מַתָּנָה, הַעְנָקָה אוֹ בִּטּוּל
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִׁעוּרֵי מָבוֹא – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי
מבוא – עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים
מַתָּנָה
מַתָּנָה הינה הענקה של נכס, חפץ או כסף הניתן חינם, ללא פיצוי בתמורה. המתנה מוענקת לעתים כאות הוקרה או למטרת ציון תאריך משמעותי, כיום הולדת.
הורים בעודם בחיים, מעניקים לילדיהם במתנה זכויות בדירה או בכל נכס אחר. העברת הדירה ללא תמורה כרוכה בהעברת נכס בעל שווי כספי גבוה. לכך עשויות להיות השלכות עתידיות, לרבות היבטי מס. הורים המעבירים לילדיהם הבוגרים את הדירה במתנה, או לחילופין, מבקשים לרכוש דירה בעבור ילדיהם, תוך רישומה על שמו או שמה, מבצעים זאת בשל מספר סיבות כדלהלן:
1. כוונת ההורים להעניק לילדם דירה ראשונה כביטחון לילד ("לסדר" כלכלית את ילדם).
(במקרה של גירושין של הילד/ה מבן/בת הזוג, הנטל במקרה זה עובר להורים, ועליהם להוכיח כי הכספים או הנכסים שניתנו לילדיהם ניתנו כהלוואה או מתנה על-תנאי – ולא כמתנה רגילה, על מנת לצפות להחזרת המתנה. בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שהורים מתכוונים לעזור לילדיהם וכשהילדים נישאים – הרי שגם בן-הזוג הופך לחלק מהמשפחה ונהנה מהעזרה מבלי לצפות להחזרתה של המתנה).
2. הענקת הדירה או סכום כסף לרכישת דירה – כמתנה, לילד ולבן/בת זוגו, דהיינו מבלי לצפות להחזרתה של המתנה.
3. הצלת הנכס מהליך של פשיטת רגל.
4. רצון ההורים להימנע ממס כגון מס רכישה ומס שבח.
5. התגוננות מפני גזירות מס כגון: מס על דירה שלישית, הצפוי משנת 2017.
6. חשש העולה חדשות לבקרים, להטלת מס על ירושה העלול להתרחש בעתיד.
7. חלוקה צודקת של הנכסים מצד ההורים בעודם בחיים.
8. מניעת מאבקי ירושה על הנכס לאחר מות ההורה.
9. הימנעות ממלחמות ירושה ביו האחים העשויות להתעורר לאחר הפטירה.
אין זה משנה אם הדירה עצמה הועברה ללא תמורה או שכספי רכישתה (50% לפחות) הועברו במתנה. כך או כך תיחשב הדירה כדירת מתנה, כעולה מסעיף 49ו(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 הקובע: "יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה".
להרחבה בנושא מס שבח ומס רכישה והעברת דירה או נכס בין קרובים:
ראה מאמרי – ד"ר איתמר כוכבי, פְּטוֹרִים – פְּטוֹר מִמִסִּים בְּנוֹשְׂאֵי דִּירָה, מַתָּנָה וְעוֹד
"מתנה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק המתנה התשכ"ח-1968, להלן יקרא: "חוק המתנה", כדלהלן:
(א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה.
(ב) דבר-המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מטלטלין או זכויות.
(ג) מתנה יכול שתהיה בויתורו של הנותן על זכות כלפי המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל כלפיו.
על פי סעיף 5(א) לחוק המתנה, התחייבות לתת מתנה, להבדיל ממתן מתנה לאלתר, טעונה מסמך בכתב בזו הלשון: "התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב".
סעיף 5(ג) לחוק המתנה מונה, שתי סיבות המצדיקות חזרתו של הנותן מהתחייבות למתן המתנה והם: התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן משפחתו או הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.
ראוי לציין, כי כאשר המושא של ההתחייבות לתת מתנה הוא מקרקעין, דרישת המסמך בכתב מתקיימת גם מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הקובע: "התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב".
הענקת המתנה שלצדה תנאים, כאמור, מלווה בהסכם שעורכים ביניהם ההורים והילד, בין אם בעל-פה ובין אם בכתב, המגדיר את רמת השליטה של ההורים בנכס בעודם בחיים.
10 התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה אשר ההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם, בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:
1. ההורים מאפשרים לילדם או לבת/בן הזוג, לגור בנכס אך במקביל רושמים על שמם את הבעלות על הדירה. עם זאת, בשל שיקולי מיסוי, לעיתים לא כדאי מבחינה כלכלית להורים כמשקיעים לרשום
דירה שנייה על שמם, ולפיכך מעבירים את הנכס על שם קרובי משפחה אשר אין בבעלותם דירה.
2. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי לילדם, בחתימת ילדיהם או ילדם ובת זוגו על הסכם ממון, הקובע כי הדירה בה הם גרים, שייכת להורים.
(אפשרות נוספת: הילד עורך הסכם ממון עם בן/בת הזוג, הקובע כי הזכויות בדירה אינן ולא יהיו חלק מהנכסים המשותפים של בני הזוג, דהיינו החריגו במפורש את הזכויות לגבי אותה דירה).
3. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי לילדם, בחתימת ילדיהם או ילדם ובת זוגו על הסכם הלוואה מול ההורים.
(מומלץ לחתום על חוזה הלוואה בין ההורים לילדם ובן/בת זוגו, בו יקבעו התנאים להשבת ההלוואה כגון: מועד החזרת ההלוואה, התשלומים בהם תוחזר ההלוואה, הצמדה למדד או לשער חליפין, ריבית ועוד. בהיעדר הסכם כתוב או התכתבות בין הצדדים המוכיחה כי בני-הזוג הכירו בהלוואה – רוב התביעות בבתי המשפט נדחות).
4. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי לילדיהם או את מתן הדירה כמתנה על תנאי. (בהתאם להסכם בין ההורים לילדיהם, הדירה מוענקת במתנה בכפוף לתנאי שבהתקיימותו מתבטלת המתנה והדירה תחזור לבעלותם של ההורים. כך, למשל, ניתן לקבוע תנאי לפיו המתנה תעמוד בעינה כל עוד הילד נשוי, אך עם תום הנישואים ופקיעת התנאי, תשוב הדירה לבעלות ההורים. הסדר כזה נועד להפחית את הסיכון שמחצית הדירה תמצא את דרכה לבעלותו של בן/בת הזוג. במהלך ההענקה על תנאי רצוי להקפיד בין היתר על עריכת "הסכם מתנה" מפורש בין ההורים לבין ילדיהם.
5. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי לילדם, בחתימת ילדיהם או ילדם ובת זוגו באיסור מכירת הנכס ללא הסכמת ההורים.
6. חלקם של ההורים רושמים הערת אזהרה בטאבו לטובת ההורים בה נרשם כי לא יהיה ניתן למכור את הנכס ללא הסכמת ההורים לשם הגנה על הנכס, אירוע כזה מתרחש בין השאר כשהנכס עומד כהשקעה ומושאל לילדים לצורך מגורים. (רישום הערת אזהרה על הדירה לטובת ההורה לא תאפשר מכירת הדירה בלא הסכמת ההורה).
7. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי לילדם, בזכות ההורים לגבות מילדיהם או מילדם ובת זוגו דמי שכירות תוך חתימה על הסכם שכירות.
8. חלקם של ההורים לוקחים משכנתא, המשכנתא תירשם על סכום הדירה או חלקו לטובת ההורים באופן המבטיח את החזרת כספם במקרה של מכירה. (יש לבצע רישום משכנתא על הזכויות בנכס לטובת ההורה).
9. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי ברכישת הדירה, בנאמנות עבור ילדם. (ההורים מעבירים את הדירה לידי נאמן שלעתים הינם ההורים עצמם, תוך שהם קובעים את ילדם כנהנה. במקרה זה, במרשם המקרקעין יופיעו רק פרטי הנאמן גלויים לעין, בעוד שפרטי הנהנה יישארו חסויים ויירשמו אך ורק במסמכי העסקה אשר ימסרו למשרדי מיסוי המקרקעין. ניתן יהיה להעביר לאחר מכן את הדירה מבעלות הנאמן לבעלות הנהנה בפטור ממס זאת במידה ולא יחול שינוי בחוק מיסוי מקרקעין, המשתנה חדשות לבקרים).
10. ההורים מתנים את העברת הסיוע הכספי ברכישת הדירה, בחתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר. (ייפוי הכוח הניתן לעורך הדין המטפל בעסקה, כולל הוראה בלתי חוזרת ובלתי ניתנת לביטול, לרישום העברת הזכויות בדירה על שם ההורים בלשכת רישום המקרקעין וכן לרשויות השונות הקשורות ברישום הדירה בטאבו).
להרחבה בנושאי דירות – מתנות ופטורים, ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי:
1. נדל"ן – שׁוּק הַדִּירוֹת רוֹתֵחַ, עַד מָתַי?
2. פְּטוֹרִים – פְּטוֹר מִמִסִּים בְּנוֹשְׂאֵי דִּירָה, מַתָּנָה וְעוֹד.
3. דִּירָה בְּמַתָּנָה– תְּנָאִים הֲגָנוֹת וְהַגְבַּלוֹת מִטַּעַם הַהוֹרִים.
בנושא דירה במתנה ופגמים בהענקת המתנה, ראוי לציין את פסק הדין בפרשת פילובסקי (ע"א 763/88 פילובסקי נ' בלס פ"ד מה(4) 521). אשר עסקה בביטול המתנה.
פסק הדין עוסק במקרה בו, נרכשה דירה ע"י הבן באמצעות הכספים אשר קיבל הבן מאמו. הדירה נרכשה ביחד עם שניים מאחייניו. הדירה נרשמה על שמם.
במקביל לרישום זה חתמו הבן והאחיינים על מסמך בו התחייבו כלפי האם כי יאפשרו לה לגור בדירה כל חייה ואם תחפוץ למכור את הדירה – יחתמו על כל מסמך שיידרש ויעבירו את מלוא התמורה לידיה.
בפסק הדין האמור לעיל, מעמיק כב' השופט לוין בנושא הפגמים העולים בהענקת מתנה, בזו הלשון:
"6. השופטת המלומדת בדרגה הראשונה סברה, שלפנינו מתנה כספית שניתנה למערערים תוך התנאה שהכספים ישמשו לרכישת אותה דירה שבה הייתה המנוחה מעוניינת ותוך חיובם כאמור להתחייבות הנגדית שב"מסמך הנוסף" שהובא לעיל.
העיסקה נערכה באופן זה עקב שיקולי מס, ובעיקר כדי להימנע מתשלום מס עיזבון עם מותה של רוזה רוזנברג.
7. בפסק דינה קבעה השופטת, כי חוזה המתנה דלעיל היה פגום, ולכן יש להיעתר לבקשתו של המשיב 1 ולקבוע, כי הדירה שייכת לעיזבון המנוחה
בקובעה זאת הצביעה השופטת המלומדת על שני פגמים:
א. פגם בהענקת המתנה:
השופטת ציינה, כי למעשה מדובר כאן במתנה הניתנת ליורשים רק לאחר או עם מות נותנה או לאחר מותו. מתנה שכזו אינה בת תוקף, לאור קביעתו של סעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1967, הקובע כי:
"מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה".
ב. פגם בהתחייבות מקבל המתנה:
כאן הצביעה השופטת המלומדת על היעדר אישור מראש של בית המשפט לחתימת האב כאפוטרופוס על "המסמך הנוסף", אישור שנדרש, לדעתה, על פי אחת מחלופות סעיף 20(1), (2) או (5) לחוק הכשרות המשפטית, תשכ"ב-1962. באין אישור כזה ההתחייבות, שהובעה על ידי ערן ושרון באמצעות המסמך הנוסף, היא חסרת תוקף. כך קבעה:
"אין ספק כי האם עמדה על קבלתו של המסמך הנוסף כתנאי להענקת המתנה... ברור כי האם לא היתה נכונה להעניק את המתנה בלא שמירת כל זכויות הבעלות לפחות באופן מעשי בידיה וללא עיגון הדבר במסמך קפדני בכתב".
השופטת קבעה, כי טעותה זו של המנוחה באשר לתוקף "המסמך הנוסף" הייתה טעות חד צדדית יסודית ביחס למהות העיסקה, ולכן היא מהווה עילה לביטול המתנה.
9. המערערים טוענים בערעורם, כי פסק הדין של הדרגה הראשונה אינו צריך לחול על חלקה של ליהיא פילובסקי (המערערת 3), שכן פסק דין זה התבסס על קטינותם של המערערים, בעוד שזו לא הייתה קטינה בעת החתימה על המסמכים המדוברים.
המערערים סבורים, כי לפנינו עיסקת מתנה שחיוב בצידה, להבדיל ממתנה על תנאי, ולכן אין באי-קיומו של החיוב כדי לפגוע בתוקפה של המתנה. כמו כן אין העיסקה בטלה לאור סעיף 8(ב) לחוק הירושה, וזאת משום שכאן הוקנתה המתנה עוד לפני מות המנוחה.
עוד טוענים המערערים, כי לא נפל כל פגם בכשרות הצדדים בעיסקה עם המנוחה, שכן לא קמה חובת אישור על ידי בית משפט לעיסקה של המתנה הכספית כנגד חיובי המערערים, וזאת על פי אף לא אחת מחלופות סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שהובאו לעיל.
10. לחלופין טוענים המערערים, שאפילו נפל פגם בכשרות הצדדים, אין בפגם זה כדי להביא לבטלות המתנה, שכן לאור סעיף 55(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ממשיכים חיוביהם של שמואל רוזנברג וליהיא פילובסקי, במסמך הנוסף, להתקיים, ולכן אי תחולת חיוב המסמך על הקטינים לא שינתה את מצב המנוחה לרעה.
סעיף 77(1) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, שפעולה של חסר כשרות תהא בת תוקף אם לא נגרם ממנה נזק של ממש לצד השני (ולטענתם כאמור לא נגרם למנוחה נזק של ממש).
11. טענה חלופית נוספת היא, שאין אפשרות לבטל את ההסכם כעת, לאחר מות המנוחה, משניתן לקבוע שלא נגרם לה כל נזק בגין טעותה באשר לתוקף המסמך הנוסף, שכן המערערים עמדו בחיוביהם במסמך הנוסף.
זאת ועוד. הביטול לא עומד בדרישות חוק החוזים (חלק כללי) לביטול בשל טעות, וזכות ביטול המתנה לא עברה מהמנוחה למנהל עיזבונה.
ואפילו הייתה זכות הביטול עוברת למנהל עיזבונה של המנוחה, היה מקום לבקש את הביטול במסגרת תיק העזבונות של המנוחה ולא במסגרת תיק פירוק החברה.
12. לסיכום, מעלים המערערים גם טענת מניעות כנגד המשיב 1, בציינם, שזה הכיר בעיסקת המנוחה (שבמסמך הנוסף) בכך שהכיר בוויתור המשיב 3 על חלקו בדירה, ולכן הוא מנוע מלהשמיע טענות כנגד תוקף העיסקה ככל שהיא נוגעת למערערים.
13. אין בידי לקבל טענות אלו של המערערים, ודעתי היא, שדינו של ערעור זה להידחות. המערערים מנסים להציג את עיסקת המנוחה עם בנה ונכדיה כעיסקה תלת שלבית, כאשר השלב הראשון הינו הענקת הכסף מהמנוחה למערערים.
14. חלוקה זו אינה מקובלת עלי והיא מלאכותית. ברור לחלוטין, ששלושת השלבים הנ"ל נעשו כחטיבה אחת, במסגרת עיסקה אחת כוללת שבה מהווה כל שלב נדבך לשאר השלבים באופן שלא ניתן להפריד ביניהם. לא ניתן לבדוק את תוקפו של כל שלב בנפרד. כוונתה של המנוחה ברורה וגלויה מאופן עריכת העיסקה:
המנוחה חפצה להעניק לנכדיה ולבנה את דירתה, אולם אך ורק בתנאי שבפועל תהיה שלהם עם מותה. אין כל משמעות, מה צורה בחרה האם ליישום כוונתה זו, שכן לצורך סעיף 8(ב) לחוק הירושה, השאלה היא אחת בלבד - האם המתנה ניתנה למערערים לאלתר או שמא זכו הם בה בפועל רק עם מות המנוחה. בין אם נראה במתנה מתנה כספית (הכספים שנתנו עבור רכישת הדירה) ובין אם נראה במתנה את זכות הבעלות בדירה, ברור מההתחייבות שב"מסמך הנוסף" כי לא הייתה כל כוונה להעניק את המתנה לאלתר, ואם נערכה העיסקה באופן מטעה, הרי נועדה הטעיה זו לעקוף את הצורך שבתשלום מס עיזבון. אין באופן עריכת העיסקה כדי לשנות ממהותה, שהינה ירושה שתינתן רק עם מות המנוחה. וכאמור קובע סעיף 8(ב) לחוק הירושה את בטלותה של מתנה שכזו.
15.. אין מקום לטענה, כי המתנה הוקנתה עוד בחיי המנוחה, משום שהבעלות בדירה נרשמה על שם המערערים, עוד בחיי המנוחה.
כל שקיבלו המערערים בחיי המנוחה היה רישום הבעלות בדירה, אך הבעלות עצמה נותנה בידי המנוחה, שכן בעלותה וגדרה בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 סעיף 2 כ"זכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה...". על פי המסמך הנוסף, נותרה זכות זו בידיה של המנוחה והוענקה לכן למערערים רק עם מותה.
16. לאור הדברים האמורים לעיל אין כל תוקף למתנה אף ללא כל הודעת ביטול, והדירה מהווה חלק מעיזבונה של המנוחה.
קביעה זו פוטרת אותנו מהצורך לדון בטענות המערערים, הן אלו הנוגעות לצורך באישור בית המשפט להתחייבויות הקטינים ב"מסמך הנוסף" והן אלו הנוגעות לצורך בהודעת ביטול ההסכם בחיי המנוחה או לאחר מותה.".
לסיכום פסק הדין בנושא ביטול מתנה:
מן האמור עולה כי בהתאם למסמך שעליו חתמו מקבלי המתנה, נותרה זכות הבעלות בידי האם, וזו הוענקה להם רק עם מותה, אף שהם נרשמו כבעלים במרשם המקרקעין (טאבו), ולפיכך המתנה בטלה.
מַתָּנָה – הַעְנָקָה אוֹ בִּטּוּל
כאמור לעיל, סעיף 5 לחוק המתנה קובע מהם הסיבות המאפשרות לנותן המתנה לבטל את המתנה.
כך, למשל, נותן המתנה יכול לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה מהסיבות הבאות:
הראשונה: מקבל המתנה לא שינה את מצבו תוך כדי שהוא מסתמך על ההתחייבות, כאשר במסמך ההתחייבות למתנה הוא לא ויתר על רשות זו. מן האמור עולה כי נותן המתנה רשאי לסגת מהתחייבותו לתת המתנה כל עוד מקבל המתנה לא שינה מצבו בהסתמך על ההתחייבות, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו. נותן המתנה יכול לחזור בו מהמתנה, בתנאי שמקבל המתנה לא שינה מצבו לרעה בהסתמך על ההתחייבות לתת מתנה, והכל בתנאי שהמתנה טרם הושלמה. כמו כן, נותן המתנה יהיה מנוע מלחזור בו מהמתנה, אם במסמך המתנה קיים סעיף ובו, באופן מפורש, נותן המתנה מוותר על זכות חזרה מהמתנה.
מהאמור עולה כי כאשר מקבל המתנה שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, זוהי סיבה המונעת את החזרה מההתחייבות להענקת המתנה. יתר על כן, אם נותן המתנה ויתר על זכות חזרה מהמתנה בכתב, אף זו סיבה המונעת את החזרה מההתחייבות להענקת המתנה.
השנייה: עקב התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן משפחתו. מן האמור עולה כי אם מקבל המתנה מתנהג בצורה בוטה ופוגעת כלפי נותן המתנה או בני משפחתו, רשאי נותן המתנה לחזור בו מההתחייבות להענקת המתנה.
השלישית: ניתן לחזור מהתחייבות להענקת המתנה אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של מעניק המתנה, כאשר זכות חזרה זו עומדת כל עוד לא נמסרה המתנה, זאת על מנת לאזן בין הצורך להגן על נותן המתנה לבין הצורך להבטיח את וודאות הקניין.
הורים המבקשים להעניק לילדיהם רכוש בעודם בחיים ורצונם לוודא שהמתנה תהיה תקפה, חייבים להקפיד על מספר כללים מהותיים:
הראשון, אם יש כוונה אמיתית להעניק דירה כמתנה לילדים, קיימת חשיבות לנסח את התנאים בצורה שתבהיר היטב את זכויותיהם של הילדים בדירה בעוד ההורים בחיים, לרבות זכויותיהם לפעול כבעלי זכויות ברכוש שהוענק.
אם הורים מבקשים ליצור הגבלות על השימוש בדירה בעודם בחיים, קיים צורך מובהק לערוך צוואה התומכת במתנה. כלומר, להגדיר גם בצוואה את הקניית הנכס במתנה. במצב שכזה, ככל שתתעורר מחלוקת בדבר השלמת המתנה בחיים, היא לא תהיה בעלת חשיבות ממשית, שכן הוראת הצוואה מגדירה את הילדים או חלק מהילדים, כיורשים על-פי דיני הירושה.
ראוי לבחון בשנית כל הענקת מתנה, כדי לוודא שרצון ההורים אכן יבוא לידי מימוש ולא יבוטל לאחר פטירתם ויגרור עימותים משפטיים ואחרים בין היורשים.
עימותים משפטיים עלו בפסק הדין, נחשון נ' נחשון מיום 5 במאי 2016. ( ע"א 879/14 נחשון נ' נחשון, טרם פורסם). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון בדעת רוב כב' השופטים פוגלמן ברון כנגד דעתו החולקת של כב' השופט עמית, כי אכן יש להעניק את המתנה.
כב' השופטת ברון קבעה בסע' 20 לפסק הדין, בזו הלשון:
" דעתי היא כי משהוברר שעניין לנו במתנה גמורה, אין להעניק להודעת הביטול את המשקל שחברי השופט עמית מייחס לה. על פי חוק המתנה, משהושלמה המתנה הודעה זו היא חסרת נפקות ותוקף. יתרה מכך, וכפי שכבר צוין, אמת המידה העיקרית לבחינה אם עסקינן במתנה מחמת מיתה היא כוונת הצדדים: האם ביקשו כי דבר המתנה יועבר לרשות המקבל באופן מיידי, או לאחר מותו של הנותן. בהקשר זה, כוונת הצדדים נבחנת בעת ההתקשרות בעסקת המתנה – ובענייננו קיימות אינדיקציות משמעותיות לכך שכוונת הצדדים היתה כי המתנה תינתן לאלתר. כך ניכר מלשונו "הטוטאלית" של הסכם המתנה; מן העובדה שהמנוח חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת המערער להעברת הזכויות בנכס; ומעדותו של עורך הדין שערך את הסכם המתנה. לעומת זאת, לטעמי אין לייחס משקל כלשהו לכך שהמנוח החליט במועד מאוחר להסכם המתנה לחזור בו ממנה, שעה שענייננו במתנה גמורה. כך, גם אם מדובר היה ברצונו האחרון של המנוח. העיקרון שלפיו חוזים יש לקיים הוא עקרון יסוד בשיטתנו, ואין לסטות ממנו אף במקרה דנן". על פי דעת הרוב (כב' השופטים, פוגלמן וברון), כוונת הצדדים הייתה להעניק את המתנה לאלתר, חרף ההגבלות שהוטלו על מקבל המתנה ושמירת חלק מהזכויות לנותן המתנה. "יש ללמוד על כוונת הצדדים מתוך שורה של תנאים ונסיבות, כגון לשון הסכם המתנה ונסיבות כריתתו, התנהגות הצדדים לפני ולאחר ההתקשרות ביניהם ואופיין וטיבן של המגבלות המוטלות על מקבל המתנה".
על פי דעת המיעוט (כב' השופט עמית), הנסיבות מלמדות על כוונת מעניק המתנה לשמר את המתנה בשליטתו עד לאריכות ימיו,"ענייננו במתנה שלאחר מיתה, וככזו, אין לה תוקף לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה", קבע כב' השופט עמית, ולכן המתנה פסולה ואין להעניק את המתנה.
על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:
קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,
פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net
להרחבה בנושא מיסים, ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי, בנושא כדלהלן:
1. ְּטוֹר מִמַּס עַל פִּצּוּיֵי פִּטּוּרִים אוֹ פְּרִישָׁה.
2. הַכְנָסָה מְעֵסֶק, מִסּוּי
3. מִשְׁלַח יָד כְּהַכְנָסָה, מִסּוּי
4. הַכְנָסָה מְעֲבוֹדָה, מִיסּוּי
5. שְׂכַר דִּירָה, מִסּוּי.
6. דִּירוֹת נוֹפֵשׁ וְדִירוֹת לְהַשְׂכַּרֶָה לִטְווח קָצָר, מִיסּוּי.
7. דִּיּוּנֵי שׁוּמָהּ.
8. ביטוח לאומי.
9. דמי ביטוח בריאות.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
המידע המוצג בעיקר בנושא מס רכישה ומס שבח הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית, מאחר ורשויות מיסוי מקרקעין לעיתים קרובות, רואות את נושא מס הרכישה ומס השבח בצורה אחרת, העולה עד כדי חיוב בסכום גבוה של מס הרכישה ומס שבח.
מכאן, כי אין לראות באמור במסמך לעיל כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונטוריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net