תאריך פרסום: Jul 13, 2012 3:18:38 PM
הערה- אין הדבר בא להוקיע את השיטה הגלובאלית, וכפי שכתוב באתר זה תחת השיטה, יש לה יתרונות וקסם רב והיא מתאימה לקוראים מסויימים שלהם למשל השיטה הפונטית לא הועילה. יחד עם זאת, יש חשיבות רבה בהוראה של פונטיקה ושל הקוד האלפביתי בקריאה, שמשמעו- שמאחורי כל אות יש צליל.
בקובץ להלן (מצורף בתחתית העמוד), מאמר (בעברית) המסכם את קריאת הספר: "Why Johnny Can't Read and What Can You Do About It" שחיבר Rudolf Flesch.
המאמר משולב בנימה ביקורתית של הכותב. הספר עוסק בשיטות קריאה כושלות ושיטות הוראה גרועות ושואל את השאלה: מדוע יש ילדים שאינם יודעים לקרוא? מדוע נזקקים יותר ויותר ילדים (ובינהם ג'וני ודני...) להוראה מתקנת?
מומלץ לקרוא גם את העמוד העוסק במודעות פונולוגית ושיטות להוראת קריאה (השיטה הפונטית והשיטה הגלובאלית) באתר זה. כמו כן, את הסיקור הנרחב שלי והמחקר האקדמי שלי של שיטת GAME.
בתחתית עמוד זה תמצאו מסמך רחב יריעה ומקצועי ביותר המכיל סקירת ספרות ענפה בנושא הקריאה ו"מלחמות הקריאה" משנת 2018. מסמך זה בא לשפוך אור על אופן הוראת הקריאה הנכון, ולשים קץ לשיטות שאינן מגדלות ילדים אורייניים. להלן קישור להורדת המאמר.
להלן תקציר Abstract:
Castles, Anne & Rastle, Kathleen & Nation, Kate. (2018). Ending the Reading Wars: Reading Acquisition From Novice to Expert. Psychological Science in the Public Interest. 19. 5-51. 10.1177/1529100618772271.
There is intense public interest in questions surrounding how children learn to read and how they can best be taught. Research in psychological science has provided answers to many of these questions but, somewhat surprisingly, this research has been slow to make inroads into educational policy and practice. Instead, the field has been plagued by decades of “reading wars.” Even now, there remains a wide gap between the state of research knowledge about learning to read and the state of public understanding. The aim of this article is to fill this gap. We present a comprehensive tutorial review of the science of learning to read, spanning from children’s earliest alphabetic skills through to the fluent word recognition and skilled text comprehension characteristic of expert readers. We explain why phonics instruction is so central to learning in a writing system such as English. But we also move beyond phonics, reviewing research on what else children need to learn to become expert readers and considering how this might be translated into effective classroom practice. We call for an end to the reading wars and recommend an agenda for instruction and research in reading acquisition that is balanced, developmentally informed, and based on a deep understanding of how language and writing systems work.
קישור לסרטון המסביר את הטעות (פשע המאה כפי הגדרתו) שבניסיון ללמד ילדים לקרוא באמצעות זכירה של אלפי סמלים בצורה שרירותית אשר מוגבלת בכמות שיכול המוח האנושי להכיל, ומייצרת ילדים ומבוגרים שאינם מסוגלים לקרוא!
בשנות העשרים, ד"ר סמואל אורטון הראה ששיטת ה-"Look- Say" של דיואי (Dewey’s sight-word method) היא מתכון לדיסלקציה.
* (אסייג להלן, שאין בהתנגדות להוראת קריאה בשיטה הגלובאלית או השפה כמכלול בכדי להוריד מחשיבות לימוד מילים גלובאליות הנקראות sight words/ picture words או על שם ממציא הרשימה המקובלת - Dolch list. לקריאה מורחבת בנושא זה לחצו על הקישור)
אף על פי כן, תעשיית ההוצאה לאור של ספרי הלימוד (שהרויחה מכך מיליוני דולארים) קידמה במידה רבה את השימוש ב "ספרי לימוד קריאה" המבוססים על מלים גלובאליות בשנות השלושים, כולל סדרת ספרי דיק וג'יין המפורסמים (Dick and Jane).
כפי שטוען סאם בלומנפלד, וכפי שטען רודולף פלאש לפניו, לספרי דיק וג'יין היו סיפורים משעממים שהשתמשו שוב ושוב באותן מלים, כדי לשנן בזכרון הילדים את המלים כתמונות picture words -.
השתמשו בתמונות כדי לעזור לילד לנחש את המילים. הילדים נראו כמסוגלים "לקרוא" את הספרים האלה, אך כאשר התבקשו לקרוא ספרים אחרים התעכבו ולא הצליחו לפענח- לקרוא.
ברגע שילדים לומדים את הכללים הבסיסיים של הפונטיקה, הם יכולים להשמיע עשרות אלפי מילים. לעומת זאת, ילדים הלומדים בשיטת ה- look-say לומדים כמה מאות מילים בתהליך ארוך ומשעמם של חזרה מוחלטת.
חסידי שיטת "השפה כמכלול", טענו שהם רוצים לאפשר לילדים ליהנות מספרות. במציאות, רבים מתלמידיהם אינם מסוגלים לקרוא דבר מלבד "המקראות", שהם ספרים עם אוצר מילים קטן ומבוקר, והרבה תמונות כדי לאפשר לילדים לנחש את המילים שהם לא יכולים לקרוא. "המקראות" האלה רימו את הוריו של הילד לחשוב שהילד למד לקרוא.
לטענתו של סאם, תחבולה זו לא יכולה להימשך לנצח. בסופו של דבר, הילד יצטרך להתחיל לקרוא ספרים אמיתיים, ללא תמונות. ואז, כאשר יגלו שאינו מסוגל, יגידו להורים כי לילד יש לקות למידה בגלל פגם defect כלשהו במוחו של הילד.
המצדדים בשיטת לימוד הקריאה הזו, טענו כי הם מלמדים ילדים "לקרוא מתוך משמעות". אך ילד אינו יכול להבין את המשמעות של מילה מודפסת אם הוא אינו יודע מה המילה המודפסת אכן אומרת. תומכי הגישה דחקו במורים והורים ללמד ילדים לזהות 220 מילים שכיחות (מה שמוכר כרשימות המילים של Dolch (מלים גלובאליות sight words) ו -95 שמות עצם משותפים כמלים גלובאליות. למרבה הצער, אפילו ילד שמצליח לשנן את כל המילים האלה, לא יכול היה לקרוא אפילו ספר ילדים פשוט. זאת, כיוון שלא למד את הפונטיקה, הצלילים של האותיות, ולא ידע לפענחן כאשר נתקל במלים חדשות. יתרה מזאת, לעתים גם כשאותן המלים הופיעו בפונטים שונים או למשל בכתב מחובר, לא ידעו הילדים לקרוא אותן. לכן בין היתר זנחו את הכתב המחובר בשנים הללו, ודורות שלמים של ילדים גדלו מבלי ללמוד כתב מחובר.
ב -1955 הסביר רב המכר של רודולף פלש " מדוע ג'וני לא יכול לקרוא" שילדים לא לומדים איך להשמיע את צלילי האותיות המרכיבות את המילים כשהם קוראים. הם אפילו לא ידעו לאמר את שמות האותיות ( Rudolf Flesch -Why Johnny Can’t Read).
רודולף פלש הסביר כי השימוש בשיטת הוראת הקריאה כמכלול במקום בפונטיקה הוא הסיבה לכך שילדים כה רבים בארצות הברית לא הצליחו ללמוד לקרוא בבית הספר. הציבור זעם על גילוייו של פלש. בתגובה, ויליאם גריי, שעשה כסף רב כמחבר ספרי הלימוד בשיטת הוראת הקריאה כמכלול "דיק וג'יין", ייסד את ארגון הקריאה הבינלאומי (International Reading Association),שמטרתו הראשונית היתה להכפיש את רודולף פלאש ולהפסיק את הרפורמות שעליהן פלש המליץ.
כאשר פלש פרסם את ספר המעקב הזה יותר מ -20 שנה מאוחר יותר, שום דבר לא השתנה.
היזמים של שיטת הוראת הקריאה כמכלול נאבקו קשה להכפיש את פלאש ולהחניק את המסר שלו. ב -1983 פרסם רודולף פלאש ספר מעקב, Why Johnny Still Can’t Read ("מדוע ג'וני עדיין לא יכול לקרוא"), שפורסם ב -1983, בו הסביר ששיטת הקריאה כמכלול עדיין בשימוש נרחב. בתי ספר ציבוריים רבים בארצות הברית עדיין משתמשים (השתמשו אז, עד בערך אמצע שנות ה-80) בשינוי כלשהו, בשיטת הוראת הקריאה כמכלול, וחלק גדול מהילדים לא מצליחים ללמוד לקרוא. הורים רבים פתרו בעיה זו עבור ילדיהם על ידי חינוך ביתי או בית ספר פרטי. אך נשמעה זעקה שהגיע הזמן לפתור את הבעיה, כך שכל הילדים בארצות הברית ילמדו לקרוא .
איך החלה שיטת הוראת הקריאה הגלובאלית, או השפה כמכלול?
שיטת הוראת הקריאה כמכלול פותחה בשנות ה-30 על ידי תומאס גלאודט (Thomas Gallaudet), שניהל בית ספר לחירשים בקונטיקט. גלאודט האמין שילדים שנולדו חירשים לא יוכלו להשתמש בפונטיקה כדי ללמוד לקרוא (מה שאינו נכון, כי אנשים חרשים צריכים ללמוד פונטיקה כדי לקרוא שפתיים!).
שיטת הוראת הקריאה כמכלול הוכנסה לבתי הספר הציבוריים הרגילים במסצ'וסטס בשנת 1837. השיטה עבדה כל כך רע, עד שבתי הספר התמרדו.
ב -1844 פרסמה קבוצה של 31 תלמידי בתי ספר בבוסטון ספר (Penitential tears; or, A cry from the dust), שבו הסבירו שמשבר האוריינות של מסצ'וסטס הוא תוצאה של שיטת ההוראה הרעה הנמצאת בשימוש בבתי הספר הציבוריים. להלן קישור מקוון לספר: https://archive.org/stream/penitentialtears00with#page/n1/mode/2up
למרבה הצער, המשיכו מכללות המורים ללמד את הדור הבא של המורים להשתמש בשיטת הוראת הקריאה כמכלול.
קישור לספר באמזון:
קישור לסרטון של הרצאה מרתקת (באנגלית) מפיו של Sam Blumenfeld משנת 1986, בנושא לימוד הקריאה שלא בדרך הפונטית בארה"ב, והנזקים שנגרמו מכך. אותם הוא כינה פשע! הוא חיבר את הספר
Alpha-Phonics A Primer for Beginning Readers
באמצעותו משפחות רבות אשר ילדיהן לומדים ב-"הום סקולינג" (חינוך ביתי) סייעו לילדיהן ללמוד לקרוא בשיטה הפונטית (לא מיועד לדוברי עברית).
קישור לסרטון בו מסבירה אמא שמלמדת את בתה לקרוא בבית, "הומסקולינג", באמצעות הספר. בתחתית הסרטון יש קישורים להדגמות של איך ללמד קריאה באמצעות השיטה הפונטית ועם ספרו של סם בלומנפלד (לדוברי אנגלית).
https://www.youtube.com/watch?v=vslYsghcLCE
קישור לסרטון נוסף בו אמא שמלמדת את בתה בבית עם הספר מדגימה כיצד היא קוראת.
להרחבה בנושא זה, מלחמות הקריאה, היכנסו לקישור להלן reading-wars
"For extra reading on this topic- "reading-wars"
By Lisa Stark on May 1, 2019 2:30 PM
By Jared Myracle, Brian Kingsley, & Robin McClellan March 7, 2019