כנס רואי חשבון איטליה

ד"ר איתמר כוכבי-[רואה חשבון (כלכלן)(C.P.A.)]

משרד עורך דין –(Dr.) Faculty of Law

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

כנס רואי חשבון –איטליה –מאי 2012

הרצאה בנושא עבודת הדוקטורט

הנהגת מס הכנסה שלילי

כחלק ממדיניות הרווחה בישראל

ד"ר איתמר כוכבי

עורך דין ורואה חשבון

מרצה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות

(PHD) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

מנחה הדוקטורט: פרופ' יוסף מ. אדרעי

מרץ 2012

השוואת גודלו של מענק מס הכנסה שלילי שנתי בהתאם להכנסה עבור זוג : ללא ילדים, עם ילד אחד, שני ילדים ושלושה ילדים, בין מדינת ישראל למדינות ארה"ב ובריטניה לשנת 2011 (בערך דולרי)

השוואת גודלו של מענק מס הכנסה שלילי שנתי בהתאם להכנסה עבור זוג : ללא ילדים, עם ילד אחד, שני ילדים ושלושה ילדים, בין ישראל לצרפת ואירלנד לשנת 2011 בערך דולרי

צרפת - גבולות סכומי המענק עבור זוג ללא ילדים, ילד, 2 ילדים, 3 ילדים מתורגם ($)-2011

אירלנד- גבולות סכומי המענק עבור זוג עם ילד, 2 ילדים, 3 ילדים מתורגם ($)- 2011

ישראל-גבולות סכומי המענק זוג עד 2 ילדים (מגיל 55 ללא ילדים) 3 ילדים ויותר מתורגם($)-2011

ארה"ב- גבולות סכומי המענק לזוג : ללא ילדים, עם ילד, 2 ילדים ו- 3 ילדים ויותר, 2011, ב-($)

בריטניה- גבולות סכומי המענק לזוג: ללא ילדים, עם ילד, 2 ילדים ו-3 ילדים 2011, ב-($)

ישראל- גבולות סכומי המענק לזוג עם ילד או 2 (מגיל 55 ללא ילדים), 3 ילדים ויותר 2011, ב-($)

הצעה למחוקק

אציע למחוקק מספר הצעות לאור הדיון שערכתי לאורכה של עבודת המחקר ולאור המסקנות אליהן הגעתי כאמור לעיל.

להלן הצעתי:

הצעתי בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007, ס"ח 95, (תיקון מספר...) התשע"...

פרק א: מטרה

מטרת ההצעה להגדיל את סכומי המענק ולערוך שינויים בכל הנוגע ליישומו בפועל ולהשפעתו לרווחת הזכאים, ליצור ודאות, יציבות ואחידות של החקיקה, על מנת שהדין הישראלי יהווה פתח לתיאוריות בתחום עידוד התעסוקה וליציאה ממעגל העוני.

דברי הסבר

מבוא

ביום ה- 16 בדצמבר 2007 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הנהגת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007.

מנגנון מס ההכנסה השלילי נועד בעיקר לבני זוג או יחיד עם ילדים והוא מכוון לתת תמריץ להגדלת התעסוקה לזכאים, תוך עידודם ביציאה לעבודה וקבלת הכנסה מעבודה. צעד זה אמור היה להוציאם ממעגל העוני וכמו כן לסייע לחלוקה שוויונית יותר של נטל המס בישראל. אולם בפועל נמצאה מגבלה בשל שלילת הזכאות למענק ליחיד או זוג (עד גיל 55) בשל היותם ללא ילדים. כמו כן, נתגלו ליקויים במתן מענק לבעלי נכסים, בקביעת מנגנון הפחתה של סכום המענק ומועד תשלום המענק.

פרק א: הגדרות ופרשנות

בסעיף 1 לחוק יתווספו ההגדרות הבאות:

• 1. "פנסיה" - כהגדרתה בס' 4.א.(2) לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ס"ח 63.

  2. "חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ס"ח 30.

  3. "הכנסה נוספת" – כל הכנסה מכל מקור אחר, בין אם היא חייבת במס ובין אם לא, זולת הכנסה שנקבע לה פטור מפורש.

  4. "חישוב המענק בשל הכנסות בן הזוג" – ייערך בהתאם לסעיפים 65 ו-66 בפקודה.

  5. "שווי הנכסים" –כהגדרתו בס' 88 לפקודה.

דברי הסבר

1. הגדרות ופרשנות

"פנסייה"- בסוגיית הפנסיה, אציע כי יקבע בחוק שהמענק יכלול הפרשות לפנסיה בשיעור של 15%, כך שהמדינה תפריש תשלום לפנסיה בשיעור 10% והעובד יפריש תשלום לפנסיה של 5% מהמענק, כפי שנקבע בחוק פנסיית חובה.

מטרת ההצעה היא דאגה לרווחתו של הזכאי בזקנתו ומניעת החרפת העוני של הזכאים הגמלאים עם יציאתם לגמלאות.

"חוק הבטחת הכנסה"- בסוגיית חוק הבטחת הכנסה מוצע כי יקבע בחוק שמועדי תשלום המענק יהיו בהתאם לס' 14 לחוק הבטחת הכנסה. מטרת ההצעה להעניק לזכאי את תשלום המענק (שהינה רשת המגן) לו הוא זקוק לרמת קיום מינימאלית, במועד קבלת שכרו או קצבתו הנערכים מידי חודש בחודשו. כיום המענק מתקבל כ-6 חודשים לאחר תום שנת המס היינו כשנה וחצי מהחודש הראשון בו הזכאי זקוק למענק. המועד המוקדם ביותר לקבלת המענק, מותנה בדיווח המעבידים באופן מקוון לרשות המיסים, הנערך עד ליום 30 במאי לשנה העוקבת, בעוד שהזכאי זקוק למענק מידי חודש בחודשו.

"הכנסה נוספת"- בסוגיית הכנסה נוספת, מוצע כי יקבע בחוק שהכנסה נוספת תכלול הכנסות שאינן מעבודה (קרי, הכנסות פאסיביות) של העובד וכך גם לגבי בן זוגו. מטרת ההצעה היא שאם קיימת הכנסה נוספת לעובד או לבן זוגו בין אם הכנסה ממשכורת, מעסק, ממשלח יד או מכל הכנסה מן המקורות שבפקודה (זולת הכנסה שנקבע לה פטור מפורש), גובה המענק יפחת או יישחק לחלוטין בהתאם לגובה ההכנסות האמורות.

"שווי הנכסים"- בסוגיה זו מוצע כי יקבע בחוק שהמענק מותנה במצבו הכלכלי הכולל של הזכאי. דהיינו, מכלול שווי הנכסים כולל דירת המגורים כפי שיקבע שר האוצר. מטרת ההצעה היא מניעת מצב בו זכאי עונה על כל תנאי החוק, אולם קיים בבעלותו נכס או נכסים ששווים מיליוני שקלים ויחד עם זאת עדיין לא נמנעת ממנו הזכאות למענק. משמעות הדבר היא כי אם מטרת החוק הינה צמצום פערים ועזרה לשכבות החלשות, אזי החוק עלול להיטיב דווקא עם בעלי נכסים מוחשיים, ובכך להחטיא את מטרתו.

"חישוב המענק בשל הכנסות בן הזוג" – בסוגיה זו מוצע כי יקבע בחוק שחישוב המענק בשל הכנסות בן הזוג יערך בהתאם לס' 65 ו-66 לפקודה. מטרת ההצעה להעניק לבני הזוג אפשרות בחירה בין חישוב מאוחד לחישוב נפרד כנקבע בפקודה, כמו כן לשמור על ודאות יציבות ואחידות החקיקה השיפוטית של החוק מול הפקודה.

פרק ב': מענק לעובד שכיר – מס הכנסה שלילי

בסעיף 2 לחוק: זכאות למענק לעובד

1) תימחקנה המילים שמלאו לו 55 שנים בשנת המס כך סעיף 2 רישא יבוא ללא מגבלת

גיל.

תימחקנה המילים שמלאו לו 55 שנים בסעיף 2. (1) לחוק.

דברי הסבר

מענק לעובד שכיר – מס הכנסה שלילי

1. לעובד ללא ילדים – יחיד או זוג נשוי מתחת לגיל 55 וללא ילדים, אינם זכאים למענק מס הכנסה שלילי בשום תנאי. התוצאה היא שהמחוקק לא התחשב ביחידים או בזוגות ללא ילדים, אשר לעיתים זקוקים למענק, לפחות כפי שזקוקים לכך יחידים או זוגות עם ילדים. החוק מתמקד בזכאים אשר בהם תוחלת העוני היא הגבוהה ביותר. ההנחה הבסיסית הייתה שעוני הינו נחלת זוגות עם ילדים. סברה זו מוטעית ולכן הצעתי באה לתת מענה גם למקבלי שכר נמוך ללא ילדים. הצעתי תמנע מסר בלתי חינוכי של חיוב בילודה (כמו גם פגיעה בזוגות חשוכי ילדים), על מנת לצאת ממעגל העוני וכניסה למסגרת החוק. במידה והצעתי תתקבל גובה המענק יהיה זהה לנקבע בחוק למעמד זכאי אשר מלאו לו 55 שנים.

סייגים לזכאות

בסעיף 3 לחוק יתווסף סייג נוסף לזכאות סעיף (4) קטן להלן:

3. הזכאות למענק לפי ס' 2 לא תחול על עובד שהתקיים בו במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:

(1)...

(2) ...

(3)...

(4) על אף האמור בסעיף קטן (1) לעיל, יחיד או זוג אשר בבעלותו או בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכסים כולל דירת מגורים ששווים עולה על סכום שיקבע שר האוצר.

דברי הסבר

3. סייגים לזכאות

הזכאות למענק היא אישית. כל אחד מבני הזוג זכאי למענק אם עמד בקריטריונים הנדרשים, והוא מחושב בהתאם למספר מאפיינים של הזכאי, בין השאר: הכנסתו, מספר ילדיו וגילו. בנוסף, מותנה המענק בהכנסה חודשית ממוצעת של הזכאי.

כאמור, זכאי לקבלת המענק, אשר עמד בתנאים הבאים:

א. במועד כלשהו במהלך שנת המס, לא הייתה בבעלותו או בבעלות בן - זוגו או בבעלות ילד התלוי בו כלכלית, זכות במקרקעין (כגון: דירה, חנות, מגרש, וכדומה) בישראל ו/או מחוץ לישראל, שחלק בני הזוג בזכות עולה על 50%, לרבות דירת מגורים יחידה.

ב. הכנסתו עומדת בסכום הנקבע בחוק. כאמור החוק אינו מתחשב בשווי נכסיו האישיים של הזכאי, ולפיכך עשוי להיווצר מצב בו ברשות זכאי העונה על כל תנאי החוק קיים נכס או נכסים ששווים מיליוני שקלים (כולל דירת מגורים בעלת ערך רב) ויחד עם זאת עדיין לא נמנעת ממנו הזכאות למענק. משמעות הדבר היא כי אם מטרת החוק הינה צמצום פערים ועזרה לשכבות החלשות, אזי החוק עלול להיטיב דווקא עם בעלי נכסים ורווחי הון מהשכבות החזקות, ובכך להחטיא מטרתו.

כמו כן, נוצר מצב שהחוק במתכונתו הנוכחית מפלה לרעה את הזכאים אשר בבעלותם מקרקעין, משום שמחד גיסא החוק קובע כי בעלות על מקרקעין, מונעת זכאות למענק, ומאידך גיסא איננו מתחשב במקרקעין בעלי ערך נמוך ואף אפסי. דוגמה לכך, אוכלוסיות במגזרים אשר לרוב רשומות על שמם בנוסף לבית המגורים, קרקעות חקלאיות בעלות ערך כלכלי נמוך.

הפחתת מענק בשל הכנסות בן הזוג

5. הפחתת המענק בשל הכנסות בן הזוג – אם הכנסתם המצרפית של שני בני הזוג היא בסכום גבוה של פי 5 מהשכר הממוצע במשק, או אז תישלל הזכאות למענק משני בני הזוג.

דברי הסבר

5. הפחתת מענק בשל הכנסות בן הזוג

ההפחתה בסכום המענק תתקיים במקרים בהם לבן זוגו של העובד הייתה הכנסת עבודה או הכנסה מעסק או משלח יד, או שהייתה לו הכנסה נוספת. מכאן שאם הכנסתם המצטברת של שני בני הזוג עולה מעבר לרמת הכנסה שנקבעה, סכום המענק יפחת ביחס לגובה ההכנסה העודפת. ישנם ליקויים בקביעת מנגנון הפחתה של סכום המענק. חוק מס הכנסה שלילי שונה מפקודת מס הכנסה. הפקודה מאפשרת לבני הזוג מיסוי בחישוב נפרד ואילו החוק קובע נוסחת הפחתה לחישוב המענק של שני בני הזוג, נוצר מצב בו עלולה בת הזוג להיפגע כלכלית. אציע לקבוע שתינתן כלל על פיו, אם הכנסתם המצרפית של שני בני הזוג היא בסכום גבוה של פי 5 מהשכר הממוצע במשק, או אז תישלל הזכאות למענק משני בני הזוג.

אופן תשלום המענק

12. יוחלף סעיף קטן (1) ותוכנס הצעה הקובעת מועד תשלום קבלת המענק בחשבון הבנק על בסיס חודשי במועד קבלת גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח הלאומי.

"נקבעו זכאותו של העובד למענק וסכום המענק לפי סעיף 9, ישולם המענק לעובד באמצעות רשות המיסים בישראל, לחשבון הבנק שלו, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי סעיף 7 (א) (1), במועדים כמפורט להלן":

(1) יחיד או זוג יקבלו תשלומי מענק מס הכנסה שלילי מידי חודש במועדי קבלת גמלה המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי, לפי ס' 14 לחוק הבטחת הכנסה.

(2) בוטל

(3) בוטל

(4)...

דברי הסבר

אופן תשלום המענק

מועד תשלום המענק- בסוגיית מועד תשלום המענק מוצע, כי יקבע בחוק שתשלום המענק יהיה במועדים שנקבעו בס' 14 לחוק הבטחת הכנסה. מטרת ההצעה להעניק לזכאי את תשלום המענק על בסיס חודשי לו הוא זקוק לצרכי קיום ומחיה שוטפים ללא המתנה למועד שנקבע בחוק שהינו חודש מאי ואילך, בשנה העוקבת.

קבלת מענק שלא כדין

1) מס' השנים ישתנה משנה לשלוש בסעיף (א) תביעה כוזבת דינה מאסר שלוש שנים.

2) מס' השנים ישתנה משלוש לחמש בסעיף (ב) תביעה כוזבת תמנע קבלת המענק במשך חמש שנים.

15. (א) עובד אשר הגיש תביעה לפי סעיף 7(א)(1) ומסר בה ידיעה כוזבת בנוגע לכל דבר או עניין המשפיעים על זכאותו למענק לפי פרק זה (להלן - תביעה כוזבת), דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) עובד שהגיש תביעה כוזבת לא יהא זכאי למענק לפי חוק זה בחמש שנים מהשנה שבשלה נתבע המענק.

15. קבלת מענק שלא כדין

בנושא אכיפת החוק: בחישוב סכום המענק עלול להיווצר מצב בו זכאי יקבל מענק העולה על הסכום לו הוא זכאי. לפיכך עליו להחזיר את התוספת ביתר שקיבל.

הזכאות וסכומו של המענק יבדקו על ידי המנהל תוך 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד 15 ביולי בכל שנת מס עוקבת לפי המאוחר. על פי החוק, אם הגשת תביעה למענק בה קיימים נתונים כוזבים בנוגע לכל דבר ועניין הקשורים בזכאות למענק, הדבר מהווה עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר, בנוסף לשלילת קבלת הזכאות בשנת הגשת הבקשה למענק ובמשך שנתיים נוספות. הסנקציה הפלילית נועדה למנוע בעיות מרמה ופלילים עקב בעיות דיווח, אתיקה, עבירות מס או כתוצאה משיתופי פעולה בלתי חוקיים בין מעסיקים לעובדים במטרה לקבל את המענק. מכאן שיש לוודא קיום אמצעים משפטיים שיאפשרו את אכיפת החוק, על מנת למנוע פעולות חריגות. אציע, להטיל עונשים כבדים ביותר להבטחת אכיפת החוק על כל סעיפיו.

סיכום ומסקנות:

סקרתי את החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי),[1] ואת הרקע לחקיקתו.

מדינת ישראל הושפעה מהרעיונות והשיטות שהונהגו בעולם והממשלות שכיהנו בה. עוד טרם חקיקת חוק מס הכנסה שלילי הופעלו לאורך שנות קיום המדינה, מספר תכניות לשילוב מקבלי מענקי סעד ורווחה בעבודה.[2]

טרם קום המדינה התקיימו בישראל מדיניות סעד[3] ומדיניות רווחה[4] במטרה להביא לצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, באמצעות חלוקה מחדש של המשאבים בחברה.[5] מערכות אלה פועלות באמצעות חוקים ומנגנונים חברתיים,[6] אשר באמצעותם דואגת המדינה מחד גיסא למחסורם של כל אזרחיה, ומאידך גיסא, לעידוד התעסוקה,[7] לצמצום העוני[8] ולשיפור מצבן של השכבות החלשות.[9] המדיניות הנוהגת בישראל כיום הינה מציאות מעורבת בה קיימת הן מדיניות סעד והן מדיניות רווחה.[10]

טרם יישומו של החוק הופעלו בישראל התוכניות: ויסקונסין,[11] מהל"ב[12] ואורות לתעסוקה.[13] תוכניות אלה מבוססות על עיקרון "מעבר מסעד לעבודה".[14] הרעיון הבסיסי בתוכניות אלה הינו התניית קבלת הגמלות והמענקים בפעולות שמטרתן הברורה הינה השתלבות בשוק העבודה.[15]

במחקרי עסקתי בתיאוריות כלכליות, אשר באו לידי ביטוי בהצדקת מס הכנסה שלילי. בהקשר זה, ניתן להיעזר בדבריו של פרופ' אוקון שדן במקרה של שתי אפשרויות תעסוקה, כאשר רק באחת מהן יש סיכוי לקידום.[16] שימוש בדוגמה של אוקון להצדקת מענק מס הכנסה שלילי, יאפשר לשכבות החלשות (באמצעות המענק) פוטנציאל להתפתחות עתידית, לתקופת הביניים עד לשיפור שכרם. עם עליית שכר הזכאים בעתיד ויציאתם ממעגל העוני, תופסק תלותן של השכבות החלשות בתקציב המדינה ובעקבות כך תתאפשר העברת התקציב לצמיחה במשק.[17]

בניתוח המודלים הכלכליים במשק, הוצגו תיאוריות לקיומם של איזונים טבעיים בין הפחתת המס (בשל המענק) לבין העלייה בתוצר. בעקבות הענקת מס הכנסה שלילי, חל שינוי במס הכולל כיוון שתשלומי ההעברה (T_R) (בענייננו מס הכנסה שלילי) גדלים.[18] המענק נועד לצריכה של בני השכבות החלשות במשק.[19] כל מה שלא נצרך על ידם, מועבר לחיסכון השווה להשקעה. מכאן שכל מהלך של מענק לזכאים, יבוא לידי ביטוי בגידול הביקוש המצרפי, באמצעות הגדלת הצריכה או באמצעות הגדלת ההשקעה.[20] בהתאם לגישתו של קיינס,[21] הגדלת המענק השלילי לבעלי נטייה שולית גבוהה לצרוך (השכבות החלשות),[22] מגדילה את הביקוש ובהכרח מביאה לגידול התוצר הלאומי הגולמי.[23] מס הכנסה שלילי הוא למעשה מכשיר שמשמעותו הקטנת מס עבור בעלי הכנסות נמוכות שנטייתם השולית לצרוך היא גבוהה מאוד, וקרוב לוודאי שהיא שווה ל-1. הענקת מס הכנסה שלילי נתפסת כיעילה לבעלי הכנסות נמוכות לעומת הפחתת מס רגילה. הפחתת מס רגילה מגדילה את ההכנסה הפנויה של בעלי ההכנסות הגבוהות אשר הינם בעלי נטייה שולית נמוכה לצרוך.[24] אמנם החיסכון גדל ומכאן גדלה גם ההשקעה המביאה בעצמה לגידול בתוצר, אך לא ביחס 1:1 (ר' פירוט והרחבה בנספח ג'), כפי שאמור להיות בהענקת מס הכנסה שלילי.

מענק מס הכנסה שלילי אשר אותו יקבלו בעלי ההכנסות הנמוכות, יבוא ממימון תקציב המדינה. המימון יגיע מהעלאתו של מס הכנסה חיובי אשר נועד לתקצוב המענק (בתחילת יישומו של מס הכנסה שלילי). מס הכנסה חיובי יוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות שהינם בעלי היכולת הכלכלית במשק. התרומה של בעלי ההכנסות הגבוהות בתשלום מס גבוה למימון המענק, תביא לכך שפעולות הייצור והצריכה ההולכות וחוזרות, יגדילו את התוצר במשק. בנוסף, יעניקו פעולות אלה הן לבעלי ההכנסות הנמוכות והן לבעלי ההכנסות הגבוהות (אשר ייהנו מהצמיחה), משק יציב ותנאים כלכליים וחברתיים נאותים, לחיות במדינה מפותחת בעלת תוצר ואפשרויות רחבות יותר. להערכתי במקרים מסויימים, כל זאת יבוא לידי ביט

וי בצמיחת המשק ובכלכלה לאומית איתנה.[25]

בחנתי האם הפחתת מיסים על ידי החלת מס הכנסה שלילי במשק משמשת כאמצעי ותמריץ לעודד תעסוקה.[26] הניתוח שערכתי מגלה כי הענקת מס הכנסה שלילי תומכת בגישתי שמדיניות פיסקאלית, על פי המודל הקינסייאני, מובילה להצדקת מס הכנסה שלילי. עם קבלת המענק גדלה הכנסתו הפנויה של הזכאי ובמקביל התוצר במשק גדל.[27]

בסקירת התפתחותו של החוק, הוצג הרעיון של מס הכנסה שלילי אשר הועלה לראשונה בשנת 1943, ע"י גב' ג'ולייט רייס ויליאמס. לטענתה, מס הכנסה שלילי, נועד להבטיח לכל אדם הכנסה מינימאלית לצרכיו הבסיסיים.[28]

גב' ויליאמס הציעה "תוכנית דיבידנד חברתית"[29] שתבטיח "שלכל אחד יהיה את הצרכים הבסיסיים שלו". היא הציגה את תפישתה בספרה :[30]

"Something to Look Forward To: A Suggestion for a New Social Contract"

גב' ויליאמס הציעה דרך לצמצום העוני, אשר אינם מכוסים כראוי על ידי תוכנית Beveridge".[31]

מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1962 פיתח פרופ' מילטון פרידמן את שיטת מס הכנסה שלילי שכללה מספר עקרונות בסיסיים.[32] על פי פרידמן, כפי שקיימת רמת שכר מינימאלית הקובעת שרק מי שנמצא מעליה מחויב בתשלום מס, הרי שמי שהכנסתו נופלת מרמה זו יקבל תשלום כספי, היינו מענק מס הכנסה שלילי.[33] במקביל בשנת 1965, פירסם פרופ' רוברט למפמן ספרות אשר עסקה בעיקרה במס הכנסה שלילי. בניגוד לדעתו של פרידמן, קבע למפמן כי מטרת מס ההכנסה השלילי לא נועדה להחליף את מנגנוני הרווחה, כי אם להוות נדבך נוסף.[34]

בעקבות המחקרים הללו, הונהג בארה"ב כבר בשנת 1975 מס הכנסה שלילי, בהתאם לרעיונותיו של פרידמן והמודל של למפמן, המשולבים במערכות המיסוי והרווחה הקיימות כיום.[35] על סמך המודלים והספרות שפורסמו והונהגו בעולם, הוחלט בשנת 2005 להנהיג תוכנית ליישום מס הכנסה שלילי בישראל.[36]

ביום ה- 16 בדצמבר 2007 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הנהגת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007.[37]

החוק נועד בעיקר לבני זוג או יחיד עם ילדים והוא מכוון לתת תמריץ להגדלת התעסוקה (לזכאים עם ילדים) תוך עידודם לצאת לעבודה לשם קבלת הכנסה ממנה. צעד זה אמור היה להוציאם ממעגל העוני וכן לסייע לחלוקה שוויונית יותר של נטל המס בישראל.[38]

חוק מס הכנסה שלילי קבע זכאות למענק בהתאם להכנסה ובהתחשב במספר הנפשות במשפחה.[39]

הזכאות הינה אישית, והמענק מחושב כפונקציה של מספר מאפיינים של העובד: הכנסתו, מספר ילדיו וגילו.[40] שכיר או עצמאי עם ילדים בשנת המס זכאי למענק.[41] יחיד או זוג נשוי עם ילדים זכאים למענק.[42] סכום המענק המרבי החודשי עבור יחיד, או זוג עם ילד אחד או שני ילדים עומד על 310 ₪.[43] סכום המענק המרבי החודשי עבור יחיד או זוג עם שלושה ילדים ויותר עומד על 440 ₪.[44] המענק מחולק לכל זכאי בנפרד. בני זוג עובדים הזכאים כל אחד למענק - נהנים ממענק כפול.[45] לא ניתן מענק לבעלי הכנסה הגבוהה מהסכומים שנקבעו בחוק.[46] הניתוח שלי מגלה כי מנגנון מס ההכנסה השלילי נועד בעיקר לבני זוג או יחיד עם ילדים והוא מכוון לתת תמריץ להגדלת התעסוקה, תוך עידודם ליציאה לעבודה. קבלת המענק תגדיל את הכנסתם הפנויה, אולם כתנאי לקבלת המענק, יש לעמוד בהכנסה חודשית מינימאלית של 1,920 ₪.[47]

על פי מחקר שערך בנק ישראל,[48] נמצא כי יישום מס הכנסה שלילי יגרום להקטנת תוחלת העוני ב- 1.3 נקודות האחוז, המהוות ירידה של 6.4% בתוחלת העוני ביחס למצב המוצא.[49]

דעות התומכות בהנהגת החוק גורסות כי ברמות השכר הנמוכות בישראל, סבסוד העובדים יכול להקטין באופן ניכר ובעלות תקציבית סבירה את העוני בקרב משפחות בהן יש עובדים ולתמרץ אותם להישאר בשוק העבודה.[50] כמו כן, העלות התקציבית של החוק אינה גבוהה למדינה.[51] מחקר שנערך

על ידי צוות המחקר המלווה את יישום החוק, חוזה כי עלות הפעלתו של חוק מס הכנסה שלילי תעמוד על סכום של כ- 873 מיליון ₪[52] שהינם כ- 0.15% במונחי תמ"ג.[53] מחקרי מצביע על מגבלה הקשורה בשלילת הזכאות למענק ליחיד או זוג (עד גיל 55) בשל היותם ללא ילדים. קביעה זו מביאה לידי חינוך שלילי של אי התחשבות בחשוכי ילדים ופגיעה בהם. בנוסף, יש כאן קביעה שילודה הינה תנאי ליציאה מהעוני. התוצאה היא שהמחוקק אינו מתחשב בזוגות ללא ילדים וביחידים, אשר לעיתים זקוקים גם הם למענק.[54]

החוק אינו מגביל את הזכאות למענק לבעל הכנסה פאסיבית. אם זכאי עומד בקריטריונים לזכאות למענק הוא יקבל את המענק על אף שברשותו הכנסות פאסיביות משמעותיות. [55]

כמו כן, המחוקק לא נתן דעתו לבעייה של עיתוי תשלום המענק. המענק אמור להתקבל כ-6 חודשים לאחר תום שנת המס, בעוד שהזכאי זקוק למענק מדי חודש בחודשו. לדעתי יש להעניק לזכאי את תשלום המענק (שהינו רשת המגן) לו הוא זקוק לרמת קיום מינימאלית, במועד קבלת שכרו או קצבתו הנערכים מידי חודש.[56]

כמו כן, מצאתי מספר ליקויים בקביעת מנגנון הפחתה של סכום המענק.[57] ההפחתה זו תתקיים במקרים בהם לבן זוגו של העובד הייתה הכנסת עבודה או הכנסה מעסק או משלח יד, או שהייתה לו הכנסה נוספת.[58] הפגיעה בזכאות המענק נועדה, למנוע מתן מענק למי שהכנסתו (של בן הזוג הראשון) עומדת בקריטריונים למענק, אבל הכנסת שני בני הזוג גבוהה בשל הכנסות בן הזוג (השני).[59] מכאן שחישוב ההכנסה המצרפית פוגעת בזכאות בן הזוג בעל ההכנסות הנמוכות. אם ההכנסה המיצרפית של שני בני הזוג עולה מעבר לרמת הכנסה שנקבעה, סכום המענק יפחת ביחס לגובה ההכנסה העודפת.[60]

במשפט משווה, דנתי בהרחבה במס הכנסה שלילי שהונהג בארצות הברית[61] ובבריטניה.[62] (כמו כן, בנספח ב' לעבודת המחקר הצגתי מאפיינים מיוחדים בשיטות שהונהגו בצרפת ובאירלנד). ההבדל בין שני המודלים הוא: בארה"ב, המענק מחושב בתחילה כהולך ועולה (כתוספת באחוז מסוים היוצר תמריץ להגדלת ההכנסה והמענק בהתאמה) עד לסכום מענק מרבי שנקבע בחוק ומסכום מרבי זה המענק הולך ופוחת עד לשחיקתו לחלוטין.[63] המודל הבריטי לעומתו, מתחיל בסכום המרבי של המענק (המותנה בעבודה של מספר שעות מסוים או לעיתים בהכנסה מסוימת), ההולך ופוחת בהדרגה עד תקרת הכנסה בה המענק נשחק לחלוטין.[64] המחוקק הבריטי, בשונה מהמחוקק האמריקאי, מציב רף גבוה לבעלי הכנסה נמוכה העובדים מספר שעות מועט, וקובע כי במס' שעות עבודה הקטן מהנקבע בחוק, או בשכר מצטבר נמוך, לא קיימת זכאות למענק.[65] לעומתו המחוקק האמריקאי קבע כי כל בעל הכנסה (העובד מס' שעות נמוך) זכאי בכל סכום הכנסה למענק מס הכנסה שלילי.[66] השיטה האמריקאית, באמצעות המענק, מעודדת את בעלי ההכנסה הנמוכה להמשיך ולהגדיל את הכנסתם עד לקטע המרבי ובכך מעודדת אותם לעבוד יותר על מנת לזכות במענק גבוה יותר.[67] מנגד, השיטה הבריטית מעודדת את הזכאים להישאר בסכום הכנסה מינימאלי של 9,250 £ (נקודה בה המענק מרבי ונמצא בגובה השיא כבר בתחילתו) ובכך גורמת לזכאים להפסיק לעבוד מעבר להכנסה שנתית של 9,250 £ (מעין אבטלה נקודתית הקובעת לזכאי את הכדאיות). ההסבר לכך הוא, שזכאי למענק אשר הגיע לתחילת הזכאות למענק (בנקודה הראשונית), בה המענק מרבי, מבין ויודע שמייד בנקודת ההתחלה, פוחת המענק בשל הגידול בסכום ההכנסה. מצב זה מעודד את הזכאי שלא להגדיל את הכנסתו ולהישאר בנקודת המענק ההתחלתית לאורך זמן, על מנת לשמר את המענק המרבי.[68] עוד קבע המחוקק הבריטי כי המבחנים לקבלת המענק הינו הכנסתם המצרפית של בני הזוג. מכאן שהמענק הינו מצרפי לשני בני זוג נשואים עם ילדים וזהה בערכו למענק שמקבל חד הורי עם אותה הכנסה. בכך בחר המחוקק הבריטי לתת עדיפות לחד הורי או לבני זוג החיים יחד, אך בוחרים שלא להינשא על מנת לזכות במענק כפול.[69] בשיטה הבריטית לא קיים חישוב נפרד לבני זוג,[70] לעומת השיטה האמריקאית המאפשרת לבני זוג להגיש דו"ח בחישוב נפרד, כך שכל אחד מבני הזוג מקבל את המענק ללא תלות בבן הזוג השני בעל ההכנסה הגבוהה, אשר יתכן ואינו זכאי למענק.[71] הן המחוקק הבריטי[72] והן המחוקק האמריקאי,[73] בחרו להעניק תמריץ גבוה יותר לזכאים עם ילדים, על מנת לעודדם להצטרף לשוק העבודה, על אף היות הזכאים אחראים לטיפול בילדיהם. בהשוואת גודלו של המענק בין ישראל למדינות ארה"ב ובריטניה (לצורך ההשוואה הוצג בבריטניה מענק WTC בלבד), עולה כי המענק המרבי של מס הכנסה שלילי בישראל, הינו הנמוך ביותר באופן משמעותי (בערכים בשווי דולרי), בתרגום המענק השנתי עבור זוג עם שלושה ילדים במדינות ארה"ב, בריטניה וישראל.[74] המחקר ההשוואתי (המוצג באיור מס' ה.3 בסיכום המשפט המשווה בפרק החמישי לעיל) מגלה, שהמחוקק בישראל (בהשוואה לארה"ב ובריטניה), קבע סכומים שנתיים מרביים הנמוכים ב-73.77% ביחס לארה"ב (1,508$ בישראל לעומת 5,751$ בארה"ב),[75] ונמוכים ב-73.39% ביחס לבריטניה (1,508$ בישראל לעומת 5,668$ בבריטניה).[76] בכך קיבע המחוקק הישראלי את מעמדו של הזכאי במעגל העוני, עם מענק דל (בהשוואה למדינות שבחנתי)[77] עד פרישתו לגמלאות.[78] מכל האמור לעיל עולה כי המודל הישראלי הדומה בצורתו למודל האמריקאי הינו המודל העדיף על פני הבריטי מאחר וקיים במודל זה תמריץ להגדלת ההכנסה ובהתאם לכך לגידול במענק עם קטע קבוע בו סכום המענק מרבי.

מחקרי מצא מספר כשלים במנגנון ההפחתה בחוק הישראלי: האחד, חוק מס הכנסה שלילי שונה מפקודת מס הכנסה (להלן תקרא: "הפקודה").[79] הפקודה מאפשרת לבני הזוג מיסוי בחישוב נפרד ואילו החוק קובע נוסחת הפחתה לחישוב המענק של שני בני הזוג.[80] הכשל השני נעוץ במקרים בהם הכנסתם המצרפית של בני הזוג זהה, אולם, במידה ויבצעו חלוקה שונה של ההכנסות בין שני בני הזוג, יתקבל סכום מענק שונה. מקרה של שוני בסכום המענק (באותן הכנסות זהות), עלול לייצר תכנוני קבלת מענק גבוה יותר בשל חלוקה שונה של ההכנסות בין שני בני הזוג.[81] הכשל השלישי הוא, שהמחוקק בקובעו נוסחת הפחתה, פגע בזכאות של בן הזוג בעל ההכנסה הנמוכה.[82] מסקנתי היא כי אין צורך בנוסחת הפחתה, וכי ניתן לקבוע בחוק, שמעבר להכנסה מסויימת של בן הזוג-בעל ההכנסה הגבוהה, תתבצע הפחתה במענק לבן הזוג השני העומד בתנאי הזכאות. כך יופחת המענק ב- 23% מבן הזוג השני בעל ההכנסה הנמוכה. לחילופין, ניתן לקבוע שייערך חישוב נפרד כנקבע בפקודה.[83] כמו כן, חקיקה מעין זו, יוצרת חוסר ודאות, חוסר יציבות ופגיעה באחידות החקיקה השיפוטית מול הפקודה.[84]

בעבודתי חקרתי מספר סוגיות מרכזיות שעלו בעקבות החלתו של החוק בתחומים הבאים: המגזר הנשי,[85] פנסיה[86] וסבסוד המעסיקים[87] וכן ניסחתי מספר הצעות לפתרון בר יישום.

במגזר הנשי, המלצתי למחוקק לתת תמריץ לנשים עובדות עם ילדים באמצעות הגדלת סכומי המענק. וכן המלצתי לקבוע בחוק, חישוב נפרד עבור נשים נשואות במשפחות בהן הכנסת הגבר גבוהה והכנסת האישה נמוכה. לשם כך, הצעתי חישוב נפרד לתא המשפחתי בחוק מס הכנסה שלילי באופן אחיד, עקבי וזהה לקבוע בס' 66 לפקודת מס הכנסה. זאת כאמור, על מנת לשמור על ודאות החקיקה המיסויית ועל יציבותה.[88]

בסוגיית הפנסיה, הצעתי למחוקק כי יקבע שהמענק יכלול הפרשות לפנסיה בשיעור של 15%, כך המדינה תפריש 10% והעובד יפריש 5% מהמענק, כפי שנקבע בחוק פנסיית חובה.[89] מטרת התיקון היא, דאגה לרווחתו של הזכאי בזקנתו ומניעה של החרפת העוני בקרב הגמלאים הזכאים בישראל.[90]

בסוגיית סבסוד המעסיקים, עלתה אפשרות שהמעסיקים ינצלו את מתן המענק להפחתת השכר המשולם לזכאי. זהו מצב של גלגול המענק אל המעסיקים,[91] כלומר, מעסיקים עשויים לנצל את המענק לצורך מקסום רווחיהם, ויתכן גם שינקטו בצעד של גלגול הרווח שנוצר מהמענק להוזלת המוצר לכלל האוכלוסייה. עובדה זו עשויה לגרור עלייה חדה בביקוש וברווחים.[92] המסקנה הנדרשת היא, שבשלב של תחילת יישום החוק, אין אפשרות לקבל החלטה מושכלת באשר לאופן השפעתו של מענק מס הכנסה שלילי על התנהגות המעסיקים במשק.[93] מצאתי נחמה בכך שניצול המענק לא יבוא לידי ביטוי בתאגידים גדולים ואחראיים כמוסדות ציבור וממשלה.[94]

לסיכום, יתרונות החוק עולים על חסרונותיו. הרעיון עשוי להביא לכדי שיפור, אם כי עדיין קיים הצורך בהגדלת סכומי המענק ובתשלומו לחסרי ילדים. כמו כן קיימים מס' בעיות בחוק כפי שיושם בישראל בשל העדר חישוב נפרד וכתוצאה מכך פגיעה בעיקר בנשים כמו גם אי תשלומי הפרשה לפנסיה אשר יביא לרווחת הזכאים.[95] אני מאמין כי מחקר זה עשוי לקדם קבלת החלטות מושכלות הכוללות שינוי בדין הישראלי כפי שאציג בהצעה למחוקק בנספח א'. לצורך שלמות התמונה אני מצרף בנספח א' את הצעת החוק הכוללת את כל התיקונים הנראים לי חיוניים.

מבוא

מדינת ישראל, כמדינות מערביות אחרות, אינה חפה מפערים חברתיים ההולכים ומתרחבים בחלוף השנים.[96] הפער החברתי בישראל היה כבר קיים טרם קום המדינה.[97] קופת אוצר המדינה הייתה ריקה ותקציב המדינה לקה בגירעון במאזן התשלומים[98] ובאינפלציה מהירה.[99] מפאת גילו הצעיר וחוסר ניסיונו, לא עמד המשק הישראלי דאז בקצב המהיר של קליטת המוני העולים חסרי האמצעים ובעלי ההון האנושי הדל.[100]

ברבות השנים הפעילה המדינה תכניות שונות במטרה לצמצם את הפערים,[101] אלא שניסיונות אלו לא נחלו הצלחה רבה. הכישלונות נבעו בעיקר בשל חוסר היכולת הבסיסית, הן מן הבחינה הכלכלית והן מן הבחינות המנהלית והיישומית, לבנות מערכת למיגור העוני[102] והאבטלה[103] בישראל לאורך זמן.

השאיפה היא שמערכת זו תפעל כמערכת כלים שלובים ותביא לצמצום הפערים הקיימים בין הכנסות קבוצות אוכלוסייה שונות, תגע באספקטים שונים בחיי המשפחות העניות, (ברמה הכלכלית ולא פחות חשוב מכך ברמה החברתית), ותעודד משפחות נזקקות לצאת ולהשתלב במעגל העבודה, ובכך, תוציאן ממעגל העוני בטווח הרחוק.[104]

במחקרי בחנתי מהי מדיניות הסעד והרווחה הקיימת בישראל.

מדינת סעד[105] מוגדרת כמדינה המתחייבת לספק לאזרחיה הנזקקים את המינימום ההכרחי להישרדות.[106] מערכת הסעד בישראל כיום כוללת את גמלת הבטחת ההכנסה[107] (והשלמת הכנסה)[108] וכן גמלת הסיעוד.[109]

מדינת רווחה אינה מספקת את המינימום הנדרש אלא מקימה ומפעילה מספר מנגנונים אשר מטרתם העיקרית היא צמצום פערים סוציו-אקונומיים בין שכבות האוכלוסייה השונות המרכיבות את החברה,[110] באמצעות חלוקה מחדש של המשאבים. מערכת רווחה נועדה לפרוש רשת ביטחון סוציאלית המבוססת על מבחנים אובייקטיביים אוניברסאליים לדוגמה: קצבת ילדים. גביית משאבים לצורך זה מתבצעת בעיקר על ידי מערכת המיסוי.[111] נהוג לציין שני מודלים- סעד ורווחה. בעבודתי גיליתי כי

המדיניות הנהוגה בישראל אינה עקבית ואינה מקפידה על המונחים הללו, אף אני לא אנסה להדביק

תוויות אלה, אלא אבחן את המדיניות הנוהגת לגופה.

סקירה היסטורית של תוכניות קודמות מעלה כי בין השנים 1971-1970 הפעילה המדינה תוכנית סבסוד שנקראה "תשלום מענקי התייקרות לעובדים בשכר נמוך".[112] תוכנית זו נזנחה מאחר שהסכומים והתשלומים שהממשלה הייתה מוכנה להשקיע במימונה היו כה נמוכים עד כי לא היה בהם כדי לסייע לעובדים לצאת אל מחוץ למעגל העוני.[113] בנוסף, שיעור המיצוי[114] היה נמוך, ככל הנראה עקב שיטת התשלום באמצעות מעסיקים, מה שהעלה את השאלה האם שיטה זו אכן מבטיחה כי התשלום יגיע לעובד או שמא היא מעניקה סובסידיה למעסיק מבלי לשפר את מצבו של העובד.[115] בהמשך התברר כי גם שינוי השיטה והמעבר לתשלום ישיר על ידי המוסד לביטוח לאומי לא הביא לשיפור בהיקף מיצוי הזכויות והניסיון הראה כי שיעור המיצוי הנמוך נבע בעיקר מאופייה הסלקטיבי המחמיר של התוכנית.[116] תוכנית נוספת שהממשלה ניסתה לקדם ואשר נכשלה אף היא, הופעלה בין השנים 1972- 1973 שנקראה "תוספת לשכירים בעלי שכר נמוך".[117] כשלון התוכנית נעוץ במספר סיבות, הראשונה שבהן היא שמשרד ראש הממשלה לא התייעץ עם המוסד לביטוח לאומי, הגוף האמון על הוצאתה אל הפועל, טרם גיבושה.[118] הסיבה השנייה הייתה, יעילותה הנמוכה של התוכנית לעומת תכניות אחרות שהופעלו באותה עת, לדוגמה תוכניות תשלומי שכר המינימום[119] וקצבאות הילדים.[120]

בשלהי שנות ה-90 החלה רווחת התפיסה לפיה על הממשלה להעביר את הגה הפיתוח למגזר העסקי.[121] בשנים הללו השינויים החוקתיים שעסקו בזכויות האדם בכלל ובזכות לשוויון בפרט, יצרו מתח בין עקרונות דמוקרטיים לבין תפיסות כלכליות של קפיטליזם ושוק חופשי.[122]

בעקבות התרחבות מימדי העוני ושיעור התלויים בגמלות,[123] נחקק בדצמבר 2007 החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007, (להלן יקרא: "החוק").[124] החוק שואף להגביר את השתלבות העובדים משכבות האוכלוסייה החלשות בשוק העבודה, להגדיל את הכנסתם הפנויה ברמות ההכנסה הנמוכות ובכך לצמצם את הפערים הכלכליים בינם לבין העובדים ברמות ההכנסה הגבוהות. ההבדל העיקרי בין חוק זה לתוכניות הקודמות, הוא בכך שמענק מס הכנסה שלילי (להלן יקרא: "המענק") משולם ישירות לחשבון הבנק של הזכאי[125] ולא דרך המעסיקים כמו כן החוק פועל במקביל למתן גמלות[126] וחוק שכר מינימום.[127]

השערתי היא כי מדיניות הסעד והרווחה בישראל המהווה שילוב בין מדיניות סעד לרווחה אינה מצליחה להתמודד כראוי עם בעיית העוני והאבטלה, וכי חוק מס הכנסה שלילי הינו אמצעי יעיל יותר בהתמודדות עם החסמים של השכבות הנמוכות ויכול להגדיל את רווחתם בצורה משמעותית.[128] במחקרי בחנתי גם השלכות כלכליות אפשריות של מס הכנסה שלילי על שוק העבודה והן:[129] האם מתן המענק לעובדים עשוי להיות מנוצל לרעה על ידי המעסיקים אשר יקטינו את תשלום שכר העבודה לעובדים ובכך יהפוך המענק למעין סובסידיה למעסיק.[130] האם עקב כך מעסיק שהגדיל רווחיו (עם הקטנת השכר לעובדים) הגביר את הביקוש לעובדים? קרי, האם החוק משמש כפתח לניצול, הרעת מצב העובדים והעמקת הפערים בחברה או שמא מגשים את מטרותיו ואף תורם לצמיחה כלכלית?[131]

כמו כן דנתי בשאלה: מהן התיאוריות החברתיות והכלכליות העומדות ביסודו של מס הכנסה שלילי בעולם.[132] על פי פרידמן כשם שקיימת רמת הכנסה מינימאלית הקובעת שרק מי שנמצא מעליה מחויב בתשלום מס, הרי שמי שהכנסתו נופלת מרמת הכנסה מינימאלית זכאי לקבלת מענק מס הכנסה שלילי.[133] פרופ' למפמן, בניגוד לדעתו של פרידמן, קבע כי מטרת מס הכנסה שלילי איננה להחליף את מנגנוני הרווחה אלא להיות נדבך נוסף.[134]

קיימים שני מודלים של מס הכנסה שלילי. לפי מודל אחד המדינה תשלם ליחיד 100% מהפער בין סכום ההשתכרות בפועל לסכום הסף שנקבע כסכום ההשתכרות המינימאלי בחוק.[135] על פי המודל השני, אשר הוצע על ידי פרידמן, משולם אחוז מסוים מן ההפרש בין סכום ההשתכרות בפועל לסכום ההשתכרות המינימאלי.[136] הבסיס המשותף לכל המודלים של מס הכנסה שלילי הינו מענק המיועד רק לעובדים בין שכירים ובין עצמאיים.[137] בעבודתי בחנתי את שני המודלים של מס הכנסה שלילי, את ההבדלים ביניהם, היתרונות והחסרונות הטמונים בכל אחד מהם, ולבסוף הצבעתי על המודל המועדף.[138]

בנוסף סקרתי את הרקע לפיתוח מנגנון מס הכנסה שלילי בעולם בכלל ובישראל בפרט. בחנתי את המודל הבסיסי של מילטון פרידמן - כפי שאומץ בישראל, תוך הצעת שינויים לצורך התאמתו למציאות הישראלית.[139] ערכתי סקירה של מדיניות פיסקאלית ומוניטארית,[140] והצגתי את המודלים המאקרו כלכליים לצורך בדיקת השפעת המענק על הצמיחה ותקציב המדינה.[141]

טרם חקיקת חוק מס הכנסה שלילי היה ניסיון להתמודד עם בעיית העוני על ידי שלוש תוכניות שונות לעידוד היציאה לעבודה:

1. תוכנית ויסקונסין: מטרת התוכנית הייתה לצרף אוכלוסיות ממעגל האבטלה אל מעגל התעסוקה דרך התניית מתן הסעד ביציאה לעבודה או בנקיטת צעדים פעילים המובילים לקראת התפרנסות עצמית.[142]

2. תוכנית מהל"ב: מטרתה הייתה להחזיר את מקבלי גמלת הבטחת הכנסה לשוק העבודה.[143] התוכנית הופעלה במספר אזורים כמו נצרת, חדרה, ירושלים, אשקלון ושדרות.

3. תוכנית אורות לתעסוקה: כללה סיוע ומתן כלים לחיפוש עבודה, השלמת השכלה, תוכנית שיקום וסיוע לטיפול בילדים.[144] כל שלוש התוכניות (שהינן תוכניות "מעבר מסעד לעבודה"

המכונות במדינות אירופה בשם "מדיניות הפעלה"), מרכזות תחת קורת גג אחת את כל הטיפול הדרוש למשתתפים בהן ומרכזות את הדגש האינדיווידואלי והמתמשך בפרט. עם זאת, הן שונות זו מזו באופן טיפולן בחסמי אוכלוסיית היעד. [145]

השערתי היא כי חסרונותיהן של תוכניות אלה היו: הכנסה נמוכה, חוסר קביעות, הכשרה מקצועית בלתי מספקת וקוצר זמן שלא אפשר לימוד מקצוע חדש או הכשרה מקצועית.

לשיטתי, חוק מס הכנסה שלילי הינו אפקטיבי משום שנבנה לאחר כישלונן של התוכניות הקודמות שנוסו תוך הפקת לקחים לעתיד. הערכתי שיתרונותיו של חוק מס הכנסה שלילי עולים על חסרונותיו.[146] החוק מעודד יציאה לעבודה מאחר והוא מתמרץ את בעלי ההכנסה הנמוכה, מגביר את השוויון וכוח הקניה של השכבות החלשות ונותן מענה למשבר הרווחה הסוציאלי.[147] הערכתי את יעילותו של חוק מס הכנסה שלילי על פי המודל הקיינסיאני.[148] בחנתי את השפעתו של מענק מס הכנסה שלילי על המגזר הנשי לאור פערי ההכנסה בין גברים ונשים הקיימים במשק ברוב סוגי העבודות.[149] בחנתי את השאלה האם העובדה כי המענק ניתן על בסיס זוגי בחישוב מאוחד (בניגוד לאפשרות הקיימת בפקודת מס הכנסה)[150] יוצר מצב בו בן הזוג המקבל משכורת הגבוהה מבת הזוג, מפחית או אפילו שוחק לחלוטין את המענק לו זכאית בת הזוג?[151] כמו כן,

בחנתי השפעה אפשרית של סבסוד המעסיקים אשר ינצלו את המענק לטובתם באמצעות הפחתת השכר לעובד?[152]

במחקרי דנתי בשאלה מהם הפתרונות הנוספים לצד מס הכנסה שלילי. השערתי היא כי חוק מס הכנסה שלילי מהווה פיתרון ראוי ליישום בשילוב חוק שכר המינימום[153] וחוק הבטחת הכנסה,[154] שכן עידוד ההון האנושי בהווה מתבטא במספר המועסקים בדור הבא.

בנוסף התייחסתי לבעיות העשויות להתעורר עם הזכאות למענק מס הכנסה שלילי. החוק אינו נותן מענה למספר סוגיות עיקריות בתחום הביטוח הסוציאלי[155] (פנסיה,[156] פיצויי פיטורין,[157] קרן השתלמות,[158] ביטוחי מנהלים,[159] וקופות גמל[160]). זאת מכיוון שההפרשות הסוציאליות של המעסיק מחושבות רק לפי שכר היסוד[161] ללא מענק מס הכנסה שלילי. בתנאים אלה עובדים היוצאים לגמלאות, נשארים ללא כיסוי פנסיוני הכולל בחובו את המענק.[162] עקב כך השאלות בהן דנתי: מדוע רווחת העובד הזכאי כיום לקבלת המענק נפגעת עם יציאתו לגמלאות? על מי מוטלת האחריות לדאוג להפרשה לפנסיה לעובד הזכאי למענק - על המדינה או על המעסיק?

כמו כן סקרתי בגוף העבודה את היתרונות והחסרונות של מס הכנסה שלילי בארה"ב[163] ובבריטניה.[164]

מטרת המחקר ההשוואתי עם הדין הזר של ארבע מדינות (המופיעות בנספח ב'), הינה הצורך בהמחשת הביקורת על הליקויים בדין הישראלי וכן הרצון לאמץ רעיונות בנוגע ליישום אופטימאלי בישראל.

המחקר הנוכחי התבסס בחלקו על קריאה ופרשנות של מקורות הנוגעים לנושא העבודה, ובחלקו על ניתוח איכותני, הנעזר בתיאורים מספריים ומתמקד בתחומים כלכליים, חברתיים ומשפטיים.

במחקרי עשיתי שימוש בהצלבת ממצאים ממקורות, תיאוריות וכלים שונים, וזאת על מנת ליצור תמונה מהימנה לביסוס הפתרון לבעיה הנחקרת.

1. מטרת המחקר

מחקר זה הוא משפטי אינטרדיסציפלינרי אודות מס הכנסה שלילי, והוא חוקר את השיקולים בעד ונגד הנהגתו של חוק מס הכנסה השלילי בכלל ובמודל הישראלי בפרט. בנוסף הוא שואף לאתר את הפגמים במדיניות מס הכנסה שלילי במדינות העולם ואת הפתרונות והדרכים להתמודד עמם.

המחקר סוקר ובוחן את החוק והסיכויים להגשמת המטרות, ודן בסוגייה האם ראוי להגשים מדיניות חברתית באמצעות מערכת המיסים.[165]

2. ההנחות העומדות בבסיס עבודתי

(א) אבטלה עשויה לגרום לעוני,[166] בעוד תעסוקה מלאה מסייעת למלחמה בעוני.[167]

(ב) מתן אפשרות תעסוקה לאוכלוסייה חלשה בעלת הון אנושי נמוך לא מהווה תמריץ מספק לכניסה לשוק העבודה, מאחר והתמורה שהשוק החופשי מספק עבור עבודה מסוג זה נמוכה.[168]

(ג) תעסוקה מלאה מקדמת גם אינטרסים כלכליים לאומיים, כגון: הגדלת צמיחה וחוסן כלכלי.[169]

3. הנחות כלליות

בבסיס מחקרי הנחתי את ההנחות הבאות:

א. תפקידה של מערכת המס הוא לשמש דרך יעילה לתקצוב הוצאות הממשלה הנבחרת, בין היתר לצורך מימון מטרות חברתיות במדינה.[170]

ב. הפחתת מיסים משפיעה על שיעור הצמיחה הכלכלית.[171]

ג. מטרת כל מדיניות כלכלית וחברתית נבונה הינה איתור האיזון האופטימאלי בין יעילות מחד גיסא לבין עקרונות של הוגנות ,צדק ושוויון מאידך גיסא.[172]

ד. קשה לדעת בוודאות על מי מוטל המס בפועל ועל מי הוא מגולגל. קרוב לוודאי שחלק מן ההטבות שיציע המחוקק הישראלי להון האנושי יביאו להקטנת עלויות המעסיקים ולגידול נוסף ברווחיהם. אפשר שזה יוביל גם לגידול בביקוש לעובדים והפחתת שיעורי האבטלה, או להורדת מחירים. על פי ניתוחים כלכליים אין כמעט חשיבות לזהותו של משלם המס הפורמלי. השוק החופשי מביא לכך שהמס יגולגל על הזכאי, על לקוחותיו, על עובדיו או על הצריכה שלהם – הכול בהתאם לגמישות ההיצע והביקוש של המוצרים והשירותים שעליהם מוטל המס.[173]

ה. גידול בהיצע העבודה לאוכלוסייה הזכאית למענק תגרום לגידול בתפוקה הלאומית ובתוצר ולקיטון בכמות שעות הפנאי.[174]

ו. לאבטלה השפעה ישירה על העוני, לפיכך על מנת לצאת ממעגל העוני יש לדבוק במדיניות של עידוד לתעסוקה מלאה.[175]

ז. תעסוקה מלאה מגדילה את הצמיחה הכלכלית ומקדמת אינטרסים כלכליים לאומיים.[176]

ח. אחריות המדינה לעידוד התעסוקה כדי ליצור לאוכלוסייה חלשה בעלת הון אנושי נמוך תמריץ מספק לכניסה לשוק העבודה.[177]

ט. מערכת מס הכנסה שלילי משמשת ככלי לצמצום העוני ע"י תמריץ ליציאה לשוק העבודה באמצעות מתן תוספת שכר לעובדים בשכר נמוך.[178]

י. קיימת במשק הישראלי עדיפות למגזר הגברי וקיפוח בת הזוג.[179] כאשר הכנסת בן הזוג גבוהה מהכנסת בת הזוג,[180] זוגות נוטים לוותר על הכנסת האישה ובכך מגדילים את חסם היציאה לעבודה של נשים.[181]

תוצאות מחקר זה, מתבססות על מסקנות מיישום תוכנית מס הכנסה שלילי במדינות אחרות, מקדמות קבלת החלטות מושכלות ובכך מפתחות את מדיניות הרווחה בצורה ייחודית המתאימה למדינת ישראל.

[1] חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007, ס"ח

95.

[2] מיכל טביביאן- מזרחי "גמלת הבטחת הכנסה נתונים ומגמות" הכנסת מרכז מחקר ומידע 2, 5-2 (2003).

יהודית קינג "חסמים ומשאבי ם להשתלבות בתעסוקה אצל מקבלי גמלת הבטחת הכנסה הבלתי מועסקים" ביטחון

סוציאלי 66 9, 15-14 (2004).

[3] פרופ' רות בן ישראל "הטרמפולינה" מאמרים/ מחקרים האוניברסיטה הפתוחה 32, 35-32 (2007).

[4] שם, בעמ' 35-32.

[5] גד שפרון ורפי מלניק "אסטרטגיה כלכלית חברתית" הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 307, 323-307 (2002).

[6] ס' 2 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ס"ח 287. ס' 7-6 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, ס"ח 156.

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, ס"ח 2. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ס"ח 30.

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ס"ח 210. ס' 1 לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, ס"ח 103.

בן ישראל, לעיל ה"ש 928, בעמ' 35-32. קינג, לעיל ה"ש 927, בעמ' 15-11.

[7] ס' 1–3 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ס"ח 68. מיקי מלול וישראל לוסקי "שכר מינימום ומס הכנסה שלילי

מדיניות אופטימלית" מרכז טאוב 3, 27-21 (2006).

[8] ג'וני גל ואברהם דורון "גמלאות הבטחת הכנסה ומלכודת עוני הניסיון הישראלי" ביטחון סוציאלי 1, 50 (2000).

גדעון יניב, רפאלה כהן, יאסר עוואד ויעקב שאול "אי ציות לחוק שכר מינימום היבטים תיאורטיים וניתוח אמפירי

של גורמים מסבירים בישראל" המוסד לביטוח לאומי מנהל המחקר והתכנון 1, 5 (1996).

[9] שלמה סבירסקי ודני פילק "ישראל והמשבר העולמי אפשר גם אחרת" מרכז אדווה 5, 23 (2009).

[10] שלמה סבירסקי ויעל חסון "שירותי רווחה אישיים בעידן של צמצום תקציבי" מרכז אדווה 4, 8-4 (2008).

[11] החלטת ממשלה 2198 "המדיניות הכלכלית לשנת 2001 רפורמה לצמצום התלות בגמלאות הבטחת הכנסה ואחרות על

ידי שילוב בעבודה" (16.08.2000).

החלטה מס' חכ/ 36 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) "המלצות הועדה לרפורמה במדיניות

הטיפול בבלתי-מועסקים המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת (דו"ח ועדת תמיר)" (01.07.2002). שרה צוובנר "נייר רקע

לדיון מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה" הכנסת מרכז מחקר ומידע 2, 5 (2000).

[12] ס' 36, 38 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, ס"ח 70.

שלי לוי "תוכנית מהל"ב-מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה" הכנסת מרכז מחקר ומידע 2, 4-3 (2007).

[13] חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, ס"ח 53.

פרק ז': שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה), הפרק פותח בסעיף מטרה, המצהיר כי "פרק זה מטרתו לקדם

שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, על מנת לאפשר להם

מעבר מתלות לעצמאות חברתית וכלכלית.

[14] ""Active Labour Market Policies, ייחודיות בכך שהן מקשרות באופן ישיר, בין קבלת גמלות ומענקים במסגרת

תוכניות המספקות סעד (דוגמת הבטחת הכנסה), לבין השתלבות בשוק העבודה.

Marcello Estevão, Do Active Labor Market Policies Increase Employment?, International Monetarey Fund 2, 3-4, 16-18 (2003).

ג'וני גל ופלורנס בראון "מה אפשר ללמוד מהניסיון "מרווחה לעבודה "בעולם?" הכנסת מרכז המחקר והמידע 4,

33-27 (2007). ג'וני גל "תוכנית ויסקונסין מרווחה לעבודה" פנים כתב עת לתרבות חברה וחינוך 41 1, 3-1 (2007).

[15] ג'וני גל "מרווחה ללא עבודה לעבודה עם יותר רווחה" ביטחון סוציאלי 69 5, 10-5 (2005).

התוכניות נכשלו ולכן לא הוארכו מחודש אפריל 2010 עם סיום תחולת החוק בעוד מס הכנסה שלילי מוחל בישראל.

[16] Artur M. Okun, Equality and Efficiency The Big Tradeoff 80 (1975).

[17] אליעזר שוורץ "מס הכנסה שלילי ניתוח כלי מדיניות זה והאפשרויות ליישומו בישראל" הכנסת מחלקת מידע

ומחקר 1, 15-14, 16 (2006).

[18] יצחק אורון, נילי מארק ואמירה עופר מבוא לכלכלה מאקרו כלכלה 60-59 (2008).

[19] מישל סטרבצ'ינסקי "מס הכנסה שלילי תוצאות השנה הראשונה ליישום החוק" מוגש על ידי צוות מחקר המלווה

את יישום חוק מס הכנסה שלילי 5, 8 (2010).

[20] ההפרש בין ההכנסה בנקודת שיווי משקל (Y₀) לבין ההוצאה לצריכה ברמת הכנסה בשיווי משקל שווה חיסכון. זו

גם רמת הוצאות ההשקעה, שהנחנו כי הן קבועות בכל רמות ההכנסה. מכאן שבנקודת שיווי המשקל, חייב

להתקיים שוויון בין החיסכון לבין ההשקעה: כדי שהביקוש המצרפי "יספוג" את התוצר בשלמותו, על הוצאות

ההשקעה "לספוג" את חלק ההכנסה שאינו מוצא לצריכה (השווה לחיסכון). מאיר חת מבוא לכלכלה גרסה ישראלית

198 (1989).

[21] בעבודה המחקר נשארתי נאמן לניתוח בגישה הכלכלית הקלאסית, אולם יש גישות חדשות של הפרופסורים עמוס

טברסקי ודניאל כהנמן ((חתן פרס נובל לכלכלה) המטילים ספק בגישה הקלאסית, גישותיהם סוקרו במאמר, ר' אוריאל

פרוקצ'יה "על הרוחני במשפט" דין ודברים 3, 127 (2007).

[22] זכאי הבוחר לצרוך כמעט כל הכנסה שתהיה ברשותו וכמעט שאינו חוסך הוא זכאי אשר מכלכל את משפחתו

מהכנסתו החודשית כמעט בשלמותה, ללא עודפים לחסכון ומכאן שזכאים מסוג זה הינם בדרך כלל משכבות

כלכליות חלשות. בנקודה זו חשוב לציין כאמור, לפי המודל של קיינס השקעה = חיסכון, על מנת להבין את

ההשפעות על התוצר במשק.

[23] תוצר לאומי גולמי (תל"ג), מבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים במשק בשנה,

בתוספת גורמי ייצור מקומיים המסופקים לחו"ל ובניכוי גורמי ייצור חיצוניים המסופקים מחו"ל.

[24] יעל חסון "על מפסידות ומפסידים ממדיניות הפחתת המיסים" נשים לתקציב הוגן 1, 9-2 (2010).

[25] יוסף מ. אדרעי "מיסוי ועידוד השקעות הון פיננסי הון חברתי והון אנושי" משפטים מ(2) 3, 28-27 (2010).

[26] רון תקוה "השפעת מדיניות המיסים על שיעור הצמיחה הכלכלית" מרכז מחקר ומידע הכנסת 1, 5-3 (2007).

גישה אחרת של מלומדים קובעת, שהפחתת מס תביא להקטנת הביקוש המצרפי. אדרעי, לעיל ה"ש 950, בעמ' 46.

[27] אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 943, בעמ' 61.

[28] .(2006) in The Wind 21 Citizen's Basic Income: The Answer is Blowing Rhys Williams, Juliet

[29] Evelyn L. Forget, The Town With No Poverty A History of The North American

Guaranteed Annual Income, Community Health Sciences Faculty of Medecine: University of Manitoba 2,

2-3 (2008).

[30] Rhys Williams, Something to Look Forward To: A Suggestion for a New Social Contract, Juliet

(1943). 7-41 Macdonald and Co. London

[31] בשנת 1942 הציע הלורד ווילאם בוורידג' את תוכניתו, שהינה התניית מתן גמלאות סיוע למובטלים בהשתתפות בקורסי

הכשרה. הוא ציין, שהשתתפות כזאת תוכל למנוע הרגל לבטלה ותשמש גם אמצעי לשיפור הכישורים להשתכרות.

אברהם דורון "מדיניות קיצבאות בישראל" בית ספר לעבודה סוציאלית ולרווחה ע"ש פאול ברוואלד 1 2, 7 (2004).

[32] Fortieth Anniversary Edition, University of Chicago Capitalism and Freedom Milton Friedman,

.(190-195 (2002, Press

[33] מילטון פרידמן קפיטליזם וחירות 179-176 (1962).

[34] Robert M. Moffitt, The Idea of a Negative Income Tax: Past Present and Future, 23 Universtiy of

Madison 2, 4-7 (2004). Wisconsin

[35] מס הכנסה שלילי מופיע בקוד המיסים האמריקאי (26 U.S.C), , I. R. C. INTERNAL REVENUE CODE

בסעיף 32 תחת השם, "Refundable Credits" .

[36] יוסי בכר, איתן רוב וקובי הבר "דוח הועדה לתוכנית המיסים הרב שנתית" מינהל הכנסות המדינה רשות המיסים 2

11, 15 (2005).

[37] ס"ח 95.

[38] ירום אריאב "סיכום שנתי 2006 לפעילות רשות המיסים בישראל" פרק מס' 8 מס הכנסה שלילי 1, 93 (2008).

[39] ס' 2(1), ס' 2(2) לחוק.

[40] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 5, 8.

[41] ס' 2(1) לחוק.

[42] כמו כן זכאים למענק זוג נשוי ללא ילדים וכן עובד שכיר או עצמאי שמלאו לו 55 שנים. ס 2(1) לחוק.

[43] זוג או יחיד מעל גיל 55 או זוג+ילד או שניים סכום המענק הראשוני 80 ₪ מותנה, בהכנסה מינימאלית של

1,920 ₪. מעל סכום הכנסה של 1,920 ₪ עד סכום הכנסה של 3,340 ₪ תתבצע תוספת של 16.1% מחלק מהכנסתו

החודשית הממוצעת העולה על סכום של 1,920 ₪. בהכנסה חודשית ממוצעת העומדת על 3,340 ₪ עד 4,450 ₪

המענק קבוע ומרבי בסך 310 ₪ לחודש. אם ההכנסה החודשית הממוצעת עולה על סכום של 4,450 ₪ ואילך עד

סכום של 5,780 ₪, תתבצע הפחתה של 23%. הסייג: אם הסכום לאחר ניכוי זה נמוך מ- 19.5 ₪ לא יהיה העובד

זכאי למענק. ס' 2(1) לחוק.

[44] ס' 2(2) לחוק. זוג+שלושה ילדים ויותר, סכום המענק הראשוני הינו 110 ₪ מותנה בהכנסה מינימאלית של 1,920 ₪.

מעל הכנסה של 1,920 ₪ עד הכנסה של 3,340 ₪ תתבצע תוספת של 23.5% מחלק מהכנסתו החודשית הממוצעת העולה

על סכום של 1,920 ₪. בהכנסה העומדת על 3,340 ₪ עד סכום של 4,450 ₪ המענק קבוע ומרבי בסך 440 ₪ לחודש. אם

ההכנסה החודשית הממוצעת עולה על סכום של 4,450 ₪ ואילך עד סכום של 6,340 ₪, תתבצע ההפחתה של 23.5%.

הסייג: אם הסכום לאחר ניכוי זה נמוך מ- 19.5 ₪, לא יהיה העובד זכאי למענק.

[45] לשכירים או עצמאיים עם ילד אחד או שניים המענק הינו, 310 ₪ ליחיד וכן לכל אחד מבני הזוג כך שהמענק יעמוד

על 620 ₪ לזוג אשר שניהם עומדים בתנאי הזכאות. לשכירים או עצמאיים עם 3 ילדים ויותר המענק הינו 440 ₪

ליחיד וכן לכל אחד מבני הזוג כך שהמענק יעמוד על 880 ₪ לזוג אשר שניהם עומדים בתנאי הזכאות. זוג נשוי

מתחת לגיל 55 ללא ילדים אינו זכאי למענק מס הכנסה שלילי בשום תנאי. אורלי אלמגור–לוטן "תוכנית מענק

הכנסה (מס הכנסה שלילי) ויישומה בקרב עולים" מרכז מחקר ומידע הכנסת 2, 3 (2011).

[46] ס' 2(1)(ג) וס' 2(2)(ג)לחוק.

[47] הסכום של 1,920 נקבע לפי היקף שעות של חצי משרה כדלהלן: היקף השעות ס' 3 בחוק שעות עבודה ומנוחה

התשי"א–1951, ס"ח 204, קובע שהיקף השעות השבועי עומד על 45 שעות והיקף השעות החודשי למשרה מלאה

עומד על 186 שעות בחודש. לפיכך עם חקיקת החוק נקבע כי עובד הזכאי למענק יעבוד לפחות מחצית משרה מלאה העומדת על 93 שעות עבודה. הסכום 1,920₪ נקבע ע"פ מחצית משרה העומד על 93 שעות מוכפל בתעריף לשעה

של שכר מינימום-20.70 ₪ סך הכל 1,920 ₪. בנושא שכר מינימום והיקף משרה עסקתי בפרק הראשון. ר' פסיקת

בית הדין הארצי לעבודה בנושא, משרה מלאה בחוק שכר מינימום ע"ע 664/08 אשרף עבאסי נ' חברת החשמל

המזרח ירושלמית בע"מ, פד"ע יג 198, 201, פס' 3, 9 לפסה"ד של כב' השופט רבינוביץ (2010).

[48] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 9-8.

[49] אם במצב המוצא (בשנת 2004) תחולת העוני הכללית עמדה על 20.3%, הרי שירידה ב-1.3 נקודות

האחוז בתחולת העוני מהווה שינוי של 6.4% ביחס לתחולת העוני במצב המוצא (20.3%). היינו תחולת העוני

תעמוד על 19%. שוורץ, לעיל ה"ש 942, בעמ' 8.

[50] שוורץ, לעיל ה"ש 942, בעמ' 14.

[51] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוצר לאומי גולמי ושימושים במקורות בשנים 2007-1995. לצורך השוואה ניתן

לראות כי בארה"ב שיעור ההוצאה על מס הכנסה שלילי ביחס לתמ"ג עומד על 0.33% מהתמ"ג, ובבריטניה על

0.6% מהתמ"ג. ברברה סבירסקי ושלמה סבירסקי "סוס טרויאני מס הכנסה שלילי לא מה שחשבתם" מרכז

אדווה 2, 4 (2005).

[52] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 71.

[53] עדי ברנדר ומישל סטרבצ'ינסקי "תכונות מערכת מס הכנסה שלילי הרצויה בישראל לאור מאפייני היצע העבודה

ותוחלת העוני של בעלי פוטנציאל הכנסה נמוך" בנק ישראל 2, 16-14 (2005).

[54] מכאן עולה שמגבלת הילדים מבוטלת רק בתנאי שגילו של הזכאי הינו 55 שנים, על אף שעמד בכל הקריטריונים

הנדרשים. ס' 2 לחוק.

[55] אולם בפקודה קיימת התייחסות להכנסה פאסיבית בס' 2(6) ו-2(7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961,

דמ"י 120.

[56] המועד המוקדם ביותר מותנה בדיווח המעבידים באופן מקוון לרשות המיסים והינו עד ליום 30 במאי לשנה העוקבת.

[57] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 14-13.

[58] ס' 5 לחוק.

[59] הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון),

התשס"ח-2008, ה"ח 627.

[60] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 13.

[61] Bruce D. Meyer, The U.S. Earned Income Tax Credit Its Effects and Recent Reforms, University of

Chicago 154, 154-155 (2010).

[62] Marco Francesconi, Helmut Rainer & Wilbert Van Der Klaauw, The Effects On In Work Benefit Reform in Britains on Couples Theory and Evidence, 119 The Economic Journal 1, 1-3 (2009).

[63] I. R.C. § 32(b)(1-2(A)) (1994).

Bruce D. Meyer, The U.S. Earned Income Tax Credit Its Effects and Possible Reforms, Harris School 1,

4, 29 (2007).

[64] The Tax Credits (Income Thresholds and Determination of Rates) Regulation, 2002, S.I. 2008, art.

(U.K.). 7

Derek Stainsby, Housing Benefits Welfare Benefits and Tax Credits: The Proposals in The Emergency Budget, Gallions Housing Association 1, 7 (2010).

[65] c. 21, § 10 (U.K.).,Tax Credits Act, 2002

The Working Tax Credit (Entitlement and Maximum Rate) Regulations, 2002, S.I. 2005, art. 4

(U.K.).

Zaidi, Tax Credit Policy In The UK and its Lessons for Austria, Policy Brief 2, 7-9 (2008). Asghar

Social Department of Gender Tax Policies and Tax Reform in Comparative Perspective, Fran Bennett,

Policy University of Oxford 1, 16 (2008).

[66] R.C. § 32(b)(1)(A) (1994). I.

I. R.C. § 32(c)(1)(A) (1994).

[67] I. R.C. § 32(b)(3)(A) (1994).

[68] The Working Tax Credit (Entitlement and Maximum Rate) Regulations, 2002, S.I. 2005, art. 4 (U.K.).

[69] John Williams, Tax Credits and Personal Injury Claims, Crown Office Chambers 1, 5 (2003).

Zaidi, לעיל ה"ש 990, בעמ' 7-6.

[70] The Impact of Tax Credits on Mothers' Employment 1, 9 (2007). Yekaterina Chzhen & Sue Middleton,

[71] R.C. § 32(b)(2)(B) (1994). I.

[72] The Working Tax Credit (Entitlement and Maximum Rate) Regulations, 2002, S.I. 2005, art. 4 (U.K.).

[73] R.C. § 32(b)(3)(A) (1994). I.

[74] ההשוואה נערכה בין מדינות ארה"ב, בריטניה וישראל כאשר המענק וההכנסה לזוג תורגמו בערכים דולריים שנתיים.

ראה לעיל, סיכום משפט משווה, בפרק החמישי, איור מס' ה.3 – השוואת המדינות ארה"ב, בריטניה וישראל,

תרגום בערכי דולר של המענק בהתאם להכנסה. שער חליפין ממוצע בנק ישראל ינואר-יולי 2011: שע"ח דולר שקל

הינו 1$=3.5 ₪, שע"ח ליש"ט שקל הינו 1£ = 5.66 ₪.

[75] ההשוואה נערכה עבור הסכום המרבי לזוג עם 3 ילדים. התייחסתי בכל מדינה למענק לזוג כאשר רק אחד מבני

הזוג זכאי למענק. ההשוואה לא נערכה במצב בו שני בני הזוג זכאים. במצב בו שני בני הזוג זכאים השיעורים היו

משתנים והתוצאות בישראל היו משתפרות יחסית לארה"ב. המענק היה נמוך בשיעור של 47.55% יחסית

לארה"ב. החישוב נערך בהנחה שבארה"ב נערך חישוב מאוחד. לפיכך סכום המענק בארה"ב נותר 5,751$ ואילו

בישראל כאשר שני בני הזוג זכאים סכום המענק לזוג הינו 3,016$ כעולה מהחישוב הבא: (בישראל: זכאות שנתית

לכל אחד מבני הזוג 1,508$ * שני בני הזוג= 3,016$). כאמור בארה"ב סכום המענק המרבי 5,751$. מהתוצאות

עולה כי שיעור המענק בישראל יחסית לארה"ב עומד על 47.55% לפי החישוב להלן: 3,016/5,751 – 1= 47.55%.

(בארה"ב קיימת אפשרות לחישוב נפרד כפי שהסברתי בהרחבה והצגתי בדוגמאות בנספח ב').

אם בני הזוג יבקשו חישוב נפרד וינתן מענק לשני בני הזוג בארה"ב, אזי, אם נערוך השוואה עם המענק הניתן

בישראל לשני בני הזוג, נקבל סכום מענק בישראל הנמוך יותר יחסית לארה"ב (קרי הפער לטובת ארה"ב באחוזים

ובסכום, היה גדל).

[76] ההשוואה נערכה עבור הסכום המרבי לזוג עם 3 ילדים. התייחסתי בכל מדינה למענק לזוג כאשר רק אחד מבני הזוג זכאי למענק. ההשוואה לא נערכה במצב בו שני בני הזוג זכאים. במצב בו שני בני הזוג זכאים השיעורים היו

משתנים והתוצאות בישראל היו משתפרות יחסית לבריטניה. המענק היה נמוך בשיעור של 46.78% יחסית לבריטניה

מאחר ובבריטניה סכום המענק ליחיד או זוג ללא שינוי הינו 5,668$ ואילו בישראל שני בני הזוג זכאים כך שהסכום

הינו 3,016$ לפי החישוב הבא:(בישראל: יחיד 1,508$ * שני בני הזוג= 3,016$) יחסית לבריטניה 3,016/5,668 – 1=

46.78% .

[77] בהשוואה בין ישראל ארה"ב ובריטניה עבור זוג ללא ילדים מצאתי כי בישראל לא קיים מענק ברוב שנות עבודתו

של הזכאי (המענק ע"ס 1,063$ קיים אם מלאו לזכאי 55 שנים, במצב של זכאי מעל גיל 55 הפער לטובת בריטניה

עומד על 81.24% ביחס לישראל, 1-1,063/5,668= 81.24% והפער לטובת ישראל עומד על 56.34% ביחס לארה"ב,

1-464/1,063= 56.34%). בארה"ב הזכאות המרבית עומדת על 464$ ובבריטניה הזכאות המרבית עומדת על 5,668$,

מתוצאות ההשוואה לעיל עולה כי רק בריטניה מתחשבת ומעניקה סכום משמעותי לזוג ללא ילדים (היחס בין

בריטניה לארה"ב עומד על 91.81% לטובת בריטניה 1-464/5668=91.81%).

[78] רמי יוסף ואביה ספיבק "עולם הפנסיה החדש: אחרי המפץ של 2003 סדרת מחקרי מדיניות" מחקר מדיניות 5

מכון ון ליר ירושלים 7, 20, 23 (2008).

[79] ס' 66 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, דמ"י 120.

[80] רפעאת עזאם "מיסוי בני זוג בדין הישראלי הגיעה השעה לאמץ מודל הפרדה" 1, 18-9 (2001).

[81] המחוקק לא נתן דעתו למקרה בו הכנסת זוג+2 =12,000 מחולקת שווה האישה 6,000 הבעל 6,000, מכאן כי אף אחד

מבני הזוג אינו זכאי למענק (הזכאות עד 5,780). אם חלוקת ההכנסה של 12,000 הינה אישה 4,500 ובעל 7,500, המענק

אותו מקבל משק הבית הינו 310 ₪ לאישה. מאחר ואין הכנסה עודפת (500)- =[(1,330) + (50)+ 11,120 ]- 12,000.

אולם הקיזוז חל כשהבעל ישלם מס הכנסה על סכום של 7,500 ₪ סך של 377 ₪ לפי ס' 121 (ב) לפקודת מס הכנסה.

[82] שוורץ, לעיל ה"ש 942, בעמ' 13.

[83] הפשטת נוסחת הפחתת המענק היא בנוסף להצעה (להלן ניתנה בדיון במגזר הנשי) לחישוב נפרד לבני זוג לשם

אחידות, יציבות וודאות החקיקה השיפוטית של חוק מס הכנסה עם ס' 65 ו-66 לפקודת מס הכנסה.

[84] בג"צ 1000/92 בבלי נ' ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221, פס' 29 לפסה"ד של כב' השופט ברק (1994).

[85] יובל שטייניץ "בלימה ותנופה המדיניות הכלכלית לשנים 2010-2009 להתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי"

משרד האוצר 4, 27 (2009).

[86] צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, ס"ח 63.

בסוף דצמבר 2007 הוחל ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק בין לשכת התיאום של

הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית משהוצא צו הרחבה ע"י שר התמ"ת ייכנס ההסדר לתוקף מיום

1.1.2008 באופן הדרגתי. נוגה דגן-בוזגלו "הזכות לעבודה בישראל" מרכז אדווה 5, 10 (2007).

[87] אסתר טולדנו ונעם זוסמן "מס הכנסה שלילי וגלגול סבסוד השכר לידי מעסיקים המקרה של מענק לחיילים

משוחררים המועסקים בעבודה נדרשת" המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון 1, 7-6 (2008).

[88] בכך שומר המחוקק על שוויון, אחידות וודאות ועקביות ביישום חוקי המס השונים.

[89] בפנסיית חובה נקבע כי משנת 2013 ואילך יפריש המעסיק 10% והעובד 5%. ובסך הכל ההפרשה המשותפת 15%.

ס' 4א(2) לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ס"ח 63.

יוסף וספיבק, לעיל ה"ש 1003, בעמ' 7, 20, 23.

[90] רמי יוסף ואביה ספיבק, "הפנסיה לאן?" אוניברסיטת בן גוריון 3, 4-3 (2005).

[91] שוורץ, לעיל ה"ש 942, בעמ' 14.

[92] דוגמה לעלייה חדה בביקוש ניתן לראות במקרה רפורמת "המיסוי הירוק" בענף הרכב, מתוך: "שנה לרפורמת

המיסוי הירוק של כלי רכב" רשות המיסים בישראל החטיבה לתכנון וכלכלה 1, 2 (2010).

[93] ממצאי המחקרים השונים אינם חד משמעיים: בחלקם לא נמצא כלל גלגול של הסבסוד לידי המעסיקים או של

השתת הגידול בנטל המס על העובדים, באחרים נמצא גלגול חלקי ובשאר המחקרים אותר גלגול מלא. תוצאה זו

אינה מפתיעה כיוון שכאמור היא תלויה במידה רבה בגמישות הביקוש וההיצע: בשווקים תחרותיים העובדים

נושאים בכל המיסים כאשר ההיצע קשיח לחלוטין או הביקוש גמיש לחלוטין והמעסיקים במקרה ההפוך, אחרת

הן העובדים והן המעסיקים מתחלקים בנטל בהתאם לגמישויות. טולדנו וזוסמן, לעיל ה"ש 1012, בעמ' 4.

Andrew Leigh, Eearned Income Tax Credit and Labor Supply New Evidence from British Natural Experiment, 60 National Tax Journal, No. 2 204, 204-205 (2007).

[94] הערכות של קובעי המדיניות ומחקרים בעולם קבעו כי השיטה שנבחרה בארץ, של מתן המענק ישירות למוטב,

יעילה יותר מהשיטות המעניקות את המענק דרך המעסיקים בהשגת מטרותיה של התוכנית – הפחתת העוני,

והגדלת השתתפות בשוק העבודה. צבי אקשטיין "הועדה לבחינת מדיניות התעסוקה בישראל: מאזן ביניים" בנק

ישראל המועצה הלאומית לכלכלה 2, 59-56 (2010).

[95] סטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 944, בעמ' 70-65.

[96] עדי ברנדר ומישל סטרבצ'ינסקי "תכונות מערכת מס הכנסה שלילי הרצויה בישראל לאור מאפייני היצע העבודה

ותוחלת העוני של בעלי פוטנציאל הכנסה נמוך" בנק ישראל 1, 3-2 (2005).

[97] דן גלעדי כלכלת ישראל התפתחות מאפיינים מדיניות 10-8 (1998).

[98] גרעון במאזן התשלומים הינו מצב בו היבוא עולה על היצוא. כאשר: יצוא-(X), החלק המיוצר בארץ והמופנה לחו"ל

המוגדר כיצוא סחורות ושירותים. יבוא-(Im), היבוא מהווה קנייה של מוצרים ושירותים זרים ע"י תושבי המדינה.

יעקב רוזנברג מבוא לכלכלה מקרו 21-19 (1988).

[99] אינפלציה מוגדרת כמצב בו קיימת בעיית מחסור של גורמי ייצור. במצב אינפלציה המחירים עולים – הביקושים גוברים

והאינפלציה צומחת. התוצאה, קיים שיווי המשקל בהכנסה לאומית הגבוהה ממצב תעסוקה מלאה.

יצחק אורון, נילי מארק ואמירה עופר מבוא לכלכלה מאקרו כלכלה 160-159 (2008).

[100] גלעדי, לעיל ה"ש 2, בעמ' 10-9.

[101] הסיבות לפערים בין היתר: עלייה ואוכלוסייה לא הומוגנית בעלת פערים תרבותיים. שלמה סבירסקי "1967: תפנית

כלכלית-מדינית בישראל" חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי א' מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות 91,

108-107 (2005). אבי פיקאר "מראשיתה של העלייה הסלקטיבית בשנות החמישים" מכון בן גוריון לחקר ישראל

והציונות 9, 338, 392-387 (1999).

[102] ג'וני גל ואברהם דורון "גמלאות הבטחת הכנסה ומלכודת עוני הניסיון הישראלי" ביטחון סוציאלי 1, 50 (2000).

[103] אבטלה היא מצב בו כמות העבודה המוצעת בשכר נתון עולה על כמות העבודה המבוקשת. במצב של אבטלה, כוחות השוק

דוחפים להורדת שכר העבודה. בנושא זה דנתי בהרחבה בנספח ג'. אריה ארנון מקרו כלכלה 2 (1984).

[104] רות בן ישראל "הטרמפולינה" מאמרים/ מחקרים האוניברסיטה הפתוחה 32, 35-32 (2007).

[105] שם, בעמ' 35-32.

[106] המינימום ההכרחי כולל: נגישות למזון, מלבוש, מעון, מרפא וחינוך.

[107] יהודית קינג "חסמים ומשאבים להשתלבות בתעסוקה אצל מקבלי גמלת הבטחת הכנסה הבלתי מועסקים" ביטחון

סוציאלי 66 9, 15-11 (2004).

[108] ס' 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ס"ח 30.

[109] ס' 237-223 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ס"ח 210.

[110] בן ישראל, לעיל ה"ש 9, בעמ' 35-32.

[111] גד שפרון ורפי מלניק "אסטרטגיה כלכלית חברתית" הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 307, 323-307 (2002).

[112] אברהם דורון ורפאל רוטר "עובדים בשכר נמוך וסובסידיות לשכרם מענקי התייקרות בשנים 1973-1970" בית הספר

לעבודה סוציאלית על שם פול ברוולד והמוסד לביטוח לאומי 1, 5 (2007).

[113] אברהם דורון "מס הכנסה שלילי סבסוד העובדים בשכר נמוך או תרגיל פרסומי" מפנה במה לענייני חברה 54 5, 7

(2007).

[114] שיעור המיצוי הינו, היחס בין העובדים המשתתפים בתוכנית ומקבלים מענק בפועל לבין סך כל העובדים הזכאים

להשתתף בתוכנית. ר' ג'וני גל "על החשיבות של מיצוי הזכויות" בטחון סוציאלי 73 5, 6 (2007).

[115] דורון, לעיל ה"ש 18, בעמ' 6.

[116] דורון, לעיל ה"ש 18, בעמ' 6.

[117] דורון ורוטר, לעיל ה"ש 17, בעמ' 8.

[118] דורון ורוטר, לעיל ה"ש 17, בעמ' 8-5.

[119] ס' 1–3 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ס"ח 68.

[120] ס' 73-66 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ס"ח 210.

[121] מנחם מאוטנר צדק חלוקתי בישראל 9 (2000).

[122] יורם גבאי כלכלה פוליטית בין מראית עין כלכלית למציאות כלכלית 249-248 (2009).

[123] יגאל בן שלום "מדיניות המוסד לביטוח לאומי לקראת היובל הבא" המוסד לביטוח לאומי לשכת המנהל הכללי 3, 56

(2005).

[124] ס"ח 95.

[125] ס' 12 לחוק. שם החוק בפרסומי רשות המסים לקהל הרחב הינו "מענק הכנסה". אורלי אלמגור–לוטן "תוכנית מענק

הכנסה (מס הכנסה שלילי) ויישומה בקרב עולים" מרכז מחקר ומידע הכנסת 2, 2 (2011).

[126] ג'וני גל "תוכנית ויסקונסין בין רווחה לעבודה" כתב עת לתרבות חברה וחינוך 41 1, 3-1 (2007).

[127] ג'ימי ויינבלט, אריה ארנון, צבי אקשטיין, ציפי גל-ים, קרנית פלוג, אפרים זילוני ויוסי גטניו "דוח הוועדה הציבורית

לבחינת חוק שכר המינימום בישראל" 5, 9-6 (2000).

[128] קינג, לעיל ה"ש 12, בעמ' 15-11.

[129] מאיר חת מבוא לכלכלה-גרסה ישראלית 191 (1989).

[130] אסתר טולדנו ונעם זוסמן "מס הכנסה שלילי וגלגול סבסוד השכר לידי מעסיקים: המקרה של מענק לחיילים

משוחררים המועסקים בעבודה נדרשת" המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון 1, 1 (2008).

[131] אולם אסייג זאת בעובדה כי לא ברור עם מי החוק ייטיב? האם עם המעסיק אשר ישלם שכר מופחת יותר לעובד, וייהנה

מהתשלום המופחת לעובד, תוך שימוש (לטובתו) בשכר אשר יושלם על ידי המדינה, או החוק ייטיב עם כלל העובדים,

היות וברווחיו עובדים נוספים יועסקו על ידי מעסיק זה. קיימת אפשרות נוספת והיא, העברת רווחי המעסיק לכלל

הציבור באמצעות מכירת המוצרים לציבור במחיר מופחת עקב רווחיו. שם, בעמ' 4. יורם וייס מבוא לכלכלת העבודה

האוניברסיטה הפתוחה 2, 18-17, 27 (2006).

[132] רעיון מס הכנסה שלילי הועלה לראשונה בשנת 1943, ע"י גב' ג'ולייט רייס ויליאמס שטענה כי מס הכנסה שלילי, נועד

להבטיח לכל אדם הכנסה מינימאלית לצרכיו הבסיסיים. היא הציעה תוכנית דיבידנד חברתית שתבטיח "שלכל אחד

יהיה את הצרכים הבסיסיים שלו".

[133] מילטון פרידמן קפיטליזם וחירות 177 (1962).

[134] פרופ' למפמן האמין שמנגנון מס הכנסה שלילי צריך להיות משולב ברפורמה בתחומים נוספים כגון: חינוך ובריאות. הוא

טען, כי מטרתו של מנגנון מס הכנסה שלילי אינו להחליף את מנגנוני הרווחה, אלא להוות נדבך נוסף במערכת הרווחה

המדינית (בעיקר למשפחות חד הוריות).

Robert M. Moffitt, The Idea of a Negative Income Tax: Past Present and Future, 23 Universtiy of

Madison 2, 4-7 (2004). Wisconsin

[135] ברנדר וסטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 1, בעמ' 4-3.

[136] פרידמן, לעיל ה"ש 38, בעמ' 178.

[137] אסייג ואציין כי איתרתי מדינה אחת- אירלנד אשר מעניקה מס הכנסה שלילי לעובדים שכירים אך אינה מעניקה זאת

לעובדים עצמאים. Wolfgang Ochel, Financial Incentives to Work – Conceptions and Results in Great

Britain Ireland and Canada, Working Paper No. 627 1, 10-13 (2001).

.(2006) 9-12 Praxis Center for Policy Studies 1, ,Literature Review : Lauri Leppik, In-Work Benefits

[138] V. Joseph Hotz, Charles H. Mullin & John K. Scholz, Examining The Effect of The Earned Income Tax

המודל בארה"ב: Credit on The Labor Market Participation of Families on Welfare 2, 4 (2010).

Derek Stainsby, Housing Benefits Welfare Benefits and Tax Credits: The Proposals in The Emergency

המודל בבריטניה: Budget, Gallions Housing Association 2, 10 (2010).

[139] אליעזר שוורץ "מס הכנסה שלילי ניתוח כלי מדיניות זה והאפשרויות ליישומו בישראל" מרכז מחקר ומידע הכנסת 1,

2-1 (2006).

[140] אריה נחמיאס, גליה עופר ויעקב רוזנברג מבוא למקרוכלכלה א 470, 475-474 (2006).

[141] אורון מארק ועופר, לעיל ה"ש 4, בעמ' 55-44.

[142] החלטת ממשלה 2198 "המדיניות הכלכלית לשנת 2001 רפורמה לצמצום התלות בגמלאות הבטחת הכנסה

ואחרות על ידי שילוב בעבודה" (16.08.2000).

החלטה מס' חכ/ 36 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) "המלצות הועדה לרפורמה במדיניות

הטיפול בבלתי-מועסקים המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת (דו"ח ועדת תמיר)" (01.07.2002).

שרה צוובנר "נייר רקע לדיון מהבטחת הכנסה להבטחת תעסוקה" הכנסת מרכז מחקר ומידע 2, 5 (2000).

תמיר יוסף "המלצות הוועדה לרפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת - דו"ח

ביניים" 1, 27-18 (2001).

[143] ס' 36, 38 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, ס"ח 70.

שלי לוי "תוכנית מהל"ב-מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה" הכנסת מרכז מחקר ומידע 2, 4-3 (2007).

[144] חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, ס"ח 53.

פרק ז': שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה), הפרק פותח בסעיף מטרה, המצהיר כי "פרק זה מטרתו לקדם

שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, על מנת לאפשר להם

מעבר מתלות לעצמאות חברתית וכלכלית.

[145] ""Active Labour Market Policies, ייחודיות בכך שהן מקשרות באופן ישיר, בין קבלת גמלות ומענקים במסגרת

תוכניות המספקות סעד (דוגמת הבטחת הכנסה), לבין השתלבות בשוק העבודה.

Marcello Estevão, Do Active Labor Market Policies Increase Employment?, International Monetarey Fund 2, 3-4, 16-18 ( 2003).

ג'וני גל ופלורנס בראון "מה אפשר ללמוד מהניסיון "מרווחה לעבודה" בעולם?" הכנסת מרכז המחקר והמידע 4,

33-27 (2007). ג'וני גל "תוכנית ויסקונסין מרווחה לעבודה" פנים כתב עת לתרבות חברה וחינוך 41 1, 5-1 (2007).

[146] שוורץ, לעיל ה"ש 44, בעמ' 16-14.

[147] מישל סטרבצ'ינסקי "מס הכנסה שלילי תוצאות השנה הראשונה ליישום החוק" מוגש על ידי צוות מחקר המלווה את

יישום חוק מס הכנסה שלילי 5, 8 (2010).

[148] Luigi L. Pasinetti & Bertram Schefol, The Impact of Keynes on Economics in The 20^th Century, Journal of The History of Economic Thought 2, 3-13 (2001).

[149] פרנסס רדאי "נשים בשוק התעסוקה" מעמד האישה בחברה ובמשפט 64 3, 118-117 (1995).

[150] פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, דמ"י 120. ס' 66 לפקודה העוסק בחישוב נפרד. על אף שס' 66 לפקודה

הינו החריג (לחישוב המאוחד עפ' ס' 65 לפקודה), ברמה המעשית, מרבית הנישומים, נישומים על פי חישוב נפרד

ומקצתם מאוחד. כך שברמה המעשית החריג נפוץ יותר מהעיקרון.

[151] ס' 5 לחוק.

[152] מנואל טרכטנברג "אג'נדה כלכלית חברתית 2010-2008" המועצה הלאומית לכלכלה משרד ראש הממשלה 2, 79 (2007).

על מנת לצמצם את אפשרויות ניצול מס הכנסה שלילי ע"י המעסיקים (גלגול המענק לעצמם), על פי סעיף 12 לחוק

התשלום בגין מס הכנסה שלילי מחולק ל – 4 תשלומים שווים כל שנה ומועבר ישירות לחשבונות הבנק של העובדים.

הערכות של קובעי המדיניות ומחקרים שנעשו בעולם קבעו כי השיטה שנבחרה בארץ, של מתן המענק ישירות למוטב,

תהיה יעילה יותר מהשיטות המעניקות את המענק דרך המעסיקים, בהשגת מטרותיה של התוכנית – הפחתת העוני

והגדלת ההשתתפות בשוק העבודה, זאת משום שבהענקה ישירה לעובד הזליגה של המענק אל המעסיקים נמוכה יותר.

ירום אריאב "סיכום שנתי 2006 לפעילות רשות המסים בישראל פרק מס 8 מס הכנסה שלילי" 1, 99 (2008).

[153] ס' 2 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ס"ח 68.

[154] ס' 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ס"ח 30.

[155] ברברה סבירסקי ושלמה סבירסקי "כספי הפנסיה: מביטחון לעובדים לביטחון להון" מרכז אדוה 2, 4-2 (2009).

[156] שם בעמ' 3-2. נוגה דגן-בוזגלו "הזכות לעבודה בישראל" מרכז אדווה 5, 10 (2007).

[157] הילה פורת דיני עבודה המדריך המלא 259 (2010).

[158] ציון לוי "מדריך לפנסיה צוברת בשירות המדינה" מדינת ישראל נציבות שירות המדינה האגף הבכיר לפרישה וגימלאות

5, 15-14 (2009).

[159] שם, בעמ' 12-10.

[160] לוי, ה"ש 63, בעמ' 13.

[161] ת' 1 לתקנות פיצוי פיטורין (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורין), התשכ"ד-1964, ק"ת 632.

(להלן יקרא: "תקנות לפיצויי פיטורין") הרכיבים אשר יובאו בחשבון שכר עבודה לעניין פיצויי פיטורין (וכך גם לפנסיה)

הינם - שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחייה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. על פי

התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא "תוספת" אחרת בחשבון.

[162] אציין כי על פי תקנות לפיצויי פיטורין נקבע כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר

הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים (ולפנסיה), צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או מצב כך שאם לא מתקיים

התנאי או משתנה המצב- חדל התשלום. יש לציין כי נטל השכנוע שתשלום מסויים המכונה "תוספת" מהווה חלק

אינטגרלי של שכר העבודה, מוטל על העובד. בג"צ 5580/94 יהודה מירוז ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב

(1) 251, 261-257, 270-269, פס' 1, 8 לפסה"ד של כב' השופט גולדברג, פס' 2 לפסה"ד של כב' השופט ברק (1995).

[163] Bruce D. Meyer, The U.S. Earned Income Tax Credit Its Effects and Recent Reforms, University of Chicago 154, 154-155 (2010).

[164] Social Department of Gender Tax Policies and Tax Reform in Comparative Perspective, Fran Bennett,

Policy: University of Oxford 1, 12-18 (2008).

[165] אפרים צדקה ואלון כהן "נטל המס הכולל על הכנסות מעבודה" מוסד שמואל נאמן 2, 12-2 (2004).

[166] גל, לעיל ה"ש 19, בעמ' 7-5.

[167] ברנדר וסטרבצ'ינסקי, לעיל ה"ש 1, בעמ' 13.

[168] רובי נתנזון ורועי לוי "ניתוח שוק העבודה תחזיות מאקרו כלכליות ניתוח מבוסס אותות והצעות ליישום במדינת

ישראל" 3, 24-7 (2010).

[169] יוסף מ. אדרעי "מיסוי ועידוד השקעות הון פיננסי הון חברתי והון אנושי" משפטים מ(2) 3, 7-6 (2010).

[170] צבי זוסמן "ביקורת על האסטרטגיה של האוצר הגורסת הקטנת חלקה של הממשלה במשק" מפנה במה לענייני חברה 55

20, 23-20 (2007).

[171] "כאשר שיעורי המס גבוהים, ההחלטות העסקיות לא תמיד יעילות. עקב כך, שיעורי הצמיחה עלולים להיפגע פגיעה של

ממש", ר' רון תקוה "השפעת מדיניות המיסים על שיעור הצמיחה הכלכלית" מרכז מחקר ומידע הכנסת 1, 5-3 (2007).

[172] אדרעי, לעיל ה"ש 74, בעמ' 3.

[173] The Brookings Institution 3, 25-28 (1974). ,Who Bears The Tax Burden? J.A Pechman & B.A Okner,

Jane G. Gravelle & Kent Smetters, Who Bears The Burden of The Corporate Tax in The Open Economy?,

. Working paper No. 8280 1, 10-11 (2001) טולדנו וזוסמן, לעיל ה"ש 35, בעמ' 4.

[174] אדרעי, לעיל ה"ש 74, בעמ' 7-6. כאשר מוחל מס הכנסה שלילי על הזכאים במשק, העלייה בשכר העבודה מייקרת את

מחיר שעת הפנאי. כתוצאה מכך הזכאי יקטין את הפנאי ויגדיל את כמות העבודה.

[175] טולדנו וזוסמן, לעיל ה"ש 35, בעמ' 16.

[176] בני לנדא ושמואל אבן "כלכלת ישראל בעידן הגלובליזציה משמעויות אסטרטגיות" מזכר 91 של המכון למחקרי בטחון

לאומי 5, 7 (2007).

[177] נתנזון ולוי, לעיל ה"ש 73, בעמ' 24-7.

[178] שוורץ, לעיל ה"ש 44, בעמ' 16.

[179] אורלי לוטן "מסמך רקע בנושא נשים בעמדות ניהול" הכנסת מרכז מידע ומחקר 2, 4-2 (2005).

[180] רדאי, לעיל ה"ש 54, בעמ 90-77.

[181] יעל חסון "תוכנית ויסקונסין הישראלית נקודת מבט מגדרית" עבור פורום נשים לתקציב הוגן מרכז אדווה 1, 3 (2006).