לפרק חמישי ולפרשת בהר ובחקתי
בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות - אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות (משנה א).
הדקדוקים עיי' במדרש שמואל ובפרט הקושיא הגדולה, דאם באמת יכול להבראות במאמר אחד, איך הדעת סובלת כי בעבור זה בראה הקב"ה בי' מאמרות, כדי להגדיל עונש הרשעים שמאבדים עולם שנברא בי' מאמרות - הלא רחום וחנון הוא הבורא ית"ש ומרבה להטיב והיה לו לברוא עולמו במאמר אחד, למען הקטין עונש החוטאים והפושעים ולא להגדיל!
ונלע"ד לבאר בהקדים לפרש מאמר חז"ל במדרש ריש פרשתנו (אות ד) וז"ל:
אם בחקתי תלכו - חוקים שבהם חקקתי את השמים והארץ, שנאמר (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. חוקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח, שנאמר (שם לא, לד): כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה. חוקות שבהם חקקתי את הים, שנאמר (משלי ח, כח): בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו. חוקים שבהם חקקתי את החול, שנאמר (ירמיה ה, כב): אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו. חוקים שבהם חקקתי את התהום, שנאמר (משלי ח, כז): בחקו חוג על פני תהום (ר"ל, חקק עגול הארץ לכסות על פני התהום, עיי' פירש"י ומצודות).
והמאמר פלאי וצריך ביאור - ונלפע"ד לפרש, דהנה הגמ' במסכת ר"ה (לב.) פריך על הא דבעשרה מאמרות נברא העולם: הי נינהו, ויאמר דבראשית, ט' הוו - יהי אור, יהי רקיע, יקוו המים, תדשא הארץ, יהי מאורות, ישרצו המים, תוצא הארץ נפש חיה, נעשה אדם, פרו ורבו - הרי הם תשעה ויאמר? ומשני הגמ': בראשית, נמי מאמר הוא, דכתיב (תהלים לג, ו): בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, ע"כ.
ולכאורה קשה, אם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" - שבו התחילה התורה סיפור סדר הבריאה - גם זה מאמר בריאה הוא, א"כ יש סתירה בעשרה מאמרות, כי הפסוק הראשון אומר, כי בתחילה וראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ולהלן הוא אומר, כי ביום השני ברא אלקים את הרקיע ויקרא אלקים לרקיע שמים, וביום השלישי ברא אלקים את היבשה ויקרא אלקים ליבשה ארץ, נמצא כי הכתובים סותרים זה את זה וכמו שהקשה פירש"י ז"ל (בראשית א, א ד"ה בראשית ברא) בתוך שאר קושיותיו. בשלמא אם הפסוק הראשון בראשית ברא וכו' לא הוי מאמר בריאה בפני עצמה, לא קשה כלל - כי נוכל לפרש כמו שפירש"י ז"ל: בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו, שלא בא הכתוב להורות סדר הבריאה - אבל לפי מה דקאמר הגמרא דבראשית נמי מאמר הוי, מאמר ראשון לסדר הבריאה, א"כ אי אפשר לפרש כמו שפירש"י ז"ל, וצריך לתרץ סתירת הכתובים.
ומחוורתא לתרץ, כמו שכתבו מפרשי התורה, כי בתחילה ברא הקב"ה חומר היולי, יש מאין, אשר בו היה חומר כל אשר בשמים ובארץ בערבוביא, בחומר אחד, וע"ז אמר הפסוק הראשון שבתורה: בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ר"ל חומר כל אשר בשמים ובארץ, ומחומר הגולם הזה, אשר בו היה הכל תהו ובהו, הוציא והפריד ממנו אח"כ את כל הכוחות להבראות - ויאמר אלקים יהיה אור ויבדל בין האור והחשך, ויאמר אלקים יהי רקיע ויקרא לרקיע שמים, ויאמר אלקים יקוו המים ותראה היבשה ויקרא ליבשה ארץ וכו' - בכל יום הפריד במאמרו כל נברא ונברא לבד, כל אחד ואחד שם לו חוקו וטבעו ותפקידו כמו שהוא עתה בסדרי הטבע הנפלא. וע"ז אמר דוד המלך ע"ה (תהלים שם, ט): כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד - פירש בעל העקידה, כי בתחילת מאמר "בראשית", אמר הקב"ה: ויהי, שיהיה חומר היולי שבו נכלל כל שבשמים ובארץ, ואח"כ - הוא צוה ויעמד, שיעמדו כולם על מכונם וצביונם, כאו"א לבדו נברא מן החומר היולי, יש מן יש. עיי' בדבריהם הקדושים ועיי' פירוש רמב"ן (ריש פרשת בראשית).
אמנם צריך להבין ולהשכיל, מה ראתה חכמת הבורא ית"ש לברוא תחילה חומר אחד, אשר בו נכללו כל ברואי שמים וארץ, ואח"כ הפריד והעמיד ממנו כאו"א לבדו?
התשובה - כי הקב"ה רצה לנטוע בלבנו האהבה לכל הברואים, כי הלא כולנו ילודי חומר אחד נחנו, ממעי אם אחת יצאנו, א_ל אחד יצר אותנו מחומר היולי אחד, ולכן צריך שתהא בנו אהבת הבריות לבלתי האביד והפסיד אחד מן הברואים, בכדי. ולכן צותה לנו התורה רחמנות עם בהמה וחיה ועוף ורמש האדמה, שלא נשחיתם ושלא לצערם חנם, ואסרה לנו התורה כל צער בעלי חיים, ושלא ליקח אם על הבנים, ושלא לשחוט אותו ואת בנו, ואסור לאדם לאכול קודם שיתן לבהמתו, ושלא לראות שור או חמור רובץ תחת משאו בלתי פרוק מעליו, ושלא לחסום שור בדישו. וכן שלא לחרוש בשור וחמור יחדיו, כתב האבן עזרא משום צער בע"ח עיי"ש (דברים כב, י וזה לשונו: והשם חמל על כל מעשיו כי אין כח החמור ככח השור), וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה (משלי יב, י): יודע צדיק נפש בהמתו. וגם אסרה לנו התורה להשחית עץ מאכל לנדוח עליו גרזן ושאר איסורי השחתה, וק"ו שלא לצער ולהפסיד ולהשחית יצורי אדם - כי בצלם אלקים עשה את האדם (בראשית ט, ו) - ולא תונו איש את עמיתו (כה, יז) אפילו באונאת דברים (בבא מציעא נח:). אבל, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה (ב"ר כד, ז תו"כ קדושים ב), כי הלא אב אחד לכולנו א_ל אחד בראנו (עפ"י מלאכי ב, י), מחומר אחד יצרנו הבורא ית"ש מעפר אדמה אחת ויפח באפנו נשמת חיים חלק אלוק ממעל, ולמה נבגוד איש באחיו להפר ברית אלקינו, ברית אהבת כל הברואים והיצורים יחד, אשר נטעה חכמת אלקים בקרבנו, בעת בראנו חומר היולי אחד ואותה חכמה עליונה הפרידה אח"כ את החומר ההיולי והוציאה ממנו יצורים וכוחות שונים זה מזה - גדולים וקטנים, גבוהים רמים ושפלים נמוכים, חזקים וחלשים -
להורות לנו וללמד אותנו בינה, שלא נטעה כדעה הנפסדת של הקומוניסטים והבולשוויקים האומרים, כי למען האהבה בין כל בני אדם צריך שיהיו כולם שוה בשוה, הן ברכושם והונם, הן במעלותיהם בחברה האנושית, שלא יהיו עניים ועשירים ושלא יהיו שרים ורוזנים ומלכי ארץ, אבל ישוו קטון וגדול נכבד ונעלה עבד כאדוניו וכל הנכסים והקניינים יהיו לכולם בשוה - שלי שלך ושלך שלי [כמידת עם הארץ (אבות פ"ה מ"י] - ועי"ז חמסו וגזלו וחטפו הון מעשירי וקציני עם לחלקם ביניהם, והורידו מלכים מכסאותיהם ושרים ורוזנים מפקודת ממשלתם. כאשר ראינו המהומה הגדולה והשערוריה הנוראה בזמן הזה, בעת שלטה יד הקומוניסטים ורבו החמס, השוד והשבר, רצוח ונאוף וגזול, רח"ל.
ועוד רעה ראינו, מרעה אל רעה יצאו (עפ"י ירמיה ט, ב)! כי עי"ז אין מי שרוצה לעבוד עבודה, לשדד ולפתח אדמה, או לשרת בשאר מלאכות, כי יש להם לאכול ממה שחוטפים וגוזלים של אחרים, ולמה להם ליגע וליעף במלאכת אחרים?! ולא נמצא מי שרוצה לשרת, אף לא בשכר גדול, לחטוב עצים ולהסיע אבנים וגם בעלי השדות אינם רוצים לחרוש ולזרוע לבנות ולנטוע, כי אמרו, למה זה ניגע לריק, הלא אחרים יחטפו תבואת שדי ויבול כרמי! ועי"ז אין אדם חורש בשעת חרישה ואין זורע בשעת זריעה, והאדמה תשומם!
גם זה ראינו בימי הרעה הללו, כי אלקים השקיף השקפה לרעה על בני אדם הנוטים מן סדרי בראשית, אשר חקק הקב"ה בעולמו ויצו את האדם אשר שם על האדמה לעבדה ולשמרה (עפ"י בראשית ב, טו), וע"י שבני אדם חוטאים לשנות סדרי בראשית, גם הקב"ה שינה סדרי טבע, וגשם שוטף זרם מטר, ירד על הארץ ירח ירחים שלא כדרך הטבע, ושלג וכפור ורוח ומבול מים בילה וכילה והאביד את כל, רח"ל. יתר מה שנשאר מהשחתת ומהומת המלחמה הנוראה "וועלטקריג" [מלחמת העולם הראשונה], אכלה השחתת ומהומת הקומוניזם, ויתר הקומוניזם איבדה השתנות סדרי הטבע ועונש מהבורא ית"ש, בעוו"ה, גשם שוטף ונהרות שוטפות, וקור וחורף בימות החמה, שלא כדרך הטבע, רח"ל.
אי לזאת, שלא נטעה כדעת הקומוניסטים ונמלט משחיתותם, הורה לנו הבורא ית"ש בחכמתו העליונה בסדר הבריאה - כי הגם שברא כולנו מחומר אחד, לנטוע בלבנו אהבת הברואים זה לזה, בכל זאת, הפרידם ויצרם באופן שלא יהיו שווים בכמות ואיכות זה לזה, אבל יהיו ברואים גדולים וקטנים, חזקים וחלשים, גבוהים ושפלים, ובכל זאת יקושרו באהבה וייאגדו אלו לאלו.
פקח נא עיניך וראה, בכל ד' סוגי הברואים בעולם העליון, עולם המלאכים והנשמות, עולם הגלגלים, ובכל ד' סוגי הברואים בעולם התחתון - דומם צומח חי מדבר - הבדיל העליונים מן התחתונים, ע"י רקיע המבדיל בין עולם הנשמות והמלאכים יושבי מעלה ובין עולם יצורי עפר שוכני מטה. בעולם הגלגלים, ברקיע השמים, קבע גלגל השמש המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטון את הירח ואת צבא הכוכבים, קטנים וגדולים אין מספר, וכולם עושים באהבה ובאימה וביראה רצון קונם, לטובת ברואי מטה השפלים מהם מאד. אין לך עשב אשר אין מלאך ממונה עליו להחיותו ולשמרו (עפ"י ב"ר י, ו וזח"א רנא.), הגלגלים הגדולים והקטנים משפיעים בכוחותיהם השונים זה מזה, להרוות את הארץ להולידה ולהצמיחה לתת זרע לזורע ולחם לאוכל (עפ"י ישעיה נה, י). ובעולם הדומם, בתוך הארץ, ברא בחכמתו העליונה מיני דומם שונים חזקים וקשים וגם רכים ניתכים ונוטפים. ובעולם הצומח, ברא ארזים וברושים ואלונים גדולים וגבוהים וגם עשבים שפלים ונמוכים, מארז הלבנון עד אזוב הנמוך שבצמחים. ובעולם החי, ברא בהמות וחיות גדולות וחזקות, עופות גדולים ורמים, תנינים גדולים וגם בהמות וחיות קטנות וחלשות וכל רמש הרומש על הארץ, הרוחש והשורץ במים בעפר האדמה, מגבהי ראמים עד קטני כינים. כן גם בעולם הַמְדַבֵּר - במין האדם, בחברה האנושית - ברא גדולים וקטנים, חזקים וחלשים, עניים ועשירים, חכמים וטפשים ומעמיד מלכים ורוזנים ואדונים, ומשרתיהם ומשמשיהם ועבדיהם.
יראו עינינו בכל סדרי הטבע ואז נשכיל ונבין, כי בחכמה העליונה של הבורא ית"ש וברצונו הטוב נַעֲשָׂה כן, בכל עולמות הבריאה - שלא יהיו הכל שוה בשוה, אבל יהיו שונים זו מזו בגדלות ובקומה, בכח ובמעלה, ובכל זאת, ידבקו באהבת הברואים זה לזה. כמאמר הכתוב על עולם התיקון, העתיד לבוא לתקן עולם במלכות ש_ד_י (שם יא, ו_ז): וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטון נוהג בם וכו' לא ירעו ולא ישחיתו וכו' כי מלאה הארץ דעה את ה' וכו'.
הנה אם נתבונן ונביט בדרך השכל הלזה - על סדר הבריאה בעולם העליון והתחתון ובכל ד' סוגי הברואים - אז נמלט מדעה הנפסדה של הקומוניסטים, ונדע כי חכמת הבורא ית"ש ורצונו גזרה עשירות ועניות, ה' מוריש ומעשיר, משפיל ומרומם (עפ"י שמואל א' ב, ז), מושיב מלכים לכסא (עפ"י איוב לו, ז), בו שרים ישורו (עפ"י משלי ז, טז), והוקם גבר על (עפ"י שמואל ב' כג, א), וכבר אמר החכם שלמה המלך ע"ה (משלי כב, ב): עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'! והקומוניסטים הרוצים להפך הקערה ולבטל סדר החברה האנושית, אשר יסד ה', הם חוטאים ומורדים נגד ה' וגורמים שפורענות באה לעולם והשפע נמנע מן השמים ח"ו. אבל המקיימים סדר החברה האנושית ויישוב העולם, כי כן יסד המלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה, בחכמתו וברצונו, הם מקיימי העולם וגורמים שפע טובו וחסדו ית"ש.
ולפי ההצעות הללו יש לפרש מדרש חז"ל: אם בחקותי תלכו - חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ, ר"ל, שבתחילה בראתי כל שבשמים ובארץ חומר אחד ואח"כ הבדלתים לעליונים ותחתונים - ברואי מעלה גבוהים ושפלים ברואי מטה - אע"פ שהם שונים זה מזה באיכות וכמות, כדי לנטוע בהם אהבת הבריות, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, אם לא להורות בריתי ברית אהבת הברואים, לא הייתי משים שתי חקות - לשון רבים - דהיינו יצירה מחומר אחד, ואח"כ הבדלה לעליונים ותחתונים.
חוקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח, שנאמר: כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, שלא בראתי את מאורי האור שוה בשוה, אבל בראתי מאורות גדולים וקטנים - למען יראו ויביטו וישכילו בני אדם, כי הקב"ה עשה כן ברצונו ובחכמתו שיהיו בסדר הברואים גדולים וקטנים, ולא שווים בעמק השוה, כמו שבארנו.
חוקות שבהם חקקתי את הים, שנאמר: בשומו לים חוקו - ולעומת זה - חוקים שבהם חקקתי את החול, שנאמר: אשר שמתי חול גבול לים, ר"ל, בראתי הימים הגדולים ונתתי בהם כח גדול שאון גלים, ולעומת זה בראתי חול דק וניטל ובגרעינים הדקים של החול שמתי כח וחק עולם, להעמיד גלי הים שלא יעברו וישטפו וישחיתו, להורות, כי לקיום העולם הוצרכו הקטנים עם הגדולים, החלשים עם החזקים.
חוקים שבהם חקקתי את התהום, שנאמר: בחוקו חוג על פני תהום, למען לא יהרסו מימי התהום לעלות למעלה, ואז ישטפו ויחריבו ח"ו את העולם, כמו שסיפרו חז"ל על ענין כרה שיתין (סוכה נג.), להורות, כי בני אדם התחתונים הפחותים במעלות ומידות וחסרים במדע וחכמה, לא יהרסו לעלות על מרומי קרת, לתפוס בממשלת המדינה, כמו שעושים הקומוניסטים!
אם בחקתי אלה תלכו ולא תשנו סדר ישוב העולם בחברה האנושית, אשר חקק ויסד הקב"ה בחכמתו העליונה, אז - נאם ה'! גם אני לא אשנה לכם סדרי הטבע - ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכו' ונתתי שלום בארץ וכו' וחרב לא תעבור בארצכם וכו' והפרתי והרבתי אתכם וכו'.
ומעתה ייפתחו לנו שערי בינה, על דברי תנא דמשנתנו: בעשרה מאמרות נברא העולם - ו"בראשית" נמי מאמר הוא כדאיתא בגמרא כנ"ל - ומה תלמוד לומר, מה בא הכתוב ללמדנו בזה שהודיע לנו, איך במאמר ראשון דהיינו "בראשית", נברא כל מה שבשמים ובארץ חומר וגוף אחד, ובשאר ט' מאמרות הבדיל והפריד אותם הבורא ויצר אותם ברואים שונים - עליונים ותחתונים גדולים וקטנים, חזקים וחלשים, מושלים ומשרתים, כאשר כן אנו רואים בכל סוגי הבריאה וכמו שפירשנו -
אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם, להפרע מן אותם הרשעים הקומוניסטים, שמאבדים סדר העולם בחברה האנושית, ורצונם שיהיה הכל שוה בשוה גדול כקטן, נקלה כנכבד, עני כעשיר, עבד כאדוניו, אע"פ שרואים סדר העולם - שנברא בעשרה מאמרות - כי בכל סוגי הבריאה, בשמים ממעל ובארץ מתחת, באויר, ביבשה ובעפר האדמה, הברואים אינם שווים, אבל נבדלים בגודל קומתם ובכוחם, באיכות וכמות. היה להם ללמוד מסדר הברואים וכוחות הטבע, שלא להרוס ולשנות הסדר שיסד הבורא ית"ש ולא למדו, אבל הם הורסים הסדר ועי"ז מאבדים ומחריבים את העולם. לכן ראויים להפרע מהם בעונש קשה, כמו שאמר הנביא: הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך (ישעיה ה, כ), ואת פועל ה' לא יביטו ומעשי ידיו לא ראו (שם פס' יב), שהיה להם להביט ולהתבונן במעשה הבריאה, והם סוגרים עיניהם מראות ומלקבל ולהבין, לכן הוי ואוי להם!
וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם - שמקיימים ומחזיקים סדר העולם בחברה האנושית, כמו שיסדו הקב"ה בעולמו - שנברא בעשרה מאמרות, שכשהם מביטים ומסתכלים בסדר י' המאמרות, הם לוקחים מוסר, כי בחברה האנושית גם כן צריך להיות כסדר שיסד הקב"ה בכל סוגי הבריאה, עליונים ותחתונים, גדולים וקטנים, גבוהים ורמים, עניים ועשירים, מלכים ואדונים ועבדיהם ומשרתיהם. כי - גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה, ז), אמר החכם מכל האדם ברוח הקודש, אשר יערה הקב"ה עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם כולו, לחיים ולברכה ולשלום עד עולם, אמן.
* * *
לפרק ראשון מפרקי אבות
רשעת הקומוניסטים המחריבים את העולם –
בעקבות נסיון ההפיכה הקומוניסטית בהונגריה (בשנת תרע"ט)(62*)
שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים (משנה ג).
דבר בעתו אמרתי, כי רמז לנו התנא על הזמן הזה, אשר ראינו ריב ומדון ומלחמה עזה של המהפכה הקומוניסטית של הפועלים ועובדי עבודת עבודה, 'קבוצת הפועלים', נגד השרים וסגני הארץ, עתירי נכסין, הבעלי שדות וכרמים וסוחרים גדולים, בעלי מדע וחכמה וגדולי הפוליטיקה, אשר הם ראשי ומנהלי המדינה, היושבים ראשונה במלכות. וקמו עליהן הקומוניסטים, הפועלים הבולשביקים, להחזיק במלוכה ולהיות הם מנהלי המדינה והקימו חורי ושופטי הארץ מביניהם - בעלי אומניות, חייטים וסנדלרים ופועלים ועובדי עבודה שונים.
ונמנו וגמרו הפועלים - מהר שלל חיש בז (עפ"י ישעיה ח, א) - ולקחו בחזקה את השדות והכרמים והבתים וכל מסחר וקניין של עתירי נכסין וקניינים, וזממו להכרית ולהאביד כל אנשי האינטליגנציה, אשר קראו אותם 'בורזשא' [בורגנים, בני המעמד הבינוני] ולחלק ביניהם את כל הונם ורכושם. כי אמרו, כי רק להם, לבעלי העבודה, כל הארץ וכל הון יקר והם יקחו חלקם, ולא יהיה עוד עשיר ועני ולא שר וקצין להם, אבל שוה בשוה יקחו ויאכלו חלקם הפועלים ועובדי עבודה, ומי שאינם פועלים ועובדים ימותו ברעב וכו'. ועי"ז רבה השערוריה בקרב הארץ, רצוח וגנוב וגזול, לקחו בחזקה כל כסף וזהב וכל שוה כסף, חמסו ואספו כל הממון וכל הרכוש מן הבנקים ומן בתי המסחר לשלוט בהם כרצונם ביד חזקה, ולמשול על בעלי האינטליגנציה והמדע.
ונתקיים מה שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת י, ו_ז): ניתן הַסֶכֶל במרומים רבים ועשירים בַּשֶׁפֶל ישבו, ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ. וכן הוא אומר (משלי ל, כא_כג): תחת שלש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת, תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם, תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה. כל אלה נתקיימו בעוו"ה בימים האלה, אנשי חמס ובני נבל, בזויי ושפלי עם היו לראש, חמסו וגזלו ומילאו אמתחותיהם ממון והון!
גם הוסיפו להרשיע ולהפשיע בזדון לבם, פשטו יד גם בבתי חינוך הבנים והבנות, התייצבו ונוסדו יחד ושמו חוק, להשבית מכל בתי ספר אשר בארץ, לימוד דת אמונה ותורת אלקים, כי זממו להכרית מן לבות בני אדם כל תורה ואמונה ומוסר יראת ה', אין אלוקים כל מזימתם (עפ"י תהלים י, ד)!
אין לשער גודל המהומה והבהלה, הצער והיגון, המצוקה והצרה, אשר הביאו עלינו אנשי בליעל ורשע וזדון, עד חודש ימים, עד כי השקיף ה' מן השמים וראה בעוניינו וריחם עלינו, שלח לנו עזר וישועה וניצלנו מאנשי חמס ושוד, חבורת הקומוניסטים, אשר ברחו מן העיר מאימת חיל הרומנים, אשר צבאו עליהם להכחידם וכבר קרבו לעירנו בקול ענות גבורה - אז שבתה ממשלת המהפכנים ונכחדו הקומוניסטים, ושב הכל לאיתנו, והיתה לנו תשועת ה' בהרף עין(63*), ברוך שם תהילתו!
המוסר היוצא מן המאורעות אשר עברו עלינו:
א. כי אי אפשר לנהל עם ומדינה בצדק ובמשפט ע"י בוערים בעם, אבל צריך שיהיו ראשי ושרי המדינה בעלי חכמה ומדע, אנשי אינטלגנציה.
ב. כי אנשי אינטלגנציה בלי תמיכת ועזרת הפועלים עובדי העבודה, גם להם לא תצלח לבדם הנהגת עם ומדינה לטובה ולאשרה! אבל שניהם יחד, בעלי החכמה והמדע ובעלי מלאכה עובדי עבודה, יחדיו יהיו תמים, להיות עמודים חזקים אשר עליהם נשען אושר וטובת המדינה ויושביה.
ג. אבל לא כדעה הנפסדה של הקומוניסטים, שיהיה הכל שוה בשוה, ולא יהיו עניים ועשירים, כי אי אפשר להתקיים כן לעולם, כי עולם חסד יבנה (תהלים פט, ב)! ולכן אמרה תורתנו הקדושה (דברים טו, יא): כי לא יחדל אביון בקרב הארץ, ואיתא במדרש תנחומא (משפטים ט) על פסוק (שמות כב, כג) אם כסף תלוה את עמי: אמר דוד לפני הקב"ה (תהלים סא, ח): ישב עולם לפני אלוקים, תיישר עולמך בשוה, העשירים והעניים - אמר לו, אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו, אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?! עכ"ל.
אבל האמת כי כן הוא קיום העולם, כמו שהורה לנו התנא שמעון הצדיק: הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, דהיינו בעלי תורה ומדע וחכמה.
ועל העבודה, דהיינו עבודת מלאכת קבוצת הפועלים, כי המלאכה והעבודה גם היא אחת מעמודי קיום העולם. ועיין בספר מעשה אבות על פרקי אבות, שפירש ג"כ "על העבודה" עבודת האדם כפשוטה, שעל ידה תתקיים התורה, כמ"ש רז"ל (אבות פ"ג מי"ז): אם אין קמח אין תורה. ועוד אמרו (פ"ב מ"ב): כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, עיי"ש. וא"כ אין הענין זר כל כך לפרש מלות "על העבודה" כפשוטה "ארבייט" [עבודת מלאכה].
ועל גמילות חסדים, ר"ל, לא כאשר חושבים הקומוניסטים, שלא יהיו עניים ועשירים ולא גמילות חסדים בעולם! כי האופן הטוב והישר הוא, שהעשירים יגמלו חסד עם העניים ולא יאמצו לבבם ולא יקפצו את ידיהם מאחיהם האביון (עפ"י דברים שם, ז), ובעלי העבודה והמלאכה יעזרו להם ויעשו תפקידם ועי"ז שניהם גומלים חסד זה עם זה - ומדוייק "גמילות חסדים" לשון רבים - כי עולם חסד יבנה!
*
לפרק שלישי מפרקי אבות
פשע ומרידת הקומוניסטים במלכות
רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו (משנה ב).
צריך להבין מה המשך יש למשנה זו עם המשנה שקודם לה: עקביא בן מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים וכו' דע מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה - מה ראה רבנו הקדוש להסמיך לה משנת הוי מתפלל בשלומה של מלכות?
ונלע"ד, דסמיכות משנה זו למשנה שקודמת, באה לסתור את הדעה הנפסדת של הקומוניסטים, האומרים, למה זה נירא ונכבד את המלך, הלא גם הוא רק בשר ודם, בא מטיפה סרוחה כמונו, הולך למקום עפר רימה ותולעה כמונו, ומה יש לו מעלה עלינו, כי ישתרר עלינו גם השתרר? ולמה ועל מה נירא מפניו ונחלוק כבוד למלכות?! ולכן הקומוניסטים הארורים קושרים מרד נגד מלך ושרים, וקמים עליהם ומרימים יד במלך, בזדון נפשם ושאט רוחם. ואנשי בליעל הללו מעבירים מלך ושרים ותופשים ממשלה, ידם בכל, ומלאה הארץ חמס וגזל, רצוח ונאוף וחנף ומרע, איש את רעהו חיים בלעו.
אבל שקר בלשונם, ועוול בשפתותיהם - כי האמנם, כי גם המלך הוא ילוד אשה והוא בשר ודם, בכל זאת אינו כמונו - כי המלך משמים קא מתמני ליה (עפ"י בבא בתרא צא: עיי"ש), כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע הורו לנו רבותינו ז"ל (ברכות נח.), והקב"ה הוא שנתן מכבודו לבשר ודם (שם)! ולכן, מחויבים אנחנו לחלוק כבוד למלכות, ולירא מפניו ולשמוע בקולו ולשמור פקודותיו. וכן מחויבים אנחנו לחלוק כבוד לשרי המלך ולעשות כל פקודותיהם בשם המלך, וחלילה למרוד במלך ולמרות פקודותיו.
וכבר הזהירנו על זה החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה (משלי כד, כא): ירא את ה' בני ומלך - הרי מורא מלכות כמורא שמים - ועם שונים אל תתערב, עם הרוצים לשנות חוקי המלכות במדינה, כגון הקומוניסטים שרוצים לבטל כל ענייני מלוכת מלך ושרים, אל תתערב עמהם! אל תלך בדרך אתם, מנע רגלך מנתיבתם, כי רגליהם לרע ירוצו (שם א, טו_טז), כאשר ראינו בזמננו, בעת רעה ששלטו הקומוניסטים במדינתנו, והרבו לגזול ולחטוף ולשפוך דם נקי ר"ל - מנע רגלך מנתיבתם, ושמע לדברי שלמה המלך ע"ה (קהלת ח, ב): אני פי מלך שְׁמֹר ועל דברת שבועת אלקים.
על כן הסמיך התנא ב' המשניות הללו ובא להורות, כי אע"ג שצריך אתה להסתכל בג' דברים שהורה עקביא בן מהללאל להסתכל בהם, למען לא תבוא לידי עבירה: מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה וכו', בכל זאת אל תטעה כדעת הקומוניסטים הנ"ל, לחשוב כי אין מעלה למלך בשר ודם עליך ואין לירא מפניו ח"ו.
לזאת הסמיך רבנו הקדוש משנת רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו, כי רק מורא המלכות ופקודיו נותן לנו בטח והשקט ושאנן, מפחד רעה וחמס ושוד מרעים ואנשי זדון, ובשלום המלכות יהיה לנו שלום (עפ"י ירמיה כט, ז).
* * *