(1) בדרשתו לשבת הגדול בעמ' ת מביא רבנו המחבר זצ"ל שני פירושים בשמו של "אדמו"ר הגאון הקדוש בעל מטה נפתלי" הלוא הוא הגה"צ רבי נפתלי סופר זצ"ל אבד"ק קאדלבורג וניידארף, בנו של הגה"צ רבי פישל סופר מפרשבורג ואחיהם של הגאונים רבי חיים סופר בעל 'מחנה חיים' ורבי אליעזר סופר בעל 'ילקוט אליעזר', כולם תלמידי החתם סופר זי"ע. הכינוי 'אדמו"ר' מעורר את האפשרות להניח כי רבנו נמנה בין תלמידיו, זכר לדבר אף מצינו בקונטרס 'חידושי סוגיות' שכתב בשנות נעוריו, אלא שמעולם לא שמענו על כך בברור.
(2) רבנו הילל פולק נהג לכתוב את שמו הילל, מלא ביו"ד, כפי שהובא בשו"ע (אהע"ז סי' קכט סעי' כח) וכן היא דעת הבית שמואל והט"ז שם בקונטרס השמות, דלא כדעת הב"י בבדק_הבית והגר"א שם.
(3) ככל הנראה שגגה יצאה מפי הכותב, או מתחת ידי אחד המעתיקים הרבים של מגילת יוחסין זו. שכן במחוז גרויס_פולין אין עיירה בשם גרויס_מעזריטש, אלא מעזריטש בלבד. עיירה בשם זה נמצאת אכן במורביה, אמנם עד עתה לא עלה ביד כל המתחקים אחר שרשי המשפחה, אם זו העיר בה כהנו זקניה כמארי דאתרא, במשך דורות.
(4) תלמידם של הגאונים הקדושים: רבי צבי הירש מליסקא, רבי אשר אנשל מטעשנגאלד, רבי משולם פייש מטאש ורבי שמואל שמעלקא מסעליש. נסע כחסיד לאדמו"ר הגה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז ולאחר פטירתו היה קשור לבנו הגה"ק רבי יחזקאל משינאווא זי"ע. נפטר בשנת תרנ"ט.
(5) יצויין ביאורו הנמצא בידינו (בעמ' מג) על פסוק זה: אין די במה שאתה בעצמך, שהאב או הרב, "בדרכי תלך ואת משמרתי תשמור", אבל גם "תדין את ביתי" - תגדל בני ביתך ובית ישראל ללכת בדרכי האמת והדין והטוב והישר, אזי - "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", תהיה עומד ומהלך ביניהם אף לאחר מוות, כי מחנך בניו וקהילתו חי וקיים הוא לעולם, בבניו ובזרעו אחריו.
(6) אהרן פיקסל, בנו של הרב אברהם אבא זצ"ל, נשא את בתו של רבינו מרת פיילא (לאחר פטירת אביה). הם ויוצאי חלציהם: שרה, אברהם אבא, חיים והילל נספו באושוויץ בכ' סיון תש"ד עם אלפי בני ק"ק סאסרעגען הי"ד. בנם בנימין זאב הי"ד נפל במלחמת השחרור בכ"ו כסלו תש"ח, בקרב בכיס_פאלוג'ה ומנ"כ בחיפה. ייבדלו לחיים טובים וארוכים, בתם מרת דבורה (בורי) כ"ץ ומשפחתה.
(7) ידוע, כי התפילה אותה נהגו לומר לשלום המלך פותחת בפסוקים: "הנותן תשועה למלכים וגו' " (תהילים קמד, י), "הנותן בים דרך ובמים עזה נתיבה" (ישעיה מג, טז). פסוקים אלו נבחרו מתוך כוונה נסתרת, כי אם תרע המלכות את יחסה כלפי היהודים, אזי מצפים אנו להמשכם של פסוקים אלו: "פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" (תהילים שם פס' יא), "המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדיו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו" (ישעיה שם פס' יז)...
(8) יש בנותן טעם להביא כאן קטע ממכתבו של מרן הגה"ק רבי חיים מצאנז בעל ה'דברי חיים' זי"ע למרן אדמו"ר רבי מנחם מענדיל מויזניצא זצוק"ל (מיום א' דסליחות תרל"ב), בו הוא מבקשו לפעול בקרב אנשי שלומו נגד הפירוד בין 'כולל פולין' ו'כולל אונגארין' בענייני הצדקה לטובת עניי ארץ ישראל. בתוך הדברים מתייחס בעל ה'דברי חיים' בכאב_לב לפילוג הכללי השורר בקרב יהדות הונגריה, בזה הלשון:
"...וכמעט הוא האמת אשר ע"י הפירוד שנעשה בעווה"ר [בין הכוללים, בשנת תרכ"ב], זה היה גרמא בניזקין, חבילין דמעיקין, התגברות האפיקורסים על יראי ה', שנענשו להפרד מהם מידה כנגד מידה ולדחות איברים גדולים מן האומה עם זרעא מעליא דיפוק מנהון [עם הצאצאים הכשרים שהיו עתידים לצאת מהם, עפ"י פסחים מט: ובבא קמא קיט.] ועל זה ידוו כל הדווים, וכמאמר קדוש ישראל הבעש"ט זצוקללה"ה כל זמן שהאבר מחובר לגוף יש תקוה... " (נעתק מכתי"ק ונדפס ב'תהלות חיים' מכתב טז ומשם ב'אבן שתיה החדש' ירושלים תשנ"ד עמ' תטז).
(9) תכתב לדור אחרון תום דרכו, נקיון_כפיו ובור לבו, של חתן רבנו הר"ר חיים זאב רוזמן ז"ל, ששימש גבאי לקופת 'רבי מאיר בעל הנס' של כולל זיבנבירגן (טרנסילבניה), בעירו אלבא_יוליה (קארלסבורג). בזמן מלחמת העולם השניה נעצר שותפו למצוה, הר"ר דוד גולדברגר ז"ל באשמת משלוח כספים לארץ עוינת... (ארץ ישראל היתה אז תחת שלטון הבריטים, שנלחמו בגרמנים עמם כרתו הרומנים ברית). אמנם הלה השתחרר, אך איסוף התרומות הופסק. רב העיר הרה"ג רבי משה אליעזר קראוס זצ"ל פסק שאת היתרה שבקופה ישקיעו אצל צורף_זהב, כדי לשמור על ערכה, אך בצוק העתים אבד הממון. ר' חיים זאב שבינתיים כבר עלה לא"י, לא נתן מנוחה לנפשו, הוא חש כי עליו להשיב את כספי 'ההקדש' לגזברי הכולל. הוא צרף פרוטה לפרוטה מהרווחים הדלים שהפיק מחנות המכולת שלו, בתקופת 'הצנע'... כשהיה הסכום בידו, עלה לציון ברינה ושילם לידי הגבאים את "חובו" במלואו, לפי ערכו ביום התשלום.
(10) אודות הר"ר חיים ז"ל ופטירתו נכתב לעיל. לצערנו, אין בידינו כל מידע אם בנו ישעיה_דוד ניצל מן השואה.
הר"ר יעקב דב, בנו השני של רבנו (נולד בא' בתשרי תר"מ. ונקרא בשם חותנו של רבי הילל פולאק, הר"ר יעקב דב פלדמן), נפטר בי"ד שבט תרפ"ד לאחר מחלה ונטמן באראד. אשתו מרת לאה (בת הר"ר יצחק עקשטיין ראש הקהל בק"ק אבא, ראה הספדו של רבנו עליו בעמ' נז) ובנותיהן: פראדל תמר, פייגא, בעליהן ויוצאי חלציהן, נספו באושוויץ בסיון תש"ד, הי"ד. ניצלו מן השואה: בתם שיינדל (קלרי) שוורץ ע"ה ובנם אברהם יצחק (אימרה) ז"ל.
בן רבנו, הר"ר יחזקאל יצחק נפטר בכ"ג אב תש"א. אשתו בזיוו"ר מרת מרים בת הרה"ג אפרים פירט הרב מקראלי, נפטרה בכ' ניסן תרע"ח. בשואה נספו צאצאיהם: אפרים, פיילא ובעלה זאב ויזנר הי"ד. שרדו: זוג' בזיוו"ש מרת מרים, בתם אווה ורש שתחי' ונכדו גורי ויזנר (ויג) ז"ל. בתם נעמי אלישבע (בירנבאום) נספתה בא"י בשנת תש"ה.
כאן המקום לציין את שמותיהם של צאצאי רבנו, אשר לא נותר ממשפחותיהן שריד ופליט אחר החורבן הנורא, ה"ה: בנו, הר"ר אברהם יוחנן (נולד בי' סיון תרמ"ח) וזוגתו ייטל (בת דודו הר"ר שלמה הירש) הי"ד, לא זכו לזרע של קיימא.
בנו, הר"ר משה אהרן (נולד בכ"ט אייר תרנ"א) זוג' מרת אסתר רבקה (בת ר' חיים שמואל סאלומון) ויוצאי חלציהם: בנימין זאב, חיים שמואל, צירל, הי"ד.
בתו, מרת ייטל_רייזל (אולגה. נולדה בי"ז בתמוז תר"ס) הי"ד אשת הר"ר אליהו הירש ז"ל ויו"ח: בנימין זאב, אשר ישעיה, הילל, הי"ד.
(11) הרב מאיר יהודא נולד בג' בטבת תר"נ ונקרא בשם זקנו, אבי_אביו של רבנו. למד תורה מפי דודו הגה"צ רבי אברהם אבא פיקסל זצ"ל חתן רבינו הילל פולק, לאחר מכן למד בישיבתו של הגה"צ רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף זצ"ל, שכתב עליו: בחור כהלכה, יראתו קודמת לחכמתו... למד בבית מדרשי זמן זמנים טובא, בהתמדה ושקידה רבה... דרכו דרך החיים יקרא, ביראת ה' כל הימים ומידותיו תרומיות, נח לשמים ונח לבריות... ראוי לקרותו לכל דבר שבקדושה בשם מורינו...". לפני חתונתו עם הרבנית הינדל נכדתו של הגה"צ רבי יעקב קאפל רייך אב"ד בודפסט, נסמך להוראה ע"י הגה"צ רבי יעקב יוסף גינז אב"ד ביסרמין זצ"ל, הגה"צ רבי נתן נטע קעל לוי זצ"ל אב"ד שארבוגראד וחותנו_זקנו הגרי"ק רייך זצ"ל, שהפליגו בכתביהם בשבחו ובשבח בית אבותיו, כשהם מדגישים את יראת השמים החופפת עליו.
לאחר פטירתו של אביו, שימש הרב מאיר_יהודא כדיין בדברצן ולאחר כשנתיים נתקבל כרבה של בלאז' ברומניה. את עדתו ניהל כמסורת בית אבותיו, כשהוא נושא בעול הדאגה לשלום בני הקהילה ברוחניות ובגשמיות. ביתו היה פתוח לכל נזקק, לחיילים היהודים ששרתו באזור סיפק אוכל כשר. לאחר עלייתו לארץ ישראל, נתקבל לרב השכונות קורדני וצור שלום, בקרית ביאליק. כמעשהו בחו"ל כן מעשהו בארץ הקודש, האהיב שם שמים על בני עדתו וקרבן לתורה, תמך בנזקקים ועזר דלים במסירות ובאהבת ישראל. מנהל שירותי הרווחה בחיפה התבטא כי "הרב קראוס הוא 'העובד הסוציאלי' הטוב ביותר באזור...". באחרית ימיהם התגוררו הרב מאיר יהודא והרבנית בשכונת בית וגן בירושלים, כשצאצאיהם עומדים לימינם, בנאמנות ובאהבה אין קץ. הרב נפטר בכ"ב בכסלו תשל"ה, זוגתו הרבנית נפטרה בכ' בחשוון תשמ"א, מנוחתם כבוד בהר הזיתים.
(12) במבוא לספר (עמ' ט) הבאנו את מכתב הסכמתו של הג"ר בן ציון קליין שליט"א, רבה של יסודות, הכותב בתוך דבריו: "הכרתי את חתנו ר' יוסף הירש ז"ל... וראיתי את התמימות ואת היראת שמים שעליו". ר' יוסף ז"ל נפטר בי"א בטבת תשמ"ד, זוג' שיינדל (באשקע. נולדה בכט אלול תרנ"ט) נפטרה בכ"ה בתמוז תש"מ, מנ"כ בניר_עציון.
(13) הר"ר חיים_זאב נשא את בתו של רבנו, מרת מרים הינדל (הילדא. נולדה בז' בכסלו תרנ"ז) בשנת תרפ"ד. היה ידוע כאיש תבונות אשר רבים נהנו ממנו עצה ותושיה. נקי כפיים ובר לבב, אוהב חסד ותומך בנזקקים בהצנע לכת ובדרך מכובדת. נפטר בכו בכסלו תשי"ט. זוגתו, שהאריכה ימים אחריו, היוותה עבור כל קרוביה מופת בגבורת נפשה ובאמונתה האיתנה, נפטרה בשב"ק כ"ג מנחם אב תשנ"ה. מנוחתם כבוד בחיפה.
(14) הרב יחיאל יוסף, בנו השלישי של רבנו, נולד בל' מנחם אב תרמ"ג. את תורתו קיבל מדודו הגה"צ רבי אברהם אבא פיקסל (חתן רבנו הילל פולאק אב"ד סאסרעגען) ומהגאון רבי שלמה פישר אב"ד קארלסבורג זכר צדיקים לברכה. בשנת תרע"ג התקבל כרב אב"ד דיצ'ו סט. מארטאן שבטרנסילבניה, כממלא מקום חותנו הרה"ג רבי מרדכי מארטאן זצ"ל שנפטר באותה שנה. לאחר מלחמת העולם השניה עלה לארץ ישראל, בה נפטר בט"ו תמוז תשי"ז, מנוחתו כבוד בעיה"ק טבריה, בחלקת הרבנים.
תשובות אליו בשו"ת 'מנחם משיב' חלק או"ח סי' ט"ז ומ"א ובחלק יו"ד סי' ע וע"ד, בשו"ת 'מספר הסופר' ח"ב סי' י"ב וב'אור יצחק' עמ' קעד. שרידים מחידושיו ומדרשותיו עודם בכתב יד, דבר תורה בשמו הביא רבנו בעמ' מב.
(15) אחרי דרישת שלום כבוד הדרת תורתו הרם
(16) בקשה, עתירה (17) לשופט המחוזי (18) המושל
(19) כלומר: עד שבקשתם לא תסודר לא יעשו להם דבר
(20) ציר בית הנבחרים
(21) יהיה שינוי במשרדי הממשלה והבקשה 'תסודר' באופן בלתי רצוי
(22) רשימה
(23) להסתמך על מסמך הבקשה שהם הגישו (24) ראשי תיבות של שם השליח (25) בתשואות חן גדול
(26) לא היתה לנו שום ברירה כאשר האדון מפה הציע מיזמתו האישית שהוא מעוניין לנסוע עם מסמך הבקשה (27) נשיאת חן
(28) למרות שבמכתב שנשלח מבית האדמו"ר מבעלזא אל הרב יחיאל יוסף זצ"ל לא נכתב תאריך, ברור שהוא לא נכתב בתקופה בה נאלץ המהרי"ד לעזוב את הונגריה. שכן הכותב מזכיר "עד כלות המלחמה" ובאדר תרע"ט היא כבר הסתיימה. גם לא מסתבר שרב בישראל יתבקש להשתדל אצל הקומוניסטים, בשעה שהוא עצמו, בין כל הרבנים, היה נתון בסכנת פגיעתם של אלו...
(29) הר"ר אליעזר_צבי נולד בא' בשבט תרל"ח ונקרא בשם אביו של רבנו. בימי השואה עת גורשו יהודים שהיו נתינים זרים מהונגריה לאוקריינה, לקאמיניץ_פולדוסק, שם נרצחו באכזריות, נלקח עמם גם גיסו של הר"ר אליעזר (בעל אחות אשתו) שהיה נתין פולני. הר"ר אליעזר ביקש להצילו וכשהוא מצויד בתעודות שהעידו על עברו הצבאי ובאותות ההצטיינות שלו, ניגש למפקדים ההונגריים שהיו אחראים על הגירוש וניסה לשחרר את גיסו. כמובן, הרשעים לא שתו לבם לכל זאת, הם שלחו גם אותו למחנה השמדה, הי"ד. בחסדי שמים, שרדו מן השואה זוגתו מרת רחל (לבית קורט) ובתו רבקה כרמלי ע"ה.
(30) הרב שמואל בנימין היה בן הרה"ג מרדכי דנציג זצ"ל אבד"ק וועטש מתלמידי מרן בעל 'כתב סופר' אשר קרא שם בנו על שם רבו. הרב ש"ב עצמו למד גם הוא בפרשבורג בישיבת בעל 'שבט סופר' זצ"ל וכן שמע לקח מפי הג"ר שלמה זלמן ברויער זצ"ל. בכסלו תרס"ד, זמן קצר אחר חתונתו עם בת רבנו מרת חנה רחל, נתקבל כרב הקהילה 'הספרדית' בסיגט. רבים מבני עירו נהרו לשמוע את דרשותיו, שכן 'פה מפיק מרגליות' היה, בחריפות ובדרוש. הרב שמואל בנימין וזוגתו הרבנית נהרגו עקד"ה באושוויץ עם בני ק"ק סיגט בכ"ח באייר תש"ד. גם בנם יונתן יהודה, זוג' מרים ובנו העולל מרדכי, נספו בימי הרעה, הי"ד. בחסדי שמים, ניצלו מן השואה צאצאיהם: הילל, פעסיל, ברכה (יהודית) ז"ל, יבדלחט"א בנם: מנחם דניב.
במשרדי 'ועד ההצלה' שבאיסטנבול נמצא לאחר המלחמה, כי שמו נכלל ברשימת האישים שקבלת 'סרטיפיקט' (אישור כניסה לארץ ישראל) עבורם אושרה. מפי השמועה נודע, כי הוא סרב לקבל את האישור, בטענתו "כי אסור לו לרועה להפקיר את צאנו ובאשר ילכו בני קהילתו ילך גם הוא עמהם...".
(31) ר' יונה שלום נולד בדברצן בי"ח שבט תרנ"ג. הוא ואשתו מרת רחל נספו באושוויץ בח' בסיון תש"ד. בנם חיים נפטר בתש"ג ובתם חיה נספתה אחר השחרור בשנת תש"ה. שרד לפלטה בנם בנימין זאב קדם ומשפחתו שיבדלחט"א.
(32) מרת ייטל_רייזל נישאה (לאחר פטירת אביה רבנו זצ"ל) להר"ר אליהו הירש ז"ל. הם הקימו את ביתם בדברצן, שם נולדו שלושת בניהם: בנימין זאב (נולד בשנת תרצ"ב), אשר ישעיה (תרצ"ה) הילל (ת"ש). ייטל_רייזל היתה מחנכת נודעת בבית הספר של הקהילה האורט' בעיר. שרידי תלמידותיה מספרות בערגה על אישיותה האצילית, מידותיה התרומיות והחינוך היהודי הטהור שהקנתה להן. לדאבון הלב, "אם על בנים רוטשה" במחנה ההשמדה אושוויץ, עם אלפי בני ק"ק דברצן ביום י' בתמוז תש"ד, הי"ד. בעלה, הר"ר אליהו חזר לדברצן, שם נמנה על העסקנים שפעלו לשיקומם של הפליטים, שנקבצו ובאו העירה. לאחר עלותו לארץ ישראל התגורר בחיפה, עד לפטירתו בב' באלול תשל"ח.
(33) כאשר השתתף רבינו באסיפת רבנים, שזומנו לדון בבעיות השעה, בבית רבה של בודפסט הגה"צ רבי יעקב קאפל רייך זצ"ל, הוצעה לו הצעת שידוכין עבור בנו המופלג מאיר יהודא, את נכדתו של הג"ר קאפל רייך, מרת הינדל בת בנו הג"ר ישראל (בעל 'מנחת ישראל' על מסכת עירובין). אם כי השידוך בא לידי גמר בעוד רבנו בחיים_חיותו, הנישואין התקיימו רק אחר פטירתו.