מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה עד לחודש 10/2019.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן עִם הַכְנָסוֹת שֶׁל 2,500,000 שְׁקָלִים שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ

פָּרָשַׁת הַעְלָמַת הַמַּס ב – HSBC: נֶעֱצָר חָשׁוּד רִאשׁוֹן

כתבתם של תומר גנון ונעמי צורף וכן עמרי מילמן

בעקבות המאמר: בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

הנישום מואשם כי לא דיווח למס הכנסה על הכנסות בגובה 2.5 מיליון שקל שצבר בחשבון בנק סודי בשוויץ. הוא טוען להגנתו "כי שכח מקיומו של החשבון".

כתבתם של תומר גנון ונעמי צורף עיתון כלכליסט 20.09.16, 08:11

(מהכתבה דלעיל, של תומר גנון ונעמי צורף, וכן עמרי מילמן הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

"חשבתי שאם יקרה פה אסון, הרי יש איומים על המדינה שלנו, מי שיש לו חתיכת זהב יש לו כיכר לחם למחר", כך העיד לאחרונה בבית המשפט הנישום בין ה-66, מנהל סניף לשעבר של בנק אגוד, המואשם בהעלמת מס באמצעות חשבון סודי בבנק ספרא השוויצרי.

הפרקליטות טוענת שהנישום לא דיווח על הכנסות בהיקף של כ־2.5 מיליון שקל שצבר בחשבונו בשווייץ ועליהן היה חייב במס. "הייתי שכיר, לא נדרשתי להגיש דו"חות - טחו עיניי", השיב הנישום לשאלה מדוע לא דיווח על הכנסותיו מחו"ל, אף שידע שהיה צריך לעשות זאת.

החקירה נגד הנישום החלה בחודש אוגוסט 2013, בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל אודות ישראלים המנהלים חשבונות בשווייץ. בעקבות המידע פנתה הרשות בחודש מרץ 2012 לנישום בדרישה להגיש דו"חות לשנים 2005 ואילך, ולכלול בהם הכנסות בחשבונות בנק בחו"ל. ביולי 2012 הנישום אמנם הגיש דו"חות, אך הם היו לשנים 2010-2011 בלבד, ולא כללו הכנסות כלשהן מחשבון הבנק מחו"ל.

פקיד השומה שלח לנישום דרישה שנייה ובה ציין במפורט שיש להגיש דו"חות משנת 2005. אלא שהנישום, כך נטען, לא הגיש דו"חות כפי שהתבקש מלבד דו"ח נוסף לשנת 2012. בעקבות כך ברשות המסים החליטו לפתוח בחקירה פלילית נגד הנישום. ביוני 2013 הם הגיעו לביתו וטענו כי הנישום פתח להם את שער הכניסה לבניין, אולם כאשר הגיעו לדלת ביתו הם נתקלו בסירובו לפתוח את הדלת במשך כחצי שעה. זאת אף שהחוקרים דפקו על דלת ביתו ואמרו שהם מצוידים בצו חיפוש לביתו. לאחר שפתח את הדלת נערך חיפוש בביתו והוחרמו מסמכים.

בעדות שניתנה ביום חמישי שעבר, עם פתיחת פרשת ההגנה, הנישום, המיוצג על ידי עוה"ד ממשרד העוסק במיסים, תיאר את הסיבות שהובילו אותו לפתיחת חשבון הבנק בחו"ל. "עקב המצב המדיני במדינת ישראל גמלה בלבי החלטה שאני רוצה לפתוח חשבון במקום שהוא יהיה מוגן", אמר.

הנישום במהלך עדותו: הדו"חות של הבנק הגיעו מדי חודש והונחו באיזשהו ארגז. הם היו מונחים כאבן שאין לה הופכין" במהלך העדות שנתן בפני השופט, טען כי המעשים נעשו בתום לב וכי הוא שכח מעצם קיומו של החשבון. "פשוט לא התייחסתי לחשבון הזה בכלל", אמר לתובעים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

התובעת: "בארגז שאני אציג לך נתפסו דפי בנק אצלך בבית. משנת 2003 ועד שנת 2011 דפים שקיבלת כל חודש מהבנק בשוויץ".

הנישום: "זה נכון".

התובעת: "אני אומרת לך שהדפים האלה, גם אם שכחת, הם תזכורת מתמדת לעצם קיום החשבון, איך אתה רוצה שאני אאמין לך שאתה שכחת ממנו?"

הנישום: "הדו"חות האלה הגיעו מדי חודש, הונחו באיזשהו ארגז, תשאלי את החוקרים. הם היו מונחים כאבן שאין לה הופכין".

התובעת: "המעטפות היו פתוחות, זה לא מעטפות שהגיעו אליך הביתה ואתה עזבת אותן".

הנישום: "נפתחו והושמו בצד. אני לא טוען שלא ידעתי שיש לי חשבון, אני לא טוען שלא ידעתי שאני מקבל ריבית" (טופח על ראשו).

"במהלך השנים אתה גם לקחת הלוואות מהבנק, זאת אומרת שהיית פעיל בניהול חשבון הבנק. לכן הטענה שלך ששכחת מקיום החשבון היא לא הגיונית", הקשתה התובעת.

הנישום: “לא ידעתי שיש לי חשבון? בוודאי שידעתי. השאלה היא תשלום המס על הריבית. אם משתמע מדבריי שלא ידעתי שיש לי חשבון, אני משיב בטח שידעתי שיש לי חשבון. לא מדובר אם ידעתי או לא ידעתי שיש לי חשבון".

התובעת: "אז על מה מדובר?"

הנישום: “בתשלום המס".

התובעת: "אז למה לא שילמת?"

"דפוק", סיכם הנישום.

פרסום ראשון: 20.09.16, 08:11

במסגרת מלחמתה של רשות המסים בתופעת העלמות המס אשר נידמה כי הפכה לספורט לאומי במדינתנו, עלה בידיה של הרשות לפני מספר חודשים להשיג רשימה הכוללת מידע אישי, דפי חשבון ופרטים נוספים של 8,000 ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק HSBC בשוויץ (להלן: "HSBC") בסכום כולל של למעלה מ-10 מיליארד דולר, זאת במסגרת מאבקה של רשות המסים בהון שחור הכולל בין השאר הליכי חקיקה לשם השגת מידע על ישראלים המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל.

יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה עולה בידי רשויות המס לאתר רשימה של תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק ונכסים בחו"ל – רשות המסים כבר נחלה הצלחה ראשונית לפני כשנתיים עת עלה בידה להשיג רשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק השוויצרי UBS. רשימה זו הובילה להגשת כתבי אישום כנגד מספר נישומים וחקירתם של עשרות אחרים.

כפי ששוער, ובהסתמך על ניסיון העבר, בחינת הנתונים שהתקבלו בידי רשות המסים והשוואתם לדיווחי המס של אותם ישראלים המחזיקים חשבונות ונכסים ב-HSBC, הובילה לאיתורם של ישראלים החשודים באי דיווח על כספים ונכסים שהוחזקו בבנק בסכומים של עשרות מיליוני דולרים.

בהקשר זה, ביום 21.9.16 פרסמה רשות המסים הודעה לעיתונות לפיה בעקבות המידע שהתקבל בידי רשות המסים במסגרת פרשת HSBC, נעצרו ארבעה אחים מאזור המרכז העוסקים במסחר ביהלומים בחשד שהחזיקו במשותף ולחוד במספר חשבונות בנק ב-HSBC בהם הופקדו סכומים של למעלה מעשרים מיליון ₪ בכל אחד – זאת מבלי לדווח לרשויות המס ומבלי לכלול את הכנסות המימון בדוחותיהם הכספיים.

האחים שוחררו בבית המשפט השלום בתל אביב בתנאים מגבילים תוך מתן ערבות עצמית של למעלה מ-500,000 ₪ והפקדת דרכונם במשרדי החקירות של מס הכנסה. בעקבות החשדות, נחקרו ארבעת החשודים ושלושת ילדיו של אחד מהם. כמו כן, ערכו חוקרי פקיד שומה חקירות תל אביב חיפוש בביתו ובמשרדו של אחד החשודים. בנוסף, נגבתה עדות ונתפסו חומרי חקירה אצל רואה החשבון המייצג את הארבעה.

פָּרָשַׁת הַעְלָמַת הַמַּס ב – HSBC: נֶעֱצָר חָשׁוּד רִאשׁוֹן

מדובר בחשוד שנתוניו הגיעו לרשות ביחד עם נתוני 8,000 ישראלים אחרים שהחזיקו בחשבונות בבנק בהיקף של כ-10 מיליארד דולר; בשלב זה ישנו צו איסור פרסום על שמו של העצור

עמרי מילמן, "כלכליסט" פורסם: 21.09.16 , 10:05

רשות המסים עיכבה אתמול לחקירה חשוד ראשון בהעלמת מס בהיקפים גדולים באמצעות אחזקת חשבון בנק בשלוחות של HSBC בז'נבה ובציריך

רשות המסים הגיעה אל החשוד באמצעות רשימת הישראלים שהגיעה לידיה בחודשים האחרונים, לאחר שנים בהם לא הצליחה לעשות זאת. בשלב זה ישנו צו איסור פרסום על שמו של העצור.

הדיסק שהגיע לרשות עמוס בנתונים על כ-8,000 ישראלים, בעוד שעל פי הפרסומים של ארגון העיתונאים נספרו כ-6,500 ישראלים. על פי ההערכות, החשבונות של הישראלים המופיעים ברשימה החזיקו כ-10 מיליארד דולר. דו"ח שעסק ברשימה הכוללת המכילה את פרטיהם של 24 אלף בעלי חשבונות מכל העולם פורסם בפברואר שנה שעברה על ידי ארגון העיתונאים הבינלאומי ICIJ והאיץ את המרדף אחר הנתונים.

מדובר במידע שנלקח ב־2009 על ידי עובדHSBC . העובד מכר את המידע לממשלת צרפת, שפתחה בחקירת מס על בסיסו נגד כ־3,000 מאזרחיה, בהם מאות יהודים צרפתים, בחשד להעלמת מס.

לא רק הצרפתים נהנו מהרשימה, העובד מכר את הדיסק גם לשלטונות המס בגרמניה, באנגליה ובארה"ב. כחלק משיתופי פעולה בינלאומיים והעברות מידע בין רשויות מס, צרפת העבירה את הרשימה גם לרשויות המס יוון, ספרד, אנגליה וארגנטינה בעבר, ישראל שקיבלה יחסית באיחור את הרשימה, לא שילמה עבורה אלא השיגה אותה לאחר משא ומתן ממושך עם הרשויות הצרפתיות.

בַּעְיַית הַיִּשְׂרְאֵלִים הַמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם

כחלק ממגמת השקיפות העולמית, ולאור לחצים בינלאומיים, קיבלה רשות המסים, מידע על עסקים ונאמנויות של אזרחי ישראל הנמצאים ברחבי העולם. מאמצי הגבייה של רשות המסים, באמצעות נוהל הגילוי מרצון, הואצו בשנה החולפת. כך, למשל, ארע בפרשתUBS , כמו גם, על רקע הרגולטוריים המתרחשים במדינות רבות בעולם בתחום השקיפות הבנקאית כפי שסקרתי במאמרי:

הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC.

רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10

מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC.

רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס.

חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

פרשת UBS התרחשה לפני כשנה. לידי רשות המסים, הגיעו רשימות החשבונות של

לקוחות ישראלים של בנק UBS השוויצרי, אשר לא דווחו כחוק לרשות המיסים.

זהותם של הלקוחות הפתיעה את ראשי רשויות המס, אשר ציפו שבעלי החשבונות הסודיים מחו"ל, יהיו אנשי עסקים מהשורה הראשונה, כך היה אף לגבי לקוחות של סניף HSBC ז'נבה הנקראים מסמכי "סוויס ליקס". למעשה, ברשימת לקוחות הבנקים הופיעו: בעל פיצוציה, פנסיונרים, עורך דין, בעלים של חברת הנדסה, רופאי שיניים, מורים, עובדים סוציאליים, מרצה באוניברסיטה, אשת שופט מחוזי (שהתפטר בעקבות אי הדיווח) ואף מתווך נדל"ן. במסגרת החקירה נמצאה מחברת שחורה ובה רשימות שונות, אשר ניהלו המתווכים מטעם הבנק אשר כללו שמות הלקוחות וסכומי הכסף אשר לא דווחו. על-פי החשד, חשבונות בבנק UBS בשווייץ, נרשמו על שם חברות, תושבות מקלטי מס, אליהם העבירו את הכספים, הנאמדים במאות מיליוני שקלים. בעלי החשבונות יואשמו בעבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע אשר יערך להם. יתר על כן, בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק. הבנקאים אשר מופיעים כעדי תביעה הינם בעלי אזרחות ישראלית, אשר נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מנהל רשות המסים, עו"ד-רו"ח משה אשר, ציין כי בידי חוקרי המס נמצאת רשימות ישראלים המחזיקים חשבונות בבנקים נוספים בעולם. לפיכך מומלץ ללקוחות הבנקים בעולם, לפנות למומחי מס בתחום המיסוי הבינלאומי ולהסדיר את חבות המס שלהם במסגרת נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

מיסוי תושבי ישראל ובעיית הבנקים בעולם

ביום ה-1 בינואר 2003, החלה במדינת ישראל, שיטת מיסוי על בסיס פרסונלי. קודם לכן, שיטת המס הנהוגה הייתה שיטת מס על בסיס טריטוריאלי, עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל. חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות במס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף הגשת דו"ח על הכנסות אלו. לכן, תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל ואף הריבית והרווחים שנצברו על ההכנסות בחו"ל, לא היו חייבים במס בישראל.

משנת 2003, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה) ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. הדבר הוביל להרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה. במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה, יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק, קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, בתקופה האחרונה, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.

אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבותם, בעת הפקת אותן הכנסות.

אזרחי ישראל אף אם אינם תושבים, חויבו להצהיר ולהסביר את אותם חשבונות.

בעיה גדולה אף יותר, עולה מכתבתו של תומר גנון, בעיתון כלכליסט – 30 ביוני 2016.

"פרשת UBS: בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, יָעִידוּ נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס

"הבנקאים – ראש צוות בסניף ציריך ...– נעצרו ונחקרו במסגרת הפרשה, שבה עלה חשד להעלמת מס של עשרות ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS. בכליהם נתפסה רשימת לקוחות וכן מחברת שחורה ובה שמות של בנקאים על ציר שוויץ-ישראל.

פרשת העלמת המס של ישראלים באמצעות חשבונות סודיים ב-UBS שוויץ: בנקאים מהדסק הישראלי בציריך ישמשו כעדי תביעה במסגרת כתב האישום שהוגש נגד לקוחות הבנק – ..., המואשמים בהעלמת הכנסות של 730 מיליון שקלים. כך עולה מרשימת עדי התביעה שצורפה לכתב האישום הראשון בפרשה שהוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בת"א.

על פי החוק בשוויץ, חשיפת מידע על לקוחות הבנק מהווה עבירה פלילית. עם זאת, הבנקאים שמופיעים כעדי תביעה – מנהל צוות ב-UBS... – הם בעלי אזרחות ישראלית ואף נחקרו בישראל במסגרת הפרשה. מתמלילי חקירתם שנחשפו בעבר ב"כלכליסט", עולה שהם מסרו בחקירתם מידע הקשור ללקוחות הבנק, שנכון לפתיחת החקירה (יוני 2014) החזיק 100 בנקאים שטיפלו בלקוחות ישראלים.

חקירת פרשיית ... הובילה להישגים מודיעיניים חשובים של רשות המסים. במסגרת החקירה, ולאחר שחוקרי פקיד שומה חקירות מס הכנסה חיפה והצפון גילו על פגישה... עם הבנקאי שלו ב-UBS, ...הם חיכו לו במלון הילטון בת"א ועצרו את כל המעורבים.

בכליו... נמצאו רשימות של עשרות לקוחות ישראליים שהובילו לגלי מעצרים וחקירות של חשודים באחזקת חשבונות לא מדווחים והתחמקות מתשלום מס. בין החשודים: עורך דין, מרצה באוניברסיטה, מתווך נדל"ן, בעלים של חברת הנדסה, בעל פיצוציה וגם אשתו של השופט המחוזי.... הפרקליטות מנהלת בימים אלה הליכי שימוע לחלק מהמעורבים ....

אבל החקירה הניבה עוד נכס מודיעיני חשוב. לפגישה הגיע גם מנהל הצוות... ובכיר בדסק הישראלי של UBS. ...שעבד בקרדיט סוויס ועבר ב-2012 ל-UBS, נחקר במשך יומיים. גם בכליו נמצאה הפתעה – מחברת שחורה ובה רשימות שונות שניהל. הרשימות כללו שמות וסכומי כסף.

"אלה ישיבות הנהלה או תרשומות אישיות שלי, או סיכום של פגישות שלי עם עובדים על לקוחות פוטנציאליים", טען ... בחקירתו. אלא שחוקרי הרשות לא התרשמו. הם גילו שהמחברת כללה מלבד שמות של לקוחות, עוד שורה של שמות בעלי ערך עבורם – רשימה של בנקאים שוויצרים מ-UBS שמגיעים לישראל לפגוש לקוחות. הרשימה הועברה לשימוש של יחידת המודיעין יעדים ברשות המסים."

(מהכתבה דלעיל, של תומר גנון, הושמטו שמות המעורבים בפרשה. א.כ.)

הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון

התנאים המקדמיים והראשוניים החשובים ביותר, לכניסה לגילוי מרצון, להלן:

1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.

2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

הליך הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בארץ או בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בארץ או בעולם.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014, הוארכה עד ליום 31/12/2016, ומאפשרת גילוי מרצון כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל באמצעות בא כוחו של המבקש-עו"ד

מבקש הגילוי מרצון, ו/או באמצעות בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה, ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני שכתובתו:giluymerazon@taxes.gov.il בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה, וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור, ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול בבקשה – בהסתמך על הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 11/2014, מיום 8 בדצמבר 2014

הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין, אישור או דחייה של הבקשה.

היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלבנטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:

א. אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.

ב. אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.

באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.

במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל"), את הבקשה עם הצרופות הרלבנטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלבנטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.

פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.

עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי:

במסגרת הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, האזרח, באמצעות עורך הדין (ייצוג ע"י עורך דין בלבד, מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח), רשאי לחזור בו מן ההליך לגילוי מרצון, בכל שלב, עד לחתימת הסכם השומה. מכאן עולה כי לאזרח, קיימת האפשרות להשיג את הסדר מתאים לרצונו וצרכיו. החשוב ביותר הוא, כי רשות המסים התחייבה, כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד האזרח, במידה והאזרח יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

המסלול השלישי: מסלול ירוק הינו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי.

הגילוי מרצון במסלול ירוק מקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:

1. פרטים כלליים

2. העובדות

3. הבקשה

4. הסדר המס ותנאיו

5. הצהרה והתחייבות

בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.

אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.

מנהל רשות המיסים עורך דין ורואה חשבון, משה אשר ציין, בכנס השנתי של step ישראל, שיתקיים ביום רביעי ה-15 ביוני 2016 להלן: "חלק גדול מההון השחור לעסקים עובר בצ'יינג'ים". בהתייחסותו לחברת אתנה, שזכתה במכרז לכריית מידע באינטרנט, כפי שנחשף ב"כלכליסט". לדבריו, "לאחרונה זכתה אצלנו במכרז חברה שמתמחה בחיפוש באינטרנט. החברה שזכתה, מחפשת ברשת את הסיגנאלים הרלוונטיים לנו. נניח אנשים שהולכים לאתר יד 2 ומוכרים רק מוצרים חדשים, אנחנו אוספים את כל הנתונים עליהם ומגלים שהם בעצם סוחרים באינטרנט שלא מוכרים במס הכנסה. אין להם חנות או עובדים, אבל הם עושים הרבה כסף ולא מדווח".

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,

. (FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח.

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

8. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים.

14. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

15. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

16. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

17. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר.

18. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס.

19. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

20. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

21. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

22. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל.

23. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC.

24. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10

מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC.

25. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה.

26. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

27. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס.

28. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאיים

(FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון, אשר עיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

פקס: 8621349- 04, e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש 10/2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 05/2019.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net