"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" (תהילים לז, כג)! חפץ היה רבנו להמשיך לישב בשלוה באהלה של תורה, אך ההשגחה העליונה כיוונה את צעדיו להיות מחנך ומורה_דרך רוחני, עוד בשנות בחרותו.
משפחת קראוס אכן גידלה את בניהם ובנותיהם לתורה ויראת שמים, אך הרוח המצויה נשבה בכיוון אחר... השפעתם של המתחדשים_הניאולוגים, שינקו את שיטתם והליכותיהם מהרפורמה שבגרמניה, היתה רבה.
הבורות והריקנות של רבים מהצעירים, באותן ימים, הביאה להתנכרותם למסורת ישראל בת אלפי_שנות מסירות נפש. הרגשת השתייכותם הלאומית למולדתם ההונגרית, גברה על מחויבותם ל"תורת אמך - זו כנסת ישראל" (עפ"י ברכות לה:). בסופו של דבר, מאות מהם המירו דתם רח"ל, כדי להשיג משרה 'גבוהה' ומעמד נכבד בחברה.
בנימין_וואלף הצעיר לא היה מסוגל לראות כיצד אברים שלמים נדחים ונושרים מהאומה הישראלית. משחר ילדותו נגע ללבו, מצבם הרוחני המתדרדר של רבים וטובים, רבבות ואלפי נשמות יהודיות שהלכו והתרחקו מכור מחצבתם, ממורשת ישראל סבא, "לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים" (ירמיה ב, יג). הוא חש שמחובתו להחלץ ולהציל ככל שניתן. בשלהי שנת תרל"ה הגיעה השעה לכך!
בקהילת סאסרעגען, עיר בחבל טרנסילבניה, כמו בשאר הקהילות באותם הימים, חינכו רבים מנכבדי היהודים, עשירים ונגידים, את בניהם ובנותיהם בבתי הספר העממיים שבעיר. בבתי ספר אלו למדו נערי ישראל בצוותא עם שכניהם הגויים, תחת ניהולם ופיקוחם של הכמרים והנזירות הנוצריות. הם אמנם רכשו שם השכלה כללית, אבל כל יהדותם הועמדה בסכנה, בפרט בני אותן המשפחות שתודעתם היהודית היתה דלה.
כשהוכיחם רבם הגאון הצדיק רבי הילל פולק, מגדולי תלמידי 'החתם סופר', על כך שילדיהם עלולים לאבד כל זיקה ליהדות ולהתבולל בין העמים, הסכימו הללו להזמין לעירם תלמיד_ישיבה, שיפקח על לימודיהם של בני הדור הצעיר. משלחת נכבדים יצאה לפרשבורג, לשחר את פני בעל 'שבט סופר' שיואיל לשלוח את אחד מתלמידיו, כדי שיעמוד לימין רב העיר בכל עניני החינוך.
הרב מפרשבורג שהכיר בתכונותיו של תלמידו בנימין זאב קראוס ואת כשרונותיו, ראה בו את השליח הנאמן למשימה זו. הוא השיב לבני המשלחת מסאסרעגען: "הבנתי את מבוקשכם. יתאים עבורכם ביותר, אם תזכו בבחור קראוס..." (מפי בנו של רבנו, הרב מאיר יהודא זצ"ל). בברכה ובתפילה נפרד הרב מתלמידו, כשהוא מעטרו בסמיכת חכמים, לעדות נאמנה כי "יורה יורה ידין ידין" בבוא שעתו להיות מורה הוראה בישראל.
הרב קראוס הצעיר, נחלץ חושים להקים בעיר בית ספר יהודי (פרטי). בלימודי_חוץ השתלם במקצועות הנחוצים כדי לקבל תעודת_מורה ממשלתית, כך יכול היה לשמש באופן רשמי כמנהל בית הספר ולהשגיח לבל יתערבו בלימודים השונים, דעות המנוכרות לתורת ישראל. זאת בהתאם להשקפת עולמו, המובאת בספרו (בעמ' תקע):
...אמנם, יידע הרב נאמנה כי בהוראת ולימוד התורה לבעלי הבתים בקהילתו, לא ייצא עדיין ידי חובתו כלפי שמיא וכלפי העם - כי גם חובת חינוכם של הצעירים, מוטל על צווארו ועליו לכופף קומתו אליהם, כרועה עדרו ירעה בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא (עפ"י ישעיה מ, יא).
וענין נכבד זה מרומז בדברי חז"ל (ילקוט שמעוני משלי ה): אמרו עליו על רבי אלעזר בן פדת שהיה יושב בשוק העליון בצפורי ועוסק בתורתו וסדינו מוטל בשוק התחתון של צפורי. ר"ל, הגם שלעצמו, בתורתו, היה רבי אלעזר עוסק בשוק העליון של צפורי - ברום מעלות העיון - ושם היה שונה לתלמידיו גדולי החכמה והדעת, מ"מ היה סדינו מוטל, שובלי בגדיו הגיעו, עד לשוק התחתון של צפורי, למדרגות הנמוכות ביותר, לפקוח עיניו גם על נערים מנוערים ממצוות (עפ"י סוטה מו:) ולהשגיח שהחינוך בבית ספרם לא יביאם לעבור על מצוות התורה.
כי בכך ייבחן רועה הצאן - אם יידע לרעות גם את הגדיים הרכים. כדאיתא במדרש (שמו"ר ב, ב) על הפסוק: "ומשה היה רועה" (שמות ג, א) – "שהיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואח"כ מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינוני, ואח"כ מוציא הבחורים שיהיו אוכלים עשב הקשה. ברח ממנו גדי ורץ אחריו וכו' הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה, יש לך רחמים לנהוג צאן בשר ודם כך, חייך אתה תרעה צאני ישראל" – הרי כי נבחר משה לרועה ישראל, בזכות רחמיו על צעירי הצאן הרכים...
דברים אלו, אותם השמיע רבנו במעמד הכתרתו של רב בן תקופתו, יאים היו למי שאמרם. גם כושר מנהיגותו שלו ורגישותו לדור העתיד, נבחנו ברעיית צעירי הצאן, בקהילת סאסרעגען. מעת היותו למנהל בית הספר שם, עלה בידו גם לתמוך באמו האלמנה.
גם בתקופה זו, לא פסק מגרסתו ועמד על משמרתו להתמיד בלימודי התורה הקדושה. בבית_דינו של רב העיר, הרב הילל פולק, הגדיל בשימושה יותר מלימודה (עפ"י ברכות ז:), להכיר את דרכי ההוראה למעשה.
כיון שהגיעה בתו הצנועה והחסודה של הרב הילל פולק לפרקה, לא התמהמה אביה הצדיק ולא פנה אל הצעות השדוכין השונות אשר הגיעו מקצוי ארץ, כי מה לו להביא ממרחק לחמו, בשעה שלפניו בחור מושלם בכל המעלות - אשר דלה מבאר תורתן של גדולי הדור - גדול בתורה ובמעשים ועדיו לגאון בישראל. רבנו הילל ראה בכך השגחה פרטית מ"מזווג הזיווגים" שכיוון את צעדיו של הבחור דנן לביתו. הוא לא היה צריך לשהות בתהיה על קנקנו ובבחינת ידיעותיו, שכן הוא שימש לפניו בהוראה זמנים טובא ובמשך ימים שלמים ישבו ועסקו בתורה יחדיו.
אך לא רק מכח תורתו של החתן קם השידוך ויהי, אלא בזכות "יראתו הקודמת לחכמתו", כמו שסיפר הגה"צ רבי עקיבא סופר זצ"ל אב"ד פרשבורג (בנו של בעל 'השבט סופר' זי"ע) את אשר שמע בצעירותו, לאמור: כשהיה רבי הילל אב"ד סאסרעגען מונה את שבחו של חתנו לעתיד, התבטא בפשטות: "הן הוא מתגורר ופועל בעירנו זה זמן רב, עקבתי אחריו ואחרי התנהגותו בכל התחומים ומצאתיו שלם ביראתו את ה' - ירא שמים מרבים הוא - זוהי מעלתו!"
זכה רבנו הילל בחתן יקר_הערך וגדלה זכותו של החתן שנשא בת אחד מגדולי הדור, מושג על כך נלמד מהחקוק על מצבתו שבדברצן:
שימש בישיבה אצל גדולי מאורי ישראל בכלל, ובפרט בישיבת מרן בעל כתב סופר זצוק"ל עד שנתעלה בשם טוב לבנות בית נאמן לה' וזכה להיות חתן המלך הקדוש רבי הילל זצוק"ל...
בשני הפרקים הבאים נתחקה אחר תולדותיו וייחוסו של הגה"צ רבנו הילל פולק זצ"ל.