03. בית הילל

ייחוסו ותולדותיו של רבנו הילל פולק אבד"ק סאסרעגען

  הגה"צ רבנו הילל פולק זי"ע(2) נולד בשנת תק"ע לאביו הגה"צ הרב רבי אליעזר דיין ומורה_צדק בק"ק נייטרא (כיום בסלובקיה) ולאמו מרת רחל ע"ה. אחותו של האב, מרת סלאווע, היתה אם אביו של הגה"צ רבנו הילל ליכטנשטיין זי"ע, המפורסם על שם עיר רבנותו האחרונה בתואר: רבי הילל 'קאלאמייער'.

  אביו של רבי אליעזר מנייטרא היה הגה"צ רבי הילל אבדק"ק אייבשיץ, שהיה "זקן ויושב בישיבה" בה הרביץ תורה לתלמידים הרבה. הגה"ק רבי מרדכי בנעט זצ"ל כתב עליו (בהסכמתו לשו"ת הרשב"א שהוציא לאור רבי ישעיה בנו של רבי הילל [וויען תקע"ב]): הלל הזקן המנוח, הרב המאור הגדול המפורסם מוהר"ר הלל זצללה"ה אשר היה אב"ד שנים רבות בק"ק אייבשיץ.

  רבי הילל מאייבשיץ היה חתנו של הגה"צ רבי בנימין וואלף רייכליס, שהיה בצעירותו ראש בית_דין בקהילת ניקלשבורג ולאחר מכן כיהן כרב אב"ד ור"מ בקהילת שאפי במדינת מעהרען (מורביה, כיום בצ'כיה). לתקופת_מה נתקבל רבי בנימין_וואלף כרב בכמה קהילות אחרות באותה מדינה, אך בשנותיו האחרונות - "לרוב ענוותנותו וגודל צדקתו, חיבב אנשי קהילת_קודש הנ"ל [שאפי] וז"ך שנים שב הצדיק איתם" (לשון שער ספרו 'דברי התענוגים'), עד לפטירתו בו' באייר תקמ"ו [בחידושי רבנו בעל 'מראה הבזק' לחנוכה (בעמ' קצה), הוא מתרץ קושיא המובאת שם בשמו של "זקנו של מו"ח הגאון נ"י ה"ה הרב הגאון הגדול הקדוש מו"ה וואלף רייכלש זצ"ל, בעהמ"ח ספר דברי תענוגים"].

  חתנו השני של רבי בנימין וואלף רייכלס היה הג"ר יוסף לרנר_ליכטנשטיין זצ"ל (דודו זקנו של רבי הילל ל"ש מקאלאמייא) אבד"ק ליכטנשטאט. הוא אשר ערך את חידושי חותנו בספר דברי התענוגים - דרושים על התורה בדרך החריפות והפלפול - והוציאם לאור עולם. לספר זה צירף את חיבורו שלו, 'עונג נפש', בו הוא מבאר את עומק 'דברי התענוגים' ומוסיף עליהם נופך משלו. בהקדמתו, מספר רבי יוסף בשבחו של חותנו הצדיק ומתאר את ענוותנותו הגדולה, חסידותו ופרישותו:

  רוב ימיו היה אוכל חולין בטהרה, ולא מש כל היום מאהלה של תורה. מדי חודש בחדשו סיים ש"ס משניות, טרח ויגע מאד בש"ס ופוסקים והכריע ביניהם בראיות... בשלום ובמישור הלך ורבים השיב מעוון בדבריו...

  בחיבורו מביא רבי יוסף את אשר שמע מגיסו הגדול הרה"ג מו"ה הלל, "כאשר למדתי אצלו" ובהקדמה הוא אף מייעד: "הסכמה ממר גיסי הרב המאור הגדול, נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני, כקש"ת מהור"ר הלל נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק אייבשיץ יע"א, אדפיס אי"ה בחלק שני את נועם אמרותיו וחן מליצותיו". לדאבוננו, לא זכינו לאורו של החלק השני של הספר...

  מתורתו של רבי הילל מאייבשיץ לא נותר בידינו אלא "פירורים משלחן גבוה", המובאים בחיבורים הנ"ל ואמרות בודדות אותם מביא נכדו רבנו הילל פולק בספרו 'קודש הילולים'. רבי הילל הזקן זי"ע נפטר בכ"ה בתמוז תקס"ט. נכדו רבי הילל פולק, שנולד בתוך השנה לפטירתו, נקרא על שמו. כמו כן נקרא בשם זה, בן נכדתו של רבי הילל מאייבשיץ, רבי הילל מקאלמייא שנולד בשנת תקע"ה.

  אביו של רבי הילל הזקן היה הגה"צ רבי יצחק איציק אבד"ק גייא במדינת מעהרען (כיום בצ'כיה). על מצבתו שבבית החיים הישן בפרשבורג נחקק:

  בירח האיתנים בעשור לחודש ביום הכיפורים שנת תקכ"א לאלף השישי ליצירה, נצחו אראלים את המצוקים ויגוע יצחק וימת מיתת נשיקה, ה"ה מו"ה איציק אב"ד מק"ק גאיי בן הרב מוה"ר לייזר, בו ביום נוטל העטרה. שמו נודע בשערים, סיני ועוקר הרים, אב בחכמה ורך בשנים.

  מקור חשוב לתולדות משפחת גדולים זו הם רשימותיו של הג"ר שלמה זלמן ליכטנשטיין, חתנו של רבי הילל הזקן [ואבי אביו של רבי הילל מקאלמייא]. מהם עולה כי רבי יצחק מגייא היה בנו של הגה"ק רבי אליעזר אבד"ק דאטשיץ (כיום: טאטא, בצפון הונגריה). רבי שלמה זלמן כותב:

  ... וכפי ששמעתי ממו"ח הנ"ל [רבי הילל מאייבשיץ] זצ"ל, שזקני הרב מוה"ר לייזר היה בעל מקובל, וארבעה עשר דורות, אב אב ובן בן, כולם יושבים על כסא הרבנות במחוז גרויס_פולין בעיירה הנקרא גרויס_מעזריטש(3)...

  חותנו של רבי יצחק מגייא היה הגה"ק רבי יששכר בער בעק אבד"ק העלישוי ופראסניץ. השם בעק מקורו בראשי התיבות 'בני קדושים', לזכרון אחד מראשי המשפחה, מן העיר טיסמניץ, שמסר נפשו לתליה בשעת עלילת_דם ובכך הציל את יתר בני הקהילה. רבי בער בעק וחתנו רבי יצחק היו ממקורביו של הגה"ק הרבי ר' יונתן אייבשיץ זי"ע, כמוזכר בספר 'לוחות העדות'.

  על מצבתו של רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין, אביו של רבי הילל מקאלמייא, נחרט כי הגאון מו"ה הילל ז"ל אב"ד דק"ק אייבשיץ היה מגזע הלבוש זצללה"ה (אין אתנו יודע אם היחוס לרבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים' מסתעף דרך אביו של רבי הילל מאייבשיץ, ה"ה רבי יצחק מגייא, או - כפי שמסתבר - דרך אבי_אמו, רבי בער בעק מפראסניץ).