פרק המבוא והסיכום ממחקרי

להלן אשתף בנקודות עיקריות מפרק המבוא של מחקרי, ומפרק ההשלכות החינוכיות יישומיות למחקרי:

הנני מורה לאנגלית במערכת החינוך ובסקטור הפרטי שנים רבות. תלמידיי הנם בטווח רחב של גילאים, ובינהם בעלי לקויות למידה ודיסלקציה.

אוכלוסייה מרתקת בעבודתי כוללת לומדים צעירים, עמם מושם דגש על הקניית הקריאה, ומתוך הכרה בחשיבות ההתערבות המוקדמת בגיל צעיר. הוויית חיי כמורה לאנגלית מתמקדת באתגר לקדם תלמידים מתקשים. תהליך הלמידה והחקר המדעי המעמיק הוא אבן דרך בהתפתחותי המקצועית והאישית, והוא משמעותי עבורי ועבור תלמידיי. 

מאז ומתמיד עניין אותי הקשר בין לשון אם ללשון הידע, שהינו חשוב ומרתק. תלמידים לקויי למידה המתקשים בשפם האם מתקשים גם ברכישת שפה זרה (Kahn-Horwitz, 2001; Sparks, 1995; Olshtain, Shohamy, Kemp & Chatow's, 1990; Ganschow & Sparks, 2000; Abu Rabia, 2004; Kahn-Horwitz, Shimron & Sparks, 2006; אולשטיין וכהן, 2001). 

היות שפעמים רבות תלמידים אלו אינם מטופלים כיאות, הגדרתם כ-Non-Readers נמשכת לאורך כל שנות לימוד האנגלית בבית הספר, והם עשויים להגיע לתיכון ללא בסיס קריאה באנגלית. תלמידים אלו לרוב אינם מודעים ואינם רגישים לצלילי השפה, והם מתקשים מאוד בהאזנה לשפה דבורה ובהפקת מלל דבור. בהעדר איתור מוקדם וטיפול וקידום באמצעות תוכניות התערבות מתאימות לאורך השנים, הם הופכים לתלמידים בסיכון לאי רכישת אנגלית כשפה זרה. בד בבד,  מתפתחת בהם תחושת חוסר אונים וחוסר אמון ביכולתם ללמוד לקרוא באנגלית, לצד דימוי עצמי נמוך ותחושת מסוגלות נמוכה ללימוד השפה האנגלית.

עם השנים צוברים תלמידים אלו פער שפתי ואקדמי גדול, וכתוצאה מכך הם עתידים להיות משובצים עד סוף התיכון בכתות ובהקבצות נמוכות, או לנשור מכתות האנגלית. פערים אלו גדלים ככל שחולפות השנים.

מכאן ניכרת חשיבותה הדרמטית של התערבות טיפולית מוקדמת והצורך הבהול לצמצם פערים ולקדם תלמידים מתקשים בגילאים צעירים עד כדי שילובם המלא בכתות לימוד האנגלית.

בשנים האחרונות רווחת תופעה בה המערכת מסייעת לתלמידים להתגבר על הכשל בקריאה ובפענוח באמצעות מתן התאמות, שהעיקריות בהן הן: הקראה ותיווך. תמיכה זאת ניתנת למתקשים מגיל צעיר מאוד, גיל רכישת הקריאה. ואולם, תמיכה זו הופכת ל"חרב פיפיות" בהמשך, כיוון שאי התערבות בשלב הקריטי של רכישת הקריאה יוצרת תלות של התלמידים בהתאמות מסוג הקראה, ומונעת מהם לפתח כישורי אוריינות בסיסית באנגלית.

מחקר זה מתמקד בתלמיד צעיר, הלוקה בדיסלקציה, והנמצא, לפיכך, בסיכון.  בית-הספר איתר אצלו קשיי קריאה בלשון האם, בעברית. בנוסף, אותר קושי רב ברכישת בסיס הקריאה גם בשפה הזרה, באנגלית.

עבודה זו שואפת למפות את קשייו של התלמיד ולקדמו באמצעות התערבות אינטנסיבית בת ששה חודשים בשיטת "היקי" The Hickey Method (Combley, 2002) לקידום יכולות קריאה באנגלית.

התקווה היא, שמתן  התערבות טיפולית מוקדמת בקידום יכולות קריאה באנגלית יהווה מודל בהוראת אנגלית בגיל הצעיר, ויסייע להוציא תלמידים בסיכון ממעגל קשייהם בקריאה ולשלבם בכיתת הלימוד באנגלית בבית-הספר.

פרק ההשלכות החינוכיות והיישומיות ממחקרי

 ההתערבות בשיטת היקי סייעה להכחיד אצל תלמיד הניסוי שגיאות הנובעות מלקותו (Vellutino et al, 2004; Shaywitz, 1996  ; בלגור, 1986). הממצאים הדרמטיים והצלחתו לקרוא חרף לקותו הם בבחינת המלצה לעתיד למורים המלמדים אנגלית לתלמידים עם דיסלקציה, ולקובעי המדיניות, להתמחות בשיטת היקי ולהשתמש בה בתוכניות התערבות ממוקדות.

הממצא בדבר העברת מיומנויות שפתיות בין השפות שאושש במחקר הנוכחי מעלה את הצורך בהקצאת משאבים למיפוי ואיתור תלמידים מתקשים ויישום תוכניות התערבות (אלפי-שבתאי, 2014).

יש לטפח עתודת מורים מומחים להוראה בשיטות מוכחות מחקרית לשיפור תהליכי בסיס בקריאה ומודעות פונולוגית.

יש לקיים את ההתערבות בהוראה מתקנת באנגלית לתלמידים המתקשים בקריאה בגילאים צעירים, ובתוך מערכת החינוך. 

ממחקר זה עולה הצורך בהתערבות בקריאה בשפה זרה, ומוכחת יעילותה בשיפור הקריאה לא רק בשפת היעד, אלא גם בשפת האם.

הדדיות זו בהעברת מיומנויות בין השפות מעידה על הערך המוסף הכפול שיש לתוכניות התערבות לתלמידים לקויי למידה בקידום הקריאה, הן בשפת היעד (אנגלית) והן בשפת האם (עברית).

גם הממצאים לגבי שיפור במיומנויות הפונולוגיות, ובעקבותיו השיפור בפרמטרים איכותיים אחרים של הקריאה, כגון ניטור ובקרה מלמדים, על מקומה הדרמטי של המודעות הפונולוגית ליכולת הקריאה בכל שפה (אולשטיין וכהן, 2001). ממצא זה ממחיש את חשיבות טיפוח מיומנויות יסוד בקריאה בקרב תלמידים מתקשים, לשם הבטחת התפתחות כישורי האוריינות בשפת האם ובשפה הזרה.

השיפור הדרמטי של תלמיד הניסוי והצגת יכולות קריאה אף מעל תלמיד הביקורת, מחזק את תרומתה הקריטית של ההתערבות. ממצא זה מקבל משנה תוקף לאור הממצאים לגבי תלמיד הביקורת, שהראה שגיאות פענוח לאורך כל המחקר. לעומתו, התלמיד עם הקשיים התגבר על שגיאות הפענוח, וגם התקדם בעברית.

יישום התערבות מוקדמת ימנע את תרחיש כשל הקריאה באנגלית, בו תלמידים מגיעים לתיכון כ-Non-readers (Stanovich, 1986; Ganschow, Schneider & Evers, 2000), ובכך נחסמת עבורם הדרך לעמידה בבחינות הבגרות ולרכישת השכלה גבוהה בהמשך (Ganschow, Sparks 2000a; Ganschow, Schneider, Evers, 2000b).

* Lahav, H. (2016). Promoting Reading Abilities in English of a Young Learner with Dyslexia via "The Hickey Method": A longitudinal study. Unpublished master's thesis. Tel Aviv: Levinsky College of Education.

* להב, ח'. (2016). הערכה וקידום יכולות קריאה באנגלית באמצעות "שיטת היקי" אצל תלמיד צעיר עם דיסלקציה: מחקר אורך. פרוייקט גמר לקבלת התואר "מוסמך בחינוך לשוני". מכללת לוינסקי לחינוך.