דמי מחלה

דמי מחלה

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעורי מבוא – שכר ותגמולים – חשבונאי, משפטי, מיסויי

מבוא –בקרת עלויות – עקרונות החשבונאות – חשבונאות פיננסית

חוק דמי מחלה

מחלה

מחלה היא מצב בו הגוף אינו בריא עקב פגיעה, חיידק, וירוס, ועוד. בעקבות המחלה תפקוד הגוף או הנפש, לקוי. מהאמור עולה כי כל מצב לא תקין, כגון אי-כושר או כשל תפקודי של הגוף, מוגדר כמחלה.

ס' 1 לחוק דמי מחלה התשל"ו-1976 (להלן ייקרא: "החוק"), מגדיר "מחלה", בזו הלשון:

הגדרות

1. בחוק זה –

"מחלה" – אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי;

ימי מחלה

הזכות לדמי מחלה, נקבעה בסעיף 2 לחוק, בזו הלשון:

הזכות לדמי מחלה

2. (א) עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור בסעיף 4

(1) החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה);

(2) בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה;

מהאמור עולה כי כל עובד זכאי לדמי מחלה ממעסיקו. ביום הראשון לחופשת המחלה העובד אינו זכאי לתשלום. ביום השני והשלישי למחלתו העובד זכאי לדמי מחלה בשיעור של 50% מהשכר כאשר השכר כולל את כל התוספות הקבועות. החל מן היום הרביעי ואילך, זכאי העובד לדמי מחלה מלאים, היינו 100% מהשכר.

תקופת הזכאות לדמי מחלה

הזכאות לדמי מחלה, נקבעה בסעיף 4 לחוק, בזו הלשון:

תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה

4. (א) תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה.

(ב) עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו, לענין סעיף קטן (א), 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים - ⅔21 ימי עבודה, וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בדמי מחלה יחסיים.

מהאמור עולה כי מספר ימי מחלה מחושב על פי ותק. חודש עבודה מלא מזכה ב-1.5 ימים לדמי מחלה (18 ימים בשנה), המשולמים ישירות בעת קבלת המשכורת, על ידי המעביד.

על המעביד לשלם לעובד דמי מחלה שהצטברו לעובד לפי הותק כאשר מקסימום הצבירה עומד על 90 ימי מחלה.

חודש עבודה מלא ייחשב, 25 ימי עבודה. במקומות עבודה בהם ימי העבודה הינם, 5ימים בשבוע, חודש עבודה מלא ייחשב, 21 ימים ועוד 2/3 יום (סה"כ 21.67 ימים).

לעובדים במשרה חלקית תחושב הזכאות בהתאם לחלקיות המשרה. הזכאות לדמי מחלה אצל עובדת משק בית שאינה עובדת שבוע עבודה מלא אצל המעביד תחושב לפי הימים שהייתה אמורה לעבוד אצלו, אולם לא הגיעה לעבודה מפאת מחלתה. למשל, אם העוזרת אמורה לעבוד בימי ראשון והייתה חולה במשך 10 ימים (מיום ראשון ועד יום שלישי שבשבוע שלאחר מכן), משמעות הדבר שהעובדת נעדרה יומיים מעבודתה, ועבורם מגיעים לה דמי מחלה.

בית הדין הארצי לעבודה עמד על הזכות לימי מחלה צבורים מכוח חוק דמי מחלה, בע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לסלי פנחס וניט ואח', 7.12.2008,

"על מעסיק אשר עובדו חלה לאפשר לו למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק (ועד למכסה המירבית של 90 הימים), טרם ניתוק יחסי עובד-מעסיק.

הגיונם של דברים בכך, שאם מעסיק יהא רשאי לפטר עובד חולה, בלי לאפשר לו לנצל ימי מחלה צבורים העומדים לזכותו, הרי הלכה למעשה תקופח הזכות הקוגנטית לדמי מחלה.

כל קביעה אחרת תהא מנוגדת לתכלית חוק דמי מחלה ותאפשר למעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד, דווקא לעת מצוקתו של זה".

השכר ומרכיביו כדמי המחלה

ס' 5 ו-6 לחוק, קובעים את השכר ומרכיביו כזכאות לדמי מחלה, בזו הלשון:

גובה דמי מחלה

5. (א) דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.

(ב) לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו.

רכיבי השכר לענין דמי מחלה

6. (א) רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי המחלה:

(1) שכר יסוד;

(2) תוספת ותק;

(3) תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות;

(4) תוספת משפחה;

(5) תוספת מחלקתית או מקצועית.

(ב) לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון לענין סעיף קטן (א) שכרו המשתלם לו בעד יום עבודתו הרגילה בצירוף כל תוספת מהתוספות האמורות בסעיף קטן (א) שהשתלמה לו.

(ג) שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות שיטה אחרת או רכיבים אחרים לענין השכר שישמש בסיס לחישוב דמי מחלה.

מהאמור עולה כי השכר לו זכאי העובד כדמי מחלה יעמוד על שכר העבודה לו היה זכאי העובד בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו. על המעביד לכלול בשכר הקובע לתשלום דמי מחלה את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק ותוספת פיצוי התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מבצעית.

עובד שעתי/יומי שלא מועסק במשרה מלאה או שהיקף עבודתו אינו קבוע

לעובד שאינו מועסק במשרה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (או שהיקף עבודתו משתנה ואינו קבוע), ושכרו משולם על בסיס שעתי או יומי – תקופת המחלה שעבורה ישולמו לו דמי מחלה אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וימי חג, והיא תחושב באופן יחסי: מספר הימים שבהם היה חולה (בניכוי ימי המנוחה השבועית או החגים) יוכפל במספר הימים שעבד בפועל ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנה שקדמה למחלתו, והתוצאה תחולק במספר ימי העבודה האפשריים באותו רבע שנה.

עובד אשר אינו מסוגל לבצע את עבודתו בפרק זמן מסוים

סעיף 3 לחוק, עוסק בעבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית, בזו הלשון:

עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית

3. (א) קבע רופא על-פי ממצאים רפואיים שמחמת מגבלות רפואיות אין העובד מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע עבודה מסוג פלוני או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע עבודתו אלא באופן חלקי, והמעסיק הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה - לא יהיה העובד זכאי לדמי מחלה, אך שכרו בעבודה שהוצעה לו לא יפחת מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת כשהוא מחושב לפי הרכיבים לדמי מחלה כאמור בסעיף 6.

(ב) לא הציע המעסיק עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה העובד זכאי לסכום דמי המחלה שהיו מגיעים לו אילולא הוראות סעיף זה.

(ג) לענין סעיף זה, "עבודה מתאימה" - עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור בסעיף קטן (א) והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.

(ד) הצעת עבודה מתאימה כאמור בסעיף קטן (א) טעונה התייעצות עם ועד העובדים במקום העבודה; באין ועד העובדים כאמור – יחולו הוראות סעיף קטן (ב) כאילו לא הציע המעסיק עבודה מתאימה.

מהאמור עולה כי קיימות שתי אפשרויות במקרה שרופא קובע שמחמת מגבלות רפואיות העובד אינו מסוגל לבצע את עבודתו, אלא באופן חלקי. הראשונה – המעביד יציע לעובד עבודה מתאימה לו, המתחשבת במגבלותיו הרפואיות ודומה בעיקרה לעבודה שביצע קודם לכן. במקרה כזה, על המעביד לשלם לעובד שכר שלא יפחת מהשכר ששולם בעבודה הקודמת. האפשרות השנייה – אם לא הציע המעביד לעובד עבודה מתאימה, עליו לשלם לו דמי מחלה עד למספר הימים המקסימלי שהצטברו העומד על 90 ימים. במקביל, העובד יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך בחינת זכאותו לקצבה (כגון קצבת נכות).

פדיון ימי מחלה

חוק דמי מחלה אינו מעניק זכאות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים, שלא נוצלו. (להבדיל מחוק חופשה שנתית התשי"א-1951, בו נקבע בסע' 13, כי עם סיום יחסי העבודה, על המעביד חלה חובה לפדות את ימי החופשה שנצברו לעובד על פי חוק). ואולם, זכאות לפדיון מחלה קיימת במגזר המחיל עליו: הסדר קיבוצי, הסכם קיבוצי או הסכם עבודה אישי, או בכל הסדר אחר (כגון: במצב של פרישה לקצבה מחמת מצב בריאותי לקוי, או עובד/ת אשר פרש/ה לקצבה וגילו/ה עומד על 55 שנים ויותר), וזאת בתנאים ובסקטורים מסוימים. הפיצוי עומד על בין 4 ל-8 ימים, בעד כל 30 ימי מחלה אשר ביִתרת ימי חופשת המחלה, וזאת בהתאם לנקבע כאחוז ניצול ימי חופשת המחלה אשר הגיעו לעובד בעד כל תקופת שירותו.

המיסים החלים על דמי מחלה

מדמי המחלה ששולמו ינוכו תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וכן ביטוח בריאות. התשלומים האמורים ינוכו מהשכר ששולם לעובד בגין דמי המחלה בדומה לכל שכר המשולם לעובד, כעולה מסעיף 7 לחוק, בזו הלשון.

דין דמי מחלה

7. דין דמי מחלה המשתלמים מאת מעסיק כדין שכר עבודה לכל דבר.

סיכום:

תכלית חוק דמי מחלה מאפשר לעובד קיום, באמצעות חלף שכר, שעה שנבצר מהעובד לבצע את עבודתו, עקב כך שנפל למשכב. תכלית החוק הינה סוציאלית, וקובעת כי ימי היעדרות בימי מחלה מוצדקים, מאחר והם נובעים מכורח כוח עליון.

ימי המחלה ייחשבו כימי עבודה מאחר והינם במסגרת הימים בהם היה אמור העובד לעבוד, אך לא עשה כן, מחמת אונס. אי כשירותו של העובד, אילצה אותו לשבות בביתו – ולפיכך ימי המחלה בהם קיבל העובד דמי מחלה, מהווים ימי עבודה בפועל.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן, מרצה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים L.L.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net