר ובמערכות חינוך
כתיבת אותיות באופן רב חושי באמצעות חריטה עם האצבעות על משטח ובו סוכר, מלח, חול.
(הייתי מחליפה את הסוכר במלח או בחול ...רק כדי להימנע מנמלים בהמשך...). החריטה של האות באופן שהעין רואה והאצבעות מרגישות יוצרת עיגון הן של הצורה והן של התנועה ואופן הכיוון של כתיבת האות (ערוץ קליטה קינסתטי, ושל המגע- טקטילי). בצירוף הסמל שמופיע על הכרטיס (ערוץ ויזואלי) זה מעגן את הצורה והאופן שבו היא נכתבת בחושי הלומד ומסייע לעיגון האות במוח. אם מוסיפים לזה גם אמירת הצליל שעושה האות קול, הגייה - נוסף אלמנט רב חושי נוסף (אודיטורי) שמעצים את תהליך החיבור והעיגון של הקשר סמל אות צליל.
כתיבת אותיות באמצעות MAGNATAB לוח מגנטי- מאפשר מעקב של העין והאצבע אחר תנועת הכתיבה (אפשר להזמין בארץ בחנות adhdshop בקישור להלן , וגם כאן- לאותיות גדולות)
https://www.youtube.com/watch?v=Dw70-hHaQHo
כיצד כתב מחובר מסייע לתלמידים בעלי דיסלקציה?
בעבודתי אני מגלה, שלימוד כתב מחובר מסייע רבות לשיפור השטף של הכתיבה. יש בו רכות וגמישות וזרימה חופשית ונעימה. (עיינו גם בתת עמוד מיוחד שצרפתי, עם סרטונים המלמדים כיצד לכתוב את אותיות הכתב המחובר) לעתים אותיות של כתב מחובר עוזרות לדיסלקטיים שעד כה החליפו אותיות דומות ומדוע? משום שבכתב מחובר יש להם שני סמלים מובחנים ושונים לאותיות שעד כה בלבלו אותם ונראו להם זהות (למשל b-d ,שבכתב מחובר יש להן סמלים נבדלים (b - d
ככלל, כתב מחובר לא נלמד במערכת החינוך הרגילה, ולכן ילדים לקויי למידה שנחשפים אליו בשיעורי ההוראה המתקנת, רואים כזכות ללמוד כתב מחובר, זה מגביר את תחושת ערך העצמי שלהם ומעניק להם יתרון משמעותי על חבריהם, ואף גורם ל"קנאת סופרים", שכן יתר התלמידים מאוד רוצים לדעת גם כן כתב מחובר. וזהו המצב שלו אני קוראת בהוראה מתקנת WIN WIN –מעז יצא מתוק! להפוך את החסרון- ליתרון! לתלמיד לקוי הלמידה יש יתרון משמעותי (סוף סוף) על בני כתתו, והם ישאלו אותו כיצד הוא כותב כך וירצו ללמוד ממנו.
מיותר לציין שגם מבוגרים מאוד אוהבים ונמשכים לכתב מחובר. יש בו משהו אכן מושך מאוד...ומהנה.
לסיכום, ילדים מאוד אוהבים ואף מתלהבים ליישם כתב מחובר! כתב מחובר מטפח התלהבות מכתיבה ומעודד אותה. כתב מחובר מסייע לעקוף בעיית זיהוי אותיות לתלמידים עם קושי במנגנון האורתוגרפי.
מומלץ להיכנס לעמוד של הסרטונים ללימוד כתב מחובר (אפשר ורצוי לשרטט באויר עם האצבע, או על משטח כמו שולחן את האותיות בזמן הצפיה. התנועה תוך כדי התבוננות והאזנה מסייעת להטמיע בזכרון את כיוון הכתיבה, את התנועתיות והזרימה, ואת הצורה והגודל של האות). זהו זכרון תנועתי (kinesthetic) והוא מקדים את הזכרון הויזואלי (ראייתי) הרגיל, של עין, עפרון ונייר). הוא טבוע במוח האנושי מלידה.
מומלץ לאוהבי האפליקציות והדיגיטל להוריד אפליקציות ללימוד ותירגול כתב מחובר באמצעות כתיבה על המסך.
להלן קישור לדו"ח מת"ת בנושא הוראת מיומנות הכתיבה וההקלדה בבתי ספר יסודיים. זיוון שירה, (2020).
בדו"ח סקירה תיאורטית ומחקרית ובנוסף, שולבו בו חוות דעת של אנשי מקצוע מהשטח. החוקרת, שירה זיוון, פנתה גם אלי ושמחתי לקחת חלק ולתרום מניסיוני המעשי והתיאורטי -מחקרי. חוות דעתי והמלצתי נמצאות בין דפי הדו"ח.
http://education.academy.ac.il/SystemFiles/23395.pdf
לא אחת נכתב על הקשר שבין כתיבה להפנמת הקריאה וקיים ויכוח באם הטכנולוגיה והשימוש בהקלדה יעיל כמו או פחות מכתיבה ביד בהקשר להפנמת הקריאה.
מה שניתן לאמר בנדון לאור שפע פרסומים בנושא הוא, שיש חשיבות רבה לכתיבה ביד כפעילות רב חושית. בעת יצירת הצורה של האות ועיצובה ביד, מופעלים איזורים במוח האחראים על עיבוד שפה. כאשר העין עוקבת אחר היד הכותבת התלמיד מפעיל איזורי מוח אלו, ממש כשם שאנו נוהגים לבקש מתלמיד לאמר את הצליל שהוא כותב בזמן שהוא כותב אותו. מעגלי המוח האחראים על עיבוד שפה מתעוררים לפעולה ומבטיחים הטמעה של הצליל של האות הנכתבת. ילדים שמתרגלים כתיבה בכתב יד טובים יותר באיות וקריאה לפי מחקרים, מאותה הסיבה שמעגלים מוחיים מופעלים בעת הכתיבה ומקדמים כישורי אוריינות ושפה.
הקלדה לעומת זאת, מסייעת ומקדמת קריאה, והיא חיונית לתלמידים המתקשים בכתיבה ומאפשרת להם להביע עצמם בכתב בביה"ס. אבל אין זה תחליף להוראת כתיבה ביד ולאימון כתיבה, במיוחד בכיתות הצעירות. עוד במאמר המצ"ב.