רילוקשיין, קיבלת מכתב ממנהל חקירות ברשות המיסים בישראל-טופס 0272 או 5329?

רילוקשיין, קיבלת מכתב ממנהל חקירות ברשות המיסים בישראל-טופס 0272 או 5329?

"רילוקיישן" הינו מעבר למדינה אחרת ממדינת התושבות לצורך התמקמות. הסיבות לרילוקיישן הן מגוונות: שיפור איכות החיים, התקדמות מקצועית, פיתוח קריירה או מניע כלכלי. לתהליך זה אין פרק זמן מוגדר שממנו הוא מתחיל, כך שרילוקיישן יכול להיות החל מיציאה לחו"ל לנסיעת עבודה קצרה ועד שליחות ממושכת למספר שנים.

החל משנת 2003, נהוגה בישראל שיטת המס הפרסונאלית. השיטה מטילה מס לפי מבחן התושבות ללא קשר למקום הפקת ההכנסה (בין אם ההכנסה הופקה בתחומי מדינת ישראל ובין אם לאו). שיטת המס הפרסונאלית, איננה ייחודית לישראל והיא השיטה הנוהגת במדינות המפותחות, ביניהן ארצות-הברית ויפן. לפיכך, תושב ישראלי שביצע רילוקיישן, יחשב תושב ישראל לצורכי מס, גם אם הוא רואה עצמו תושב מדינה אחרת. מכאן, שתושב זה, מחויב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל. זאת, כאשר העדר הדיווח היא הלכה למעשה נטילת סיכון, להיענש הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

החל משנת 2016 כחלק מתיקון 223 לפקודת מס הכנסה, על מי שביצע רילוקיישן לדווח לרשויות המס ולהסביר מדוע אינו חייב במס בישראל. הדו"ח צריך להיות מגובה בעובדות, הסברים, מסמכים והוכחות שאתה כבר לא תושב ישראל. אי הגשת הדו"ח מהווה עבירה פלילית כעולה מסעיף 216 לפקודת מס הכנסה.

פעמים רבות, ישראלים העוברים לחו"ל, מפסיקים לדווח לרשות המיסים, וזאת מתוך אמונה שפעולת ה"רילוקיישן" מסירה את חבותם לעניין המס. אשר על כן, תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, נועד למנוע מצבים בהם אזרחים שביצעו רילוקיישן התעלמו ואף נעלמו ולא הגישו דיווחים לרשות המיסים. כמו כן, לא פעלו לפי סע' 100א - מס יציאה/הגירה לפקודת מס הכנסה.

תיקון 223, משפיע באופן מהותי על חבות המס, על ידי הרחבת חובת הדיווח גם למקרים הבאים:

1. יחיד אשר מתקיימת בו החזקה הכמותית (חזקת הימים) הקבועה בהגדרה של תושב ישראל בפקודת מס הכנסה, והחזקה נסתרת לטענתו – יגיש דוח המפרט את העובדות אשר עליהן מבוססת טענתו בלבד. לדו"ח האמור, עליו לצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם יש מסמכים כאמור, מבלי לגרוע מחובת הדיווח של תושב חוץ על הכנסות מישראל.

תחולת התיקון לגבי דוחות לשנת המס 2016 ואילך.

אף שעשויה להיות אמנה למניעת כפל מס, לרשות המיסים בישראל, עשויה להיות הזכאות להטיל מס בקשר להכנסות או להטבות מסוימות של עובדים שעוזבים את ישראל אך עדיין נחשבים תושבים שלה. אזרחים שביצעו רילוקיישן מחויבים במס בגין הכנסותיהם מכל מקור בעולם אם אינם מוכיחים שמרכז חייהם אינו בישראל.

בכדי לעמוד בדרישות התיקון באשר לדרישות הדיווח, שלחה רשות המיסים למי שקיימים ברשותו דירה אחת או יותר בישראל, טופס 0272 או טופס 5329, אשר נשלח מטעם משרדו של מנהל אגף בכיר ארצי במחלקת מודיעין וחקירות של רשות המיסים. שליחת טופס 0272 או טופס 5329 יכולה להעיד, לכאורה, על כך שלרשות המיסים, חשד או ספק, באי מילוי הוראות פקודת מס הכנסה. בטופס שנשלח, האזרח מחויב למלא הצהרה באשר למקורות הכנסתו בארץ ובחו"ל תוך אזכור כלל הנכסים, חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, רווחי הון בבורסה או בבנקים, כלי רכב, מטוסים ואוניות, בארץ ובחו"ל. המידע שיימסר, יהווה שיקול מרכזי בהחלטת הרשות האם לסגור את התיק, או להמשיך בהליך חקירה ובדיקה. הטופס האמור נשלח בדואר רגיל ולא בדואר רשום. עם זאת, אזרח אשר נדרש למלא את הבקשה מחויב להשיב תוך 30 ימים, כאשר צוין, כי המכתב הינו מתוקף סמכותו של הסמנכ"ל לחקירות לפי סעיף 135 (1) (א), לפקודת מ"ה.

רשות המיסים פועלת בדרכים שונות הכוללות אף חקירות ומודיעין נגד ישראלים אשר לא שילמו מס ישראלי על הכנסותיהם.

על מנת להימנע מסנקציות אזרחיות ואף עונשיות, ניתן לבצע גילוי מרצון (שתוקפו יפוג ביום 31 בדצמבר 2019 במידה ולא יוארך), להליך זה מספר תנאים מקדמיים:

1. פנייה כנה לרשות המיסים, כלומר, לא בעקבות חקירה או בדיקה ע"י רשות המיסים או כל רשות אחרת.

2. לרשות המיסים או לרשות שלטונית אחרת אין מידע קודם באשר הגילוי מרצון.

3. לא החלה בדיקה לכל הנוגעים בדבר הגילוי מרצון.

הליך מעין זה מאפשר לנישומים, לדווח על הכנסות בישראל/ בחו"ל ללא הליך פלילי נגדם, שכן מטרת הגילוי הינה גביית מס אמת מתושבי ישראל. ההליך כרוך בבחינת סוגיות משפטיות מורכבות כגון סוג ההכנסה וסיווגה, מעמד התושבות של מבקש הגילוי כתושב ישראל או תושב חוץ והיכן נמצא מרכז חייו.

בטופס זה אין לראות כאישור אוטומטי של הסדר המס אלא יש להעביר את הבקשה לחטיבה מקצועית של רשות המיסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי האם לאשר את הסדר המס.

בשנת 2014 הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה שהתקיים ב-OECD במעמד שרים מ - 50 מדינות נוספות כי תפעל ליישום ה-CRS (Common Reporting Standard)שפותח על ידי ארגון ה-OECD ומטרתו איסוף מידע פיננסי אודות תושבים זרים תוך שימוש במוסדות פיננסים. מידע זה יועבר לרשות המס המוסמכת באותה מדינה וזאת תעביר באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, מידע למדינות אחרות ונוספות שבעלי החשבונות תושבים בהם.

תחולת התקן רחבה ואחידה וזאת במטרה להקשות על זיהוי והעברת מידע כך למשל:

1. הגדרה רחבה של המושגים "מוסד פיננסי" ו"חשבון פיננסי";

2. הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים;

3. העברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים;

בשנת 2019 התקנות אושרו ומוסדות פיננסיים בישראל החלו ליישם תקן בינלאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן וכפועל יוצא, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD יימסר לרשות המיסים בישראל.

עובדה זו חשובה, שכן דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוצה לו ועתה תוכל הרשות לנקוט גם בהליכים אזרחיים ועונשיים כנגדו.

תקנות ה - CRS אומנם נכנסו לתוקפן רק בשנת 2019, אך חובת הדיווח לרשויות המס על כלל ההכנסות של תושב הארץ אינן חדשות. כעת, דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או דמי שכירות. לפיכך, מעתה ואילך, תוכל מדינת ישראל לנקוט בהליכים, כנגד נישומים בגין חשבונות בנק המצויים מחוץ לישראל, ואלה יהיו חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.

משרדנו עוסק בייצוג מול רשות המיסים בישראל וכן, בגילוי מרצון שנים רבות. המשרד בעל ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, סלובקיה, רוסיה קפריסין וישראל.

משרדנו מנוהל ע"י ד"ר למשפטים, עו"ד-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן, יוצא רשות המיסים בישראל.

ד"ר איתמר כוכבי מתמחה בליווי הליכי גילוי מרצון, לכספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן לגבי הכנסות נוספות המצויות מחוץ לישראל, בנאמנות ובדיסקרטיות תוך ניסיון למתן תוצאות מיטביות עבור הלקוח/הנישום.

=========================================================================

להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראו מאמרי ד"ר איתמר כוכבי, כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: FATCA

Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;

8. גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;

13. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

14. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

15. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;

16. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;

17. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;

18. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

19. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

20. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;

21. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;

22. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;

23. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;

24. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;

25. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;

26. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;

27. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים – FATCA

Foreign Accounts Tax Compliance Act); FATCA

28. מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;

29. גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;

30. קיבלת מכתב מהבנק בחו"ל? הבנקים מחו"ל מעבירים מידע לרשות המיסים.

31. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.

32. הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב.

33. גילוי מרצון: הימורים, הגרלות, פרסים, וזכיות.

34. מאסר וקנס כספי בגין כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו למס הכנסה בישראל.

35. רילוקיישן/ מס הגירה/ מס יציאה

36. הסוף להעלמת מיסים באמצעות חשבונות זרים: רשות המיסים החלה במעצרים בעקבות ה-CRS

37. קיבלת מכתב ממנהל החקירות ברשות המיסים בישראל טופס 0272 או 5329?

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל. הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-28 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה, שד' פל ים 7, חיפה (סמוך לבנין בית המשפט).

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net