מטבעות דיגיטליים לעם - מאמר 3
מטבעות דיגיטליים לעם – מידע שימושי
היבט חשבונאי
מחבר: רו"ח נמרוד כוכבי
שלום חברים.
מקווה שמושגי המפתח סייעו לכם קצת להיכנס לעניינים בכל הנוגע לעולם הקריפטו.
במאמר זה, אפרט על אופן ההצגה החשבונאית של מטבעות דיגיטליים בדוחות הכספיים.
אל תדאגו, גם הפעם דאגתי לכתוב בצורה פשוטה וידידותית ככל שניתן.
בואו נתחיל!
בשלב מסוים, בעת שחקרתי את תחום המטבעות הדיגיטליים, תהיתי כיצד מציגים אותם בדוחות הכספיים.
לאור העובדה שתקני החשבונאות עשויים להשתנות ממדינה למדינה, בחרתי להתמקד בשלושת המוסדות הבאים בלבד:
1. תקן לדיווח כספי בין-לאומי (הידוע בכינויוIFRS )
2. FASB - המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית (הידוע בכינויו US-GAAP)
3. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (הידוע בכינויוIsraeli GAAP )
IFRS
לפי תקינה זו או ליתר דיוק, לפי הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (IFRIC), קיימות 2 חלופות להצגת מטבעות קריפטוגרפיים בדוחות הכספיים:
במידה והמטבעות מוחזקים למכירה במהלך העסקים הרגיל, הרי שיש להציגם כמלאי.
אם לא, הסיווג יהיה כנכס בלתי מוחשי.
דוגמאות:
1. על פניו, נצפה לראות בדוחות הכספיים של בורסות קריפטו פירוט של המטבעות הדיגיטליים הנסחרים בהן במסגרת ביאור סעיף המלאי.
יחד עם זאת, אני נאלץ לסייג את האמור לעת עתה מפני שבורסות קריפטו מכינות דוח רזרבות לצורך ביקורת רואה חשבון ואופן ההצגה בו אינו דומה לזה של דוחות כספיים.
2. אם חברה כלשהי מחליטה לרכוש מספר מטבעות ביטקוין במטרה להחזיקם למשך תקופה ארוכה ולמכור אותם בעתיד, אלו יסווגו במאזניה כנכס בלתי מוחשי.
US-GAAP
עד כה, אין בכללי החשבונאות של ארצות הברית תקן חשבונאי המנחה כיצד להציג מטבעות דיגיטליים. הלכה למעשה, אופן הסיווג הוא כנכס בלתי מוחשי.
אני מזמין אתכם להסתכל על הדוחות הכספיים של חברת קוינבייס, הנסחרת בנאסד"ק – דוגמא טובה להצגה לא אחידה של מטבעות דיגיטליים בהיעדר כללים ברורים.
החדשות הטובות הן שה-FASB מתכנן במהלך שנת 2023 לפרסם הצעה לתקן חשבונאות שיעסוק באופן הטיפול והצגה של נכסי קריפטו בדוחות הכספיים. אתם מוזמנים לעקוב ולהתעדכן.
Israeli GAAP
נכון לכרגע, לא קיימת התייחסות כלשהי לאופן ההצגה והגילוי של מטבעות דיגיטליים לפי התקינה החשבונאית בישראל. אולם, באתר של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ישנו מאמר קצר בעברית המתייחס לאופן ההצגה של מטבעות קריפטוגרפיים לפי ה-IFRS ועל בסיס הפרשנויות של ה-IFRIC.
חשוב לציין שבמידה ולא קיים תקן חשבונאות ישראלי בתחום מסוים, הרי שאופן ההצגה יהיה בהתאם למדרג שנקבע בתקן חשבונאות מספר 35 - במילים אחרות, חברה אשר רוצה להציג מטבעות דיגיטליים בדוחותיה הכספיים לפי כללי החשבונאות המקובלים בישראל תיאלץ ככל הנראה להתבסס על כללי הIFRS – .
עמדת מחבר המאמר:
דעתי האישית היא שצריך לקבוע תקן חשבונאי שייתן מענה מפורט לאופן הצגת המטבעות או הנכסים הדיגיטליים בדוחות הכספיים תוך בחינת מספר קריטריונים אשר יסייעו לקבוע את החלופה הרלוונטית – מלאי/נכס בלתי מוחשי/נכס פיננסי/אחר.
אני מקווה שההצעה לתקן חשבונאי שמתכננת ה-FASB תתגבש במהרה לסטנדרט בר קיימא וכן שה-IFRS והמוסד הישראלי לתקינה חשבונאית ינקטו במהלך דומה בקרוב.
דבר נוסף שמצאתי לנכון להתייחס אליו זה עמדת ה-IFRIC שאין לראות במטבעות דיגיטליים כנכס פיננסי, דוגמת מכשיר הוני - הטיעון כי החזקת מטבע קריפטוגרפי לא מעניקה זכות חוזית כלשהי למחזיק עלולה להתברר כשגויה בהתחשב בכך שישנם אלפי מטבעות קריפטוגרפיים ולכל אחד מהם מאפיינים, מטרות ושימושים שונים.
זאת ועוד, קיימים כבר מקרים של מטבעות דיגיטליים בעלי מאפיינים "מנייתיים". דוגמא לכך היא תאגידים שבמקום הנפקה ראשונית לציבור IPO)) מציעים הנפקת מטבע ראשונית (ICO), בדומה לגיוס הון מהנפקת מניות.
דוגמא אחרת היא המשך התפתחות תחום הבלוקצ'יין שיכול להביא למצב בו ניתן, למשל, לערוך הצבעה באמצעות מטבעות דיגיטליים מסוימים שברשות המחזיק, בדומה למניות.
כך או אחרת, הביטקוין והאלטקוינס איתנו כבר החל משנת 2009 ואני לא רואה צפי כלשהו להיעלמות הטכנולוגיה בעתיד. מצב שכזה מחייב לא רק אסדרה משפטית נאותה אלא גם כללי חשבונאות מפורטים וברורים יותר.
ומה העמדה שלכם בנושא?
במאמר הבא, אכתוב על היבט המיסוי של עולם המטבעות הדיגיטליים.
נהניתם? ספרו לחבריכם.
רוצים להגיב? ניתן לשלוח הודעה לכתובת הדוא"ל הבאה: nimrodc100@gmail.com
למאמרים שימושיים נוספים, היכנסו לאתר: https://sites.google.com/site/cpaitamar
האמור נועד לצורך אינפורמטיבי בלבד, אינו מהווה המלצה ואינו תחליף לייעוץ מכל סוג שהוא.
אני לא יועץ השקעות, אין לי רישיון בתחום ייעוץ השקעות/קריפטו/ניהול תיקים ואני לא מתיימר להיות מומחה בתחומים אלו.
ט.ל.ח
Ⓒ כל הזכויות שמורות לרואה חשבון נמרוד כוכבי