בשבועות האחרונים, הופיעו במשרדי אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים למלא טופס שמספרו 5329. הטופס נשלח באמצעות משרדו של מנהל אגף בכיר ארצי במחלקת המודיעין של רשות המסים.

בטופס 5329, מחויב האזרח למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתו בארץ ובחו"ל כעולה מסעיף 131(א)(6) לפקודת מס הכנסה. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. כמו כן, נדרש האזרח להצהיר על חשבונות הבנק, נכסי נדל"ן, ריווחי הון בבורסה או בבנקים, כלי רכב, מטוסים ואניות, בין אם בארץ ובין אם ברחבי העולם. מטרת ההצהרה וכוונתה היא להגיע למקורות או לנכסים אשר לא דווחו למס הכנסה במסגרת המס הפרסונלי, אותו מחויב אזרח ישראלי לשלם בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. זאת משום שהחל מינואר 2003, שיטת המיסוי הישראלית השתנתה כך שכל תושבי ישראל חייבים במס גם על הכנסותיהם מחוץ לישראל.

טופס ההצהרה על הנכסים נשלח בדואר רגיל (ולא בדואר רשום). על אף זאת, אזרח המקבל את ההצהרה, חייב למלא את הבקשה תוך 30 יום. בקשה זו מגובה בחוק, על כן לא מומלץ להתעלם ממנה ויש להחזיר את טופס הצהרת הנכסים, עם דווח. אי הגשת טופס ההצהרה על נכסים מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).

מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה, אזרח אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדוח השנתי על הכנסות או על רווחים שצמחו למענו בארץ ובחו"ל גם יחד. בהצהרת ההון, קיימת חובת דיווח על עצם ההחזקה והניהול של נכסים ושל חשבונות בנק בחו"ל. כל אזרח, רשאי להחזיק בנכס או בחשבון בנק בחו"ל, אך עליו להבין כי עלול להידרש להגיש הצהרת הון, בה יאלץ לדווח על חשבונותיו ועל נכסיו בארץ ובחו"ל.

ישראלים רבים בעלי הכנסות מנכסים בחו"ל, כמו נדל"ן, מניות, זכויות, רכוש אחר וכד', עשויים להיות כפופים למיסוי ישראלי, וזאת בנוסף למיסוי על אותן הכנסות בחו"ל. אי-דיווח על הכנסות מנכסים בחו"ל, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

מסתבר כי רשות המסים יוזמת פעולות שונות, ובכלל זה ביצוע של חקירות והפעלת מודיעין. אלה מופנות נגד משקיעים ישראלים בעלי נכסים בחו"ל, אשר לא דיווחו על אחזקותיהם, או שלא שילמו מס ישראלי על הכנסותיהם. הדבר נעשה על מנת לקבוע האם יש צורך בפתיחת תיק במס הכנסה. פתיחת תיק במס הכנסה, כרוכה בהגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לכל האזרחים שהתבקשו לעשות זאת על ידי רשות המיסים.

מניסיוני, הסיבות המשוערות לקבלת טופס 5329- ההצהרה על נכסים, נובעות מאירועים כדלקמן:

לעניות דעתי, הבקשות שנשלחות בדרך כלל אינן מדגמיות, אלא נובעת מהסיבות הבאות:

1. אם יש בבעלותך יותר מדירת מגורים אחת ואתם חייבים מס בגין הכנסות משכר דירה מעל התקרה (תקרת הפטור עמדה על סך 4,980 ₪ בשנת 2013, בשנת 2014 התקרה הינה 5,080 ₪).

2. אם שהית בחו"ל מעל 90 יום בשנים האחרונות וניהלת עסקים נוספים בחו"ל החייבים במס הפרסונלי.

3. אם אתם יוצאים ובאים מחו"ל באופן רצוף ולעתים תכופות, ובדרך כלל לתקופה קצרה.

4. לא נתקלתי בכך, אך יש הטוענים כי גם כשקיימים בחשבון הבנק שלכם פעולות "חריגות".

5. אם הכנסותיכם המדווחות (בעיקר כשכירים), מאוד נמוכות ואתם בעלי נכסים שערכם גבוה.

6. אם הנכם שכירים בעלי הכנסה ממוצעת ורכשתם כלי רכב או דירות יוקרה או מס' דירות להשקעה.

לסיכום:

על האזרח למלא את טופס 5329 באופן מלא. מומלץ לפנות לעורך דין (על מנת ליהנות מחיסיון עו"ד-לקוח), מומחה ובעל ניסיון מוכח בתחום המיסים ובעיקר בקיא בנושא "הגילוי מרצון" (וכן באמנוׂת למניעת כפל מס - לקבלת זיכויים ממס זר ששולם בחו"ל). עורך הדין יבדוק האם כדאי לפעול תחת ההליך של "גילוי מרצון", על מנת להימנע מהליכים פליליים וזאת על פי הנתונים המדווחים אשר יומצאו לעורך הדין המומחה בתחום. רשות המסים הגבירה לאחרונה את מאמציה לחשוף רכוש וכספים לא מדווחים, המוחזקים על ידי ישראליים מחוץ לישראל. בכוונתה של רשות המיסים (כך ציין ראש רשות המיסים עו"ד-רו"ח משה אשר), לנקוט פעולות מגוונות ונוספות בעניין זה בעתיד הקרוב. כחלק מן המאמץ וכדי לעודד ישראלים לדווח על הכנסות אלה, פרסמה רשות המסים עוד בשנת 2005, נוהל "גילוי מרצון", המאפשר לאזרחים ישראליים לדווח על הכנסות ונכסים בארץ ובעולם. בתמורה מתחייבת רשות המסים כי בתנאים מסוימים, לא יינקטו הליכים פליליים (ר' מאמרי באתר זה).

העבירות המטופלות במסגרת הנוהל "גילוי מרצון" הינן: השמטת הכנסות או נכסים מן הדוחות, אי הצהרה על רווחי הון מכספים בחו"ל (אף כספי ירושה אשר נוהלו בבנקים בחו"ל), ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים, עסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. הנכסים האמורים לעיל, בדרך כלל מניבים לאזרחים הכנסות שונות החייבות במס, כגון הכנסות הנובעות משכ"ד, מריבית, מרווחי הון הנובעים מעסקאות בניירות ערך ועוד. על האזרח לרשום את הנכסים ואת ההכנסות במסגרת ההצהרה בדבר מקורות ההכנסה. הצהרה הבאה בעיתוי מאוחר בזמן, עלולה לגרור אישום פלילי. זאת בשל העלמת הכנסה משנים קודמות, במידה ואותם נכסים הניבו הכנסות בשנים עברו ולא דווחו לרשויות המס. כאמור, דיווח כוזב תוך השמטת מקורות הכנסה כלשהם, מסכן את האזרח העומד מול רשויות המס.

ההערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שהתמחותו בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

בתחילת חודש ספטמבר 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה בנושא נוהל גילוי מרצון. מטרת הוראת השעה הינה הגברת הדיווחים וצמצום ההון השחור. הדבר נעשה תוך מתן הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים. מדינות העולם יוצרות מנגנוני שיתוף פעולה על מנת להתמודד עם ההון הבלתי מדווח הנמצא בידי תושביהם. רשות המיסים מאפשרת להסדיר את ההון הבלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון.

התנאי הראשון, מחייב את הפונה לגילוי מרצון "מלא וכן", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.

הבנקים בעולם נקנסו בקנסות כבדים (בנק בשוויץ נקנס ע"י ארה"ב בתשלום סך 2.5 מיליארד דולר), בגין סיוע ללקוחותיהם להתחמק ממס. הבנקים בעולם מחויבים לדווח על חשבונות הבנק של תושבי המדינות איתם הם קשורים בקשרי העברת מידע.

הבנקים בעולם סוגרים את חשבונות הלקוחות, אשר נדרשים ואינם מסוגלים להמציא אישור של ניהול חשבון מרשות המיסים של מדינת תושבותם. הבנקים מוסרים ללקוחות (אשר לא המציאו אישור ניהול חשבון) את כספם בצ'ק בנקאי, על מנת שיוכלו להפקידו בכל בנק אחר בעולם (ובכל למעשה הם מתנקים מכל אחריות).

נקבעו שלושה מנגנונים ליישום נוהל הגילוי מרצון החדש:

א. המסלול המקוצר הון עד 2 מיליון ₪ - מס עד 1/2 מיליון ₪

זהו מנגנון מקוצר, המיועד למקרה בו ההון הלא-מדווח בחו"ל, מגיע לתקרת סכום של 2 מיליון ₪ והמס אשר יש לשלם מגיע לתקרה של חצי מיליון ₪.

ב. מסלול הגילוי המלא - המסלול הרגיל

זהו הגילוי מרצון הרגיל בו פונה האזרח (בדרך כלל באמצעות מייצג), אל רשות המיסים, ומדווח על הכנסותיו בחו"ל. במנגנון זה קיים הנוהל של אישור הגילוי מרצון. האזרח מופנה לפקיד השומה באזור מגוריו, לשם בדיקת החשבונות ואישור המס לתשלום.

ג. המסלול האנונימי – לתקופה של שנה

האזרח פונה באמצעות מייצג (בדרך כלל עורך דין), לגילוי מרצון ללא חשיפת שמו. נתוני ההכנסה יוגשו לרשות המיסים. במידה והמייצג יגיע להסכם עם רשות המיסים, ייחשף שמו של האזרח הפונה להמשך רגיל ומלא של נוהל גילוי מרצון.

עורך דין ורואה חשבון משה אשר, מנהל רשות המיסים, אומר: "בקרוב מאוד ייחשפו העלמות במיליארדי שקלים של ישראלים בחו"ל". לדברי מנהל רשות המיסים, תגייס הרשות, חברה לאיסוף מידע באינטרנט, אשר תסייע באיתור מעלימי ההכנסות.

מבוא:

חוקרים וסטודנטים ישראליים הנוסעים למטרת לימודים לחו"ל, אינם מצהירים לרשות המיסים בישראל, על מלגות אשר הוענקו להם במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל (בדרך כלל מתוך חוסר ידיעה ובתום לב). כמו כן, ישנם חוקרים וסטודנטים ישראליים אשר אינם מצהירים לרשות המיסים בישראל, על מלגות הניתנות להם במוסדות הלימוד להשכלה גבוהה ישראליים (גם כן, מתוך חוסר ידיעה, במרבית הפעמים). לעיתים, הסטודנטים או החוקרים הישראליים נשלחים על ידי המוסד הישראלי להשכלה גבוהה ללמוד בשלוחתו הממוקמת בחוץ לארץ.

רקע:

בעקבות האמור במבוא לעיל, נשאלות השאלות להלן: האם סעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה, המכיל פטור מתשלום מס, יחול גם על קבלת מלגה של אוניברסיטה מחו"ל? האם יחול על קבלת מלגה ממוסד בישראל ולא משלוחה שלו בחו"ל? האם יחול גם כאשר החוקר או הסטודנט לומדים במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל ומקבלים מלגה מחו"ל? או מישראל?

כמו כן, מהו דין מלגה בישראל שסכומה עולה על הפטור הקיים (נכון לשנת 2014 – 98,000 ₪)? האם דינה של מלגה בחו''ל כדין מלגה בישראל אשר עליה קיים הפטור האמור? ולבסוף, איך אמנות המס בין מדינת ישראל למדינות בחו"ל באות לידי ביטוי במערכות המס המשולבות?

הליך גילוי מרצון:

הליך הגילוי מרצון מאפשר לבעלי מלגות, הכנסות או חשבונות בחו"ל, לשלם לרשות המיסים בישראל את המס הקיים על מלגות או הכנסות בארץ או בחו"ל (בהנחות חיוב מס הקיימות על האמנות בחו"ל). עם תשלום המס רשאי הסטודנט או החוקר להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או להשאירו שם), תוך שימוש שוטף בכסף, בארץ או בחו"ל.

כמו כן, הגילוי מרצון יכול ויהיה על מלגות או הכנסות בארץ או דיווח על חשבונות בארץ אשר לא ידועים או לא שולם עליהם מס לרשות המיסים בישראל. כך, למשל, אזרחים רבים במדינה אינם מודעים לעובדה שאף על רווחי הון הנובעים מניהול חשבונות בחו"ל (הן מירושה הפטורה ממס בישראל והן מכספים שנתקבלו בארץ ובחו"ל, אף ששולם עליהם מס) חייבים בעלי חשבונות אלה במס רווחי הון לרשות המיסים בישראל.

מלגת לימודים:

מלגה, הקרויה גם בשם סטיפנדיה, הינה עזרה כספית לסטודנטים או חוקרים אשר הקריטריון לקבלתה הינו המצב הסוציו-אקונומי של הסטודנט או החוקר ובני משפחתו. לרוב, מטרת המלגות היא לשלם את שכר הלימוד ולעתים גם את דמי הקיום של אותו הסטודנט או החוקר במהלך שנות לימודיו.

סוגי מלגות:

קיימות מספר סוגי מלגות נפוצות המגשימות כל אחת מהן מטרה אחרת, כדלהלן:

מלגות קיום – המכונות גם מלגות מבוססות צורך. אלו מלגות הניתנות לסטודנט או לחוקר לשם תשלום על הוצאות מחייה, כלכלתו וקיומו בתקופת הלימודים או ביצוע המחקר, בכדי להקל עליו בלימודיו.

מלגות בגין מתן שרות – למלגות הניתנות לסטודנטים או חוקרים בתמורה למתן שירות, כגון: הוראה במוסד האקדמי או במוסד המחקרי או תרגול במוסד האקדמי או המחקרי וכיוצ''ב.

כמו כן, קיימות מלגות נוספות: מלגות הצטיינות, מלגות ספורט, מלגות חונכות ומלגות על סמך מוצא. למלגות אלה נקבעים קריטריונים שונים לקבלת המלגה לכל אחת מהן, המשקפים את מטרותיהם וערכיהם של מממני המלגה.

חיוב מלגות במיסים:

קבלת מלגות בישראל או מחוצה לה, חייבות במס לפי הקריטריונים הבאים:

- ניתן לבצע גילוי מרצון לצורך תשלום בגין המלגות אשר נתקבלו בעבר בארץ או בחו"ל.

- גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בארץ ובחו"ל, בגין מלגות, הכנסות או סיבות אחרות.

- פקיד השומה רשאי לקבוע כי הפטור הקיים בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה חל אך ורק כאשר החוקר או הסטודנט לומדים ובמקביל מקבלים מלגה מהמוסד להשכלה גבוהה בישראל. כמו כן, רשאי הוא לפסול את זכאותו של הסטודנט או החוקר, המקבל מלגה בחו"ל מפטור ממס.

- לפיכך, ניתן להחיל מס מלא בשיעורי מס שוליים על הכנסה ממלגות הניתנות לסטודנטים במוסדות זרים להשכלה גבוהה שאינם כפופים לחוק המועצה להשכלה גבוהה בישראל. שכן, מלגות במוסדות זרים להשכלה גבוהה יכולות להתקבל בשני אופנים: מלגה הממוסה על ידי המדינה הזרה או שאינה ממוסה על ידה. לעניין היבטי החיוב במס במדינה הזרה (לנוכח ביצוע מחקר שם בידי תושב ישראלי), מומלץ לפעול בהתאם לאמנה עם אותה מדינה זרה.

- הבקשה לגילוי מרצון מיועדת, בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו על הכנסה כספית כלשהי אשר קיימת לגביה הסבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי. להלן סוגי ההכנסות השונות: הכנסה ממלגות מחו"ל, הכנסה ממלגות בארץ, מענקים מחו"ל או מישראל, רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך או כל חשבון או הכנסה אחרת.

הוראת שעה בנושא גילוי מרצון - שלושה מנגנונים ליישום הנוהל גילוי מרצון:

בתחילת חודש ספטמבר בשנת 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה בעניין נוהל גילוי מרצון. מטרת הוראת השעה הינה הגברת דיווחי המס וצמצום ההון השחור. ההוראה מעניקה הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים.

מדינות ברחבי העולם יוצרות מנגנוני שיתוף פעולה ביניהן על מנת להתמודד עם ההון הבלתי מדווח הנמצא בידי תושביהם. זו הסיבה מדוע רשות המיסים מאפשרת להסדיר את ההון הבלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון. כאשר התנאי הראשון המחייב את הפונה, הוא כי הגילוי מרצון יהיה "כן ומלא", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.

יתרה מזאת, על בנקים ברחבי העולם הוטלו קנסות כבדים (בנק בשוויץ נקנס ע"י ארה"ב בתשלום על סך 2.5 מיליארד דולר) בגין סיוע ללקוחותיהם להתחמק ממס. על הבנקים חלה חובת הדיווח על חשבונות הבנק של תושבי המדינות איתם הם מקיימים קשרי העברת מידע.

הבנקים סוגרים את חשבונות הלקוחות, אשר אין ביכולתם להמציא אישור של ניהול חשבון מרשות המיסים של מדינת תושבותם. לאותם לקוחות, הבנקים מוסרים את כספם בצ'ק בנקאי, על מנת שיוכלו להפקידו בכל בנק אחר בעולם (בכך למעשה מסירים מעליהם כל אחריות).

נקבעו שלושה מנגנונים ליישום נוהל הגילוי מרצון החדש:

א. המסלול המקוצר הינו: הון עד 2 מיליון ₪ – מס עד 1/2 מיליון ₪:

מדובר במנגנון מקוצר, המיועד למקרה בו ההון הלא-מדווח בחו"ל, מגיע לתקרת סכום של 2 מיליון ₪ והמס על כך מגיע לתקרת תשלום של עד כ-חצי מיליון ₪.

ב. מסלול הגילוי המלא – המסלול הרגיל:

זהו הגילוי מרצון הרגיל בו פונה האזרח (לרוב באמצעות מייצג) אל רשות המיסים, ומדווח על הכנסותיו בחו"ל. מנגנון זה מסדיר את הנוהל של אישור הגילוי מרצון. האזרח מופנה לפקיד השומה באזור מגוריו, לשם בדיקת החשבונות ואישור המס לתשלום.

ג. המסלול האנונימי – תקופה בת שנה:

האזרח פונה באמצעות מייצג (לרוב עורך-דין) לגילוי מרצון ללא חשיפת זהותו, כאשר נתוני ההכנסה יוגשו לרשות המיסים. במידה והמייצג יגיע להסכם עם רשות המיסים, תיחשף זהותו של האזרח הפונה להמשך רגיל ומלא של נוהל גילוי מרצון.

מנהל רשות המיסים משה אשר עו"ד-רו"ח, מתריע ואומר: "בקרוב מאוד ייחשפו העלמות של מיליארדי שקלים על ידי ישראלים השוהים בחו"ל". לדבריו תגייס הרשות, חברה לאיסוף מידע באינטרנט, אשר תסייע באיתור מעלימי ההכנסות.

מקור החיוב במס על מלגות:

מקור מלגת קיום נקבע כ"שכר עבודה". נתון הניתן להסקה מעדכון טופס 101 בשנת 2011 ובחוזר מס הכנסה "שינויים במערך הניכויים לשנת המס 2011". בו נקבע כי מקור מלגת קיום לחוקר (יש להניח כי גם לסטודנט) לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הינו כהכנסת עבודה.

מהאמור לעיל, ניתן להסיק כי מלגת קיום או מלגה בגין מתן שירות חייבות במס כל עוד לא נקבעה תחולת הפטור.

פטור ממס למלגה נקבע בסעיף 9(29) לפקודת מס הכנסה הקובע פטור עד תקרת הסכום הרשומה בסעיף (באופן יחסי).

בעקבות התיקונים לסעיף הפטור (תיקון מס' 39 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ותיקון 182 לפקודת מס הכנסה) פרסמה רשות המיסים חוזר מס הכנסה מס' 5/2012 בדבר פטור בקבלת מלגה בתקופת לימודים או מחקר במוסד לימוד ומחקר.

החוזר הגדיר את מטרת התיקונים שבוצעו כמתן פטור ממס הכנסה ל"סטודנטים" ו"חוקרים" בגין קבלת "מלגה" ב"תקופת הלימודים" או ב"תקופת המחקר", כהגדרת מונחים אלו בסעיף 9(29) לפקודה. כמו כן, קובע התיקון העקיף לחוק מע"מ כי "מלגה" כאמור, לא תחשב כ"שכר" לעניין סעיף 4(א) לחוק מע"מ ולפיכך לא ישולם בגינה מס שכר, ע"י המוסד המשלם.

החוזר מגדיר סוגי מלגות שונות כדלהלן:

מלגות הצטיינות / מצב סוציו-אקונומי

מלגות הניתנות כתשלום כספי ישיר או באמצעות השתתפות בשכר לימוד, הפחתת שכר לימוד וכו', והכל בגין השגת הישגים אקדמיים או מחקריים גבוהים גרידא, או בגין ביצוע פעילות התנדבותית (כגון חונכות ילדים ממשפחות קשות יום, עזרה לקשישים וכיוצ"ב). כמו כן, ישנן מלגות הניתנות על רקע של מצב סוציו אקונומי המצדיק סיוע.

מלגות קיום

מלגות הניתנות לסטודנטים (בעיקר בתארים השני והשלישי) ולחוקרים וזאת לשם כלכלתם וקיומם בתקופת הלימודים או ביצוע המחקר, ובכדי שיוכלו להפנות את מלוא מרצם וזמנם ללימוד ומחקר.

מלגות בגין מתן שירות

מלגות הניתנות לסטודנטים או חוקרים בתמורה למתן שירות בדמות של: הוראה במוסד האקדמי/המחקרי או מטעמו, תרגול במוסד אקדמי/מחקרי או מטעמו, וכיוצ"ב.

עמדת רשות המסים לגבי המלגות מהסוג הראשון (מלגות הצטיינות/מצב סוציו-אקונומי), הינה שאין לחייבן במס שכן, הן אינן נכללות בבסיס המס, שכן מלגות אלו ניתנו כהוקרה מבלי שישנה התחייבות של המקבל ליתן תמורה או שירות בהווה או בעתיד.

לגבי המלגות מהסוג השלישי הייתה למעשה הסכמה (אשר התקבלה גם על דעת מרבית המוסדות האקדמיים והמחקריים) מקום בו המלגה ניתנת בתמורה למתן שירות למוסד האקדמי או המחקרי או למי מטעמם, בצורה של שירותי הוראה, תרגול, בדיקת מבחנים, עבודות וכיוצ"ב. במקרים אלו, התשלומים שנרשמו כמלגות מוסו כשכר עבודה, לכל דבר ועניין.

המחלוקת בין רשות המסים לבין מרבית המוסדות האקדמיים או המחקריים נסובה סביב המלגות מהסוג השני, קרי המלגות אשר ניתנות לסטודנטים או חוקרים לשם קיומם בתקופת הלימודים האקדמיים (לתואר השני והשלישי) או בתקופת המחקר.

עמדת המוסדות האקדמיים ומוסדות המחקר הינה כי לא ניתנת כל תמורה בגין מלגות אלו מצד המקבל, ומהותן של המלגות הינה לאפשר לסטודנט או החוקר להקדיש את מלוא מרצו וזמנו ללימוד האקדמי או לביצוע המחקר. לאור זאת, לטענת המוסדות האמורים המלגות אינן נחשבות כ"הכנסה" לעניין פקודת מס הכנסה ואינן באות בבסיס המס.

מאידך, עמדת רשות המסים הייתה כי יש למסות את המלגות האמורות, כשכר עבודה ממקור חיוב של סעיף 2(2) לפקודה, או לחילופין, ממקור חיוב של סעיף 2(10) לפקודה, הואיל הלימודים לתואר שני ושלישי הינם באופיים לימודים אשר בליבתם מחקר שעל הסטודנט - החוקר לבצע עבור המוסד האקדמי כתמורה, וזאת בדומה לתשלום או תגמול אחר הניתן לחוקר המבצע מחקר עבור מאן דהוא אשר אינו מהווה מוסד אקדמי או מוסד מחקרי (כהגדרת מונחים אלו במסגרת סעיף 9(29) לפקודה). על פי עמדה זאת, יסוד "התמורה" מתקיים בפרט לאור המחויבות הנוהגת לייחס את פירות המחקר למוסד האקדמי וזאת, מלבד האדרת שמו בקרב הקהילה האקדמאית ובכלל.

בהתאם לחוזר יש להבחין בין שלושה מקרים:

אם מדובר במלגת הצטיינות/מצב סוציו אקונומי, תשלום המלגה אינו נכנס לבסיס המס.

הואיל ומדובר במלגת קיום, יש לבחון האם נענים התנאים שבהוראות סעיף 9(29). אם מוענק הפטור, כל סכום הכנסה העולה על התקרה הקבועה בפקודה (98,000 ₪ בשנת 2014) מחויב כ"שכר עבודה".

אם מדובר במלגה הניתנת בגין מתן שירות, מדובר בתשלום החייב במס במסגרת הוראות הפקודה.

מכל מקום, כאשר מתקיימת זיקה שמהותה מתן שירות ממקבל המלגה למשלם המלגה במישרין או בעקיפין, כדוגמת יחסי עובד-מעביד או ספק-לקוח, לא יחול הפטור. רק לגבי מלגות אשר פקיד השומה הסיק כי הן אינן מוגדרות כתמורה (בהתאם להגדרת המונח במסגרת סעיף 9(29) לפקודה), יחולו הוראות סעיף 9(29) לפקודה אשר פוטרות מלגות אלו ממס הכנסה, וכמו כן הוראות סעיף 4(א) לחוק מע"מ הממעטות אותן מ"שכר" לעניין "מס שכר" בחוק מע"מ.

תנאי נוסף למתן פטור, הוא כי גוף המבקש לבוא בגדר מוסד מחקרי או מכון מחקר תורני כהגדרת מונחים אלה במסגרת סעיף 9(29) לפקודה, יפנה למשרד השומה בו מתנהל התיק הראשי של אותו הגוף, וימציא במסגרת פנייתו את המסמכים הבאים:

§ אישור ניהול תקין מרשות התאגידים.

§ במקרה של "מכון מחקר תורני" - יש לצרף אישור כי המכון זכאי לתמיכה ממשרד התרבות לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. בכל מקרה של שינוי האישור, באחריות המכון המחקר התורני לעדכן את פקיד השומה.

§ אישור פקיד השומה יינתן מראש אחת לחמש שנים.

מקור מלגת קיום ותשלום לביטוח לאומי

חובת וגובה התשלום לביטוח לאומי תלויים במקור ההכנסה.

מקור החיוב במס על מלגות הקיום

מקור מלגת קיום נקבע כ"שכר עבודה". ניתן להסיק זאת מעדכון טופס 101 בשנת 2011 אשר שינה את הגדרת העובד כך שעובד הוגדר גם כחוקר במכון מחקר או מכון מחקרי תורני.

בנוסף, בחוזר מס הכנסה "שינויים במערך הניכויים לשנת המס 2011" נקבע במפורש כי כל סכום הכנסה העולה על התקרה (92,000 ₪ נכון לשנת מס 2011) מחויב כ"שכר עבודה".

החוזר וטופס 101 של רשות המיסים מתייחסים אך ורק ל"חוקר" אבל ניתן להניח ש"מקור החיוב" במס של מלגת קיום ל"סטודנט" גם מהווה שכר עבודה.

כמו כן, לפי הוראות סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, "עובד" חייב בדמי ביטוח לאומי (ומס בריאות) בגין הכנסות מ"משכורת". כלומר, במידה והסיווג של ה"מלגה" הוא "הכנסת עבודה" (כמוגדרת לעיל) אזי יש חיוב בדמי ביטוח לאומי.

העובדה שיש פטור ממס הכנסה, אינה בהכרח קובעת שיש פטור מדמי ביטוח לאומי. וכן, בנוגע ל"הכנסת עבודה" נקבע בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה 1995:

"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה, למעט הכנסה לפי סעיף 9(5)...".

דהיינו, אם יחיד מקבל מלגה פטורה ואם יחיד הוא נכה לצורך סעיף 9(5) לפקודה (פטור של נכה), אזי לא יחול פטור מדמי ביטוח לאומי.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

ביום ה-14 בינואר 2016 הכריז מנהל רשות המיסים בישראל כי רשות המיסים, אמורה לקבל בקרוב פרטי חשבונות בנק של ישראלים מבנק שווייצרי גדול, זאת בנוסף לחשבונות הבנק של ישראלים אשר נתקבלו מהבנקים, HSBC, ו-UBS. בשנה שעברה החלה רשות המסים לנהל חקירה בפרשת העלמות במס בחשבונות הבנק השוויצרי UBS.

מנהל רשות המסים, עורך דין ורואה חשבון משה אשר, נשא דבריו במסגרת כנס, "מערכת המיסוי ושוק ההון". בדבריו ציין המנהל: "בקרוב נקבל פרטים על חשבונות של ישראלים בבנק שווייצרי גדול נוסף, ואנחנו עושים התקדמות גדולה בסתימת הפרצות בתחום הזה". עוד הוסיף המנהל ואמר כי, הרשות הגיעה לפריצת דרך נוספת במעקב אחר ישראלים המעלימים מס בחשבונות בחו"ל. כמו כן, ציין המנהל כי: "רוב ההון השחור נמצא אצל העסקים הקטנים ונותני השירותים, ויש כאן אתגר לרשות המסים עם כוח האדם הנוכחי, אבל הרשות מתמודדת עם התופעה בכל הכלים שיש לה ואנחנו גם רואים הישגים רבים בתחום".

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הנו, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכספים שהופקדו, בארץ או בחו"ל.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו עד כה על כספים או נכסים כדלקמן: רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל סוג של חשבון או סוג של הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

כך, למשל, בנושא השקעות בחו"ל, עולות מספר שאלות, כדלהלן:

האם ישראלים המשקיעים בנדל"ן בחו"ל, בין אם כמשקיעים פאסיביים ובין אם כיזמים, כשפעילות זו מנוהלת הלכה למעשה על ידי מנהל מקומי, (תנאי הנדרש לביצוע פעילות מסוג כזה), ייחשבו כמי שמפעילים שליטה וניהול מישראל גם אם ניתנות על ידם הנחיות כלליות?

האם ניתן להבחין בין פעילות מורכבת לבין פעילות פשוטה יחסית?

האם בפעילות המורכבת, ההחלטות המהותיות צריכות להתקבל באופן שוטף, בעוד שפעילות פשוטה יחסית יכולה להתבצע במסגרת קבלת מספר מצומצם של החלטות או אף החלטה אחת?

האם ניתן ללמוד, שחברות זרות המקיימות פעילות פאסיבית שאינה מורכבת יכולות לקיים את מבחן השליטה והניהול מחוץ לישראל אם ההחלטה המהותית (או מספר החלטות מצומצם) שנדרשה לפעילות החברה התקבלה מחוץ לישראל?

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, התמחותם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

להרחבה בנושא, גילוי מרצון, ראה מאמרי:

1. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים

2. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון

3. גילוי מרצון חדש אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי - ניסיון מוכח

4. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל

5. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל-ניסיון מוכח

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

במסגרת המלחמה בהון השחור פרסמה רשות המסים ביום 26 ביוני 2012 הודעה, אנונימיות בבירור חבות המס בבקשה לגילוי מרצון על נכסים והכנסות בחו"ל.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון עם ניסיון מוכח במדינות ארה"ב, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, שוויץ, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין, בעל 21 שנות ניסיון כרואה חשבון ו-7 שנים ניסיון כעורך דין.

"הודעה נוהל גילוי מרצון הוראת השעה-הארכת מועד והבהרה" קובעת בזו הלשון:

" לאחרונה, לאור בקשות רבות מצד נישומים ומייצגים להארכת תקופת הגילוי מרצון, וכחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של רשות המיסים להגברת האמון' השקיפות וההקשבה לרחשי הציבור, מודיעה רשות המיסים על הארכת נוהל גילוי מרצון - הוראת השעה לתקופה של שלושה חודשים עד ליום 27/9/2012"

החידוש העיקרי בהודעה האמורה לעיל הוא:

במסגרת ההודעה תאפשר רשות המיסים הגשת פניות אנונימיות, (בתקופת שלושת חודשי הארכה), שמטרתן בירור חבות המס הנובעת מהבקשה, וזאת בטרם הגשת הבקשה ובחירה האם לפנות בהתאם להוראת השעה או אם לאו.

התוספת בהודעה של הפנייה האנונימית היא:

"הפנייה האנונימית תועבר לטיפול במשרד השומה הרלבנטי מול הפונה ו/או מיצגו על מנת להעריך את חבות המס הנובעת מהבקשה" בהוראת השעה המקורית אשר פורסמה בנובמבר 2011 ניתנו הקלות במס לחייב אשר ידווח על הכנסות ונכסים בבעלותו הקיימים בחו"ל, תוך גילוי מלא ומפורט/ הוראת השעה מיועדת לנישומים חייבים אשר קיבלו או ירשו נכסים וכספים מחוץ לישראל ולא דיווחו עד כה מרצון מול רשות המסים ומעוניינים להסדיר את החבות במס. ראה עדכון במאמר "חשבון בנק בחו"ל – הפתרון לבעיה בישראל הגילוי האנונימי לרשות המיסים בישראל".

ביום 21 בספטמבר 2015 פרסמה רשות המסים הודעה בדבר הארכת נוהל גילוי מרצון אנונימי עד ל-30 ביוני 2016.

רשות המיסים מאפשרת להסדיר את ההון הבלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון. בתחילת חודש ספטמבר 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה בנושא נוהל גילוי מרצון הוראת השעה של נוהל הגילוי מרצון הוארכה עד ליום 30.6.2016. מטרת הוראת השעה הינה הגברת הדיווחים וצמצום ההון השחור. הדבר נעשה תוך מתן הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים. התנאי העיקרי מחייב את הפונה לגילוי מרצון "מלא וכן", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.

נוהל הגילוי מרצון מאפשר לנישומים לפנות באמצעות עורכי דין לרוב (בשל חסיון עו"ד-לקוח), על מנת שיפנו למס הכנסה לקבלת שומות מס או הצעה לשומות מס. היינו, דווח על הכנסה שלא דווחה לרשות המסים או במסגרת דוחות רגילים אשר הוגשו על ידי נישומים אלה, או בכל אפשרות או מסגרת שומתית אחרת אשר ההכנסות הללו לא דווחו כלל.

הנישומים מחויבים בהצהרה שההכנסה הושגה באמצעים חוקיים.

ביום 26 בינואר 2016 אושרה טיוטת ההנחיה של בנק ישראל המופיעה להלן: "ניהול סיכונים הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון בישראל". בהנחיה צוין מטעם הפיקוח על הבנקים, כי אישור הבקשה על ידי רשות המיסים מקנה לנישום חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה אך לא בגין ביצוע עבירות אחרות כמו למשל עבירת הלבנת הון, הקשורות לאותה הכנסה. לפיכך, קיים חשש כי לקוחות ינצלו לרעה את הנוהל כדי להעביר כספים שמקורם בעבירות פליליות באמצעות הצגת האישור לגילוי מרצון. האישור אשר ניתן על ידי רשות המיסים אודות הכספים יכול להיות תוך כדי ניצול לרעה של חוסר ההבנה מצד הגורמים המדווחים באשר למהות האישור הניתן בגין הגילוי מרצון.

מכאן הוראות הפיקוח על הבנקים המובאות ככתבן וכלשונן:

בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים

האגף למדיניות והסדרה

תל אביב, ט"ז

בשבט תשע"ו

26 בינואר 2016

AML15.010.004

הס-410

לכבוד

התאגידים הבנקאיים

וחברות כרטיסי האשראי - לידי המנכ"ל

הנדון : ניהול סיכונים הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון בישראל

1. רשות המיסים בישראל פרסמה במהלך חודש ספטמבר 2014 נוהל להליך גילוי מרצון על הכנסה שלא דווחה ולא שולם בגינה מס (בהתאמה: "רשות המיסים" ו- "הנוהל"). הנוהל מאפשר לנישומים לפנות לרשות המיסים ולדווח על הכנסותיהם תוך הצהרה כי אין מקור ההכנסות בפעילות לא חוקית.

2. אישור הבקשה על ידי רשות המיסים מקנה לנישום חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה, אך לא מהעמדה לדין בגין ביצוע עבירות אחרות הקשורות לאותה הכנסה. לפיכך, לקוחות עלולים לעשות שימוש לרעה בנוהל כדי להעביר כספים שמקורם בעבירות פליליות בדרך של הצגת אישור מרשות המיסים על הכספים וניצול חוסר הבנה באשר למהות האישור.

3. ארגון ה- FATF פרסם בחודש אוקטובר 2012 מסמך המפרט ארבעה עקרונות שעל מדינות ליישם במטרה להפחית סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון.

בהמשך האמור לעיל, התאגידים הבנקאיים נדרשים:

4. לעדכן את המדיניות ואת הנהלים, וכן ליידע את העובדים כי:

4.1. אין בעובדה שהלקוח מציג אישור מרשות המיסים על סיומו של הליך הגילוי מרצון, לפטור באופן חלקי או מלא, מקיום החובות הקבועות במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, תוך יישום גישה מבוססת סיכון, לרבות: חובות הכר את הלקוח, חובות רישום פרטים וחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ("הרשות");

4.2. הצגת אישור מרשות המיסים על ידי הלקוח לא מהווה אסמכתה למקורם הלגיטימי של הכספים, לעניין איסור הלבנת הון.

5. בלי לפגוע בכלליות חובת הדיווח על פעילות בלתי רגילה, לבחון אלו מהתבחינים המפורטים בתוספת השנייה לצו איסור הלבנת הון עשויים להיות רלוונטיים בקשר לפעולות המתבצעות אגב גילוי מרצון, לעניין דיווח על פעילות בלתי רגילה. לצורך כך ניתן להיעזר ברשימת "דגלים האדומים" בקשר עם הליך הגילוי מרצון בישראל, שפורסמה באתר הרשות .

6. לעגן בנהלים איסור על קבלת העברות אלקטרוניות מחו"ל, אגב הליך גילוי מרצון, אשר אינן כוללות את פרטי המעביר או את פרטי הנעבר.

7. לעדכן בכתב תוך 60 יום ממכתבי זה את מנהל יחידת ההערכה המוסדית הרלוונטי, על הצעדים שננקטו ליישום הדרישות כאמור.

בכבוד רב,

ריקי אליאס סגנית המפקחת על הבנקים

מהאמור לעיל עולה כי הבנקים בישראל מתבקשים לרענן את המדיניות ואת הנהלים של החוק לאיסור הלבנת הון. על הבנקים בישראל חלה אחריות כי עם הצגת האישור מרשות המיסים על ידי לקוח הבנק על סיומו של הליך הגילוי מרצון בעניינו, אינו מהווה מתן פטור כלשהו, מקיום החובות הקבועות במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. יתר על כן, הצגת אישור מרשות המיסים על ידי הלקוח לא מהווה אסמכתה למקורם הלגיטימי של הכספים, לעניין איסור הלבנת הון.

מהאמור עולה כי הבנקים מתבקשים לעדכן בכתב תוך 60 יום מיום פרסום ההנחיה את מנהל יחידת ההערכה המוסדית הרלוונטי, על הצעדים שננקטו ליישום הדרישות כאמור.

סיכום ומסקנות:

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל, אך אינו אישור למקורם הלגיטימי של הכספים לעניין איסור הלבנת הון.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

חילוט

חילוט (confiscation) הינו החרמה (חילוץ) או הפקעה של זכויות (כספים/נכסים) בשל אי-קיום התחייבות או בשל עבירה על החוק. חילוט (forfeiture), הינו החרמה/הפקעה של כסף או רכוש, על פי החוק המתבצעת ע"י רשות מרשויות המדינה בדרך כלל בשל עבירה פלילית, אך לעיתים נמצא את הליך החילוט גם בהליך אזרחי.

חילוט של רכוש בגין עבירה על פי החוק:

ניתן לחלט ולבצע תפיסה של כסף או רכוש של אדם שהורשע בעבירות מסוימות כגון הלבנת הון, אף אם הם בחזקתו של אדם אחר והאדם שהורשע הינו בעליו.

למשל, חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005 קובע כי בית המשפט יכול להורות על חילוט הרווחים שהפיק או עתיד להפיק אדם שהורשע בביצוע עבירה מפרסומים הנוגעים לעבירה.

בנוסף, בסמכותו של בית המשפט לדון בהחלטה על חילוט רכב בהתאם לסעיף 39ג' לפקודת סדר הדין הפלילי, וזאת גם לאחר מתן גזר הדין. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על חילוט חפץ שנתפס וזאת כאשר מתקיימים שלושה תנאים: העבריין הורשע בעבירה, החפץ נתפס על ידי המשטרה והוכח השימוש בחפץ לצורך ביצוע העבירות.

בפסק דין של בית המשפט העליון בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון מוגדר החילוט ככלי בהשגת מטרות של חוק הלבנת הון בזו הלשון:

"כפי שצוין, חוק איסור הלבנת הון סימן כיעד מרכזי במאבק בתופעת הלבנת ההון את

הפגיעה במקורות המימון של העבריינים. אחד העקרונות עליהם מבוסס על כן החוק הוא

חילוץ רווחי הפעילות העבריינית מבין ציפורניו של העבריין, וזאת באמצעות חילוט רכוש

הקשור בצורה זו או אחרת לעבירה, כמפורט בחוק. החוק מבחין בין חילוט רכוש בהליך

אזרחי לחילוט רכוש בהליך פלילי – שהוא הרלוונטי לענייננו והמסגרת הנורמטיבית לו

מצויה בין גדריו של סעיף 21 לחוק הקובע:..."

חוק הלבנת הון עוסק בחילוט פלילי ואזרחי בסעיפים 22-21 בזו הלשון:

21(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, (איסור הלבנת הון), יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין,

כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

22(א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:

(1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין,

בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם

סעיפים;

(2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור

אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום

נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.

(ב) המשיב בבקשה יהיה

מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם

הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.

(ג) על החלטת בית המשפט

לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.

(ד) אין לחלט רכוש לפי

סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי

(1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש

שימש בעבירה או הסכים לכך; או,

(2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו

בתמורה ובתום לב.

פס"ד יוסף סיטבון מונה מספר תכליות של החילוט:

"החילוט אינו עונש, על אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים. כאמצעי ענישה בהליך הפלילי משרת הוא תכליות שונות: התכלית הראשונה היא תכלית הרתעתית. החילוט מונע מצב בו חוטא יוצא נשכר ממעשה עבירתו ופוגע בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע העבירה - בכדאיות שבביצוע עבירה המניבה רווח מהיר ונכבד, לעיתים רווח קל, כשלמולו סיכון שאינו נתפס כממשי ביותר. הפגיעה בבסיס המימון של העבריינים בתחום זה מייעלת את המלחמה בעברות של הלבנת הון...

... תכלית נוספת שמשרת החילוט היא בעלת אופי קנייני עליו עמדה הפסיקה בתארה את מהות החילוט כ"הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (ע"פ 7475/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית, פ"ד נב(2) 385, 410 (1998). להלן: עניין בן שטרית). לאמור, אין מדובר

בפגיעה בכיסו של העבריין המורשע (כפי שקורה כאשר הוא נקנס בגזר הדין), אלא מטרת

החילוט להוציא מידיו של העבריין רכוש שאינו שייך לו ואינו מוחזק על ידו כדין, שכן

הושג בעבירה (עניין בן שטרית, שם).

מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון ורכושם יחולט

על פי החוק שאישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית ביום 20 במרץ 2016 ואחרי שועדת החוקה קבעה במהלך הדיונים לרכך את הצעת החוק המקורית של רשות המסים נקבעו היקפי העלמת מס מינימליים שרק מהם יוכרו עבירות מס חמורות, כעבירות מקור. עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף העולה על 2.5 מיליון שקל במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקל בשנה אחת. בחלוקה על פני שנים, ההיקף הכספי הנדרש עבור כל שנה נמוך יותר מהדרישה לשנה בודדת, אך הדבר מצביע על העלמה שיטתית ומכוונת לעומת העלמה חד פעמית בשנה אחת. בנושא מיסוי מקרקעין, השמטת שווי רכישה של 1.5 מיליון ₪ ויותר. לחילופין, במידה ועסקת המקרקעין, לא דווחה כלל, או בוצע דיווח כוזב אודות זהות הבעלים (ללא קשר לגובה העלמה), תוכר העבירה כעבירת מס חמורה ולפיכך תכנס להגדרה של עבירת מקור.

החוק שאושר, מכיר בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. החוק מאפשר לרשות המסים לחלט כסף ונכסים בגובה העלמת המס, דבר אשר ימנע מהחשוד בהעלמת המס להבריח נכסים במהלך החקירה ובכך לא לשלם בסופו של דבר את המס שהועלם. משמעות שינוי החוק היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון, לרשות המסים. הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון למעשה יוצרת בעיה שכן, בעקבות אישור החוק, רשות המסים תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון כך שנוהל הגילוי מרצון למעשה עלול לחשוף את מי שמסדיר את העלמת המס – לעבירות הלבנת הון, שהן למעשה פעולות שנועדו להסתיר את מקור הכסף כאשר זה אינו חוקי.

העלמת מע"מ

העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור אם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על סכום השווה ל-480 אלף שקל במשך 48 חודשים או 170 אלף בתקופה של 12 חודשים.

החוק יאפשר להחמיר את הענישה בפועל על מעלימי המס וכן להסדיר העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לרשות המסים, מצב אשר יקל על רשות המסים לאתר מעלימי מס. החומות הנמצאות היום בין הרשויות השונות, מונעות מהן לדעת כל אחת על חקירות או מידע אשר מגיע לרשות השנייה. כך למשל, רשות המסים נחשפה לחקירה כנגד בנימין בן אליעזר רק בשלב שהחקירה נהפכה גלויה.

החזקת כסף בכספת

כדי שעבירת מס תהיה עבירת מקור, צריך למעשה להתקיים תנאי ולפיו מלבד העלמת המס הייתה גם הסתרה מכוונת של הכסף. במהלך הדיון בוועדת החוקה התעורר ויכוח, האם החזקת כסף במזרון, כספת או לחילופין חשבון עובר ושב, מהווים הלבנת כספים. סוכם כי יתקיים דיון נפרד לגבי עבירת החזקה בה יוגדר מתי החזקה תהווה עבירה. החילוט שיתאפשר כעת לרשות המסים הוא בגובה העסקה הקשורה בהעלמת מס ובנוסף, אותו מעלים מס יידרש לשלם את כל המס והקנסות – זאת בנוסף לסכומי הכסף שחולטו.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להאריך את נוהל הגילוי מרצון שאמור להסתיים ביוני הקרוב וכן כי הנוהל, שלפיו אדם מקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר הוא חושף את הכספים שהעלים יחול גם על עבירות של הלבנת הון ולא רק העלמת מס. נוהל הגילוי מרצון חל היום רק על עבירות מס, שכן הסמכות של רשות המסים מוגבלת לעבירות מס בלבד, ולא לעבירות הלבנת הון.

מעלימי מס ייחשבו כמלביני הון ורכושם יחולט

ביום שלישי ה-29 במרס 2016 אישרה מליאת הכנסת, את הצעת החוק הקובעת כי עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. החוק החדש המגדיר את עבירות המס החמורות כעבירות שביצוען מסייע בהלבנת ההון, ייכנס לתוקף בחצי שנה הקרובה. מעיון בחוק עולה קיומה של החמרת הענישה באופן מהותי. כך למשל, נקבעו עונשי מאסר וחילוט רכוש בגובה הסכום המעורב בעבירה. כמו כן, הרשות להלבנת הון ורשות המיסים יחליפו מידע בין הרשויות.

בנושא מס הכנסה: נקבעו היקפי העלמת מס מינימליים שרק מהם יוכרו עבירות מס חמורות, כעבירות מקור. עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף העולה על 2.5 מיליון שקל במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקל בשנה אחת. בחלוקה על פני שנים, ההיקף הכספי הנדרש עבור כל שנה נמוך יותר מהדרישה לשנה בודדת, אך הדבר מצביע על העלמה שיטתית ומכוונת לעומת העלמה חד פעמית בשנה אחת. התיקון לחוק נועד להחיש את המטרות הבאות: מלחמה בהון השחור, העמקת גביית המסים בישראל וצמצום העלמת הכנסות בידי עברייני המס. החוק יחול על עבירות מס חמורות הכוללות עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה אשר יהפכו לעבירות מקור, לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

בנושא מיסוי מקרקעין: נקבע כי השמטת שווי רכישה של 1.5 מיליון ₪ ויותר, תוכר כעבירת מס חמורה ולפיכך תכנס להגדרה של עבירת מקור. לחילופין, במידה ועסקת המקרקעין, לא דווחה כלל, או בוצע דיווח כוזב אודות זהות הבעלים (ללא קשר לגובה העלמה), אף עבירה זו, תוכר כעבירת מס חמורה ולפיכך תכנס להגדרה של עבירת מקור.

התיקון לחוק יחול על עבירות מס חמורות הכוללות עבירות לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, אשר יהפכו לעבירות מקור, לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

החוק אשר אושר, מכיר בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. החוק מאפשר לרשות המסים לחלט כסף ונכסים בגובה העלמת המס, דבר אשר ימנע מהחשוד בהעלמת המס להבריח נכסים במהלך החקירה ובכך לא לשלם בסופו של דבר את המס שהועלם. משמעות שינוי החוק היא שניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי המידע יתחיל לזרום מהרשות לאיסור הלבנת הון, לרשות המסים. הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון למעשה יוצרת בעיה שכן, בעקבות אישור החוק, רשות המסים תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון כך שנוהל הגילוי מרצון למעשה עלול לחשוף את מי שמסדיר את העלמת המס – לעבירות הלבנת הון, שהן למעשה פעולות שנועדו להסתיר את מקור הכסף כאשר זה אינו חוקי.

העלמת מע"מ

העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור אם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על סכום השווה ל-480 אלף שקל במשך 48 חודשים או 170 אלף בתקופה של 12 חודשים. כמו כן, עבירות בתחום החשבוניות הפיקטיביות ייחשבו עבירות מקור אף אם הן בוצעו "בנסיבות מחמירות", כהגדרתן בחוק מע"מ. החוק יאפשר להחמיר את הענישה בפועל על מעלימי המס וכן להסדיר העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לרשות המסים, מצב אשר יקל על רשות המסים לאתר מעלימי מס. החומות הנמצאות היום בין הרשויות השונות, מונעות מהן לדעת כל אחת על חקירות או מידע אשר מגיע לרשות השנייה. כך למשל, רשות המסים נחשפה לחקירה כנגד בנימין בן אליעזר רק בשלב שהחקירה נהפכה גלויה.

כאמור, התיקון לחוק נועד להחיש את המטרות הבאות: מלחמה בהון השחור, העמקת גביית המסים בישראל וצמצום העלמת הכנסות בידי עברייני המס. החוק יחול על עבירות מס חמורות הכוללות עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, אשר יהפכו לעבירות מקור, לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

החזקת כסף בכספת

כדי שעבירת מס תהיה עבירת מקור, צריך למעשה להתקיים תנאי ולפיו מלבד העלמת המס הייתה גם הסתרה מכוונת של הכסף. במהלך הדיון בוועדת החוקה התעורר ויכוח, האם החזקת כסף במזרון, כספת או לחילופין חשבון עובר ושב, מהווים הלבנת כספים. סוכם כי יתקיים דיון נפרד לגבי עבירת החזקה בה יוגדר מתי החזקה תהווה עבירה. החילוט שיתאפשר כעת לרשות המסים הוא בגובה העסקה הקשורה בהעלמת מס ובנוסף, אותו מעלים מס יידרש לשלם את כל המס והקנסות – זאת בנוסף לסכומי הכסף שחולטו.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להאריך את נוהל הגילוי מרצון שאמור להסתיים ביוני הקרוב וכן כי הנוהל, שלפיו אדם מקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר הוא חושף את הכספים שהעלים יחול גם על עבירות של הלבנת הון ולא רק העלמת מס. נוהל הגילוי מרצון חל היום רק על עבירות מס, שכן הסמכות של רשות המסים מוגבלת לעבירות מס בלבד, ולא לעבירות הלבנת הון

משרד עורכי דין לא יכול להיות מקלט מרשות המסים, פנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' ללקוח

פרשת מסמכי פנמה: ביהמ"ש דחה את טענותיו של משרד עורכי דין לפיהן אינו חייב לחשוף בפני רשות המסים את לקוחותיו מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח.

מאמרה של אלה לוי-וינריב, מיום 2/6/2016, בעיתון כלכליסט (הדגשות שלי א.כ.)

ביהמ"ש: משרד עורכי דין לא יכול להיות מקלט מרשות המסים

פרשת מסמכי פנמה: ביהמ"ש דחה את טענותיו של משרד עורכי דין לפיהן אינו חייב לחשוף בפני רשות המסים את לקוחותיו מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח.

בעקבות דליפת הענק של "מסמכי פנמה", רשות המסים הרחיבה את פעילותה נגד חברות לא מדווחות שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי מס. בתקופה האחרונה ערכו חוקרי מס הכנסה חיפושים ותפשו מסמכים במשרדיהן של 3 חברות בארץ, שמספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. בין היתר פשטו חוקרי רשות המסים על משרדי חברת קומפני פורמיישן ברמת-גן וחברת קופמני אקספרס, המספקות שירותי ייעוץ להקמת עסקים חדשים וכן שירותי רישום וליווי חברות בחו"ל.

במקביל פשטה הרשות גם על משרדי עורכי דין שמעניקים שירותי פתיחת חברות בחו"ל ומלווים לקוחות בהליך. הרשות אינה מתעניינת בחברה עצמה או בעורכי הדין, אם כי בחברות ובאנשי העסקים להם הם נותנים שירותים.

חוקרי הרשות דרשו מהחברות ומעורכי הדין כי יעבירו מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים, אשר הקימו באמצעות החברה חברות במקלטי מס ברחבי העולם. הרשות התכוונה לבדוק האם כל הלקוחות דיווחו לרשות המסים על מעורבותם בחברה הזרה ועל הכנסותיהם.

ואולם, אחד מעורכי הדין אליהם הגיעה רשות המסים לא קיבל את רוע הגזירה ועתר לבית המשפט נגד תפיסתם של מסמכים במשרדו על-ידי רשויות המס. עורך הדין, ששמו נאסר לפרסום, טען כי על המסמכים חל חיסיון עורך דין-לקוח.

בראשית השבוע (א') דחה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישעיהו שנלר, את טענתו של עורך הדין וקבע כי "בנסיבות המקרה, בהן מוסכם על הצדדים כי זהות הלקוחות של עורך הדין היא עיקר המידע המבוקש, אין כדי להקים חיסיון עורך דין-לקוח ביחס לפרטים שנוגעים לעובדת מתן השירות המשפטי, ובכלל זה זהות הלקוח, באופן החורג מהוראת החוק".

השופט שנלר התייחס גם לטענה כי גילוי המידע עלול להוביל לפגיעה בלקוחות אותו עורך דין, אך הבהיר כי חשש זה אינו יכול להצדיק שמשרד עורכי דין יהפוך ל"מקלט" עבור לקוח של עורך הדין מפני הרשויות.

"לא התעלמתי מהטענה כי במקרה דנן גילוי שם הלקוח וזיקתו לחברה זאת או אחרת, יכול ויפגע בלקוח אשר יכול וסבר כי אם יקים את החברה באמצעות עורך דין, זהותו וזיקתו לא תגולה מטעמי חיסיון", כתב שנלר, אך הוסיף: "אולם, דומה כי דווקא טיעון זה מחייב את דחיית הבקשה ובאופן שפנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' מגילוי מול עריכת אותן פעולות אצל גורמים אחרים".

לסיכום צוין כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא חל חיסיון עורך דין-לקוח על תוצרי עבודת עורך הדין (הפעולות והמסמכים שנערכו) או על זהות לקוחו של עורך הדין (והמסמכים הקשורים בכך) – וכך גם במקרה זה. עורך הדין חויב לגלות לרשות המסים את שמות הלקוחות וזיקת לקוח זה או אחר לחברה פלונית אלמונית.

בידי רשות המסים תיעוד ל-1,600 חברות אוף-שור פשיטת רשות המסים על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות כבר מספקת לה עבודה רבה. בבדיקה ראשונית של המסמכים שהוגשו לרשות מהפשיטות האחרונות נמצא תיעוד לכ-1,600 חברות שנפתחו על-ידי לקוחות של 3 החברות, בין היתר באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס.

הקמת חברה ב"מקלטי מס" אינה מהווה עבירה, ולא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בוחרים בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי, ובין היתר בפנמה, ברמודה, הולנד, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה והונג-קונג. ואולם, בישראל קיימת חובת דיווח על אחזקה של כל חברה זרה בחו"ל. על-פי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו – ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.

בימים אלה ממקדת הרשות מאמצים ומשאבים למיפוי החברות ולאיתור הנישומים הקשורים אליהן, על-מנת לטפל בנישומים שלא דיווחו על פתיחת החברות, במישור האזרחי או במישור הפלילי, במקרים המתאימים. למי שעדיין לא נתפס ברשימת 1,600 החברות שאיתרה הרשות רשות המסים, והסתיר עד כה הון שהחזיק בחו"ל, קיימת הזדמנות להיכנס למסלול הליך לגילוי מרצון על ההכנסות והנכסים הלא מדווחים.

הליך הגילוי מרצון, שתוקפו היה אמור להסתיים בסוף החודש, עתיד להיות מוארך עד סוף השנה. בעקבות החקיקה החדשה הקובעת כי עבירות מס יחשבו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, פנתה רשות המסים ליועץ המשפטי לממשלה לקבל אישורו להארכת תקופת ההליך.

הנוהל מאפשר לנישומים לדווח על הונם המועלם ולשלם את המס בגינו מבלי להיחשף להליך פלילי. עד כה הוגשו כ-4,800 בקשות לגילוי הון מוסתר, ונחשף הון של כ-16.5 מיליארד.

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

UBS ללקוחות ישראלים: תוכיחו ששילמתם מס

בנק ההשקעות השוויצרי הודיע ללקוחות שאם לא יוכיחו דיווח מלא לרשות המסים עד סוף החודש, יתחיל לממש בעצמו את תיקי ניירות הערך, המט"ח ואפילו הזהב שבכספות. וגם יגבה על הכל עמלה של 3,000 פרנק שוויצרי.

מאמרם של תומר גנון ועמרי מילמן מיום 15.5.16, בעיתון כלכליסט:

כחלק ממהלך כלל עולמי של הבנקים מול לקוחותיהם הזרים, נשלחו (בחודש מאי 2016), מכתבים ללקוחות הישראלים בבנקים, על מנת שיצהירו ששילמו מס כדין, בארצות תושבותם, על הכספים והנכסים המופקדים בבנקים. ההצהרה צריכה להיות חתומה ע"י עורך דין או רואה חשבון, בה הם מצהירים, כי שולמו המיסים על הכספים והנכסים המופקדים בחשבונות ובכספות הבנקים, לרשויות המסים.

UBS – הבנק הגדול בשוויץ הודיע ללקוחותיו הישראלים כי "בכוונתו להשיב את כל הכספים שברשותו (לאחר מכירת ניירות הערך, מט"ח, יהלומים ומטילי זהב הנמצאים בכספות הבנק), בהמחאה בנקאית ללקוח על מנת שיעבירו לבנק אחר, שלאחריה ייסגר החשבון ותחסם המשך הפעילות.

תאריך היעד הסופי לחסימת החשבונות וריקון הכספים נקבע ל-29.5.2016.

הבנק רומז: ללקוחות יהיה קשה להישאר אנונימיים מנוסח המכתב שנשלח ללקוחות נראה ש־UBS איבד את סבלנותו. הבנק מדגיש במכתב כי “לא יהיה אחראי על אובדן רווחים שיתרחש כתוצאה מהפסקת השירותים”. כלומר, שמבחינתו מוכן הבנק למכור למשל תיקי ני”ע במחיר הנמוך משווים המוערך – העיקר להנזיל את הכספים בהקדם ולהחזירם לבעל החשבון שלא הצהיר ששילם מס על הנכס.

במקרה כזה של הנזלת הנכסים, כך מודיע הבנק במכתב, ישנן שלוש אפשרויות. או שהבנק ישמור על ההמחאה עבור הלקוח במשך תקופה מסוימת, או שתתבצע הפקדה במקום שייקבע על ידי בית המשפט השוויצרי, או שתשלח המחאה בדואר לכתובת המופיעה בבנק. במקרה כזה, מזכיר הבנק, “תקנות של מכסים עשויות לדרוש חשיפת מידע הכולל את שם הלקוח וסכום ההמחאה על המעטפה עצמה”. בכך למעשה, הבנק רומז באופן לא כל כך עדין, כי לקוחות שחושבים שיוכלו להישאר אנונימיים גם אחרי חיסול החשבון ב־UBS לוקחים סיכון גדול שיחשפו.

בכל מקרה, על פי המכתב, את אותן המחאות “לא ניתן יהיה לפדות במזומן - אלא רק להפקיד בגוף פיננסי שהוא לא UBS”. הבנק אגב גם דואג כמובן לכיסו בכל ההליך. על פי המכתב, בנוסף על כל העמלות שייגבו בעקבות פעולות הכרוכות במכירת הנכסים, תגבה גם עמלה של 3,000 פרנקים שוויצרים שהם כ־11.6 אלף שקל בגין חיסול החשבון.

לא בטוח שבנקים אחרים יסכימו לקבל את הנכסים חלופה נוספת שמציע הבנק ללקוחות היא להעביר את הכסף והנכסים לבנק אחר. מי שאינו מתכוון לשלוח לבנק הצהרה לפי על נכסיו שולמו מסים כדין, נדרש להודיע עד לסוף מאי לאיזה גוף פיננסי הוא רוצה להעביר את נכסיו. גם במקרה הזה, הנכסים לא יכולים להיות מועברים לאף גוף השייך ל־UBS וכך גם לגבי חברות בת דוגמת UBS ישראל".

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון".

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

UBP ללקוחות ישראלים: תוכיחו ששילמתם מס

בנק ההשקעות UBP השוויצרי, הודיע ללקוחותיו הישראלים, שאם לא יוכיחו כי קיים דיווח, לרשות המסים בישראל על הכספים אשר בחשבונותיהם, תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו, הבנק יתחיל לממש בעצמו את הנכסים בבנק והכספים יוקפאו ב-1 באוקטובר 2016. במהלך חודש מאי 2016, נקט בנק UBS, במהלך דומה, בהודעה על מימוש כספים ונכסים המופקדים בחשבונות ובכספות הבנקים, למי שלא יוכיח כי דיווח ושילם, את המס בישראל. בנק UBS, האריך את הבקשה לדיווח מלא לרשות המיסים בישראל ב-5 חודשים, ללקוחות שהחלו בהליך גילוי מרצון, וחשבונם היה אמור להיחסם.

מאמרם של תומר גנון ועמרי מילמן מיום 29.5.16, בעיתון כלכליסט:

"הבנקים הפרטיים הגדולים בשווייץ מצטרפים למגמת חיסול החשבונות וריקון הכספות של ישראלים שלא משלמים מס. אחרי הודעה בנושא ששלח הבנק הציבורי, שנסחר בבורסה, הגדול בשווייץ – UBS, מציב כעת גם בנק UBP, אחד הבנקים השווייצריים הפרטיים הגדולים בעולם, תאריך יעד ללקוחות הישראלים למסירת הצהרה על הסדרת תשלום מס על הנכסים שמנוהלים אצלו – 30 בספטמבר 2016.

הצעדים החד־צדדיים שמאיימים לנקוט הבנקים נובעים מחשש שמדינות המוצא של לקוחותיהם יפתחו נגדם חקירות פליליות על סיוע והלבנת הון באמצעות החשבונות הסודיים שבניהולם.

ממכתב ששלח UBP ללקוחות הישראלים שלא הצהירו עדיין על תשלום מס והגיע לידי "כלכליסט" עולה ש־UBP מציע לקשר אותם למומחי מס בישראל. "אם אתה לא מעוניין בשירות זה, או לא שלחת ראיות בכתב לתשלום מס, אנא העבר לנו הנחיות לסגירת חשבונך או נכסיך עם פרטים לגבי המוטבים (...) עם עדיפות לבנק בארץ המוצא של בעל החשבון, ואם לא אז לבנק הנמצא ב־OECD".

לקוח שלא יספק את ההצהרה הנדרשת על תשלום מס או לחלופין יסגור את החשבון ב־UBP, חשבונו יוקפא ב־1 באוקטובר. תיק ההשקעות של הלקוח יימכר, והכסף יופקד בחשבון שאין לו גישה אליו. כמו כן, כל הפקדה תידחה ותוחזר ללא מתן הודעה לשולח, לא יתאפשר למשוך מזומנים, ניירות ערך או זהב ולא יינתן אשראי. בנוסף הלקוחות מתבקשים לרוקן את כספותיהם עד ה-30 בספטמבר 2016. "בהיעדר הנחיות לסגירת החשבון, יכול הבנק למכור את הנכסים ללא הודעה מוקדמת ובלי להתחשב בבקשות קודמות לגבי אופי הניהול", נכתב בהודעה של הבנק. הבנק מוסיף כי הפעולות יינקטו בלי לקחת בחשבון הפסדים הנובעים מתנודות השוק או המרות מטבע. בינתיים הודיע UBS כי הסכים לתת ארכה עד 31 באוקטובר ללקוחות שפנו להליך גילוי מרצון. תאריך היעד המקורי שהבנק הציב לכלל לקוחותיו הוא למעשה היום, 29 במאי.

מ־UBP נמסר כי הוא אינו נוהג להגיב על עניינים הנוגעים ללקוחות ספציפיים. מ־UBS נמסר: "בהתאם להתפתחויות בסביבה הרגולטורית של הבנקאות הבינלאומית, UBS מצפה מלקוחותיו לעמוד בחבות המס בנוגע לנכסיהם המופקדים בבנק..."

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון:

"מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס.

כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, דורש מהקופות המספקות הלוואות ללא ריבית, הסדרת מעמדן מול רשות המסים, עד אמצע יוני, מחשש שהן משמשות להלבנת הון. הסיבה לדרישה החדשה היא עמדה שפרסם האוצר בעקבות הוראות ה־FATCA האמריקאיות שמטרתן להעמיק את גביית המסים בארה"ב על הכנסות מנכסים מחוץ לגבולות ארה"ב.

ראה מאמרי, ד"ר איתמר כוכבי:

1. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס - 26.1.2015

2. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא, FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act - 23.5.2016

מאמרם של תומר גנון ועמרי מילמן מיום 31.5.16, בעיתון כלכליסט:

הבנק הבינלאומי דורש מהגמ"חים (קופות גמילות חסדים) שמחזיקים אצלו חשבונות, שיסדירו את מעמדם או יעזבו, זאת מתוך חשש מחקירות בארה"ב. על פי ההערכות גם יתר הבנקים שלחו מכתבים דומים ללקוחותיהם.

הסיבה לדרישה החדשה היא עמדה שפרסם האוצר בעקבות הוראות ה־FATCA האמריקאיות שמטרתן להעמיק את גביית המסים בארה"ב על הכנסות מנכסים מחוץ לגבולות ארה"ב. FACTA רואות בגמ"ח – לפי ההגדרות שבהסכם בין המדינות – המקבל פקדונות מוסד פיננסי מה שמעלה חשש כי הנכסים הפיננסים של אותו גמ"ח ישמשו לצורך אחזקת כספים בלתי מדווחים.

כעת הבנקים מבקשים למנוע כל אפשרות שיאשימו אותם בסיוע להלבנת הון או העלמת מס, שעלולה לגרור קנסות של מאות מיליוני שקלים. הגמ"חים מקבלים תרומות לא רק מישראל, אלא גם מארה"ב, מה ששם אותם על הכוונת של רשות המסים האמריקאית.

ל"כלכליסט" נודע כי הבנק הבינלאומי – כמו גם בנקים נוספים – שלח לאחרונה מכתב לבעלי חשבונות של גמ"חים המוחזקים אצלו בדרישה להסדיר את מעמדם החוקי מול רשות המסים עד אמצע יוני, אחרת "לא נוכל להמשיך ולנהל את החשבון".

המכתבים נשלחו על ידי בנק פאג"י (פועלי אגודת ישראל) שבבעלות הבינלאומי. פאג"י מוזג עם הבינלאומי אולם עדיין משמש מערך בתוך הבנק הממותג כמיועד למגזר החרדי.

כעת דורש הבנק שבמשך שנים משך לקוחות חרדים וגמ"חים מהם להסדיר את מעמדם כדי לא להסתבך בעצמו מול רשויות המס. הבנק דורש מהגמ"ח להביא אישור כי הוא מוסד ציבורי כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, או לחילופין את מס הרישום כמוסד פיננסי (FFI) ברשות המסים האמריקאית – שעוסק בהחזקה וניהול של נכסים פיננסים עבור אחרים."

הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

אמנת המס ישראל-צרפת

בשנת 1995 נחתמה אמנת מס בין ישראל לצרפת. האמנה מסדירה את המיסוי בין שתי המדינות. האמנה קובעת את המקרים בהם כל מדינה (ישראל או צרפת) יכולה להטיל מס על תושבי המדינה האחרת (צרפת או ישראל) ומונעת בדרך כלל הטלת כפל מס על תושבי מדינת ישראל או צרפת. האמנה קובעת לאיזו מדינה תיוחס התושבות של היחיד, על פי המבחנים אשר נקבעו באמנה.

המבחנים אשר נקבעו במידה והיחיד הינו תושב שתי המדינות, הינם כדלהלן:

1. יראוהו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");

2. אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע אף לא באחת משתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

3. אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה;

4. אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אינו אזרח אף לא של אחת מהן, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פל': 5443671- 050 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

תושב ישראל

תושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל; כלומר, מי שמשפחתו ו\או עבודתו בישראל, או שהוא בעליו של רכוש בה. "מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רבים סיכוייו לזכות בהכרה כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים, הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל שהיא מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכד').

תושב חוזר

"תושב חוזר" הינו אזרח שהיה תושב המדינה בעברו, עזב לחו"ל לתקופה מסוימת ושב למדינת תושבותו הקודמת.

"תושב חוזר" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

"תושב חוזר ותיק" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

הגדרת "תושב חוזר" לאחר תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא "פקודה"):

ההגדרה החדשה תחול רק על מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1 בינואר 2009 ואילך. ההגדרה הגדילה את מניין השנים הנדרשות מ-3 שנים ל-6 שנים. מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור, תחול לגביו ההגדרה כנוסחה טרם תיקונו של סעיף 168 לפקודה (דרישה של 3 שנים בלבד כתושב חוץ).

מיסוי תושב ישראל

עד ליום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס. ההגדרה לקביעת תושבות ישראלית על פי פקודת מס הכנסה (להלן תקרא: "הפקודה"), טרם התיקון הייתה כללית מדי ויצרה חוסר וודאות. לפיכך, הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה וקבעו מבחן מהותי אשר מתייחס למכלול רחב של אינדיקציות, מבחן זה נקרא, "מירב הזיקות" או "מרכז החיים". פסיקת בית המשפט הדגישה שני היבטים לקביעה זו: היבט אחד, האובייקטיבי, אשר בחן היכן פיזית מצויות מירב הזיקות של הנישום. היבט שני, הסובייקטיבי, אשר התחקה אחר כוונת הנישום, קרי היכן לדעת הנישום נמצא מרכז חייו.

לאחר יום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי הפך לפרסונאלי. תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. עולה מכך הוא הרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה, במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק ,קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

הפתרון לחשבונות בנק בצרפת ובעולם הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

מִקְלָט הַמַּס הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם – אַרְצוֹת הַבְּרִית

העשור האחרון, עמד בסימן מאבק במקלטי המס, אשר הונף על ידי ארצות הברית, כדגל במלחמה במקלטי המס. החל מחוקים וכללים אשר נועדו להקשות על העלמת מס, ועד קנסות של מיליארדים על בנקים שוויצריים שסייעו לאזרחים האמריקאים להתחמק מתשלומי המס.

ואולם, לבנקים בשוויץ התברר, כי מאות מיליארדי דולרים מסתתרים בחשבונות בנק אמריקאים, אשר הפכו למקלטי מס. לא עוד מקלטי מס מעבר לים, כמו שוויץ או איי הבתולה, שאפשרו לחברות ואזרחים אמריקאים לחמוק מתשלום מסים.

ארה"ב ביקרה את שוויץ על הסודיות הפיננסית וקנסה את הבנקים בשוויץ במיליארדי דולרים, ואולם כיום ארצות הברית עושה בפועל ומסתירה כספים בחשבונות הבנק האמריקאים. בזמן שכל העולם הולך יותר לכיוון של שקיפות, ארצות הברית מתגלה במערומיה.

בפסגת אנטי־שחיתות, שנערכה בחודש מאי 2016 בלונדון, בהשתתפות ראשי מדינות מהעולם, ביניהם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי וראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, תקפו מנהיגים של מדינות קטנות, הידועות כמקלטי מס, את מה שהם רואים כהתחסדות, צביעות וחוסר אמינות אמריקאית.

המאמצים להגברת השקיפות הפיננסית של אזרחי ארה"ב תרמו למקלטי המס. בעקבות חשיפת מקרים שבהם סייעו בנקים זרים, בהם UBS ו־HSBC, ללקוחות אמריקאים להתחמק מתשלום מס, אישר הקונגרס את חוק הדיווח על חשבונות זרים (ה-FATCA). החוק חייב את כל הגופים הפיננסיים שאינם אמריקאים, לדווח למשרד האוצר בארה"ב על כל חשבון שנמצא בבעלות אזרח אמריקאי ועל היקף הנכסים בו, ובמקרה הצורך לאפשר לרשויות בארה"ב לחפש במאגרי הנתונים שלהם. כדי להבטיח את הציות לחוק, ארה"ב קבעה כי מוסדות פיננסיים שלא יעבירו את המידע הנדרש יהיו כפופים לניכוי מס במקור של 30% מכל הכנסותיהם בארה"ב.

ארצות הברית הפכה ליעד מועדף לתכנוני מס ולמקלט מס הגדול ביותר בעולם, מאחר ונוסח החוק אשר אושר בארה"ב לא עוסק בהדדיות, ובכלל לא ברור אם לרשויות המס האמריקאיות יש סמכות חוקית לדרוש את המידע ממוסדות פיננסיים בארה"ב.

(כלכליסט, כתבה מיום ה-16 ביוני 2016)

הפתרון לחשבונות בנק בשוויץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו היה עד חודש יוני 2016.

ואולם, מנהל רשות המסים עורך דין – רואה חשבון, משה אשר, ציין (בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016), כי נוהל הגילוי מרצון אשר היה אמור להסתיים בסוף חודש יוני, יוארך עד סוף השנה. "הארכנו את הנוהל, כך שמי שצריך עוד קצת זמן – יש לכם עד סוף השנה".

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול

השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול

השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000

₪.

עוד הוסיף מנהל רשות המיסים וציין כי: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. היא מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו.

נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

"דו"ח פְּרָטִים אִישִׁיִּים וְהַצְהָרָה עַל מְקוֹרוֹת הַכְנָסָה בָּאָרֶץ ובחו"ל"

בימים אלה – חודש יוני 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים למלא טופס שמספרו 5329. הטופס נשלח באמצעות משרדו של מנהל אגף בכיר ארצי במחלקת המודיעין של רשות המסים. בטופס 5329, מחויב האזרח למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתו בארץ ובחו"ל כעולה מסעיף 131(א)(6) לפקודת מס הכנסה. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. כמו כן, נדרש האזרח להצהיר על חשבונות הבנק, נכסי נדל"ן, ריווחי הון בבורסה או בבנקים, כלי רכב, מטוסים ואניות, בין אם בארץ ובין אם ברחבי העולם. מטרת ההצהרה וכוונתה היא להגיע למקורות או לנכסים אשר לא דווחו למס הכנסה במסגרת המס הפרסונלי, אותו מחויב אזרח ישראלי לשלם בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. זאת משום שהחל מינואר 2003, שיטת המיסוי הישראלית השתנתה כך שכל תושבי ישראל חייבים במס גם על הכנסותיהם מחוץ לישראל.

טופס ההצהרה על הנכסים נשלח בדואר רגיל (ולא בדואר רשום). על אף זאת, אזרח המקבל את ההצהרה, חייב למלא את הבקשה תוך 30 יום. בקשה זו מגובה בחוק, על כן לא מומלץ להתעלם ממנה ויש להחזיר את טופס הצהרת הנכסים, עם דווח. אי הגשת טופס ההצהרה על נכסים מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).

מרבית האזרחים שקיבלו את טופס ההצהרה על נכסים, אינם בעלי תיק במס הכנסה, אזרח אשר ברשותו תיק במס הכנסה, חייב לדווח בדוח השנתי על הכנסות או על רווחים שצמחו לו בארץ ובחו"ל גם יחד. בהצהרת ההון, קיימת חובת דיווח על עצם ההחזקה והניהול של נכסים ושל חשבונות בנק בחו"ל. כל אזרח, רשאי להחזיק בנכס או בחשבון בנק בחו"ל, אך עליו להבין כי עלול להידרש להגיש הצהרת הון, בה יאלץ לדווח על חשבונותיו ועל נכסיו בארץ ובחו"ל.

ישראלים רבים בעלי הכנסות מנכסים בחו"ל, כמו נדל"ן, מניות, זכויות, רכוש אחר וכד', עשויים להיות כפופים למיסוי ישראלי, וזאת בנוסף למיסוי על אותן הכנסות בחו"ל. אי-דיווח על הכנסות מנכסים בחו"ל, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

מסתבר כי רשות המסים יוזמת פעולות שונות, ובכלל זה ביצוע של חקירות והפעלת מודיעין. אלה מופנות נגד משקיעים ישראלים בעלי נכסים בחו"ל, אשר לא דיווחו על אחזקותיהם, או שלא שילמו מס ישראלי על הכנסותיהם. הדבר נעשה על מנת לקבוע האם יש צורך בפתיחת תיק במס הכנסה. פתיחת תיק במס הכנסה, כרוכה בהגשת דוחות שנתיים והצהרות הון לכל האזרחים שהתבקשו לעשות זאת על ידי רשות המיסים.

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו היה עד חודש יוני 2016. ואולם, מנהל רשות המסים עורך דין – רואה חשבון, משה אשר, ציין (בכנס השנתי של step ישראל, שהתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016), כי נוהל הגילוי מרצון אשר היה אמור להסתיים בסוף חודש יוני, יוארך עד סוף השנה. "הארכנו את הנוהל, כך שמי שצריך עוד קצת זמן – יש לכם עד סוף השנה".

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו: giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל- 90ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

הַבֶּהָלָה הָעוֹלָה מֵהַכְּסָפִים הָמוּפְקָדִים בַּבַַּּנְקִים, בְּיִשְׂרָאֵל וּבָעוֹלָם

שנת 2016, כמו העשור האחרון, מהווה תקופה מאוד אימתנית, בענף הבנקאות, אשר מושפעת מהסכמים בינלאומיים וחילופי מידע בין רשויות המס והבנקים בעולם. חקיקה חדשה הנובעת מההסכמים הבינלאומיים וחילופי המידע בין המדינות, מחריפות את ההתנהגות "הקשוחה" של הבנקים כלפי לקוחותיהם. חששות אלה מאלצים את הבנקים לדרוש, חדשות לבקרים, מסמכים מעורכי הדין ורואי החשבון אודות הלקוח על תשלום המס על הכספים בחשבון ועמידה בחוק איסור הלבנת הון.

בעקיפין, נדרשים הלקוחות להציג אף אישורים מרשויות המס במדינות בהן נרשמת תושבותו של הלקוח, של החברה או העמותה ועוד. הבנקים הנתונים בעת הזו בבהלה הנובעת מן הקנסות האסטרונומיים אשר הוטלו עליהן מטעם ממשלת ארצות הברית, כמו גם חרדה מהליכים פליליים כלפי ראשי הבנק. מצב עניינים שכזה, בו משולבות, סנקציות אזרחיות ופליליות, מעמיד את המערכת הבנקאית בפני מצב משפטי חדש, אותו לא הכירו הבנקאים בעבר. כעת הבנקים מבקשים למנוע כל אפשרות שיאשימו אותם בסיוע להלבנת הון או העלמת מס, העלולה לגרור קנסות של מאות מיליוני שקלים. בימים אלה עסוקים הבנקים "בניהול" המיסוי הבינלאומי של כל המדינות, הדורשים אסמכתאות ומסמכים לפי הוראות החוק, לכל פעולה המתבצעת בחשבונות. פעולות אלה עולות לעיתים עד כדי דרישות, בלתי הגיוניות ומופרזות, הנובעות מהפניקה, בה נמצאים הבנקים.

עתה, נמנעים הבנקים בארץ ובעולם, מלקבל כספים בלתי מוצהרים אשר עלולים להיות כספי הון שחור. יתר על כן, הם מנהלים בנקאות שקופה תוך אימוץ מדיניות של חיוב הלקוחות, לחתום על טפסים, בהם מצהיר הלקוח כי הוא מנהל את הכספים, על פי דיני המס במדינת תושבותו. זאת ועוד, הבנקים דורשים מזרים, המחזיקים חשבונות אצלם, להציג מסמכים המוכיחים כי דיווחו לשלטונות המס בארצות מגוריהם על אחזקת החשבון, במדינה בה מופקדים הכספים בעולם.

לקוחות הבנקים בישראל ובעולם נדרשים להצהיר שמילאו אחר דרישות המס כתנאי לפתיחת חשבון בנק. כמו כן, אזרחי חוץ המחזיקים חשבונות בבנקים ישראליים ובבנקים בעולם, יחויבו בתשלום מס בגין ההכנסות בחשבונות.

בימים אלה קיבלו לקוחות משרדי מכל הבנקים בעולם (מרביתם מאנגליה, צרפת, גרמניה ושוויץ), מכתב הנושא את הכותרת: "הצהרה על תשלום המס של חשבונות הבנק בחו"ל, במדינת תושבותכם". וכן, "מידע חשוב ללקוחות הבנק בחו"ל שמקום משכנם בישראל". תוכנו עוסק בחשיבות התאמתו של הבנק בחו"ל, לדרישות העסקיות חוצות הגבולות של לקוחותיו ועלייתם בקנה אחד עם הרגולציות הישראליות והעולמיות החלות על לקוחות השוכנים בישראל. הם מוסיפים כי הם שואפים לעזור ללקוחותיהם לציית לכל חובת מס ישימה.

לקוח אשר אינו מעוניין לחתום או להחתים את עורך הדין או רואה החשבון (בהתאם לדרישה), על ההצהרה הנדרשת על ידי הבנק בארץ ובעולם, לא יוכל להמשיך לנהל את כספו בבנק. לקוח אשר לא ימציא הסבר הולם ולא יחתום על ההצהרה הנדרשת, עד ה-30 בספטמבר 2016, ייסגר חשבונו בבנק, תוך מסירת צ'ק בנקאי לתקופה של כ-6 חודשים (או כספי מזומן), להפקדת כספו בכל בנק אחר בעולם, שאינו שייך לבנק המבקש.

מיסוי תושב ישראל ובעיית הבנקים בעולם

עד ליום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס. ההגדרה לקביעת תושבות ישראלית על פי פקודת מס הכנסה (להלן תקרא: "הפקודה"), טרם התיקון הייתה כללית מדי ויצרה חוסר וודאות. לפיכך, הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה וקבעו מבחן מהותי אשר מתייחס למכלול רחב של אינדיקציות, מבחן זה נקרא, "מירב הזיקות" או "מרכז החיים". פסיקת בית המשפט הדגישה שני היבטים לקביעה זו: היבט אחד, האובייקטיבי, אשר בחן היכן, באופן פיזי, מצויות מירב הזיקות של הנישום. היבט שני, הסובייקטיבי, אשר התחקה אחר כוונת הנישום, קרי היכן לדעת הנישום נמצא מרכז חייו.

לאחר יום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי הפך לפרסונאלי. תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו היה עד חודש יוני 2016. ואולם, מנהל רשות המסים עורך דין – רואה חשבון, משה אשר, ציין (בכנס השנתי של step ישראל, שהתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016), כי נוהל הגילוי מרצון אשר היה אמור להסתיים בסוף חודש יוני, יוארך עד סוף השנה. "הארכנו את הנוהל, כך שמי שצריך עוד קצת זמן – יש לכם עד סוף השנה".

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל- 90ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

מיהו תושב ישראל

תושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל; כלומר, מי שמשפחתו ו\או עבודתו בישראל, או שהוא בעליו של רכוש בה. "מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רבים סיכוייו לזכות בהכרה כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים, הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל שהיא מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכד').

מיהו תושב חוזר, מיהו תושב חוזר ותיק

"תושב חוזר" הינו אזרח שהיה תושב המדינה בעברו, עזב לחו"ל לתקופה מסוימת ושב למדינת תושבותו הקודמת.

"תושב חוזר" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

"תושב חוזר ותיק" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

הגדרת "תושב חוזר" לאחר תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא "פקודה"):

ההגדרה החדשה תחול רק על מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1 בינואר 2009 ואילך. ההגדרה הגדילה את מניין השנים הנדרשות מ-3 שנים ל-6 שנים. מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור, תחול לגביו ההגדרה כנוסחה טרם תיקונו של סעיף 168 לפקודה (דרישה של 3 שנים בלבד כתושב חוץ).

בַּעְיַת הַיִּשְׂרְאֵלִים הַמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם

כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים, מידע על עסקים ונאמנויות של אזרחי ישראל הנמצאים ברחבי העולם. מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך למשל ארע בפרשתUBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:

חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

פרשת UBS התרחשה לפני כשנה. לידי רשות המסים, הגיעו רשימות החשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS השוויצרי, אשר לא דווחו כחוק לרשות המיסים.

זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח), ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם. יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק. הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי, ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל. משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

בעיה גדולה אף יותר, עולה מכתבתו של תומר גנון, בעיתון כלכליסט - 30 ביוני 2016.

"פרשת UBS: בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, יָעִידוּ נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס

"הבנקאים – ראש צוות בסניף ציריך ...– נעצרו ונחקרו במסגרת הפרשה, שבה עלה חשד להעלמת מס של עשרות ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS. בכליהם נתפסה רשימת לקוחות וכן מחברת שחורה ובה שמות של בנקאים על ציר שוויץ-ישראל.

פרשת העלמת המס של ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS שוויץ: בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק – ..., המואשמים בהעלמת הכנסות של 730 מיליון שקלים. כך עולה מרשימת עדי התביעה שצורפה לכתב האישום הראשון בפרשה שהוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בת"א.

על פי החוק בשוויץ, חשיפת מידע על לקוחות הבנק מהווה עבירה פלילית. עם זאת, הבנקאים שמופיעים כעדי תביעה – מנהל צוות ב-UBS... – הם בעלי אזרחות ישראלית, ואף נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מתמלילי חקירתם שנחשפו בעבר ב"כלכליסט", עולה שהם מסרו בחקירתם מידע הקשור ללקוחות הבנק, שנכון לפתיחת החקירה (יוני 2014) החזיק 100 בנקאים שטיפלו בלקוחות ישראלים.

חקירת פרשיית ... הובילה להישגים מודיעיניים חשובים של רשות המסים. במסגרת החקירה, ולאחר שחוקרי פקיד שומה חקירות מס הכנסה חיפה והצפון גילו על פגישה... עם הבנקאי שלו ב-UBS, ...הם חיכו לו במלון הילטון בת"א ועצרו את כל המעורבים.

בכליו... נמצאו רשימות של עשרות לקוחות ישראליים שהובילו לגלי מעצרים וחקירות של חשודים באחזקת חשבונות לא מדווחים והתחמקות מתשלום מס. בין החשודים: עורך דין, מרצה באוניברסיטה, מתווך נדל"ן, בעלים של חברת הנדסה, בעל פיצוציה וגם אשתו של השופט המחוזי.... הפרקליטות מנהלת בימים אלה הליכי שימוע לחלק מהמעורבים ....

אבל החקירה הניבה עוד נכס מודיעיני חשוב. לפגישה הגיע גם מנהל הצוות... ובכיר בדסק הישראלי של UBS. ...שעבד בקרדיט סוויס ועבר ב-2012 ל-UBS, נחקר במשך יומיים. גם בכליו נמצאה הפתעה – מחברת שחורה ובה רשימות שונות שניהל. הרשימות כללו שמות וסכומי כסף.

"אלה ישיבות הנהלה או תרשומות אישיות שלי, או סיכום של פגישות שלי עם עובדים על לקוחות פוטנציאליים", טען ... בחקירתו. אלא שחוקרי הרשות לא התרשמו. הם גילו שהמחברת כללה מלבד שמות של לקוחות, עוד שורה של שמות בעלי ערך עבורם – רשימה של בנקאים שוויצרים מ-UBS שמגיעים לישראל לפגוש לקוחות. הרשימה הועברה לשימוש של יחידת המודיעין יעדים ברשות המסים."

(מהכתבה דלעיל, של תומר גנון, הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים בישראל , ממשטרת צרפת, דיסק עמוס נתונים על כ-8,000 אזרחים ישראליים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בבנק HSBC .

מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו

בשנה החולפת. כך למשל ארע בפרשת UBS , כמו גם, השינויים הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית.

פרשת UBS התרחשה לפני כשנה. לידי רשות המסים, הגיעו רשימות החשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS השוויצרי, אשר לא דווחו כחוק לרשות המיסים .

זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח), ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד,חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם . יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק . הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי, ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין .

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל. משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים .

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה,

יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים.

לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות .

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

שיתוף פעולה בעולם, כפי שעולה מכתבתו של עמרי מילמן – כלכליסט – 1 באוגוסט 2016

רשות המסים השיגה את רשימת הישראלים שהחזיקו בבנק HSBC ביחד כ-10 מיליארד דולר.

מדובר בדיסק עמוס נתונים על כ-8,000 ישראלים שקיבלה הרשות אחרי מו"מ ממושך עם משטרת צרפת. מלבד שמותיהם של בעלי החשבונות הגיעו לידי רשות המסים גם תכתובות בין אותם לקוחות לבנקאים שלהם וכן פירוט על יתרות עו"ש, הפקדות וכו'.

רשימת הישראלים שהחזיקו כ-10 מיליארד דולר בשלוחות של הבנק השוויצרי HSBC בז'נבה וביציריך הגיעה לידי רשות המסים. רשימת הישראלים כוללת שמות ידועים שאחד מהם החזיק 104 מיליון דולר (שטען בזמנו שהכספים דווחו כחוק לרשויות המס).

הרשימה מהווה חלק מהדו"ח שפרסם ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ בפברואר שעבר וכללה את הרשימה שהגיעה כעת לידי הרשות. מדובר בדיסק עמוס נתונים על כ-8,000 ישראלים, בעוד שעל פי הפרסומים של ארגון העיתונאים נספרו כ-6,500 ישראלים.

מלבד שמותיהם של בעלי החשבונות הגיעו לידי רשות המסים גם תכתובות בין אותם לקוחות לבנקאים שלהם וכן פירוט על יתרות עו"ש, הפקדות וכו'.

הרשימה היא חלק מדיסק עם פרטיהם של 24 אלף בעלי חשבונות ברחבי העולם, שנלקח ב־2009 על ידי עובד HSBC , ארווה פאלצ'יאני. העובד מכר את המידע לממשלת צרפת, ועל בסיסו היא פתחה בחקירת מס נגד כ־3,000 מאזרחיה בחשד להעלמת מס. ברשימה נמצאים שמותיהם של

מאות יהודים צרפתים.

פאלצ'יאני מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב והמידע הוביל לחשיפת מעלימי מס. משטרת צרפת העבירה את הרשימה גם לרשויות יוון, ספרד, אנגליה וארגנטינה בעבר וכעת גם לרשות המסים הישראלית. הרשות לא שילמה עבור הרשימה אלא השיגה אותה לאחר משא ומתן ממושך עם הרשויות הצרפתיות.

מעבר להכנסות ממסים שאמורות להיכנס לקופת המדינה, עצם הכנסת הכספים למעגל הכספים המדווחים ובכך לאפשר להם להיות מושקעים בארץ, יש אפקט חשוב לכלכלה הישראלית.

אולם על פי ההערכות חלק מהחשבונות מדווחים או נמצאים בהליך של גילוי מרצון להסדיר את תשלום המס שלהם כך שלא ברור עוד מה היקף ההכנסות ממסים ומה היקף הכספים הלא מדווחים כלל, זאת במיוחד לאור כך שמדובר על נתונים מהשנים 2007-1997 שעל חלקם, עבירות המס הלא חמורות שאינן מעורבות בפשיעה, חלה התיישנות לאחר עשר שנים.

מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה FATCA והפרויקט המקביל של ה- OECD . בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".

(מהכתבה דלעיל, של עמרי מילמן, הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר

חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה,

ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה

בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו: giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בומתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר

שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה.

פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים

ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

גִּלּוּי מֵרָצוֹן – 5 חֳדָשִׁים נוֹתְרוּ, עַל מְנָת לֹא לְהִסְתַּבֵּךְ בְּפְּלִילִים, עֵקֶב הַעְלָמַת מַס

ביום 1 בינואר 2017 יופעלו התקנות לשיתופי העברת המידע בין המדינות. מטרת התקנות הינה אכיפת המס בין מדינות ארצות הברית, OECD וישראל.

יתר על כן, ביום 7 באוקטובר 2016, יכנס לתוקפו חוק איסור הלבנת הון – תיקון מס' 14, התשע"ו-2016, על פי התיקון אף עבירות מס נפוצות כגון מסירת דו"ח כוזב לרשות המיסים, עלולים להיחשב בנסיבות, כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.

מהאמור עולה כי החל מיום כניסת התיקון לתוקף – 7.10.2016, כל פעולה שתיעשה בחשבון בחו"ל שבו כספים שמקורם בהכנסות שלא דווחו כדין לרשות המיסים, עלולה להיחשב כעבירת הלבנת הון, עבירה חמורה יותר מעבירות המס השגרתיות, אשר העונש בצידה הינו מאסר של עד 10 שנים חילוטים וקנסות כבדים עד פי 20 מהקנסות הנהוגים לפי דיני המס, וזאת בשל ביצוע כל פעולה שהיא בכספים הלא מדווחים.

הגילוי מרצון (הוראת השעה) יסתיים בסוף שנת 2016. אם ברשותכם חשבון בנק בחו"ל או מקלט מס או העלמתם מס בכל דרך שהיא בארץ או בחו"ל, נותרו לכם כאזרחי ישראל, 5 חודשים לפנות לרשות המיסים על מנת לגלות מרצונכם על העלמת המס שביצעתם. זאת תעשו על ידי הפעלת נוהל ה"גילוי מרצון". הנוהל מיועד לתושבים, שאם לא כן, תיענשו על פי החוקים הקבועים בחוק.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים 2. העובדות 3. הבקשה 4. הסדר המס ותנאיו 5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

ההחלטה האם להזדהות או לא, מושפעת לעיתים משיקולים פסיכולוגיים. בשני המקרים ניתן לקבל חסינות פלילית. עם זאת, מי שבאמת רוצה לעשות את התהליך, אין סיבה שלא יעשה זאת במסלול הרגיל (לא באופן אנונימי).

הנוהל מאפשר לגלות מרצון את העלמת המס מבלי להיענש. בשל שיתוף הפעולה בין רשות המיסים הישראלית, ל-IRS האמריקאי ולארגון מדינות ה-OECD וכניסתם לתוקף של הוראות ה-FATCA, משנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה להישאר בקטגוריה של מעלים מס עקב הקשר והעברת המידע בין המדינות. רשות המסים בישראל תחויב לדווח לרשות המס האמריקאית על חשבונות של אמריקאים בישראל, ולהיפך – רשות המיסים האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב. המידע שיועבר בין המדינות יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי גרין קארד, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית, וכאמור, בהמשך גם ההיפך.

במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי, את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשים כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם הינם תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.

מעבר לכך, כל גוף פיננסי מחוץ לארצות הברית יחויב להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית, לפיו הוא יתחייב לבצע בדיקה לבעלי חשבונות המוחזקים אצלו. המידע יועבר לרשויות המס האמריקאיות, אחת לשנה. כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע על מספרם של חשבונות שבעליהם סירבו לשתף פעולה ועל ערכם. גוף פיננסי שלא יציית להוראות החוק יהיה כפוף לסנקציה של ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי.

אי ציות להוראות ה–FATCA על ידי גופים פיננסיים בישראל עלול להסב לגופים אלו וכן לכל המשק הישראלי נזק כלכלי כבד.

מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה-FATCA והפרויקט המקביל של ה-OECD. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".

מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך, למשל, ארע בפרשתUBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:

חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ 10 מִילְיַארְד ב- HSBC

יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל.

משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן

מבוא

תושב ישראל המבצע רילוקיישן לחו"ל (רילוקשיין – תהליך של מעבר ממדינת תושבות אחת למדינת תושבות אחרת תוך התמקמות במדינת התושבות האחרת), ייחשב כתושב ישראל לצרכי מס . מעמדו כתושב ישראל, יחייב אותו כיחיד, לדווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ולשלם מס הכנסה במדינת ישראל. אי-דיווח, עשוי להוביל לסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

שיטת המיסוי בישראל

כל תושב ישראל מחויב לשלם מסים על מלוא הכנסותיו, בין אם ההכנסות הללו הופקו בישראל או מחוץ לישראל, וזאת על פי שיטת המיסוי הפרסונלית הנהוגה בישראל, ואולם, מי שהגדרתו הינה: תושב חוץ בישראל, תשלום המס יתבצע לפי השיטה הטריטוריאלית, דהיינו תשלום מס הכנסה בישראל יתבצע על הכנסות שהפיק בישראל בלבד.

הַחַבוּת בְּמַס וְתַשְׁלוּמֵי הַמַּס עַל תּוֹשָׁב יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֵד בְּחוּ"ל

מהאמור בשיטת המיסוי עולה כי תושבי ישראל מחויבים לשלם מס הכנסה על כלל ההכנסות שהם מפיקים, גם אם העבודה מתבצעת בחו"ל. מבחן מרכז החיים הוא אחת הדרכים העיקריות לקבוע האם מי שעובד בחו"ל, מתגורר בחו"ל או מפיק הכנסות בחו"ל עדיין נחשב לתושב ישראל לצורך תשלום מס בארץ.

האם תושב ישראלי שעזב לצורך רילוקיישן לכמה שנים צריך לשלם מס הכנסה בישראל

לא תמיד מי שמוגדר במשרד הפנים או במוסד לביטוח לאומי כתושב חוץ, יהיה מוגדר כך גם ברשות המסים, פקודת מס הכנסה היא הקובעת מיהו תושב ישראל ומיהו תושב חוץ לצורך קביעת חבות המס.

ההגדרה לא תמיד זהה למשמעויות הניתנות להגדרת תושב ברשויות השונות במדינת ישראל.

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע כי החל משנת 2016, אזרח ישראלי שמבצע רילוקיישן חייב לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע הוא חושב שאינו חייב במס בישראל. אי הגשת הדוחות מהווה עבירה פלילית. (ר' חלק י"א – עונשין, סעיף 216 לפקודת מס הכנסה).

תושב ישראל, אשר עשה רילוקיישן לחו"ל, ייחשב עדיין לתושב ישראל לצרכי מס, דבר אשר יחייב אותו בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. לרילוקיישן קיימות השלכות משפטיות על תושב ישראל ובני משפחתו, והעיקרית שבהן הינה החבות במס ותשלומי המס שעל תושב ישראל העובד בחו"ל לשלם למדינה בגין הכנסותיו בחו"ל. תיקון 223 לפקודת מס הכנסה אמור להקשות על ישראלים העוברים לחו"ל למטרת עבודה להתחמק ממס.

עובדים שעוזבים את ישראל עדיין נחשבים לתושבי ישראל, ולכן חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר איננו מדינת ישראל.

השאלות העולות הינן:

1. האם האזרח הינו תושב ישראל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה או תושב חוץ?

2. אימתי בוצע ניתוק התושבות?

על פי תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראלי שעבר או יעבור לגור בחו"ל במסגרת רילוקיישן ויימנע מהגשת דוחות מס ו/או מתשלום מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל בטענה כי הוא אינו תושב ישראל, יהיה חייב להגיש דוח נפרד ומפורט המגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות לרשויות המס בישראל שיוכיחו את טענתו.

במסגרת תיקון 223 לפקודה הורחבה חובת הדיווח למס הכנסה במקרים להלן:

1. יחיד אשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.

הוראה זאת לא תחול במקרים להלן:

· בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור.

· יחיד אשר מתקיים לגביו קביעת שר האוצר, בהתאם להוראות סעיף (א)(4) להגדרת תושבי ישראל, כי לא יראו אותו כתושב ישראל אף שעומד בהגדרת תושב ישראל.

· עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה.

1. יחיד תושב ישראל אשר העביר, במהלך 12 חודשים, כספים לחו"ל בסך 500,000 ש"ח או יותר. חובת הגשת הדוח תחול בשנה אשר בה הועבר הסכום, כולו או חלקו, לראשונה ובשנה העוקבת.

2. נהנה, תושב ישראל אשר מלאו לו 25 שנים, בנאמנות ששווי נכסיה בסוף שנת המס לפחות 500,000 ש"ח.

תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.

התיקון נועד למנוע מצב שהתקיים בעבר ובו אזרחים שביצעו רילוקיישן לעתים "נעלמו" "והתעלמו" ולא הגישו דיווחים לרשויות המס בישראל.

להטבות המס, אשר ישראלי המבצע רילוקיישן זכאי להן במדינת היעד אין כל משמעות באשר לחבות המס אשר הוא חייב בישראל. אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס בתוקף, בין ישראל למדינת היעד, מיסוי כפול הוא לעתים בלתי נמנע. על אף האמנה, לישראל עשויה להיות עדיין הזכאות להטיל מס או לדרוש חובת דיווח, בקשר להכנסות או הטבות מסוימות של עובדים העוזבים את ישראל ועדיין נחשבים תושבי ישראל. אזרחים אשר ביצעו רילוקשיין, חייבים במס בגין הכנסות מכל מקור בעולם, אם אין ביכולתם להוכיח כי מרכז חייהם כבר אינו בישראל.

החזקות שבהתקיימותן יראו את הנישום כתושב ישראל להלן :

א. הנישום שהה בשנת המס 183 ימים או יותר בישראל ;

ב. הנישום שהה בשנת המס 30 ימים או יותר ויחד עם השנתיים שקדמו שהה 425 ימים בישראל ;

במסגרת תיקון 223 לפקודת מס הכנסה האמור לעיל, ואשר תוקפו מיום 1.1.2016 וחל על הדוחות השנתיים המוגשים לשנת 2016, קבעה רשות המיסים בישראל כי סוג נוסף של מדווחים חייבים בדיווח למס הכנסה. הכוונה לנישום יחיד המתקיימות בו החזקות הקבועות בפקודה להגדרת תושב האמורות לעיל .

רשות המיסים, בניסיון למנוע מצב לפיו אדם עומד בחזקות אך לא מדווח על הכנסותיו כי הוא רואה עצמו, מסיבות כאלה ואחרות, כתושב חוץ, ביקשה להרחיב את היקף המדווחים ולקבוע כי גם מי שעומד בחזקות וטוען לכך כי מרכז חייו אינו בישראל, יצטרך להגיש את הדו"ח השנתי למס הכנסה בישראל. הרי אז תוכל רשות המסים לבחון את מעמדו ולהגיע לכלל הכרעה באופן ענייני ומקצועי .

ההוראה האמורה, הכניסה חובות דיווח אף לנישומים שכירים מישראל לאורך השנים. למשל: נישום אשר מחליט לעזוב את ישראל או יוצא לרילוקיישן ארוך, למרות העובדה כי לאורך כל השנים היה שכיר ולא היה חייב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. עולה מההוראות האמורות כי בשנת עזיבתו את המדינה ובשנה שלאחר מכן יאלץ להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. מאחר ואותו נישום יעמוד בחזקה השנייה, לפיה שהה בשנה הנבחנת 30 ימים בישראל, לפיכך קיימת סבירות כי סך ימי שהייתו יחד עם השנתיים אשר קדמו לשנה הנבחנת עולים על 425 ימים בישראל. התוצאה היא: כי בשנים בהם הנישום עוזב את ישראל והופך לתושב חוץ הוא חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה אם הוא עומד בחזקה השנייה (ראה לעיל חזקה ב').

תיקון 223 לפקודת מס הכנסה קובע, כי על הנישום להגיש דוח המפרט את העובדות וכן יצרף מסמכים התומכים בטענתו. בטופס הדיווח נוספה משבצת אותה על הנישום לסמן במידה והוא רואה עצמו תושב חוץ.

לסיכום:

על מנת לקבוע חבות מס ליחיד, המבחן העיקרי הינו מבחן מרכז החיים. דהיינו, אם מרכז חייו של אותו יחיד נמצא בישראל, אף אם עבודתו במדינה אחרת או מפיק את ההכנסות בחו"ל הוא ייחשב לתושב ישראל וישלם מס הכנסה בהתאם לפקודת מס הכנסה.

ואולם, אם אזרח ישראלי ניתק את תושבותו והעביר את מרכז חייו לחו"ל, אך הוא עומד בתנאים אשר נקבעו לעיל, הוא ייחשב לתושב חוץ על פי פקודת מס הכנסה כך שהוא לא אמור לשלם את מס ההכנסה הישראלי.

כך, למשל, אזרחי ישראל העוברים למדינה אחרת על מנת ללמוד, לתקופה של כמה שנים, מס הכנסה יראה בהם כתושבי ישראל והם יחויבו במס הכנסה. ואולם, אזרחי ישראל העוברים לצורך רילוקיישן למדינה אחרת, לתקופה של כמה שנים, ועובדים בחברה זרה, ניתוק התושבות יכול להיות מוכר ע"י מס הכנסה, כך שאזרח כזה, לא יחויב במס בישראל.

כאשר בתי המשפט נדרשים להכריע בסוגית מרכז החיים, הם נעזרים בשני מבחנים:

1. היכן רואה היחיד את מרכז חייו.

2. היכן היחיד נמצא למעשה.

הנושאים הנוספים העומדים למבחן הינם:

1. הקשרים המשמעותיים שמנהל אותו יחיד מבחינה חברתית, משפחתית וכספית.

2. היכן מתגורר היחיד באופן קבע.

3. האם היחיד פעיל בארגונים או במוסדות שונים במדינה הזרה או במדינת ישראל.

4. כמה ימים שהה היחיד במדינה הזרה.

5. מספר הימים בהם היחיד שהה בישראל.

6. ניתן משקל משמעותי לכוונתו הסובייקטיבית של היחיד למרכז חייו כעולה מהמבחנים העולים מפסקי הדין.

בנוסף למבחני מרכז החיים, קיים המבחן המהותי לקביעת תושבותו של היחיד העולה מפקודת מס הכנסה, של מספר הימים המהווה הערכה שמרכז החיים של היחיד נותר בישראל.

ואולם, המבחן המהותי אינו תנאי קובע וניתן לסתור אותו ולקבוע באמצעות הצגת הוכחות אחרות כי מרכז חייו של אותו יחיד נמצא בחו"ל.

תיקון 233 מחייב את היחיד בהגשת דו"ח מפורט לרשויות המס בישראל מיום 1 בינואר 2016. אי הגשת הדוח בישראל, תיצור חבות למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסות מחוץ לישראל, כתושב ישראל. אי הגשת הדו"ח הינה עבירה פלילית בגין אי דיווח מאחר ומעמדו של היחיד נותר כנישום תושב ישראל.

להרחבה בנושא רילוקשיין ותושבות, ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי, בנושא כדלהלן:

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי .

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו–2016 *

תיקון סעיף 131 1. בפקודת מס הכנסה , בסעיף 131(א) –

(1) בפסקה (5ב), אחרי פסקת משנה (6) יבוא:

"(7) נהנה תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים, בדבר היותו נהנה, אלא אם כן הוא לא ידע שהוא נהנה, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות בסוף שנת המס אינו פחות מ-500,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "נכסי הנאמנות" – לרבות מזומן, פיקדונות, ניירות ערך ומקרקעין, בישראל או מחוץ לישראל; אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מחובת דיווח אחרת החלה על נהנה כאמור לפי סעיף קטן (א);";

(2) אחרי פסקה (5ד) יבוא:

"(5ה) יחיד שמתקיימת בו החזקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", שבסעיף 1, והחזקה נסתרת לטענת היחיד כאמור בפסקה (א)(3) לאותה הגדרה – דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה, אולם אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע מחובת הדיווח החלה על יחיד לפי סעיף קטן (א)(4), אם היתה לו הכנסה חייבת בשנת המס; הוראות פסקה זו לא יחולו על אלה:

(א) בן זוגו וילדיו של יחיד כאמור;

(ב) יחיד שמתקיים לגביו האמור בסיפה של פסקה (א)(4) להגדרה ""תושב ישראל" או "תושב"", שבסעיף 1;

(ג) עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א;

(5ו) יחיד תושב ישראל שהעביר, במהלך 12 חודשים, כספים אל מחוץ לישראל בסכום כולל של 500,000 שקלים חדשים או יותר (להלן – סכום לדיווח); דוח לפי פסקה זו יוגש לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח, כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץ לישראל ולגבי השנה שלאחריה;".

תחולה 2. הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2016 ואילך.

בנימין נתניהו משה כחלון

ראש הממשלה שר האוצר

ראובן ריבלין יולי יואל אדלשטיין

נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

הַשְּׁקִיפוּת וְהַמִּלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס, בְּמִסְגֶּרֶת תַּקָּנוֹת הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי. מוּנָּחִים:

הַעְלָמַת מִיסִּים

העלמת מסים הינה ביצוע פעולות בלתי חוקיות אשר מטרתם אי

תשלום מיסים. העלמת מס הינה תשלום פחות מיס ים מכפי שמתחייב על-פי החוק , ודוגמא לכך הינה הסתרת הכנסה החייבת במס מפני

הרשויות המוסמכות .

חומרת עבירת העלמת מס אשר עליה ניתן להרשיע נישום שהעלים הינן:

הראשונה, התחמקות או השתמטות מתשלום מס;

השנייה, כוונה להתחמק מתשלום מס;

השלישית, אי-הגשת דוח במועד .

הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי

האיחוד האירופי הוא גוף שמטרתו ליצור שילוב כלכלי בין המדינות החברות בו באמצעות הקמת שוק משותף. האיחוד הינו התאגדות של מספר רב של מדינות באירופה, האמורות לעודד הרמוניזציה, צמיחה כלכלית וגידול בתעסוקה באמצעות תנועה חופשית של סחורות, כוח אדם, שירותים והון. לשם כך יש צורך בקביעת דין אחיד בנושאים הרלוונטיים במדינות החברות באיחוד אשר הינן בעלות אפיונים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.

מֵידָע בְּנוֹשֵׂא מִיסִּים

מאגר מידע בנושא מיסים הינו אוסף מסודר של נתונים בתחום המיסים, המאפשר אחזור נתונים אלה לשם הפקת המידע הנחוץ לרשויות המיסים בישראל ובעולם. הדרך הנפוצה כיום לניהול מאגר מידע מורכב של מיסים הינו אחסון הנתונים בבסיס נתונים, ועדכונם ואיחזורם באמצעות מערכת מידע מתאימה הידידותית למשתמש. מאגר המידע במיסים, מאפשר קבלת מידע על כל אזרח (למשל: קבלת פרטיו של כל אזרח ואזרח או אף מידע על אזרח מסוים בעל מספר נכסים או מספר פעילויות), קבלת רשימה של אזרחים המקיימים תנאי מסוים (למשל: רשימת כל האזרחים הרשומים במספר מדינות) ועיבוד סטטיסטי של הנתונים של אותם אזרחים והפיכתם לנישומים.

שְׁקִיפוּת בְּנוֹשֵׂא מִיסִּים

שקיפות מיסים בעולם הינה מגמה הפועלת, לסתום את הפרצות החוקיות המאפשרות זאת, קריאה להגברת השקיפות של תאגידים בינלאומיים גדולים ודרישה לדיווחים ברורים יותר אודות תשלומי המס שלהם . הכוונה בהגברת השקיפות הינה ליצור אחריות חברתית של החברות הבינלאומיות בעולם, על מנת למנוע את יכולתן להימנע מתשלום מס וניצול מקלטי מס .

שְׁקִיפוּת וּמֵידַע בְּמִסְגֶּרֶת הַמִלְחָמָה בְּהַעְלָמַתַ מַּס בָּעוֹלָם

בהמשך לפרויקט ה- BEPS של ארגון ה OECD- אשר עלה לאחר מקלטי המס המכונים "מסמכי פנמה", פרסמה הנציבות האירופית ביום ה-5 ביולי 2016 את התקנות לשיתופי העברת המידע והשקיפות בין מדינות האיחוד האירופי. מטרת התקנות הינה אכיפת המס במסגרת מדינות האיחוד תוך נקיטת צעדים נרחבים נוספים למניעת העלמת מס, באמצעות הגברת השקיפות והמלחמה הכוללת הן בהעלמות המס והן בהימנעויות ממס .

התקנות כוללות את הפעולות כדלהלן:

1. הידוק הקשר בין המאבק בהלבנת הון וכללי הדיווח והגילוי בדוחות המס.

2. הנציבות תקדם שבחשבונות הבנק הקיימים ובחשבונות בנק חדשים, יהיה פיקוח הדוק. כמו כן, מוצע כי חברות בעלות פעילות פסיבית ונאמנויות תהיינה כפופות לביקורת גבוהה יותר ולכללים נוקשים יותר.

3. הנציבות תפעל להענקת גישה למידע אשר יימסר לכל רשויות המס בכל מדינות האיחוד האירופי, לגבי בעלי הזכות שביושר ובדיקת הנאותות אשר נאסף באמצעות הרשות להלבנת הון.

4. הנציבות תבחן את המסגרת המתאימה ביותר שבמסגרתה מדינות חברות יכולות להחליף מידע שנאסף על ידן באופן אוטומטי על בעלים שביושר של חברות ונאמנויות, תוך זיהוי מקרים בהם קיימות השלכות מס פוטנציאליות .

5. הנציבות תפעל להגדלת המעקב והניתור אחר גורמים המאפשרים או משווקים תכנוני מס אגרסיביים.

6. הנציבות תבחן את הדרך הטובה ביותר להגביר את הפיקוח ולקבוע מנגנון של תמריצים שליליים יעילים כנגד אותם גורמים. לצורך יישום מטרה זו, תשיק הנציבות התייעצות ציבורית לקבלת משוב .

7. הנציבות תקדם סטנדרטים גבוהים יותר לממשל תקין בתחום המס ברחבי העולם.

8. הנציבות תפעל בשיתוף פעולה עם הוועדה האמונה על קוד ההתנהגות במיסוי עסקים, על מנת לגבש רשימה סופית של אותן מדינות סוררות עד לתום שנת 2017 .

9. הנציבות תבחן את שיפור ההגנה על חושפי שחיתויות .(whistle-blowers) החוק הנוכחי המונהג

באיחוד האירופי מכיל הגנה על חושפי שחיתויות ברמה הסקטוריאלית בלבד. לאור העובדה שבשנים האחרונות, מידע רב אודות חשבונות בנק בלתי מדווחים הגיעו דווקא מגורמים מתוך המוסדות הפיננסיים והאחרים, תבחן הנציבות את הצורך בהוראות סקטוריאליות נוספות והוספת הוראות רוחביות כדי להגביר את ההגנה על חושפי השחיתויות .

המדינות החברות באיחוד כבר אימצו את הרעיון של הקמת רשימה שחורה משותפת לכל האיחוד האירופי, של מדינות (שאינן חברות באיחוד) שאינן מכבדות סטנדרטים של ממשל נאות בתחום במס.

בשל שיתוף הפעולה בין רשות המיסים הישראלית, ל- IRS האמריקאי ולארגון מדינות ה- OECD וכניסתם לתוקף של הוראות ה- FATCA , משנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה להישאר בקטגוריה של מעלים מס עקב הקשר והעברת המידע בין המדינות. רשות המסים בישראל תחויב לדווח לרשות המס האמריקאית על חשבונות של אמריקאים בישראל, ולהיפך – רשות המיסים האמריקאית תדווח על הכנסות

בחשבונות של ישראלים בארה"ב. המידע שיועבר בין המדינות יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי גרין קארד, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית, וכאמור, בהמשך גם ההיפך.

במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי, את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשים כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם הינם תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.

מעבר לכך, כל גוף פיננסי מחוץ לארצות הברית יחויב להתקשר בהסכם מיוחד עם רשות המסים האמריקאית, לפיו הוא יתחייב לבצע בדיקה לבעלי חשבונות המוחזקים אצלו. המידע יועבר לרשויות המס האמריקאיות, אחת לשנה. כמו כן, יתחייב הגוף הפיננסי להעביר מידע על מספרם של חשבונות שבעליהם סירבו לשתף פעולה ועל ערכם. גוף פיננסי שלא יציית להוראות החוק יהיה כפוף לסנקציה של ניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום ממקור הכנסה אמריקאי. אי ציות להוראות ה– FATCA על ידי גופים פיננסיים בישראל עלול להסב לגופים אלו וכן לכל המשק הישראלי נזק כלכלי כבד.

מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה FATCA והפרויקט המקביל של ה- OECD . בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".

מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך, למשל, ארע בפרשת UBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית.

ארה"ב וישראל - הסכם מיסים - מיסוי בינלאומי - בעלי "גרין קארד" ואזרחים.

ממשלת ארה"ב חתמה עם ממשלת ישראל, על הסכם לשיפור אכיפת מס בינלאומית ועל יישום הוראות חקיקת הפטקא – חוקFATCA .

במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי בראשות הנשיא אובמה את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשים כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם הינם תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם, לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.

הסכם פטקא:

הסכם הפטקא, מסדיר את דרך ההעברה של המידע מרשות המסים הישראלית לרשויות המס של ארה"ב. את המידע ימסרו הגופים הפיננסיים בישראל. בנוסף, ההסדר קובע את הדרך ההפוכה בה יועבר המידע מרשות המס בארה"ב לרשות המיסים בישראל.

החייבים בדיווח בארה"ב:

אזרח אמריקאי, או תושב ארה"ב או בעל חברה ושותפות אשר התאגדו בארה"ב ונכללים בהגדרה של הסכם פטקא.

בישראל מתגוררים רבים העונים להגדרה שלעיל. לפיכך עליהם להתאים את עצמם להסדר שנקבע בין ממשלת ארה"ב לבין ממשלת ישראל.

המידע שיימסר, יכלול פרטים אודות אחזקת החשבונות הפיננסיים במדינת ישראל המוחזקים בידי הבאים: אזרחי ארצות הברית, תושבי ארצות הברית, בעלי "Green Card" או בידי ישות משפטית של אמריקאים קיימת להם בה החזקה מהותית.

מומלץ כי אזרחים המחזיקים באזרחות אמריקאית יבררו מהן חובות הדיווח הנדרשות וזאת על מנת שלא ייחשפו להליכים פליליים.

הדיווח המתחייב מן ההסכם:

ההסכם מאפשר לרשויות המס האמריקאיות לדווח על הכנסות בחשבונות של תושבי ישראל בארה"ב.

על פי ההסכם, המועד הראשון להעברת המידע לארה"ב הוא 30.9.15.

העברת המידע הראשונה, תכלול נתונים לגבי מחזיקי חשבונות אמריקאים ולגבי היתרות בחשבונותיהם לסוף שנת 2014.

כל הבנקים הגדולים בישראל החלו למעשה ביישום חובת הדיווח.

נספח 1 להסכם, כולל הוראות למוסדות הפיננסים באשר לביצוע בדיקות לזיהוי החשבונות החייבים בהעברת מידע.

נספח 2 להסכם, כולל את רשימת הגופים והחשבונות הפטורים מדיווח.

הנספח קובע למעשה כי גופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני בישראל לא יהיו חייבים בדיווח על חשבונות החיסכון הפנסיוני שהם מנהלים.

בנוסף, גופים פיננסיים המהווים סיכון נמוך לשימוש למטרות של העלמת מס יהיו פטורים מדיווח כמו, למשל, קרנות השתלמות לשכירים, קופות גמל למטרות מיוחדות (למשל, למחלה או חופשה) או נאמנים על תכניות אופציות לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.

חובת דיווח על כל אזרחי ארה"ב:

תושבי ארה"ב שלא יחשפו מידע אודות החשבונות אשר בבעלותם או בחזקתם בישראל עשויים להיות חשופים לקנס של עד 50% משווי החשבונות. בנוסף, הם חשופים לאפשרות של חקירה פלילית וכתב אישום. גם מוסדות פיננסיים עלולים להיענש. מוסדות פיננסיים כגון בנקים, קרנות גידור וקרנות נאמנות, שלא ידווחו כנדרש, עלולים לספוג קנס בשיעור של 30% מהנכסים.

בארה"ב קיימת חובת הדיווח. חובה זו חלה על כל ההכנסות כולל ריביות, אג"ח, מניות ודיבידנדים. אזרחי ארה"ב מחויבים בהגשת דוח על כל הכנסותיהם ונכסיהם אשר נמצאים גם מחוץ לגבולות ארה"ב.

על מנת להימנע מניכוי המס במקור בשיעור 30%, על מוסדות פיננסיים לספק מידע לרשויות המס האמריקאיות בנוגע לחשבונות המוחזקים עבור אזרחים ותושבים אמריקאים. על המידע הנמסר לכלול את השם, הכתובת ומספר הנישום של כל בעל חשבון אמריקאי.

ההסכם קובע ניכוי במקור בסך 30% על הכנסות ממקורות אמריקאים הכוללים: ריבית, דיבידנדים, וסוגים אחרים מסוימים של הכנסה פסיבית מהשקעות המשולמים לכל גוף פיננסי אשר אינו אמריקאי, כולל בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה וכו'. החל מיום 1 בינואר 2019, התמורה ברוטו ממכירה או מימוש אחר של נכסים המניבים ריבית ודיבידנדים כפופה אף היא לניכוי במקור מכוח ה- FATCA.

המדיניות החדשה מחייבת גם בנקים זרים לדווח לרשות המיסים האמריקאית על חשבונות ועל פיקדונות של אזרחים אמריקאים וכן על חברות זרות שרבים מנהלי מניותיהן, הם אמריקאים. חובה זו נקבעה בהוראות חקיקת הפטקא Act Foreign Account Tax Compliance.

ההסכם נועד לכך על מנת שכל הגופים הפיננסיים ימלאו באופן מוחלט את הכללים בהתאם להסכם ולא יקחו סיכונים עבור לקוחותיהם. המוסדות האלה יעדיפו לנתק מגע עם אותם לקוחות שאינם משתפים פעולה ולא יעבירו את האינפורמציה ומכאן בעלי חשבונות חייבים לדווח כנדרש.

מאחר שגופים פיננסיים כמעט תמיד מחזיקים בנכסים אמריקאים המניבים הכנסה מהשקעות, הם נאלצים לספק את המידע ביחס לבעלי החשבונות האמריקאים שלהם או להסתכן בניכוי מס במקור מכוח ה- FATCAעל הכנסותיהם, בין אם לאותה הכנסה יש קשר ישיר כלשהו לבעלי החשבונות האמריקאים שלהם ובין אם לאו. כתוצאה מכך, רוב המוסדות הפיננסיים, לרבות בישראל, דורשים מבעלי החשבונות שלהם לגלות האם הם אזרחים או תושבים אמריקאים, ובמידה שכן, לספק את המידע הנדרש. אם בעלי החשבונות לא משתפים פעולה, חשבונותיהם עלולים להיסגר.

בסוף חודש ספטמבר 2016 ייכנס לתוקפו הסכם ה-FATCA אשר נחתם בין ישראל לארה"ב הכולל שיתוף מידע בגין נכסים פיננסיים על נכסי אזרחים ותושבים ישראליים ואמריקאים.

ארה"ב חתמה על הסכמי FATCA בין-מדינתיים עם יותר מ-100 מדינות המחייבות העברת המידע הפיננסי מהגופים הפיננסיים לרשויות המס האמריקאיות.

תושבי ישראל בעלי גרין קארד או בעלי אזרחות אמריקאית, שלא יצהירו על החשבונות שהם מנהלים, עשויים להיחקר בחקירה פלילית ובעקבות כך בעונשים המוטלים לפי החוק בארה"ב.

ההסכם הינו הדדי, בין רשות המיסים הישראלית לבין רשויות המס האמריקאיות. ההסכם קובע כי רשויות המס האמריקאיות יעבירו מידע אודות אזרחי ותושבי ישראל בעלי חשבונות בגופים הפיננסיים בארצות הברית. עוד קובע ההסכם כי גופים פיננסיים בישראל ובארצות הברית יחליפו ביניהם דיווחים באופן שוטף ועוקב בגין חשבונות הבנק והמוסדות הפיננסיים הנמצאים במדינות. כך גם בנוגע להעברת מידע מרשויות המס הישראליות בנוגע לחשבונות של אזרחים ותושבים של אמריקה המחזיקים חשבונות במוסדות פיננסיים בישראל.

ההסכם כולל את מחזיקי הגרין קארד. בכל אופן, מי שאינו אזרח ארה"ב אולם הינו בעל חשבונות או רכוש בארה"ב, היחס אליו הוא לא כאל אזרח או תושב של ארה"ב אלא אם הם נוכחים בארה"ב 183 ימים ויותר בשנה. לפי ההסכם הבין מדינתי, ייתכן שמוסד פיננסי אמריקאי יידרש לדווח על בעלי החשבון האלה למס ההכנסה האמריקאי, המחויב לפי ההסכם לגלות את המידע לרשויות המס ישראל.

ישויות חוץ-פיננסיות חייבות להצהיר שהן עומדות בדרישות מסוימות לעסק פעיל או לספק מידע לגבי הבעלים הנהנים הסופיים שלהם שהם בעלי שליטה.

תוצאות וסיכום:

ההסדר הנקבע בין המדינות, מאלץ את הבנקים בכל העולם לחתום על ההסכם עם רשות המס האמריקאית. במידה שלא יעשו כן, הם יהיו כפופים לניכוי מס במקור של 30% מההכנסות של אותו הבנק של ארצות-הברית או ממכירת נכסים ומניות ואגחי"ם בארצות הברית.

ארה"ב חוקרת את הבנקים בעולם ובכללם את הבנקים בישראל. במסגרת החקירות צפוי בנק במערב אירופה לשלם לשלטונות ארה"ב כשני מיליארד דולר וחצי לסגירת הנושא במישור האזרחי.

לפי ההסכם הבין-מדינתי, ישראל יישמה את תקנות ה-FATCA של ארה"ב במערכת המשפטית שלה ולפי החוק הישראלי, היא רשאית להטיל ריביות, קנסות או ניכוי במקור של מסים על כל מוסד פיננסי שלא מציית לחוק זה.

יתר על כן מחודש אוקטובר 2016 יכנס לתוקפו תיקון מס' 14 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הקובע כי העלמות מס תיחשבנה במקרים שונים כעבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון. מכאן כי מעלים המס ייחשב כ-"מלבין הון" הכולל סנקציות כבדות המוגדרות בחוק הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון מעניק לרשויות המס את הסמכות להחרים ולחלט את רכוש החשוד בהעלמת מס עוד בשלבי החקירה וכאשר עלולות לחלוף שנים ארוכות של הליך פלילי עד להחזרת הרכוש לבעליו. בשל התיקון בחוק איסור הלבנת הון, האריכה רשות המסים את הוראת השעה המאפשרת פתיחה בהליך של גילוי מרצון, עד לתום השנה 2016.

כתבתם של תומר גנון ונעמי צורף וכן עמרי מילמן

בעקבות המאמר: בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

הנישום מואשם כי לא דיווח למס הכנסה על הכנסות בגובה 2.5 מיליון שקל שצבר בחשבון בנק סודי בשוויץ. הוא טוען להגנתו "כי שכח מקיומו של החשבון".

כתבתם של תומר גנון ונעמי צורף עיתון כלכליסט 20.09.16, 08:11

(מהכתבה דלעיל, של תומר גנון ונעמי צורף, וכן עמרי מילמן הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

חשבתי שאם יקרה פה אסון, הרי יש איומים על המדינה שלנו, מי שיש לו חתיכת זהב יש לו כיכר לחם למחר", כך העיד לאחרונה בבית המשפט הנישום בין ה-66, מנהל סניף לשעבר של בנק אגוד, המואשם בהעלמת מס באמצעות חשבון סודי בבנק ספרא השוויצרי.

הפרקליטות טוענת שהנישום לא דיווח על הכנסות בהיקף של כ־2.5 מיליון שקל שצבר בחשבונו בשווייץ ועליהן היה חייב במס. "הייתי שכיר, לא נדרשתי להגיש דו"חות - טחו עיניי", השיב הנישום לשאלה מדוע לא דיווח על הכנסותיו מחו"ל, אף שידע שהיה צריך לעשות זאת.

החקירה נגד הנישום החלה בחודש אוגוסט 2013, בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל אודות ישראלים המנהלים חשבונות בשווייץ. בעקבות המידע פנתה הרשות בחודש מרץ 2012 לנישום בדרישה להגיש דו"חות לשנים 2005 ואילך, ולכלול בהם הכנסות בחשבונות בנק בחו"ל. ביולי 2012 הנישום אמנם הגיש דו"חות, אך הם היו לשנים 2010-2011 בלבד, ולא כללו הכנסות כלשהן מחשבון הבנק מחו"ל.

פקיד השומה שלח לנישום דרישה שנייה ובה ציין במפורט שיש להגיש דו"חות משנת 2005. אלא שהנישום, כך נטען, לא הגיש דו"חות כפי שהתבקש מלבד דו"ח נוסף לשנת 2012. בעקבות כך ברשות המסים החליטו לפתוח בחקירה פלילית נגד הנישום. ביוני 2013 הם הגיעו לביתו וטענו כי הנישום פתח להם את שער הכניסה לבניין, אולם כאשר הגיעו לדלת ביתו הם נתקלו בסירובו לפתוח את הדלת במשך כחצי שעה. זאת אף שהחוקרים דפקו על דלת ביתו ואמרו שהם מצוידים בצו חיפוש לביתו. לאחר שפתח את הדלת נערך חיפוש בביתו והוחרמו מסמכים.

בעדות שניתנה ביום חמישי שעבר, עם פתיחת פרשת ההגנה, הנישום, המיוצג על ידי עוה"ד ממשרד העוסק במיסים, תיאר את הסיבות שהובילו אותו לפתיחת חשבון הבנק בחו"ל. "עקב המצב המדיני במדינת ישראל גמלה בלבי החלטה שאני רוצה לפתוח חשבון במקום שהוא יהיה מוגן", אמר.

הנישום במהלך עדותו: הדו"חות של הבנק הגיעו מדי חודש והונחו באיזשהו ארגז. הם היו מונחים כאבן שאין לה הופכין" במהלך העדות שנתן בפני השופט, טען כי המעשים נעשו בתום לב וכי הוא שכח מעצם קיומו של החשבון. "פשוט לא התייחסתי לחשבון הזה בכלל", אמר לתובעים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

התובעת: "בארגז שאני אציג לך נתפסו דפי בנק אצלך בבית. משנת 2003 ועד שנת 2011 דפים שקיבלת כל חודש מהבנק בשוויץ".

הנישום: "זה נכון".

התובעת: "אני אומרת לך שהדפים האלה, גם אם שכחת, הם תזכורת מתמדת לעצם קיום החשבון, איך אתה רוצה שאני אאמין לך שאתה שכחת ממנו?"

הנישום: "הדו"חות האלה הגיעו מדי חודש, הונחו באיזשהו ארגז, תשאלי את החוקרים. הם היו מונחים כאבן שאין לה הופכין".

התובעת: "המעטפות היו פתוחות, זה לא מעטפות שהגיעו אליך הביתה ואתה עזבת אותן".

הנישום: "נפתחו והושמו בצד. אני לא טוען שלא ידעתי שיש לי חשבון, אני לא טוען שלא ידעתי שאני מקבל ריבית" (טופח על ראשו).

"במהלך השנים אתה גם לקחת הלוואות מהבנק, זאת אומרת שהיית פעיל בניהול חשבון הבנק. לכן הטענה שלך ששכחת מקיום החשבון היא לא הגיונית", הקשתה התובעת.

הנישום: “לא ידעתי שיש לי חשבון? בוודאי שידעתי. השאלה היא תשלום המס על הריבית. אם משתמע מדבריי שלא ידעתי שיש לי חשבון, אני משיב בטח שידעתי שיש לי חשבון. לא מדובר אם ידעתי או לא ידעתי שיש לי חשבון".

התובעת: "אז על מה מדובר?"

הנישום: “בתשלום המס".

התובעת: "אז למה לא שילמת?"

דפוק", סיכם הנישום.

פרסום ראשון: 20.09.16, 08:11

במסגרת מלחמתה של רשות המסים בתופעת העלמות המס אשר נידמה כי הפכה לספורט לאומי במדינתנו, עלה בידיה של הרשות לפני מספר חודשים להשיג רשימה הכוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים של 8,000 ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק HSBC בשוויץ (להלן: "HSBC") בסכום כולל של למעלה מ-10 מיליארד דולר, זאת במסגרת מאבקה של רשות המסים בהון שחור הכולל בין השאר הליכי חקיקה לשם השגת מידע על ישראלים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל.

יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה עולה בידי רשויות המס לאתר רשימה של תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל – רשות המסים כבר נחלה הצלחה ראשונית לפני כשנתיים עת עלה בידה להשיג רשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק השוויצרי UBS. רשימה זו הובילה להגשת כתבי אישום כנגד מספר נישומים וחקירתם של עשרות אחרים.

כפי ששוער, ובהסתמך על ניסיון העבר, בחינת הנתונים שהתקבלו בידי רשות המסים והשוואתם לדיווחי המס של אותם ישראלים המחזיקים חשבונות ונכסים ב-HSBC, הובילה לאיתורם של ישראלים החשודים באי דיווח על כספים ונכסים שהוחזקו בבנק בסכומים של עשרות מיליוני דולרים.

בהקשר זה, ביום 21.9.16 פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות לפיה בעקבות המידע שהתקבל בידי רשות המסים במסגרת פרשת HSBC, נעצרו ארבעה אחים מאזור המרכז העוסקים במסחר ביהלומים בחשד שהחזיקו במשותף ולחוד במספר חשבונות בנק ב-HSBC בהם הופקדו סכומים של למעלה מעשרים מיליון ₪ בכל אחד – זאת מבלי לדווח לרשויות המס ומבלי לכלול את הכנסות המימון בדוחותיהם הכספיים.

האחים שוחררו בבית המשפט השלום בתל אביב בתנאים מגבילים תוך מתן ערבות עצמית של למעלה מ-500,000 ₪ והפקדת דרכונם במשרדי החקירות של מס הכנסה. בעקבות החשדות, נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של אחד מהם. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של אחד החשודים. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה.

פָּרָשַׁת הַעְלָמַת הַמַּס ב – HSBC: נֶעֱצָר חָשׁוּד רִאשׁוֹן

מדובר בחשוד שנתוניו הגיעו לרשות ביחד עם נתוני 8,000 ישראלים אחרים שהחזיקו בחשבונות בבנק בהיקף של כ-10 מיליארד דולר; בשלב זה ישנו צו איסור פרסום על שמו של העצור

עמרי מילמן, "כלכליסט" פורסם: 21.09.16 , 10:05

רשות המסים עיכבה אתמול לחקירה חשוד ראשון בהעלמת מס בהיקפים גדולים באמצעות אחזקת חשבון בנק בשלוחות של HSBC בז'נבה ובציריך

רשות המסים הגיעה אל החשוד באמצעות רשימת הישראלים שהגיעה לידיה בחודשים האחרונים, לאחר שנים בהם לא הצליחה לעשות זאת. בשלב זה ישנו צו איסור פרסום על שמו של העצור.

הדיסק שהגיע לרשות עמוס בנתונים על כ-8,000 ישראלים, בעוד שעל פי הפרסומים של ארגון העיתונאים נספרו כ-6,500 ישראלים. על פי ההערכות, החשבונות של הישראלים המופיעים ברשימה החזיקו כ-10 מיליארד דולר. דו"ח שעסק ברשימה הכוללת המכילה את פרטיהם של 24 אלף בעלי חשבונות מכל העולם פורסם בפברואר שנה שעברה על ידי ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ והאיץ את המרדף אחר הנתונים.

מדובר במידע שנלקח ב־2009 על ידי עובדHSBC . העובד מכר את המידע לממשלת צרפת, שפתחה בחקירת מס על בסיסו נגד כ־3,000 מאזרחיה, בהם מאות יהודים צרפתים, בחשד להעלמת מס.

לא רק הצרפתים נהנו מהרשימה, העובד מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב. כחלק משיתופי פעולה בינלאומיים והעברות מידע בין רשויות מס, צרפת העבירה את הרשימה גם לרשויות המס יוון, ספרד, אנגליה וארגנטינה בעבר, ישראל שקיבלה יחסית באיחור את הרשימה, לא שילמה עבורה אלא השיגה אותה לאחר משא ומתן ממושך עם הרשויות הצרפתיות.

בַּעְיַית הַיִּשְׂרְאֵלִים הַמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם

כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים, מידע על עסקים ונאמנויות של אזרחי ישראל הנמצאים ברחבי העולם. מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך, למשל, ארע בפרשתUBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:

הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC.

רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10

מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC.

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס.

חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

פרשת UBS התרחשה לפני כשנה. לידי רשות המסים, הגיעו רשימות החשבונות של

לקוחות ישראלים של בנק UBS השוויצרי, אשר לא דווחו כחוק לרשות המיסים.

זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה, ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח) ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם. יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק. הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף הגשת דו"ח על הכנסות אלו. לכן, תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל.

משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה) ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

בעיה גדולה אף יותר, עולה מכתבתו של תומר גנון, בעיתון כלכליסט – 30 ביוני 2016.

"פרשת UBS: בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, יָעִידוּ נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס

"הבנקאים – ראש צוות בסניף ציריך ...– נעצרו ונחקרו במסגרת הפרשה, שבה עלה חשד להעלמת מס של עשרות ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS. בכליהם נתפסה רשימת לקוחות וכן מחברת שחורה ובה שמות של בנקאים על ציר שוויץ-ישראל.

פרשת העלמת המס של ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS שוויץ: בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק – ..., המואשמים בהעלמת הכנסות של 730 מיליון שקלים. כך עולה מרשימת עדי התביעה שצורפה לכתב האישום הראשון בפרשה שהוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בת"א.

על פי החוק בשוויץ, חשיפת מידע על לקוחות הבנק מהווה עבירה פלילית. עם זאת, הבנקאים שמופיעים כעדי תביעה – מנהל צוות ב-UBS... – הם בעלי אזרחות ישראלית ואף נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מתמלילי חקירתם שנחשפו בעבר ב"כלכליסט", עולה שהם מסרו בחקירתם מידע הקשור ללקוחות הבנק, שנכון לפתיחת החקירה (יוני 2014) החזיק 100 בנקאים שטיפלו בלקוחות ישראלים.

חקירת פרשיית ... הובילה להישגים מודיעיניים חשובים של רשות המסים. במסגרת החקירה, ולאחר שחוקרי פקיד שומה חקירות מס הכנסה חיפה והצפון גילו על פגישה... עם הבנקאי שלו ב-UBS, ...הם חיכו לו במלון הילטון בת"א ועצרו את כל המעורבים.

בכליו... נמצאו רשימות של עשרות לקוחות ישראליים שהובילו לגלי מעצרים וחקירות של חשודים באחזקת חשבונות לא מדווחים והתחמקות מתשלום מס. בין החשודים: עורך דין, מרצה באוניברסיטה, מתווך נדל"ן, בעלים של חברת הנדסה, בעל פיצוציה וגם אשתו של השופט המחוזי.... הפרקליטות מנהלת בימים אלה הליכי שימוע לחלק מהמעורבים ....

אבל החקירה הניבה עוד נכס מודיעיני חשוב. לפגישה הגיע גם מנהל הצוות... ובכיר בדסק הישראלי של UBS. ...שעבד בקרדיט סוויס ועבר ב-2012 ל-UBS, נחקר במשך יומיים. גם בכליו נמצאה הפתעה – מחברת שחורה ובה רשימות שונות שניהל. הרשימות כללו שמות וסכומי כסף.

"אלה ישיבות הנהלה או תרשומות אישיות שלי, או סיכום של פגישות שלי עם עובדים על לקוחות פוטנציאליים", טען ... בחקירתו. אלא שחוקרי הרשות לא התרשמו. הם גילו שהמחברת כללה מלבד שמות של לקוחות, עוד שורה של שמות בעלי ערך עבורם – רשימה של בנקאים שוויצרים מ-UBS שמגיעים לישראל לפגוש לקוחות. הרשימה הועברה לשימוש של יחידת המודיעין יעדים ברשות המסים."

(מהכתבה דלעיל, של תומר גנון, הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

רקע: אלפי ישראלים מקבלים מכתבים מבנקים זרים. עשרות ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בלתי מדווחים, בבנקים ברחבי העולם, החלו לקבל בחודשים האחרונים מכתבים מהבנקים הזרים בחו"ל. במכתב צוין: "לידיעתך, טרם העברת המידע הפיננסי עליך, לרשות המיסים בישראל. שאם לא כן, כל המידע עליך, יועבר לרשות המסים בישראל".

הבנקים הזרים בחו"ל שואלים את השאלות כדלהלן:

האם אתה אזרח ישראלי?

תאשר לנו את הסטטוס של התושבות שלך.

האם אתה בסטטוס תושבות ישראלית לצורכי מס, או האם אתה בסטטוס תושבות המדינה בה מתנהל חשבונך בסניפנו?

אזרחים רבים במדינות נוספות בעולם, מקבלים בימים אלו מכתב דרישת הסבר ושאלות מהבנקים הזרים בו מופקד חשבונם ברחבי העולם.

הסיפור להלן פורסם בעיתון גלובס לפני מספר ימים:

"...ס' עלתה לישראל מאוסטרליה לפני למעלה מ-30 שנה. מאז ועד היום היא לא סגרה את אחד מחשבונות הבנק שלה באוסטרליה, שבו החזיקה סכומי כסף גדולים במטבע זר. לפני זמן קצר היא הופתעה לקבל מכתב מהבנק האוסטרלי, שבו הוא מעדכן אותה שכיוון שהיא תושבת ישראל, הבנק עתיד להעביר בקרוב את המידע על החשבון והכספים בו לרשות המס בישראל."

השאלה המתבקשת היא מדוע החליט הבנק האוסטרלי, לפתע פתאום, "לנדב" מידע אודות לקוחתו לרשויות המס בישראל – וחשוב מכך, מה על ס' לעשות כעת. את תשובה לכך ניתן למצוא במאמרי: "ישראל עתידה לקבל בקרוב מידע פיננסי על תושביה מעשרות מדינות, במסגרת הסכם בינלאומי שעליו היא חתמה, הסכם ה-CRS".

כאמור לעיל, ס' הייתה תושבת אוסטרליה לפי מעל ל-30 שנה ולא הייתה מודעת לכך שמחובתה לדווח על חשבון הבנק שלה באוסטרליה, בהיותה תושבת ישראל. ס' בוודאי הופתעה, כאשר קיבלה טופס מהבנק האוסטרלי, ובו הודעה כי הבנק מחויב לאשר את סטטוס התושבות הפיסקלית של לקוחותיו וכן לדווח עליהם למדינות התושבות. ס' אינה היחידה שנקלעה למצב זה – שכן, רבים מאזרחי ישראל החלו לקבל מכתבים דומים מבנקים ברחבי העולם.

ביטול מקלטי המס: הרקע לקבלת המכתבים

חילופי המידע הבינלאומיים שהפכו לנפוצים לאחרונה, הם רק חלק מתופעה רחבה יותר של הפיכת העולם ל"שקוף פיננסית". המאבק הבינלאומי במעלימי מס עשה התקדמות רחבה בשנים האחרונות – הרגולטורים בכל העולם הכריזו מלחמה על מלביני ההון ומעלימי המס, ובהתאם מקלטי המס הבלתי לגיטימיים הולכים ונכחדים.

הרקע למכתבים מהבנקים הזרים נוגע להצטרפות ישראל להסכם חילופי המידע, הסכם ה-CRS, שבמסגרתו ישראל תקבל מידע פיננסי על ישראלים מעשרות מדינות החל מיולי 2019, כפי שפורסם במאמריי:

1. מידע על בעלי חשבונות בנק בישראל יועבר לרשות המס בחו"ל - הפתרון: נוהל 'גילוי מרצון' אשר חל כעת עד ליום ה- 31/12/2019.

2. תקן אחיד, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע, למטרות אכיפת תשלומי מס בין המדינות.

3. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.

4.העברת מידע של בעלי חשבון בישראל, בעלי תושבות/אזרחות כפולה. מידע מהבנקים בישראל לרשות המיסים במדינות התושבות (של בעל החשבון) במדינתו אשר בחו"ל , לפי תקנות CRS.

לפיכך, יש להסדיר את המעמד של החשבונות והכספים הללו בהליך של 'גילוי מרצון', ובכך נפתר העניין (משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שהתמחותו בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה וקפריסין). הליך הגילוי מרצון, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל בעלי חשבונות בחו"ל או הכנסות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל, לפני שימצאו עצמם בהליך פלילי על העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שהנישום יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה/הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

התעלמות מהמכתב וטעויות במידע

ככל שמקבל המכתב בוחר שלא להשיב לבנק הזר (הבנק בחו"ל) – הבנקים מניחים שהמידע שיש להם על התושבות של הלקוח, (מה שהם שלחו לו במכתב), הוא נכון, והם פועלים על פיו ומעבירים את המידע לרשות המיסים בישראל. כלומר ההתעלמות מן המכתב לא תסייע ללקוח לרפא רישום שגוי הקיים לגביו. חשוב להדגיש – המידע יועבר בכל מקרה לרשות המסים בישראל (או רשות המסים במדינה אחרת בעולם) ולכן חשוב כי הלקוח יוודא שכלל המידע המצוי אצל הבנק לגביו נכון.

בהמשך לכך, ככל שהלקוח לא ידע שצריך לדווח או לחלופין מסתיר כספים, עדיף לו לפנות, להליך ה'גילוי מרצון'. זאת על מנת שהמידע אודותיו, מהבנק הזר, יועבר לאחר שכבר חשף הכל בפני רשויות המס בישראל.

כאמור לעיל, בהנחה שהלקוח לא היה ערני ותיקן את השגיאות בטפסי הבנק הזר – המידע השגוי יועבר לרשויות המס בישראל. דהיינו, יכול להיווצר מצב בו אנשים יהיו חשופים להליכים שומה ואף הליכים הפליליים על בסיס מידע שגוי. טעות נפוצה נוגעת לאנשים אשר עלו לישראל ממדינות זרות, בעוד שהבנק ממשיך לסווגם כתושבי המדינה ממנה עלו ולשלוח מידע לאותן המדינות. בהתאם לכך, המדינות האלה עשויות לפתוח נגדם בהליכי שומה.

תושבות ברורה ותושבות הניתנת לפרשנות

את בעלי החשבון אשר מקבלים את המכתבים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: לקוחות שהתושבות שלהם ברורה ועדיין "מסתירים" כספים במדינות זרות, ולקוחות שתושבות המס "ניתנת לפרשנות".

קבוצת האנשים שהתשובות שלהם ברורה – "הקבוצה הראשונה", הינה קבוצה קטנה יחסית והפתרון היחיד העומד בפני חבריה הוא הגשת בקשה להליך גילוי מרצון במדינת התושבות. בישראל, הליך הגילוי מרצון האנונימי הסתיים בסוף 2018, אולם עדיין ניתן למהר ולפנות להליך ה"רגיל" ולהסדיר את ההון בלא מדווח. שכן, כל זמן שהבקשה הוגשה לפני שרשויות המס בישראל קיבלו מידע כלשהו ממערכת ה-CRS, ניתן עדיין לקבל חיסיון מפלילים ולסיים את הפרשייה בשומות סבירות.

המקרה מורכב יותר בכל הנוגע לחברי "הקבוצה השנייה", שתושבות המס שלהם נתונה לפרשנות משפטית. בעידן הגלובלי, השאלה האם אדם הוא תושב ישראל שעושה עסקים בחו"ל או תושב חוץ שמגיע מפעם לפעם לישראל אינה חד משמעית, אלא תלויה בשורה ארוכה של חזקות ומשתנים – הן בישראל והן במדינות בהן הוא בפועל חי.

בעלי החשבונות מהקבוצה השנייה, נדרשים להצהיר על מקום תושבותם – אולם תקנות ה-CRS עלולות כמובן לחייב אותם בהצהרה לרשויות המס השונות בארץ ובעולם – ובהתאם לחייבם להתמודד עם הסטטוס החדש הנקבע על ידי רשויות אלה.

פעמים רבות שאלת התושבות אינה מובהקת – ואכן, בפועל אנשים רבים נחשבים כתושבים לצורכי מס ביותר ממדינה אחת. הסוגיה זו עולה באופן ברור אף יותר במקרה של תושבים חוזרים או עולים חדשים. טרם המענה על מכתב התושבות, חשוב לוודא כי הם יכולים להצהיר על היותם תושבי ישראל. שכן, לא מן הנמנע כי הם אינם עומדים במבחן הימים, דהיינו שהותם בארץ קצרה מדי, וזאת על אף שקיבלו תעודת עולה/ תושב חוזר ותעודת זה

סוגיות העולות מהחלת התקן והפתרון המומלץ

החלת תקן CRS מעוררת לא מעט שאלות – כך למשל, עולות סוגיות בהקשר לחובות הבנק להעברת מידע במקרה של יחיד בעל אזרחות נוספת. אזרחות בכלל ואזרחות 'נוספת' בפרט, אינה מהווה מבחן לצורך תקן ה-CRS. דהיינו, ישראלי (הנחשב תושב ישראל לצורכי מס), אשר מחזיק באזרחות זרה לא יזוהה כתושב זר אך ורק בשל כך – כפי שהוסבר לעיל, אלא המבחן הינו מבחן מהותי.

סוגיה נוספת נוגעת למועד תחילת העברת המידע והיקפו – נכון לכתיבת שורות אלה, המוסדות הפיננסיים בישראל ידווחו עד ליום ה- 23 ביוני 2019, אודות מצב החשבונות נכון לדצמבר 2017. בהמשך לכך, במהלך שנת 2019, הדיווחים אשר צוינו לעיל יועברו גם למדינות הרלוונטיות. יתרה על כן, הצפי הוא כי הדיווח בגין שנת 2018 ייערך אף הוא במהלך השנה הקרובה (שנת 2019).

באשר להיקף המידע, הצפי הוא שהמידע יכלול את שם בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה, מספר תעודת הזהות (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות), מספר חשבון בנק, פרטי כל בעלי החשבון, היתרות בחשבון הבנק בסוף השנה וכספים שהתקבלו בחשבון הבנק האמור.

חשוב לתת את הדעת גם לנושא מתן ההתראה – שכן, בטרם יקיים הבנק את חובתו להעברת המידע, עליו לפנות לבעלי חשבונות ה"חשודים" בהיותם תושבים זרים, על מנת להשלים את בירור מדינת התושבות של בעל החשבון. יתרה מזאת, על המוסדות הפיננסיים לפעול באופן אקטיבי, למציאת מידע המאפשר את קבלת התמונה המלאה ביותר. בתום הבירור, הבנק יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה בה סווג כתושב.

כפי שצוין במאמרי הקודם (CRS – (Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים, בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק להעביר את המידע לגבי חשבונו למדינה כאמור. ככל שיבחר לעשות כן, על בעל החשבון להמציא את כלל המסמכים התומכים בטענותיו ולפעול תוך 83 ימים, מיום משלוח ההודעה על ידי הבנק או עד ה-8 במאי בשנה הרלוונטית – לפי המאוחר ביניהם.

השגה זה מחייבת את הבנק להשיב לא יאוחר מיום ה-8 באוגוסט באותה שנה. יחד עם זאת, ככל שההשגה הוגשה באיחור, רשאי הבנק להשיב על ההשגה אף לאחר העברת המידע באותה שנה, אך לא יאוחר משישה חודשים מיום קבלת ההשגה. במידה והבנק דחה את ההשגה, מחובתו לנמק את החלטתו – הבנק יציג ת מלוא הסיבות לקבלת ההחלטה, ובכלל זה בהתייחס לטענות שהעלה בעל החשבון במסגרת השגתו.

בפועל, רשויות המס בישראל כבר קיבלו מידע ממדינות המקיימות את תקן ה-CRS, כאשר מדינות רבות נוספות צפויות להעביר דיווחים במהלך שנת 2019. רשות המסים בישראל (וכך גם במדינות בחו"ל), מייחסות את מלוא החשיבות למידע זה ואף נעשה מאמץ לפיתוח מערכות מחשב שיקלו את הטיפול והעברת המידע הרלוונטי למחלקות הייעודיות, על מנת שאלה יבדקו את המידע ויבצעו צעדים מנהלים ואכיפתיים לגילוי ומסירת מידע אשר לא היה ידוע בעבר.

לאור האמור, רבים וודאי יסברו כי סגירת החשבון (הקשור במעמד חשבון זר) הוא הפתרון המושלם – אולם, סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס. כפי שהוסבר לעיל, הדיווחים צפויים לכלול מידע אודות מצב החשבון החל ביום ה-31 בדצמבר 2017 או 2018 (בהתאם למדינה המדווחת) – זאת אף אם החשבון אינו פעיל כעת. בלא ספק, לקוחות הבנקים היו מעדיפים שמידע אודות חשבונותיהם לא יועבר לשלטונות המס בחו"ל (ואף לרשות המיסים בישראל) ולו מטעמי פרטיות. יחד עם זאת, בעלי חשבונות בנק, בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות בלתי מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם – בהקשר זה. אשוב ואדגיש, ניתן לפעול על פי נוהל הגילוי מרצון אשר עומד בתוקף עד ליום 31/12/2019, ומן הראוי לפעול בלא דיחוי בטרם יפנו אל הלקוח (הנישום) רשויות המיסים, על כך נאמר "יפה שעה אחת קודם".

צמיחתן של הרשתות החברתיות הפכה את האופן שבו ניתן לקדם מוצרים או שירותים למגוון יותר וכמעט חסר גבולות. כל פוסט שמעלים ידוענים בעלי עוקבים רבים הוא פרסום ששווה הרבה כסף. כך למשל, כשחבורת דוגמניות נוסעת לחופשה באיים המלדיביים, המשוואה תהיה כזאת שהן לא ישלמו דבר על חופשה עתירת פינוקים - והתמורה מצדן תהיה העלאה של תמונות לאינסטגרם בתוספת תיאורים משתפכים על המקום.

גם ברכישת דירות, "הנחות הסלב" נהפכו דבר מקובל. התמורה, אם במוצהר ואם במשתמע, כבר לא חייבת להיות ידיעה במדור רכילות או בצילום מאולץ במרכז המכירות. תמונה אחת באינסטגרם עושה את העבודה, וגם זה לא תמיד נחוץ.

העדויות שנשמעו באחרונה בתיק המס האזרחי בעניין בר רפאלי - שטענה כי לא היתה תושבת ישראל בשנים מסוימות, ולכן אינה צריכה לשלם מס בישראל בגינן - עסקו גם בנושא של הנחות סלב וממחישות את הערך הגבוה שיש לסלבריטאים המתגוררים בפרויקט מסוים, רק מעצם בחירתם בו. כפי שהעידה במשפט דפנה קציר, שהיתה סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת הנדל"ן חבס (היזמית של הפרויקט), הרעיון השיווקי שנובע מכך שהקבוצה שילמה עבור חלק מהשכירות של רפאלי, הוא שהדוגמנית "תהיה בתוך הפרויקט, תגור בפרויקט, תסתובב במסדרון, תהיה במכון כושר, תביא את החברים שלה". היא הוסיפה כי עצם העובדה שרפאלי בחרה את הפרויקט וגרה בו יהפוך אותו לנחשק עבור רבים.

בפסק הדין שניתן בחודש שעבר, קבע שופט בית המשפט המחוזי שמואל בורנשטין: "נדירים המקרים שבהם ניתנות מתנות חינם, בפרט כשמדובר במערכת יחסים עסקית, להבדיל ממסגרת משפחתית או חברית קרובה". המשמעות היא, שאותן הטבות נחשבות הכנסה שיש לשלם עליה מס.

הדיון בנושא הנחות הסלב היה אמנם בשולי פסק הדין של רפאלי, בעיקר בשל הסכום הנמוך יחסית שהיה על המאזניים - 210 אלף שקל דמי שכירות ששולמו עבור מגורים במגדלי Yoo ו-W - אך השופט ציין באופן כללי כי הסוגיה של מיסוי טובות הנאה בדמות הטבות כלכליות והנחות שונות, בתמורה למתן זכות לעשות שימוש בשמו של אדם מוכר, היא עקרונית ובעלת השלכות רוחב משמעותיות, וראויה להיבחן בצורה יסודית.

"רפאלי ערה לתועלת המופקת משמה"

פסק הדין שניתן באפריל חייב את רפאלי בתשלומי מס על הכנסותיה ב-2009–2010 כתושבת ישראל. השופט בורנשטין קבע כי עליה לשלם מס של כ-8 מיליון שקל על הכנסות של כ-16 מיליון שקל.

מתחם יותומר אפלבאום

הפרסום סביב פסק הדין והחקירה הפלילית נגד רפאלי (הגשת כתב אישום כפופה עדיין לתוצאות השימוע), צפויים לייצר מבחינת הרשות אפקט הרתעה - לא רק בהיבט של התחמקות מתשלומי מס בישראל על הכנסות בחו"ל, אלא גם בנושא של הנחות סלב.

במקרה של מגדלי yoo, קבוצת חבס - שהיתה בעלת הזכויות בפרויקט - שילמה 190 אלף שקל במשך שנה לאבי אורון, שממנו נשכרה הדירה אשר הועמדה לרשות רפאלי. מלבד תשלום זה, שילמה משפחת רפאלי 2,500 דולר מדי חודש עבור השכירות. כלומר, מדובר בתשלום שכירות חודשי כולל של כ-25 אלף שקל.

לפי עדותה של קציר, אותם 190 אלף שקל היו הפער בין מה שאורון דרש לבין מה שמשפחת רפאלי הסכימה לשלם. "היות שהיה חשוב לנו מבחינת המיתוג שבר רפאלי תגור בפרויקט, הסכמנו להשלים את הפער באמצעות תשלום לאורון", אמרה קציר בעדותה.

גם בתצהירו של הרצל חבס, שהיה יו"ר חבס השקעות, נכתב כי "מודעות הציבור למגוריה של רפאלי ב–yoo תל אביב הם בעצם האפקט, בעיקר שימוש בעיתונות. מספיק שיש בעיתון אזכור שקושר בין הפרויקט לרפאלי, אתה מקבל את האפקט. הרי אתה רוצה את המודעות של מגוריה בפרויקט, אם זה נשאר סוד - לא השגת כלום. בדרך כלל זה חשיפה בעיתונות, מפה לאוזן".

השופט לא קיבל את העמדה של בר ואמה ציפי רפאלי, שלפיה הן לא ידעו על התשלום הנוסף. גם לדברי קציר, שלא זכרה עם מי מבני המשפחה היא דיברה על כך, לפי ההיגיון משפחת רפאלי ידעה על ההבנה שהיא תקבל השלמה של שכר דירה, אחרת היא לא היתה לוקחת את הדירה. השופט ציין כי הוא שותף להיגיון זה והוסיף כי ברור שלא נעלמה מעיני המשפחה העובדה שקבוצת חבס עושה שימוש בשמה של רפאלי - שמתן זכות השימוש בשמה הוא נכס יקר ערך עבורה - לצורכי שיווק וקידום הפרויקט, והיא היתה ערה לתועלת המופקת מכך, גם אם לא ניתן אישור מפורש אלא היה מדובר בהבנות או בהסכמה בשתיקה.

הוא הוסיף כי גם אם יקבל את הטענה של רפאלי, כי מדובר בתשלום מופרז של דמי שכירות בהתחשב בשווי השוק של השכירות באותה תקופה ובאותו אזור, עדיין אין ויכוח על כך שהסכום שולם בפועל, והדעת נותנת שהחברה לא התנדבה לשלם אותו ללא תמורה. הוא קבע כי רפאלי לא הציעה כל הסבר חלופי מוכח לתשלום של אותם 190 אלף שקל - ולכן מדובר בהכנסה חייבת במס.

לגבי המגורים במגדלי W ולפי הסכם שנחתם עם ציפי רפאלי, החברה היזמית קנדה ישראל התחייבה לשלם את מלוא עלות השכירות של הדירה שבבעלות שלמה איליה למשך שלוש שנים החל בנובמבר 2010. מאחר שהערעור עסק ב-2009–2010, התשלום הרלוונטי בתיק זה היה עבור חודשיים בלבד והסתכם ב-20 אלף שקל. במקביל, מתנהל ערעור מס שהגישה בר רפאלי גם לגבי 2011, כך שבהמשך תהיה הכרעה בנוגע לסכומים נוספים ששולמו.

רפאלי טענה כי היא קיבלה דמי שכירות במגדל W מכיוון שרכשה דירה בפרויקט בלו בתל אביב של החברה. בורנשטין קבע כי משפחת רפאלי היתה ערה לשימוש שעשתה קנדה ישראל בשמה של בר לצורך קידום מגדל W, ולא ניתן כל הסבר לכך שההסכם לרכישת הדירה בפרויקט בלו נחתם כחצי שנה לאחר חתימת הסכם השכירות במגדל W, ולא נקבע תנאי לפיו תשלום דמי השכירות תלוי ברכישת הדירה בפרויקט בלו. לכן, גם כאן הוא קבע כי מדובר בהכנסה של רפאלי מפרסום ויחסי ציבור.

גם הנחות חייבות במס

לדברי עו"ד ורו"ח ד"ר איתמר כוכבי, כל סוג של הכנסה, בין בעבור שירותים ובין כתשואה על הון, בין אם התקבלה בתמורה כספית ובין אם התקבלה בשווה כסף, חייבת בדיווח לרשויות המס ובתשלום מס בגין אותה הכנסה. "גם אם מישהו יקבל ממני שירותי עריכת דין בחינם או במחיר נמוך ממחיר השוק, ובתמורה יפרסם אותי - זה חייב במס", אומר כוכבי.

כלומר תשלום שמקבל ידוען, גם אם בעקיפין בשווה כסף, הוא הכנסה שהמס עליה יהיה כהכנסה מעסק או כהכנסה ממשלח יד. המשמעות היא שיש לדווח על ההנחה ולשלם בגינה מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ), ביטוח לאומי ומס בריאות. במקרה של הנחה על דירה שניתנת לידוען, יש לשלם מס הכנסה על גובה ההנחה ומס רכישה על הסכום המלא.

השופט בורנשטין הזכיר שורה של נתונים שיש לשקלל במסגרת בחינת ההטבות, ובהם סוג הנכס והשירות שבעניינו ניתנת ההטבה ושוויו, היקף ואופי השימוש בשמו של הידוען ותקופת השימוש, גובה וטיב ההטבה או ההנחה, קיומו של הסכם בכתב או בעל פה והתנאים שבו, ההבנות הקונקרטיות שהושגו בין הצדדים, כולל הסכמה בשתיקה או ציפייה מצד נותן ההטבה שמקבל ההטבה לא ימנע בעדו לקשור את שמו לנכס או לשירות - והאם ההסדר ספציפי, נוגע גם לידוענים אחרים. במקרה של רפאלי, השופט לא נדרש לבחון את כל ההיבטים, שכן הוא קבע כי היא לא עמדה בנטל לסתור את המסקנה שנובעת מהראיות שהוצגו על ידי רשות המסים כי מדובר בהכנסה.

כוכבי מציין כי סוגיית הנחות הסלב לרוב אינה מגיעה לכותרות מכיוון שהיא נסגרת בפשרות. מבחינת רשות המסים, המקרה של רפאלי הוא הזדמנות לייצר תקדים - במיוחד אם ידונו בכך גם בעליון.

נדיר עוד יותר למצוא את הנושא בהליכים פליליים. במקרה של רפאלי והוריה, כתב החשדות (שיהווה את הבסיס לכתב אישום, אם יוגש) כולל גם חשד לאי־דיווח כחוק על הכנסות של מיליוני שקלים, לרבות מימון שכר דירה ורכש דירה, וכן שימוש במכוניות יוקרה. לדברי כוכבי, "הפעם החליטו ברשות המסים ללכת עם זה עד הסוף. המדינה רוצה לסדר את נושא הנחת הסלב".

ביום ה-9 ביולי 2019 גזר בית משפט השלום על הנאשם, 9 חודשי מאסר וקנס כספי בגובה 90,000 ₪ (ת"פ 4097-11-18 מדינת ישראל נ' קומי). העונשים, הוטלו בגין אי דיווח על הכנסות בחשבון הבנק של הנאשם בחו"ל. הנישום, הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של התחמקות מדיווח ותשלום מס בגין הכנסות בחשבון הבנק בחו"ל בשנות המס 2006 עד 2013.

ביום ה-23 ביולי 2017 גזר בית משפט השלום על הנאשם, 16 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה 70,000 ₪ (ת"פ (ת"א) 13879-02-15 מדינת ישראל נ' סוויד). העונשים הוטלו על יצחק סוויד (שהיה מנהל סניף בנק איגוד בבאר שבע), בגין הסתרת חשבון בנק אשר היה בבעלותו של סוויד בשוויץ. כמו כן הנאשם לא דיווח על הכנסות מריבית שנבעו לו באותו חשבון.

(ראה מאמרי: מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ)

פסקי הדין האמורים, ממחישים את העובדה כי בתי המשפט פועלים על מנת להרתיע עברייני מס בצורה חדה וברורה, להעלים חשבונות מס והכנסות, מרשויות המיסים בארץ ובעולם. על כך עמד בית המשפט בפסק הדין ע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל, בקובעו כי: "יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות המיסים ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה".

===========================================================================

אשר על כן, אם יש ברשותך כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחול שאינם מדווחים לרשויות המס בישראל, פנה אל משרדנו העוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין נוטריון רואה חשבון וכלכלן, שהתמחותו בגילוי מרצון בתחום, לצורך קבלת יעוץ משפטי וליווי אישי בהליכי גילוי מרצון מול רשות המיסים בישראל. למשרדנו ניסיון מוכח בארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה, רומניה קפריסין וישראל.

הליך הגילוי מרצון, בגין כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל אשר לא דיווחו על כספים בחשבונות הבנקים בחו"ל, לדווח לרשות המיסים, לפני שבעלי החשבון ימצאו עצמם בהליך פלילי בגין העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שבעל החשבון - הנישום, יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן, מלא ובתום לב, וכמו-כן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה-הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום או הנישומה.

יתר על כן, הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת בארץ או בעולם, אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי

הרפורמה של "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי", מכה קשה ליורדים מן הארץ

הרפורמה של "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי עתידה להשפיע על אלפי ישראלים היוצאים מן הארץ לטובת רילוקיישן, ועל חבותם במס, זאת בעקבות שינויי החקיקה העתידים להתרחש במיסוי ההגירה של ישראלים מחוץ לישראל הנקרא "מס הגירה".

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי נכון לשנת 2017, 5,800 אלף ישראלים עזבו את ישראל לטובת מגורים בחו"ל. ירידה מהארץ היא לא תופעה חדשה בישראל. רבים מהישראלים עוזבים את הארץ לתקופה קצרה, או אפילו ל"רילוקיישן". מה שאולי אותם ישראלים לא יודעים, הוא שניתוק התושבות מישראל, כרוך בחבות "מס יציאה", וזאת מכוח סעיף 100א לפקודת מס הכנסה.

לפיכך, יש להסדיר את המעמד של הרילוקשיין (אשר לא דווח), בהליך של 'גילוי מרצון', ובכך נפתר העניין. משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן, בעל ניסיון בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה קפריסין וישראל.

הליך הגילוי מרצון, בגין רילוקשיין, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל אשר לא דיווחו על הכנסות שונות, לדווח לרשות המיסים, לפני שהמהגרים ימצאו עצמם בהליך פלילי בגין העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שהמהגר, יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן, מלא ובתום לב, וכמו-כן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה-הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום או הנישומה. נכון לעת כתיבת מאמר זה הגילוי מרצון נקבע עד ליום 31 בדצמבר 2019.

יתר על כן, הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת בארץ או בעולם, אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

מס הגירה אימתי?

כשתושב ישראלי עושה "רילוקיישן" או עוזב את הארץ, המדינה זכאית לתשלום מס בעקבות העזיבה, וזאת, עבור אותם רווחים שאותו אדם "ירוויח", כתוצאה ממכירת הנכסים שצבר בתקופה שהיה תושב ישראל גם אם הרווח נוצר כאשר שהה מחוץ לישראל.

כעולה מסעיף 100א, כל הנכסים שהיו לאדם, יום לפני שחדל להיות תושב ישראל, נחשבים לכך שנמכרו ביום שבו חדל להיות תושב ישראל ועל הרווח הרעיוני שנוצר, האדם (הנישום), יחויב במס. דהיינו, אין מדובר רק בנכסים בתוך ישראל, אלא גם בנכסים של תושב ישראלי הנמצא בחו"ל במסגרת יציאתו לצורך רילוקיישן.

מאחר ומדובר ברווח רעיוני (כי לא התבצע תזרים כספי בגין הנכסים), קיימת אופציה לשלם את המס, אותו חייב הנישום, בעת מכירת הנכסים בפועל. החלופה השנייה מהווה ברירת מחדל כך שאין צורך לקבל אישור מראש ממנהל מס הכנסה.

כך, נוצרו לנישום שתי אופציות:

הראשונה, לשלם את המס מיד עם יציאתו ממדינת ישראל.

השנייה, לשלם את המס לאחר המימוש למעשה של הנכסים.

בבחירת האופציה השנייה, המס שיחול בישראל, יהיה יחסי לתקופת החזקת הנכס בבעלותו, לפני שחדל להיות תושב ישראל.

במידה ויחיד היה חייב במס בישראל בעת מימוש הנכס מכוח הוראה אחרת, לא יופעלו הוראות סעיף 100א והמס ייקבע לפי המנגנון הרגיל.

הקשיים

עד היום, החקיקה הייתה "חסרת שיניים", רשות המיסים לא הצליחה לאכוף את "התשלום" בו חייב המהגר, וזאת מהסיבה שרבים מהישראלים לא דיווחו על הגירתם או ניתוק תושבותם מישראל, ולא יה בידם את המידע על חובתם לדווח על מכירת נכסיהם וחבותם במס יציאה.

התיקונים המוצעים

התיקונים מטעם הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי, צפויים להוביל למצב בו אדם המעוניין לעזוב לצורך רילוקיישן, צריך לדווח על ניתוק תושבותו וכן על רווחיו ממכירת כלל הנכסים שהיו ברשותו בשעה שהיה תושב ישראל. כלומר, בשונה מחובת הדיווח בחקיקה הקיימת, חובת הדיווח החדשה תכלול חובה להגיש הצהרת הון. דו"ח הצהרת ההון, תחייב את המהגר, למנות את כלל הנכסים שברשותו בזמן הנתון, ותאפשר לרשות לנהל מעקב אחר נכסיו.

התושבות וניתוק התושבות

נדבך נוסף ברפורמה המוצעת היא שינוי מאפייני מבחן "ניתוק התושבות" באופן המקשיח אותם.

כאמור, תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בישראל או מחוצה לה, בעוד תושב

חוץ מחויב במס על הכנסות שהפיק בישראל בלבד.

תושבות ישראלית מהי?

ס' 1 לפקודה, קובע כי תושבות ישראלית, נקבעת על פי חזקה מספרית, לפיה אם אדם נמצא למעלה מ - 183 ימים בשנה בישראל, הרי שהוא תושב ישראל. וכך, גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

בנוסף לס' 1, קיים מבחן מהותי, לפיו אם מירב הזיקות של אדם הוא לישראל, ביניהם הותרת בני משפחה, נכסים בארץ, זיקות חברתיות ועוד, הרי שמרכז חייו הוא במדינת ישראל.

קיומם של שני המבחנים מובילים ל"מחלוקת" ועימות הנישומים, מול רשות המיסים. כך, ניתן לטעון שאף אם לפי המבחן הפורמלי של ס' 1 לפקודת מס הכנסה, אדם אינו תושב, הרי שמירב הזיקות מצביעות שכן. תיקוני החקיקה, נועדו לפתור את העדר הוודאות בתחום התושבות.

כך, שהמבחן המספרי הופך לחזקה חלוטה. כמו כן, התיקון קובע, כי אם התושב הותיר בן או בת זוג, והוא מגיע לישראל לפחות 90 ימים בשנה – הוא יוכר כתושב ישראל לצורך חבות במס.

הסוף להעלמת מיסים באמצעות חשבונות זרים: רשות המיסים החלה במעצרים

לראשונה מאז כניסתן לתוקף של תקנות ה – CRS , רשות המיסים החלה בנקיטת מעצרים כנגד אזרחים ישראליים, שעל פי החשד נמנעו מדיווח של חשבונות בנק במדינות זרות, במטרה להעלים מיסים.

בינואר 2019, נכנסו לתוקפן תקנות ה – CRS (Common Reporting Standard), לפיהן יידרשו מוסדות פיננסיים בישראל ליישם תקן בינלאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן וכפועל יוצא, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD יימסר לרשות המיסים בישראל. לאחר שהמידע מועבר בין הרשויות, רשות המיסים הישראלית עשויה לנקוט בהליכים אזרחיים ולעיתיםפליליים כנגד אזרחים ישראלים שבחרו להעלים מס באמצעות חשבונות במדינות זרות.

כעת, לראשונה מאז כניסתן של התקנות לתוקף, נעשה שימוש במידע שהתקבל ממדינות זרות לגבי חשבונות בנק שלא דווחו על ידי בעליהן לרשות המיסים, וזאת תוך מעצרם של 3 ישראלים אזרחי המדינה בשתי פרשיות נפרדות. על פי החשד, החשודים החזיקו בחשבונות בנק מחוץ לישראל ונמנעו מתשלום מס בגין הכנסותיהם. שלושת החשודים נעצרו בחשד לעבירות מס ושוחררו בתנאים מגבילים.

הפרשיה הראשונה, נסובה סביב בעל מניות ומנכ"ל של חברה העוסקת בייבוא חלפים לרכב. על פי החשד, החשוד נמנע מלהצהיר על כספים בבעלותו הנמצאים בחו"ל, וזאת לאחר שהתחייב בהסכם לפני רשות המיסים, כי יצהיר על מלוא הכנסותיו מחו"ל.

בפרשייה נוספת, נחקרים שני חשודים. השניים תושבי קיבוץ משמר העמק, חשודים באי דיווח של כספים שהופקדו בחשבון בנק זר ועל הכנסות נוספות שנבעו להם כתוצאה מקיומו של החשבון.

סגירת החשבון איננה הפתרון

לאור האמור, רבים וודאי יסברו כי סגירת החשבון (הקשור במעמד חשבון זר) הוא הפתרון המושלם – אולם, סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס.

כפי שהוסבר לעיל, הדיווחים צפויים לכלול מידע אודות מצב החשבון החל ביום ה-31 בדצמבר 2017 או 2018 (בהתאם למדינה המדווחת) – זאת אף אם החשבון אינו פעיל כעת. לכן, בעלי חשבונות בנק, בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות בלתי מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם – בהקשר זה.

חלון ההזדמנויות עומד להסגר: גילוי מרצון עד סוף השנה

תקנות ה - CRS אומנם נכנסו לתוקפן רק בשנת 2019, אך חובת הדיווח לרשויות המס על כלל ההכנסות של תושב הארץ אינן חדשות. שכן, דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות אף מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או דמי שכירות.

במסגרת המלחמה בהון השחור פרסמה רשות המסים ביום 26 ביוני 2012 הודעה: "אנונימיות בבירור חבות המס בבקשה לגילוי מרצון על נכסים והכנסות בחו"ל". על רקע הצלחת התוכנית, שהניבה מעל 30 מיליארד ₪, ועל רקע כניסתם לתוקף של תקנות הCRS- פרסמה רשות המיסים הודעת הארכה שמטרתה לאפשר לתושבים שלא דיווחו על הכנסותיהם, לבצע הליך של גילוי מרצון ולהימנע מנקיטת הליכים פליליים כנגדם , עד ליום ה- 31.12.19, על כך נאמר "יפה שעה אחת קודם".

לפיכך, יש להסדיר את המעמד של בעלי חשבונות בחו"ל (אשר לא דווחו), בהליך של 'גילוי מרצון', ובכך נפתר העניין.

הליך הגילוי מרצון, בגין הכנסות או חשבון בחו"ל, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל אשר לא דיווחו על הכנסות וחשבונות בנק, לדווח לרשות המיסים, לפני שימצאו עצמם בהליך פלילי בגין העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שהפונה/הנישום, יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן, מלא ובתום לב, וכמו-כן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה/הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום או הנישומה. כאמור, נכון לעת כתיבת מאמר זה הגילוי מרצון נקבע עד ליום 31 בדצמבר 2019.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת בארץ או בעולם, אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

"רילוקיישן" הינו מעבר למדינה אחרת ממדינת התושבות לצורך התמקמות. הסיבות לרילוקיישן הן מגוונות: שיפור איכות החיים, התקדמות מקצועית, פיתוח קריירה או מניע כלכלי. לתהליך זה אין פרק זמן מוגדר שממנו הוא מתחיל, כך שרילוקיישן יכול להיות החל מיציאה לחו"ל לנסיעת עבודה קצרה ועד שליחות ממושכת למספר שנים.

החל משנת 2003, נהוגה בישראל שיטת המס הפרסונאלית. השיטה מטילה מס לפי מבחן התושבות ללא קשר למקום הפקת ההכנסה (בין אם ההכנסה הופקה בתחומי מדינת ישראל ובין אם לאו). שיטת המס הפרסונאלית, איננה ייחודית לישראל והיא השיטה הנוהגת במדינות המפותחות, ביניהן ארצות-הברית ויפן. לפיכך, תושב ישראלי שביצע רילוקיישן, יחשב תושב ישראל לצורכי מס, גם אם הוא רואה עצמו תושב מדינה אחרת. מכאן, שתושב זה, מחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. זאת, כאשר העדר הדיווח היא הלכה למעשה נטילת סיכון, להיענש הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

החל משנת 2016 כחלק מתיקון 223 לפקודת מס הכנסה, על מי שביצע רילוקיישן לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע אינו חייב במס בישראל. הדו"ח צריך להיות מגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות שאתה כבר לא תושב ישראל. אי הגשת הדו"ח מהווה עבירה פלילית כעולה מסעיף 216 לפקודת מס הכנסה.

פעמים רבות, ישראלים העוברים לחו"ל, מפסיקים לדווח לרשות המיסים, וזאת מתוך אמונה שפעולת ה"רילוקיישן" מסירה את חבותם לעניין המס. אשר על כן, תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, נועד למנוע מצבים בהם אזרחים שביצעו רילוקיישן התעלמו ואף נעלמו ולא הגישו דיווחים לרשות המיסים. כמו כן, לא פעלו לפי סע' 100א - מס יציאה/הגירה לפקודת מס הכנסה.

תיקון 223, משפיע באופן מהותי על חבות המס, על ידי הרחבת חובת הדיווח גם למקרים הבאים:

1. יחיד אשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.

תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.

אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס, לרשות המיסים בישראל, עשויה להיות הזכאות להטיל מס בקשר להכנסות או להטבות מסוימות של עובדים שעוזבים את ישראל אך עדיין נחשבים תושבים שלה. אזרחים שביצעו רילוקיישן מחויבים במס בגין הכנסותיהם מכל מקור בעולם אם אינם מוכיחים שמרכז חייהם אינו בישראל.

בכדי לעמוד בדרישות התיקון באשר לדרישות הדיווח, שלחה רשות המיסים למי שקיימים ברשותו דירה אחת או יותר בישראל, טופס 0272 או טופס 5329, אשר נשלח מטעם משרדו של מנהל אגף בכיר ארצי במחלקת מודיעין וחקירות של רשות המיסים. שליחת טופס 0272 או טופס 5329 יכולה להעיד, לכאורה, על כך שלרשות המיסים, חשד או ספק, באי מילוי הוראות פקודת מס הכנסה. בטופס שנשלח, האזרח מחויב למלא הצהרה באשר למקורות הכנסתו בארץ ובחו"ל תוך אזכור כלל הנכסים, חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, רווחי הון בבורסה או בבנקים, כלי רכב, מטוסים ואוניות, בארץ ובחו"ל. המידע שיימסר, יהווה שיקול מרכזי בהחלטת הרשות האם לסגור את התיק, או להמשיך בהליך חקירה ובדיקה. הטופס האמור נשלח בדואר רגיל ולא בדואר רשום. עם זאת, אזרח אשר נדרש למלא את הבקשה מחויב להשיב תוך 30 ימים, כאשר צוין, כי המכתב הינו מתוקף סמכותו של הסמנכ"ל לחקירות לפי סעיף 135 (1) (א), לפקודת מ"ה.

רשות המיסים פועלת בדרכים שונות הכוללות אף חקירות ומודיעין נגד ישראלים אשר לא שילמו מס ישראלי על הכנסותיהם.

על מנת להימנע מסנקציות אזרחיות ואף עונשיות, ניתן לבצע גילוי מרצון (שתוקפו יפוג ביום 31 בדצמבר 2019 במידה ולא יוארך), להליך זה מספר תנאים מקדמיים:

1. פנייה כנה לרשות המיסים, כלומר, לא בעקבות חקירה או בדיקה ע"י רשות המיסים או כל רשות אחרת.

2. לרשות המיסים או לרשות שלטונית אחרת אין מידע קודם באשר הגילוי מרצון.

3. לא החלה בדיקה לכל הנוגעים בדבר הגילוי מרצון.

הליך מעין זה מאפשר לנישומים, לדווח על הכנסות בישראל/ בחו"ל ללא הליך פלילי נגדם, שכן מטרת הגילוי הינה גביית מס אמת מתושבי ישראל. ההליך כרוך בבחינת סוגיות משפטיות מורכבות כגון סוג ההכנסה וסיווגה, מעמד התושבות של מבקש הגילוי כתושב ישראל או תושב חוץ והיכן נמצא מרכז חייו.

בטופס זה אין לראות כאישור אוטומטי של הסדר המס אלא יש להעביר את הבקשה לחטיבה מקצועית של רשות המיסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי האם לאשר את הסדר המס.

בשנת 2014 הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה שהתקיים ב-OECD במעמד שרים מ - 50 מדינות נוספות כי תפעל ליישום ה-CRS (Common Reporting Standard)שפותח על ידי ארגון ה-OECD ומטרתו איסוף מידע פיננסי אודות תושבים זרים תוך שימוש במוסדות פיננסים. מידע זה יועבר לרשות המס המוסמכת באותה מדינה וזאת תעביר באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, מידע למדינות אחרות ונוספות שבעלי החשבונות תושבים בהם.

תחולת התקן רחבה ואחידה וזאת במטרה להקשות על זיהוי והעברת מידע כך למשל:

1. הגדרה רחבה של המושגים "מוסד פיננסי" ו"חשבון פיננסי";

2. הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים;

3. העברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים;

בשנת 2019 התקנות אושרו ומוסדות פיננסיים בישראל החלו ליישם תקן בינלאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן וכפועל יוצא, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD יימסר לרשות המיסים בישראל.

עובדה זו חשובה, שכן דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוצה לו ועתה תוכל הרשות לנקוט גם בהליכים אזרחיים ועונשיים כנגדו.

תקנות ה - CRS אומנם נכנסו לתוקפן רק בשנת 2019, אך חובת הדיווח לרשויות המס על כלל ההכנסות של תושב הארץ אינן חדשות. כעת, דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או דמי שכירות. לפיכך, מעתה ואילך, תוכל מדינת ישראל לנקוט בהליכים, כנגד נישומים בגין חשבונות בנק המצויים מחוץ לישראל, ואלה יהיו חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.

משרדנו עוסק בייצוג מול רשות המיסים בישראל וכן, בגילוי מרצון שנים רבות. המשרד בעל ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, סלובקיה, רוסיה קפריסין וישראל.

משרדנו מנוהל ע"י ד"ר למשפטים, עו"ד-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן, יוצא רשות המיסים בישראל.

ד"ר איתמר כוכבי מתמחה בליווי הליכי גילוי מרצון, לכספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן לגבי הכנסות נוספות המצויות מחוץ לישראל, בנאמנות ובדיסקרטיות תוך ניסיון למתן תוצאות מיטביות עבור הלקוח/הנישום.

מקובלים, ידוענים, סלבס – פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון – מתנות ותרומות חייבות במס הכנסה

משרדנו עוסק בייצוג מקובלים, אנשי דת וידוענים מול רשות המיסים בישראל וכן, בגילוי מרצון שנים רבות.

למשרד ניסיון מוכח לסוגי ההכנסות מישראל מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, סלובקיה, רוסיה וקפריסין.

משרדנו מנוהל ע"י ד"ר למשפטים, עו"ד-נוטריון, רואה חשבון, כלכלן, יוצא רשות המיסים בישראל.

ד"ר איתמר כוכבי בעל ניסיון בליווי הליכי גילוי מרצון, לכספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן בגין הכנסות נוספות המצויות מחוץ לישראל, בנאמנות ובדיסקרטיות תוך ניסיון למתן תוצאות מיטביות עבור הלקוח/הנישום.

חוקי המס בישראל קובעים, כי מתנות פטורות ממס וזאת כל עוד הן ניתנו בתום לב.

אולם, פסק דין תקדימי מחייב בבית המשפט העליון מיום 18 באוקטובר 2020, קבע כי הכנסות הרב – המערער, נכנסות בגדר סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה המחייב במס "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהיא".

למעשה, כל סוג של הכנסה, בין בעבור שירותים ובין כתשואה על הון, בין אם התקבלה בתמורה כספית ובין אם התקבלה בשווה כסף, חייבת בדיווח לרשויות המס ובתשלום מס בגין אותה הכנסה. זאת בשונה ממתנה.

מַתָּנָה הינה הענקה של נכס, חפץ או כסף הניתן חינם, ללא פיצוי בתמורה. המתנה מוענקת לעיתים כאות הוקרה או למטרת ציון תאריך משמעותי, כיום הולדת.

השאלה העולה : מדוע קבע בית המשפט העליון כי יש למסות את הרב יקותיאל אבוחצירא?

המשמעות האופרטיבית של הפסיקה המחייבת שהתקבלה בבית המשפט העליון הינה, שמעתה ואילך, ידוענים, מקובלים ולמעשה כל אדם בעל פרופיל חברתי – ציבורי – תקשורתי גבוה, צריך לדווח על שווי המתנות שלו, וכן – גם מחתונות ואירועים משמחים אחרים.

מיסוי המקובל הרב אבוחצירא באירוע החתונה של ילדיו, אינו מקרי. מהלך מיסוי מקובלים החל כבר בשנת 2016, אז פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי מספר 966192 בנושא מיסוי שירותי דת. מטיוטת החוזר עולה כי חלה חבות במס הכנסה ובמס ערך מוסף, בגין שירותי דת אשר מוענקים על ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובד"צים.

כוונת החוזר (אשר גובש בהמשך לדו"ח מבקר המדינה) הינה, למסות במס הכנסה ובמס ערך מוסף את התקבולים המתקבלים בגין שירותי הדת, שבעיני רבים נחשבים מתנות שמתקבלות בין היתר באירועים מסוג: בריתות, תפילות, עריכת חופות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, ייעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מכירת מים קדושים ומכירת תשמישי קדושה שונים, כמו גם, מתן שירותי כשרות.

כאמור, בשונה משירותי דת שהחלו להיות ממוסים עוד משנת 2016, עד לפסק הדין התקדימי בעניינו של הרב אבוחצירא, מתנות לא היו חייבות במס, וזאת כאשר מתקיימות נסיבות אישיות דוגמת קבלת המתנה כחלק מאירוע משפחתי או חברי ומתנות חג. זאת מהסיבה הפשוטה כי לפי לשון החוק מתנה זו, אינה יוצרת התעשרות החייבת במס.

מאין מגיעה ההבחנה?

ההבחנה בפסק הדין אבוחצירא, נובעת מהשימוש לכאורה במתנות שניתנו לרב במהלך תקופת המס נשוא הדיון. כך, מתאר בית המשפט המחוזי את חייו של המקובל, כאדם שזכה לטייל בחו"ל כ-141 פעמים, לרכוש נדלן בהיקף של כ-9.2 מיליון ואף זכה לקבל מתנות רבות.

בפסיקה תקדימית מחייבת, דחה כב' השופט מזוז את ערעורו של הרב, (בהסכמת השופטים: ג.קרא ו-י. וילנר), וציין: "אני סבור כי צדק פקיד השומה כאשר ראה בהכנסות המערער ששימשו אותו לצרכים האישיים שלו ושל בני משפחתו, להבדיל מכספים שיועדו לצורכי הקהילה, כהכנסות ממשלח יד, או כהכנסות ממקור אחר, החייבות במס, וממילא צדק גם בית המשפט קמא כאשר דחה את ערעור המערער" (ע"א 3159/19).

עוד הוסיף כב' השופט מזוז: " אף אני סבור, כמפורט בהרחבה לעיל, כי יש לראות בהכנסות האישיות של המערער כהכנסה ממשלח יד החייבת במס. לצד זאת אדגיש, כי גם אם הייתי מגיע

למסקנה כי התקבולים הנדונים אינם מהווים הכנסה ממשלח יד, אין ספק בעיני שהם

"נתפסים" ברשתו הרחבה של סעיף העוללות, ואף ביתר קלות. זאת, מאחר שכל שנדרש

לצורך סעיף העוללות הוא קיומו של מקור הכנסה, ואין נדרש לסווגו לאחד המקורות

הספציפיים שבפסקאות 9-1 לסעיף 2, וממילא לא נדרש להראות עמידה במאפיינים של

מקור ספציפי, כגון יסוד התמורה לעניין משלח יד, עליו השליך המערער במידה רבה את יהבו. במקרה דנן אין ספק כי ההכנסות מקורן ב"מקור", וזאת נוכח האופי הפירותי של

ההכנסות, הנובעות ממקור בעל פוטנציאל להפיק הכנסות חוזרות ונשנות, היינו, הרצף

והמחזוריות של ההכנסות לאורך שנים והיקפן".

פסק הדין האמור (ע"א 3159/19), נמצא במאבקה של רשות המיסים בשנים האחרונות, כנגד הכנסות ותקבולים המתקבלים בעבור שירותי דת.

ידוענים ומקובלים בישראל

רשימת המקובלים בישראל הינה רשימה ארוכה, בהם הרבנים: אליעזר אבוחצירא, דוד אבוחצירא, יקותיאל אבוחצירא והרב יעקב ישראל איפרגן (הרנטגן).

על פי פסיקת בית המשפט המחוזי שנתקבלה בעליון, כל סכום בין 800 ₪ ל- 1,500 ₪ שהתקבל כמתנה באירוע או תרומה וככל הנראה ממעמדו של הנישום, תהא התעשרות החייבת במס, שכן היא לא הייתה מתקבלת אלמלא אותו ידוען או מקובל היו בתפקיד.

להרחבת הנושא ר' מאמריי:

1. מיסוי שירותי דת

2. הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב

"מסמכי פנדורה" הוא הכינוי שניתן להדלפת המסמכים הגדולה בהיסטוריה, אשר במסגרתה נחשפו נתוני העסקאות והנכסים הסודיים של מנהיגים עשירים וחזקים בעולם. פרשת "מסמכי פנדורה" מעמידה את הגילוי מרצון בישראל ובעולם, המוצע בהמשך המאמר, כקו ראשון לפתרון ולסגירת ההסתבכות מול רשויות המיסים בארצות-הברית, תוך יישום הוראות חקיקת פטקא: (Foreign Accounts Tax Compliance Act) - FATCA; ובאירופה - ארגון ה- OECD עוסק בנושא שקיפות ומניעת הלבנת הון על ידי ארגון "מבצעים" לגילוי מרצון ,(Voluntary Disclosure) אשר מכוחה ניתן לדווח ללא עונשים, וזאת על מנת לעודד את התושבים החברים בארגון לעצור את ההתחמקות ממס.

במסגרת פרשת "מסמכי פנדורה" פורסמו כ-12 מיליון קבצים אשר הציגו ענייניים כלכליים חשאיים המסבכים מנהיגי מדינות עולם, מלכים, גנרלים, שרים, שופטים, ראשי ערים, עשרות פקידים בכירים, כוכבי רוק וידוענים ביותר מ-90 מדינות, בהן גם מדינת ישראל.

הפרטים הכלכליים שפורסמו חולצו ממסמכים של 14 חברות שונות מרחבי העולם אשר נתנו שירותים שונים לנאמנויות ולחברות אוף-שור, דהיינו חברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים, עד אפסיים, או שנשכרו על ידי לקוחות עשירים אשר חיפשו מקלטי מס במקומות כמו פנמה, שוויץ, דובאי, בחריין, מונקו, איי הבתולה, האי מאן ואיי קיימן.

המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ אשר העבירם לכ-600 עיתונאים מ-117 מדינות ולעשרות כלי תקשורת, ביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד,BBC אשר סיננו את התיקים, כחלק מחקירה גלובלית מאסיבית במשך 18 חודשים. התחקירים הציגו רשת פעולות שבוצעו בחשאיות יתר, ותוך הקפדה על הסתרת הקשר בין המנהיגים והעשירים לבין הנכסים הללו. מהפרסומים עולה כי רבים מעשירי העולם משתמשים בחברות קש על מנת להחזיק בחשבונות בנק סודיים, מזומנים, רכוש ויצירות אמנות. ממצאי התחקירים שפכו אור על הצד החסוי של העולם הפיננסי, הכולל תנועות נסתרות מהעין המעלות "סיפורים מעניינים" על דרך מקורם של מסמכים, וחשפו את היקף השימוש הנרחב במקלטי מס של מנהיגים ובעלי הון, ישראליים כמו אחרים מהעולם, על מנת לנהל את עסקיהם באופן סודי.

החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי. לפיכך, כאשר הנכסים מדווחים כראוי לרשויות המיסים במדינות השונות, כפרקטיקה חוקית ומקובלת, אזי רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הינו תקין. אשר על כן, מבחינת המדינות, העברת הנכסים באמצעות רישומן של החשבונות בחברות קש ובמקלטי מס, עשויה לגרום לחסרון כיס לאוצר המדינה מאחר והמסים אינם משולמים מרווחי החברות הללו, על אף היותה חוקית ומקובלת.

גילוי מרצון בישראל – הומלץ וצפוי לחזור בתחילת שנת 2022

בינואר 2019, נכנסו לתוקפן תקנות ה – CRS (Common Reporting Standard), לפיהן יידרשו מוסדות פיננסיים בישראל ליישם תקן בינלאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן וכפועל יוצא, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD יימסר לרשות המיסים בישראל. לאחר שהמידע מועבר בין הרשויות, רשות המיסים הישראלית עשויה לנקוט בהליכים אזרחיים ולעיתים פליליים כנגד אזרחים ישראלים שבחרו להעלים מס באמצעות חשבונות במדינות זרות.

כעת, לראשונה מאז כניסתן של התקנות לתוקף, נעשה שימוש במידע שהתקבל ממדינות זרות לגבי חשבונות בנק שלא דווחו על ידי בעליהן לרשות המיסים, וזאת תוך מעצרם של 3 ישראלים אזרחי המדינה בשתי פרשיות נפרדות. על פי החשד, החשודים החזיקו בחשבונות בנק מחוץ לישראל ונמנעו מתשלום מס בגין הכנסותיהם. שלושת החשודים נעצרו בחשד לעבירות מס ושוחררו בתנאים מגבילים.

הפרשיה הראשונה, נסובה סביב בעל מניות ומנכ"ל של חברה העוסקת בייבוא חלפים לרכב. על פי החשד, החשוד נמנע מלהצהיר על כספים בבעלותו הנמצאים בחו"ל, וזאת לאחר שהתחייב בהסכם לפני רשות המיסים, כי יצהיר על מלוא הכנסותיו מחו"ל. בפרשייה נוספת, נחקרים שני חשודים, תושבי קיבוץ משמר העמק, החשודים באי דיווח של כספים שהופקדו בחשבון בנק זר ועל הכנסות נוספות שנבעו להם כתוצאה מקיומו של החשבון.

סגירת החשבון איננה הפתרון

לאור האמור, רבים וודאי יסברו כי סגירת החשבון (הקשור במעמד חשבון זר) הוא הפתרון המושלם – אולם, סגירת חשבונות בנק פתוחים בעת הזו לא תמנע דיווח לרשויות המס. כפי שהוסבר לעיל, הדיווחים צפויים לכלול מידע אודות מצב החשבון החל ביום ה-31 בדצמבר 2017 או 2018 (בהתאם למדינה המדווחת) – זאת אף אם החשבון אינו פעיל כעת. לכן, בעלי חשבונות בנק, בהם מופקד הון בלתי מוצהר או הכנסות בלתי מדווחות, טוב יעשו אם יבחנו את צעדיהם – בהקשר זה.

הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת בארץ או בעולם, אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, ובעל ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה קפריסין וישראל.

משרדנו מנוהל ע"י ד"ר למשפטים, עו"ד, נוטריון רואה חשבון, כלכלן ויוצא רשות המיסים.

ד"ר איתמר כוכבי מתמחה בליווי בהליכי גילוי מרצון לגבי כספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן לגבי הכנסות נוספות המצויות מחוץ לישראל, בנאמנות ובדיסקרטיות תוך מתן תוצאות מיטביות עבור הלקוח/הנישום.

========================

צמד המילים "תיבת פנדורה" הינו מטבע לשון, אשר כוונתו עיסוק בדבר בעייתי, חשיפת דברים לא נעימים, העלולים לעסוק בצרות, ובעיות מורכבות. בתרבות מתייחסים ל"תיבת פנדורה" כנושאים אשר עדיף לשתוק ולהתעלם מהם, זאת בכדי לא לפתוח "תיבת שרצים" של בעיות וסיבוכים שהינם מקור לצרות ופורענויות.

לפי המיתולוגיה היוונית, זאוס יצר את פנדורה, האישה הראשונה בעולמם של בני האדם. פנדורה קיבלה מהאלים את תיבה שיצרו, אך הם ציוו עליה להשאירה סגורה. פנדורה לא עמדה בפיתוי ופתחה את התיבה, ולפי המסורת המערבית כך באו לעולם כל הצרות, הפגעים, הפורענויות, המחלות, הכאבים והצרות של האנושות. ואולם, בתיבה הייתה גם תקווה, והיא זו המאפשרת לבני האדם להתמודד עם כל הצרות שבאו לעולם עקב פתיחת התיבה. בענייננו, פתיחת התיבה -המסמכים- הביאה להדלפת פרטים חשאיים, אשר תגרום למחרוזת של צרות אך היא גם טומנת בחובה הזדמנות להביאן על תיקונן.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות" בימים אלה.