ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי
הָרֶוַוח וְהֶפְסֵד בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית לְעוּמַּת הַחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית
מוּנָּחִים:
הַחֶבְרָה
חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), הינה למעשה הגדרה משפטית.
המשמעות היא, שהחברה מהווה ישות משפטית וחשבונאית נפרדת מבעליה. כתוצאה מכך, לא ניתן לרדת לנכסי הבעלים כתוצאה מהתחייבות החברה. דהיינו, לא ניתן לדרוש מבעלי החברה לשלם מכיסו עבור חובות החברה, ולא ניתן לתבוע את הבעלים בגין פעולות וחובות החברה (בהנחה שפעלו כדין).
משמעות העיקרון בערבון מוגבל הינה כי בעלי החברה ערבים כלפי החברה ונושיה עד לגובה הסכום אותו השקיעו בחברה.
חֶבְרָה מִסְחָרִית
בחברה המסחרית מהות העסק הינה קמעונאית.
החברה מסחרית הינה חברה שקונה ומוכרת את אותו מוצר.
רווחי החברה המסחרית נובעים מפעולת התיווך בין:
1. היצרן 2. המתווכת (החברה המסחרית-המוכרת את קניותיה) 3. הלקוח.
היצרן מייצר את המוצר, אולם המוצר אינו מגיע מהיצרן עד ללקוח הסופי.
החברה המסחרית נכנסת כאן לתמונה: היא קונה את המוצר מהיצרן במחיר קניה.
החברה המסחרית מוכרת את המוצר (שקנתה מהיצרן במחיר קניה) ללקוח הסופי.
בפעולה זו, קניה מהיצרן ומכירה ללקוח הסופי משמשת החברה המסחרית כמתווכת.
בחברה המסחרית קיים סוג מלאי אחד בלבד (המוצר), אותו מוצר המוצג למכירה הינו אותו מוצר אשר נקנה מהיצרן.
מהאמור עולה כי בחברה המסחרית אין למעשה ערך מוסף שהן מוסיפות למלאי, (אין ייצור ועיבוד של המלאי), המלאי נמכר בדיוק באותה הצורה בה הוא נקנה, להבדיל מהחברה היצרנית.
חֶבְרָה יַצְרָנִית – חֶבְרָה תַּעשִיָּיתִית
חֶבְרָה יַצְרָנִית – תַּעשִיָּיתִית הינה חברת ייצור. חברה יצרנית מעבדת חומרי גלם או מוצרים לא מוגמרים והופכת אותם למוצר סופי. בערך התפוקה שלה נכללים חלקים אשר נרכשו קודם לכן מגורמים חיצוניים ושימשו בייצורה. החברה היצרנית, למעשה לוקחת את חומרי גלם ומעבדת אותן, עד ליצירת המוצר הסופי הנמכר ללקוח.
בחברה היצרנית קיימים מספר סוגי מלאי:
1. מלאי חומרי גלם
2. מלאי חומרי עזר
3. מלאי בתהליך/ייצור/עיבוד
4. מלאי חומרי אריזה
5. מלאי תוצרת גמורה
בשל כמה סוגי המלאי (האמורים לעיל) אין אנו יכולים לחשב את עלות המכר באותה שיטה בה השתמשנו בחישוב עלות המכר בחברה המסחרית.
דבר נוסף המונע מעורך הדוחות להשתמש בשיטה ההצגה של החברה המסחרית, הינה העובדה שבחברה יצרנית, עלינו לכלול בעלות המכירות את כל אותן הוצאות אשר קיים בהם קשר ישיר לעיבוד התוצר (כגון: חשמל, משכורות, פחת מכונות אשר הללו משתכללים בייצור המוצר ) ועוד.
בחברה יצרנית רישום עלות המכירות משתנה לסעיף "עלות המכירות והעיבוד". על מנת להגיע לתוצאה המופיעה בסעיף עלות המכירות והעיבוד, עלינו ליצור את "דּוֹח עֲלוּת הַמְּכִירוֹת וְהָעִבּוּד".
חֶבְרָה יַצְרָנִית – תַּעשִיָּיתִית: דּוֹחוֹת כַּסְפִּיִּים
הדוחות הכספיים בחברות ציבוריות מתפרסמים אחת לרבעון והם כוללים: דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד, דּוֹ"ח הַמְּאַזָּן, דּוֹ"ח תַּזְרִים מְזוּמָּנִים, דּוֹ"ח עַל הַשִּׁנּוּיִים בָּהוֹן הָעַצְמִי ודוחות נוספים כגון: דּוֹ"ח הַמְּבַקְּרִים וְדּוֹ"ח הַדִּירֶקְטוֹרְיוֹן.
דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד – הדו"ח מציג את תוצאות פעילות החברה לתקופת זמן מוגדרת (רבעון, חצי שנה, 9 חודשים או שנה). דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד יכול לשמש כמדד לחיזוי פעילותה של החברה בעתיד.
דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד מציג את הסכומים שהתקבלו בתמורה למכירת הסחורות/מתן השירותים או כל הכנסה אחרת וכן את כל ההוצאות והעלויות, שהיו כרוכות בפעילות החברה. התוצאה (השורה התחתונה בדו"ח) הינה הרווח הנקי או ההפסד הנקי, לאותה שנה.
הַמְּאַזָּן – המאזן מייצג את המצב הפיננסי של חברה, כפי שהיה ביום פרסומו, כלומר, סיום הרבעון או השנה.
הַמְּאַזָּן המודפס מחולק לשני צדדים: מצד ימין מוצגים הנכסים ומשמאל מוצגים ההתחייבויות וההון העצמי. סך שני הצדדים הן של הנכסים והן של ההתחייבויות וההון העצמי – שווה ומוצג באותו מספר (התוצאות הינם "סך המאזן").
בְּצַד הַנְּכָסִים, תחת סעיף הרכוש, מוצגים כל הסחורות והרכוש שבבעלות החברה וכן כספים שגורמים אחרים חייבים לחברה אך טרם נגבו, כגון: לקוחות חייבים ועוד.
בצד הַהִתְחַיְּיבוּיוֹת – תחת סעיף ההתחייבויות מוצגות כל ההתחייבויות, שעל החברה לפרוע וכל הזכאים להם החברה חייבת (כגון: התחייבות החברה לספקים, התחייבות החברה לנותני שירותים). תחת סעיף הַהוֹן עַצְמִי יופיע ההוןֹ העצמי הכולל את השקעות בעלי המניות בחברה, שהינו הסכום שהחברה אחראית וחייבת לבעלי מניותיה.
דּוֹ"ח תַּזְרִים מְזוּמָּנִים – הינו דוח כספי המציג את המקורות לכספים אשר נתקבלו על ידי החברה והשימוש אשר נעשה בהם. הדוח מציג את היקף המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת (או שימשו לפעילות שוטפת), המזומנים ששימשו לפעילות השקעה והמזומנים שנבעו מפעילות מימון. תנועת המזומנים של הישות החשבונאית מתייחסת לתקופה החשבונאית (שנה או רבעון). הדוח על תזרימי המזומנים מציג פעילות על בסיס מזומן בלבד.
דּוֹ"ח עַל הַשִּׁנּוּיִים בָּהוֹן הָעַצְמִי – הדוח מפרט את השינויים בהון העצמי של ישות חשבונאית במהלך התקופה המדווחת (בדרך כלל שנה או רבעון). הדוח מציג את יתרת הפתיחה של סעיפי ההון לתקופה המדווחת, את השינויים במהלך התקופה ואת יתרת הסגירה לסוף התקופה המדווחת. בין השינויים ניתן למנות:
גידול או קיטון בעודפים כתוצאה מרווח כולל או הפסד כולל, בהתאמה.
קיטון כתוצאה מחלוקת דיבידנד.
גידול או קיטון כתוצאה משינוי בהון המניות – הנפקת מניות חדשות או רכישה בחזרה של מניות קיימות (מניות באוצר).
שינויים בקרנות הון: שערוך רכוש קבוע (קרן הערכה מחדש), שערוך ניירות ערך זמינים למכירה, תנועה בגין הפרשי תרגום (קרן הון בגין הפרשי תרגום), תנועה בקרן הון בגין פעולות עם בעלי עניין.
העברת סכומים והפחתות בין קרנות ופרמיה לעודפים.
שינויים בזכויות שאינן מקנות שליטה.
הדוח על השינויים בהון קשור לדוח הרווח וההפסד והמאזן בצורה הבאה: השורה האחרונה בדוח רווח והפסד, מייצגת את הרווח הנקי לתקופה ומוצגת בדוח על השינויים בהון העצמי. השורה התחתונה בדוח על השינויים בהון העצמי (כלומר, סך כל ההון העצמי) מוצג במאזן תחת הסעיף הון עצמי. דוח על השינויים בהון העצמי הינו אחד מארבעת הדוחות הבסיסיים בתחום החשבונאות שהינם : 1. רווח והפסד 2. מאזן 3. תזרים מזומנים 4. השינויים בהון העצמי – אשר חברות נדרשות לפרסמו.
דּוֹ"ח הַמְּבַקְּרִים – דוח זה המוצג מטעם רואה החשבון של החברה מציין כי הרואה חשבון החתום על הדו"ח ערך ביקורת בהתאם לתקני הביקורת המקובלים וכי הוא מאשר כי הדוחות נערכו על פי כללי החשבונאות המקובלים. לשכת רואי החשבון היא האחראית לקביעת נהלי הביקורת וכללי העריכה. כאשר מצורף לדוחות הכספיים, דוח המבקרים אשר נכתב ונחתם על ידי רואה חשבון מוסמך, יש בכך בכדי להעיד כי הנתונים המוצגים נכתבו בתום לב ולאחר בדיקה.
דּוֹ"ח הַדִּירֶקְטוֹרְיוֹן – הדו"ח סוקר את השינויים אשר חלו בפעילות החברה ובתוצאותיה הכספיים במהלך התקופה המדווחת. דוח זה נכתב ע"י הנהלת החברה והוא עשוי להאיר נקודות חשובות בפעילות החברה בעבר ובעתיד.
דּוֹ"ח רֶוַוח וְהֶפְסֵד
דוח הרווח וההפסד מציג את תוצאות פעילות החברה לתקופת זמן מוגדרת (רבעון, חצי שנה, 9 חודשים או שנה). דוח זה יכול אף לשמש כמדד לחיזוי פעילותה של החברה גם בעתיד.
דוח רווח והפסד מציג את הסכומים שהתקבלו בתמורה למכירת הסחורות / מתן השירותים או כל הכנסה אחרת וכן את כל ההוצאות והעלויות, שהיו כרוכות בפעילות החברה, במהלך התקופה. התוצאה (השורה התחתונה בדוח) הינה הרווח הנקי (או ההפסד הנקי) לאותה שנה או תקופה.
מקור ההכנסות החשוב ביותר הינו תמיד זה הרשום בשורה הראשונה של הדו"ח:
מכירות – ההכנסות. אלה התשלומים (מזומנים, המחאות, אשראי ועוד) שמקבלת החברה מלקוחותיה עבור הסחורות ו/או השירותים שהיא מספקת להם.
מכירות נטו – סכומי התשלומים המתקבלים לאחר ניכוי הנחות שניתנו וסחורות שהוחזרו.
מקור הכנסות משני הנרשם תחת הכנסות אחרות או שונות – הכנסות הנובעות מקבלת דיבידנדים ו/או ריביות מהשקעותיה של החברה בני"ע, שנרשמו כנכסים במאזן.
הוצאות החברה כוללות את עלות המכר, עלויות תקורה (כגון משכורות, שכר דירה, אספקה, פחת), ריבית על הלוואות ומיסים.
עלות המכר והוצאות תפעול
בחברה תעשייתית, עלות המכר מייצגת את כל ההוצאות שהתהוו במפעל (כולל פחת) לצורך הפיכת חומרי גלם למוצרים מוגמרים. הוצאות אלו כוללות הוצאות בגין חומרי גלם, עבודה ישירה ועלויות תקורה כגון פיקוח, שכר דירה, חשמל, אספקה, אחזקה ותיקונים.
פְּחַת משקף את ירידת הערך של נכס, עקב בלאי ושימוש. כל ירידת ערך של מכונה במפעל כמוה כהוצאה או הפסד לגבי הייצור.
הוצאות מכירה הנהלה וכלליות
הוצאות אלו בד"כ מסווגות בסעיפים נפרדים מעלות המכר בכדי שהמשקיע יוכל לעמוד על היקף הוצאות המכירה והוצאות ההנהלה. הוצאות מכירה כוללות את המשכורות ועמלות אנשי המכירות, הוצאות שיווק וקידום מכירות והוצאות נסיעות. הוצאות ההנהלה וכלליות כוללות שכר המנהלים, שכר עובדי מנהלה ודומיהם.
הוצאות מימון
הוצאות המימון כוללות ריבית על הלוואות ועל אג"ח ולעיתים גם ערכים חשבונאיים בגין הצמדות ו/או הפרשי שער. לחברה יכולות להתהוות גם הכנסות מימון, בניהול נכון של הלוואותיה.
הריבית המשולמת למחזיקי אגרות חוב תמורת השימוש בכספם, נקראת לעיתים "ריבית קבועה" שכן היא משולמת מידי שנה, בין אם החברה הרוויחה ובין אם לאו. הריבית משתנה במקרה של דיבידנדים למניות אשר משולמים רק במידה ואסיפת בעלי המניות הצביעה על כך.
הוצאות המימון הינן הוצאות נוספות הכרוכות בפעילות עסקית המוכרת לצורך מס.
הריבית מנוכה מההכנסה החייבת במס ומקטינה את בסיס המס.
מיסים על הכנסה
בישראל, מס החברות עומד על 25% (נכון לשנת 2016) . המס משולם על ההכנסה החייבת. הטבות מס ניתנות בגין סיוע ממשלתי כגון במקרים של "מפעל מאושר". לחברה יכולים לנבוע גם החזרי מס במקרה של קיזוז הפסדים, כלומר, ההכנסה החייבת הינה שלילית.
רווח נקי
לאחר חיבור כל גורמי ההכנסות וחיסור כל מרכיבי ההוצאות, הסכום שנותר הינו הרווח הנקי. הרווח הנקי הינו הסכום ממנו ניתן לחלק דיבידנד או לצבור את הרווח לשימוש עתידי. במקרה בו לא מחולק דיבידנד או שמחולק דיבידנד בשיעור נמוך מן הרווח הנקי, העודף נשאר ברשות החברה והוא נכלל בסעיף העודפים.
הבנת וניתוח סעיפי דו"ח רווח והפסד
הבנת סעיפי דוח רווח והפסד חשובה, על מנת לנתח את המספרים המוצגים בו. המטרה היא להסיק מסקנות אשר יסייעו לקורא דוח הרווח וההפסד לקבל החלטה כוללת בדבר רכישת החברה או ההשקעה בחברה או ההשקעה בניירות ערך של החברה. להלן מספר סעיפים האמורים לסייע בהפקת מידע רב יותר מן הדוח:
מְכִירוֹת
סעיף המכירות חשוב כאשר באים להשוותו לנתונים מקבילים מתקופות קודמות (נתונים שנתיים ורבעונים עוקבים) ולבחון את המגמה הכללית המתקבלת. דוחות חברה "טובה" יצביעו על גידול שנתי מתמשך לאורך מספר שנים. חברה "טובה" לא תהיה תלויה במספר מצומצם של לקוחות. בהתחשב בגודלו של השוק המקומי, הצמיחה של חברות רבות מונעת ע"י היצוא ועל כן חשוב לבדוק את התפלגות המכירות: בין היצוא לבין המכירות לשוק המקומי (נתונים הנמצאים בד"כ בביאורים לסעיף המכירות). כמובן שיש לבדוק מהו המוצר/השירות הנמכר ולהבחין בין הפעילות המרכזית של החברה לבין הכנסות מפעילויות אחרות או מחברות בת.
כאשר בוחנים את הדוחות הרבעוניים יש לזכור כי ישנן חברות שפעילותן נתונה לעונתיות. בחברות אלו יש להקפיד ולהשוות כל רבעון לרבעון המקביל אשתקד ולא לרבעון שקדם לו (לדוגמא, רבעון שלישי 2016 בהשוואה לרבעון שלישי 2015). לעומתן, בחברות אשר אינן מושפעות מעונתיות (לדוגמא, חברות היי-טק) יש לשים דגש על גידול עקבי לאורך כל הרבעונים (לדוגמא, רבעון שלישי 2016 בהשוואה לרבעון שני 2016).
שִׁעוּרֵי רֶוַוח
גידול במכירות החברה הוא דבר חיובי, אך אין הדבר מעיד בהכרח על כך שחל גידול גם ברווחי החברה. שיעורי הרווח מעידים על האחוז שהרווח מהווה מן המכירות. קיימים שלושה יחסי שיעורי רווח שכיחים: שיעור הרווח הגולמי, שיעור הרווח התפעולי ושיעור הרווח הנקי.
המצב האופטימלי הוא כי שיעורי הרווח של חברה ילכו ויגדלו ומכאן שהרווחיות עולה. גידול בשיעורי הרווח יכול לנבוע מעליית מחירים, התייעלות תפעולית או כתוצאה משינויים בשיטות השיווק ו/או ההפצה. קיטון בשעורי הרווח מעידים בדרך כלל על תנאי שוק נוקשים יותר (לדוגמא, תחרות גוברת הגוררת מלחמת מחירים) או חוסר יעילות או כשל ניהולי בחברה.
שיעורי הרווח הגולמי והתפעולי הינם כלי יעיל להשוואה בין חברות בעלות סדרי גודל שונים, הפועלות באותו ענף (שעור הרווח הנקי מושפע מהוצאות המיסוי התלויות בגורמים שונים).
רִוְּוּחִיוּת
השורה התחתונה בדוח רווח והפסד, הרווח הנקי של החברה, הינו כמובן נתון חשוב בדוח כי הוא המאפשר למשקיע בחברה ליהנות מהשקעתו, אם על ידי קבלת חלקו ברווח ואם ע"י השקעת הרווח בהמשך צמיחת החברה. הרווח הנקי מהווה גם את הבסיס ליחסים פיננסים כמכפיל הרווח (שהינו היחס השכיח ביותר המשמש להערכת מחיר המניה). יחד עם זאת, יש להתייחס לנתון זה בזהירות רבה. לעיתים מתהווים לחברה רווחי/הפסדי הון חד-פעמיים שאינם קשורים בפעילות המרכזית של החברה אך יש להם השפעה על הרווח הנקי. הרווח מושפע גם מתיקונים חשבונאים (שאינם קשורים בתזרים המזומנים) או ממקרים בהם מצהירים על הכנסות ממוצרים שנמכרו באשראי, אך טרם התקבלו בגינם מזומנים. במקרים חריגים, חברה יכולה להציג רווחים בדוחות הכספיים אך למעשה תימצא בהפסדים מבחינת מזומנים.
חברה, שרווחיה תנודתיים נחשבת להשקעה מסוכנת יותר מאשר חברה אשר רווחיה יציבים ומשתפרים באופן עקבי.
מסיבות אלו, חשוב לבחון את התוצאות הכספיות של החברה לאורך זמן. רווחיות גבוהה במיוחד בשנה מסוימת, מלווה בד"כ ברווחיות ממוצעת בשנה שאחרי. שיטה מהירה לבדיקת "אמינות" נתון הרווח הנקי הוא השוואתו עם נתון תזרים המזומנים מפעילות שוטפת; אם קיים פער גדול בין השניים, יש לבחון את מקורו. דרך מעניינת נוספת לבחינת ערכים חריגים ברווחיות היא לבחון את תוצאות הפעילות של המתחרה הקרוב ביותר ולראות האם הענף בכללותו הציג רווחים חריגים באותה תקופה. מומלץ, להשוות גם את שעורי הרווח הגולמי והרווח התפעולי.
לסיכום, המטרה היא לבחון את הנתונים בדוח רווח והפסד בעין ביקורתית ולהתייחס לגורמים חריגים, השוואה מול חברות מתחרות בענף ובסביבה העסקית.
דּוֹח עֲלוּת הַמְּכִירוֹת וְהָעִבּוּד – חֶבְרָה יַצְרָנִית
חומרי גלם – הכוונה היא לאותם חומרי גלם אשר שימשו לייצור המוצר כגון: עץ.
חומרי עזר – חומרי עזר הינו שם כולל לחומרים המסייעים לייצור המוצר כגון: דבק.
אולם, חומרי העזר אינם מהווים חלק מחומרי הגלם.
חומרי אריזה – מלאי השקיות והאריזות, בחברה היצרנית כגון קרטון.
שכר עבודה – הכוונה היא לשכר ששולם לעובדי הייצור במתקני הייצור ולא לכלל עובדי החברה .
תוספות סוציאליות – החוק מחייב לשלם לעובדים תוספות סוציאליות למיניהן ואותן הוצאות ששולמו לעובדי הייצור העובדים במתקני הייצור, יזקפו לדוח עלות המכירות והעיבוד.
עבודות חוץ – לעיתים עלינו להסתייע במומחים חיצונים לשם פעולות הייצור, בין אם מדובר במהנדסי מכונות ובין אם מדובר בתוספת עובדים זמניים בתקופות מסוימות (לדוגמה, בעבודת החקלאות) הסכום ששולם בגין עבודות אלו ייזקף לדוח עבודות חוץ.
הוצאת חרושת – פירוט של כלל ההוצאות הקשורות למבני העסק של מתקני הייצור בו עוסקים בייצור המוצרים בלבד. (להבדיל מהוצאות הקשורות במבנה ההנהלה או השיווק והמכירות).
הוצאות פחת – הפחת שנרשם בשל הרכוש הקבוע המעורב בהליך הייצור בלבד.
שינויים במלאי תוצרת בתהליך/עיבוד – מהו השינוי שחל במלאי המוצרים שהיו בהליך כזה או אחר של העיבוד, הסעיף האמור קשה להערכה בשל הבעייתיות הרבה בלהעריך את שוויו של המלאי בעיבוד, לפיכך בשלב הלימודי אנו נקבל את שווי מלאי הפתיחה והסגירה בסעיף כנתון.
שינויים במלאי תוצרת גמורה – פירוט השינוי במלאי המוגמר בעסק.
לאחר שסיימנו להכין את דוח עלות המכירות והעיבוד חשוב לזכור לא להכניס לדוח רוו"ה סכומים שהוכנסו כבר לדו"ח עלות המכירות והעיבוד כך, לדוגמה, הוצאות שהופיעו בייצור:
הוצאות שכר של עובדי הייצור.
הוצאות פחת של מכונות הייצור.
מיסי עירייה וארנונה של אזור הייצור.
הוצאות חשמל/מים במחלקות הייצור.
הוצאות ביטוח של מחלקות הייצור.
יש לוודא כי סכומים אלו יופרדו על מנת שהרווח הנקי בפועל לא ייפגע.
עלות המכירות עונה על השאלה: כמה עלתה הסחורה שנמכרה לאחר שכללה את כל העלויות הדרושות כדי להביא את הסחורה למצב שהיא מוכנה למכירה.
מכירות נטו = מכירות – החזרות מלקוחות – הנחות מסחריות שניתנו ללקוחות.
קניות נטו = קניות + הוצאות הובלה מספקים + עלויות ישירות אחרות הכרוכות בהכנת הסחורה למכירה (ביטוח הובלה, מכס, פריקה) בניכוי הנחות מסחריות שנתקבלו מספקים והחזרות לספקים.
דּוֹח עֲלוּת הַמְּכִירוֹת וְהָעִבּוּד
ההבחנה העיקרית בדו"ח הרווח והפסד בין חברה מסחרית לבין חברה יצרנית בחלק הבוחן את עלות המכירות עד תוצאת הרווח הגולמי.
בחברה המסחרית יופיע להלן עלות המכירות (כחלק מדו"ח רוו"ה כפי שלמדנו בשיעור היסוד):
דוגמא לחישוב רווח גולמי בדוח רווח והפסד בחברה היצרנית:
מכירות
בניכוי עלות המכירות והעיבוד (רשימה א')
רווח גולמי
רשימה א':
עלות המכירות והעיבוד
צריכת חומרים (חומרי גלם, חומרי עזר, חומרי אריזה) = מ.פ. + קניות נטו – מ.ס.
+ עבודה – שכ"ע פועלי ייצור + קבלני משנה.
+ חרושת – חזקת מכונות, חשמל ומים, ניקיון ותחזוקת מבני ייצור.
+ פחת – פחת מכונות ומבני ייצור.
סך עלויות ייצור
+ מ.פ. עיבוד
בניכוי מ.ס. עיבוד
עלות הייצור והעיבוד
+ מ.פ. מוצרים גמורים
- מ.ס. גמורים
מבנה דו"ח רווח והפסד (חברה יצרנית)