בעיות יסוד בשכבות החלשות: מבט היסטורי ופתרונות
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה - מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
בשנים 1834-1795 הונהגה באנגליה שיטה בשם .Speenhamland System החברה האנגלית הייתה אז ברובה חברה חקלאית, אולם גידול באוכלוסייה העירונית ומחסור בתבואה הביאו לעלייה חדה במחירי הלחם, אשר הובילו להתפתחותה של בעיית עוני חמורה וחייבו התערבות ממשלתית. בשנת 1795 התקבלה על ידי שופטים מקומיים בעיירה Speenhamland שבברקשייר סדרת החלטות שנועדו להבטיח רמת הכנסה מינימלית מספקת למחיה, ללא קשר לשכרו הריאלי של העובד. גובה המענק היה צמוד למחיר הלחם ונקבע בהתאם לגודל משפחתו של העובד. בכך הובטחה למעשה רמת מחיה בסיסית לעובדים, אשר לא הותנתה ביציאה לעבודה.
בין החוקרים שהתנגדו לשיטה זו בלט תומס רוברט מלתוס .(Multhus) לטענתו, הסיוע שקיבלו העובדים כדי לממן את הוצאות משפחותיהם עודד אותם להרבות בלידת ילדים, ללא סיכוי לכך שיוכלו לספק את מזונותיהם ולדאוג לקיומם. למעשה, הגידול באוכלוסייה ללא גידול מקביל באמצעים להבטחת קיומה, חייב לחלק את המזון הקיים בין מספר גדול יותר של יחידים ולצמצם את החלק של כל אדם בכמות המזון הקיימת. מצב זה )של גידול בילודה וחלוקת מזון מצומצמת( הגדיל את מספר היחידים המבקשים להיעזר בסיוע הקהילה לעניים.
חוקר נוסף שהתנגד לשיטה זו היה דיוויד ריקרדו ,(Ricardo) אשר טען שלסיוע שמוענק לעובדים יש השפעה הרסנית על הכלכלה, בגלל הנטל הכספי הגדול שהממשלה נדרשת לעמוד בו. כמו כן, טען ריקרדו, שיטה זו מעודדת בטלה. על אף הביקורת של מלתוס וריקרדו, הצורך לעודד יציאה לעבודה ולצמצם פערים באמצעות תוספת של תשלומי העברה לעובדים בעלי הכנסה נמוכה לא נעלם, אלא שימש כבסיס לרעיון מס ההכנסה השלילי.
את הרעיון של מס הכנסה שלילי העלתה לראשונה בשנת 1943 ג'ולייט רייס ויליאמס, שטענה כי מס הכנסה שלילי נועד להבטיח לכל אדם הכנסה מינימלית לצרכיו הבסיסיים.
ויליאמס הציעה "תוכנית דיבידנד חברתית" שתבטיח "שלכל אחד יהיו הצרכים הבסיסיים שלו". היא הציגה את תפיסתה בספרה,
."Something to Look Forward To: A Suggestion for a New Social Contract"
בשנת 1944 הציגה את התוכנית הראשונה בנושא הרפורמות במס הכנסה, הנקראת "הבטחת הכנסה בסיסית באמצעות מערכת המיסוי". ויליאמס הציעה דרך לצמצום העוני באמצעות גישה משולבת של גמלות ביטוח לאומי ומענקי מס הכנסה, אשר תספק:
"ביטחון מלא לאותם המעמדות, בעיקר לעובדים עצמאיים, אלמנות ורווקות, אשר אינם מכוסים כראוי על ידי תוכנית ."Beveridge תוכניתה של ויליאמס כללה הצעות עבור גמלות משפחה, נסיה והכנסות "עקרת בית".
שיטת מס הכנסה שלילי במתכונתה המודרנית פותחה על ידי הכלכלן האמריקאי מילטון פרידמן, אשר כתב עליה בשנת 1962 בספרו "קפיטליזם וחירות". במקביל לספרו של פרידמן פרסם בשנת 1965 החוקר רוברט למפמן מאמרים רבים בנושא, ונחשב לחוקר המוביל בתחום. בשנת 1968 נערך בעיר ניו ג'רזי שבארצות הברית ניסוי נרחב בשיתוף אוניברסיטת ויסקונסין. מטרת הניסוי הייתה לבחון את התיאוריות השונות בנושא תעסוקה ומס הכנסה שלילי. בשנת 1975 הונהג בארצות הברית חוק "מס הכנסה שלילי" על ידי הנשיא הרפובליקני ג'רלד פורד, ובהמשך הורחב החוק על ידי הנשיאים הרפובליקנים רייגן ובוש (האב). בשנת 1996 הרחיב הנשיא קלינטון את חוק מס ההכנסה השלילי במידה ניכרת.
בשנות התשעים החליטו כמה מדינות ובהן אוסטרליה, בלגיה, קנדה, צרפת, אירלנד, הולנד, דנמרק, אנגליה וארצות הברית לבצע רפורמות במערכת המענקים הממשלתית, במטרה לעודד מקבלי מענקים ממשלתיים ומקבלי דמי אבטלה לעבור "מסעד לעבודה".
הנחת היסוד של הרפורמות הסתמכה על הגישה שלפיה ניתן להפחית את התמריצים השליליים שיוצרת מערכת הביטחון הסוציאלי ולעודד הקצאה יעילה של גמלות סוציאליות תוך התנייתן בהשתתפות בתעסוקה. הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה עד לחודש 10/2019, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" כמו כן, מרצה בפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net