המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי (2021)

המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי (2021)

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין -נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה.

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית", "חשבונאות ניהולית", "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים" לתארי MBA נדלן, מנהלים, משאבי אנוש.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד לחודש 5/2019.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

הרפורמה במיסוי בינלאומי - המלצות

הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי הגישה לאחרונה את המלצותיה. מטרתה של הרפורמה היא לעשות סדר במיסוי ישראלים בחו"ל. השינויים העיקריים המוצעים נוגעים לחובות הדיווח והקלות במס. השינויים המוצעים צפויים להשפיע על ישראלים רבים כגון אנשי עסקים, ישראלים שעושים רילוקיישן, ומשפחות המעדיפות להתפצל ולהישאר בארץ, על פני לחבור לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל. מכיוון שהלשכות המקצועיות היו שותפות לרעיונות המרכזיים המוצגים בהמלצות הוועדה, ההערכה היא כי הרפורמה המומלצת תאושר על ידי הממשלה בכנסת במהלך שנת 2022.

להלן סעיפי הרפורמה אשר הומלצו על-ידי הוועדה:

1. שינוי הגדרת "תושב ישראל".

חבות המס בישראל היא פרסונלית, ומוטלת רק על מי שהם "תושבים ישראלים". השינוי בהגדרת התושבות הוא רלוונטי לישראלים רבים אשר מתכננים לעשות רילוקשיין או שירדו מהארץ בשנים האחרונות.

מתי תחשבו לתושבים ישראלים החייבים בתשלום מס לישראל? הרפורמה המומלצת קובעת שלוש חזקות "חלוטות" מי יחשב לתושב ישראל. חזקה חלוטה אינה ניתנת לסתירה, לפרשנות או לערעור, כך שההיגיון מאחורי הרפורמה הוא להסיר את המנגנון העמום שקיים כיום לקביעת מעמדו של אדם מסוים. ככל הנראה השינוי המוצע עלה כהפקת לקחים מפרשת בר רפאלי. במסגרת הפרשה נחשפו עבירות מס הנוגעות לניצול המנגנון לקביעת מקום התושבות העיקרי של הדוגמנית. אמה, ציפי רפאלי, ריצתה עונש מאסר בגין העבירות, והוטל על השתיים קנס משותף של חמישה מיליון שקלים.

אם תתקבל ההמלצה, אדם אשר יקיים את אחת מהחלופות הבאות ייחשב לתושב ישראל באופן סופי:

א. אדם ששהה בישראל מעל ל-183 יום במשך שנתיים ברצף;

ב. אדם ששהה 450 ימים בישראל בשלוש השנים האחרונות, ומתוכם 100 ימים בשנה האחרונה;

ג. אדם ששהה בישראל 100 ימים או יותר בשנה, ובנוסף בן או בת הזוג תושבת ישראל.

ולהיפך, מתי תחשבו לתושבי חוץ אשר אינם חייבים בתשלום מס לישראל? הרפורמה המומלצת כוללת גם 6 חזקות חלוטות אשר בהתקיימן ישראלי שעזב לחו"ל יחשב "תושב חוץ". החזקות קובעות שהות בישראל של 30 - 99 ימים, תוך התחשבות במשך השהות של האדם הנבחן מחוץ לישראל, שהות בן/בת הזוג בישראל, ובמועד השהות בישראל (תחילת שנת המס וסופה לעומת אמצע שנת המס).

לגבי אדם אשר הנתונים שלו אינם נופלים לתוך אחת החזקות החלוטות, יחול מבחן "מרכז החיים". במסגרת מבחן זה התושבות נקבעת לפי מכלול נסיבות של קשרים עסקיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לישראל כמו עבודה, בית קבע, משפחה, חשבון בנק, ועוד.

2. אכיפת "מס יציאה" ליורדים מהארץ.

כיום, אדם שיורד מהארץ וחדל להיות תושב ישראל, לא חייב לשלם רווח הון על עליית הערך של נכסיו עד ליום שבו ימכרו בפועל. הביקורת הרבה על המנגנון הקיים נוגעת לכך שהוא מאפשר להימנע מתשלום המס, או למצער להפחית אותו משמעותית באמצעות תכנוני מס פשוטים. כך, "מס היציאה" אשר אמור להיות מוטל על היורדים מהארץ, בפועל מהווה אות מתה ולא נאכף כמעט לגמרי.

הרפורמה המוצעת ממליצה להרחיב את חובות הדיווח על רווחי הון בכל ירידה מהארץ, ולקבוע הוראה אנטי-תכנונית לפיה הערכת השווי ממנה ייגזר סכום המס הוא המועד שבו הנישום עבר לחו"ל, ולא המועד בו הוא מכר את הנכס בפועל.

הרפורמה המוצעת מבקשת להחיות את "מס היציאה" באמצעות:

א. קביעת חובת דיווח לרשות המסים בכל ירידה מהארץ;

ב. תשלומי חובה בעת העזיבה;

ג. דיווחים מדי שנה עד למכירת הנכסים בפועל.

הישראלי לשעבר יוכל לבחור בין תשלום המס במלואו בעת העזיבה, לבין דחיית התשלום עבור חלק מהנכסים. ואולם, גם אם בחרתם לדחות את תשלום המס – עדיין תצטרכו להפקיד ערבויות לתשלום ולהמשיך לדווח בכל שנה על הנכסים לרשות המסים.

3. הרחבת חובות הדיווח לרשות המסים.

א. הורדת הסכום המחייב דיווח על נכסים מחוץ לישראל מ- 1.8 מיליון שקל ל-1 מיליון שקלים.

ב. הרחבת חובת הדיווח והחלתה גם על מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין. אם ההמלצה תאומץ, המחזיקים במטבעות דיגיטליים בשווי של מיליון שקלים ויותר יהיו חייבים בדיווח לרשות המסים. כך, אם שווי סך המטבעות הדיגיטליים שברשותכם יעלה ביום מסוים על מיליון שקלים, עולה מהצעת הוועדה כי תהיו חייבים בהגשת דוח שנתי לרשויות המס, וזאת אף אם לא הפקתם כל הכנסה מהמטבע (החזקת הביטקוין ועליית הערך שלו כשלעצמן אינן חייבות במס). טרם הוחלט כיצד יש לחשב את השינוי בשווי.

ג. הרחבת חובת הדיווח והחלתה גם על מתנות שמתקבלות מחו"ל. המקבלים מתנות מחו"ל אינם חייבים לשלם בגינן מס כאשר הם מוענקים על-ידי קרוב משפחה ובתום לב. ואולם, במסגרת הרפורמה מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית לרשות המסים על מתנות או תקבולים מחו"ל, אשר שוויים המצטבר הוא מעל ל-500,000 ₪, זאת אף אם אין לכם כל הכנסה אחרת למעט התקבולים האמורים. בהקשר זה גם קבלת דירה בחו"ל תיחשב למתנה, ועל כן תחויבו לדווח לרשות המיסים בגין קבלתה.

ד. הרחבת חובות הדיווח של חברות שעשויות להיחשב כתושבות ישראל בשל "שליטה וניהול" מכוח 3 חזקות. חברות אשר יקיימו מאפיינים מסוימים המצביעים על זיקה לישראל בשליטה ובניהול שלהן יחויבו להגיש דו"ח לרשות המסים בצרוף טופס ייעודי שינמק מדוע אינן תושבות ישראל ומדוע השליטה והניהול אינו בישראל.

ה. הרחבת חובות דיווח על בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ. על מנת למנוע תשלום מס באמצעות התאגדות כחברה, במסגרת הרפורמה החדשה יוגדר "בעל שליטה מיוחד" אשר יוטלו עליו דרישות דיווח נוספות הכוללות צרוף לדו"ח השנתי דו"ח חשבונאי של החברות הזרות המוחזקות על ידו וצרוף של טופס 150 מורחב.

ו. סמכות לדרוש ידיעות מתאגיד זר שפועל בישראל. הרפורמה המוצעת ממליצה להתאים את הגילוי והדיווח לסטנדרט הבינלאומי – מדובר באימוץ חלקי של הנחיית האיחוד האירופאי (DAC6) אשר נועדה להגביר שקיפות ולסכל תכנוני מס בינלאומיים אגרסיביים באמצעות תיקון התקנות מכוח סעיף 131(ז) - תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז - 2006.

4. הקלה ממיסי כפל.

אמנות מס בין מדינת ישראל למדינות אחרות בעולם קובעות מנגנוני חקיקה המאפשרים למי ששילם מס על הכנסה בחו"ל לא לשלם עליה שוב מס בארץ. כיום המנגנון המקובל בישראל הוא מתן "זיכוי".

מצד אחד, הרפורמה המוצעת מפשטת ומקלה על קבלת הזיכויים כנגד תשלום מס בחו"ל. כך, הוועדה ממליצה לצמצם את "שיטת הסלים" הנהוגה כיום ולאפשר לנישומים, ליהנות מאפשרויות זיכוי רחבות יותר בגין מס זר. במקום לסווג את הכנסות החוץ ל"סלים" רבים, מוצע לסווגן לחמישה סלים בלבד: סל להכנסות פאסיביות; סל להכנסות מעסק ומיגיעה אישית; סל להכנסות הוניות; סל להכנסות מחנ"ז; סל להכנסות מחמי"ז.

בנוסף, מוצע להחריג מהגדרת "מסי חוץ" מסים זרים ששולמו על ידי תושב ישראל במדינה הזרה שבה הופקו ההכנסות, בכפוף לכך שהמסים הזרים יקיימו את אחד מהתנאים הבאים:

1. נדרשו בזיכוי במדינה זרה כלשהי על ידי אותו נישום או נישום אחר;

2. שולמו במדינה שאין לישראל יכולת לעשות עימה חילופי מידע;

3. שולמו במדינת אויב או ששולמו על הכנסות שהופקו בעקבות סחר עם מדינת אויב;

4. שולמו במדינה הנמנית ברשימה "שחורה" שתיקבע על ידי המנהל.

ומצד שני, הרפורמה ממליצה להטיל חובה על תושב ישראל להגיש יותר מסמכים שיניחו את דעת רשות המסים, כי המיסים הזרים אכן שולמו במדינה האחרת ואת סופיותם.

כמו כן, בנוגע לעודף זיכוי, הוועדה ממליצה לצמצם את האפשרויות שבהן תושב ישראל יוכל ליהנות מעודף זיכוי. מוצע שהנישום לא יוכל ליהנות מעודף זיכוי שייווצר עקב הפרשים בין שיעורי המס החלים במדינה הזרה לבין שיעורי המס החלים בישראל.

5. זיכוי עודף על דיבידנד מחוץ לישראל.

הוועדה מציעה להרחיב את הזכאות לקבלת זיכוי עקיף בידי חברה ישראלית בשתי שכבות בנוסף לשכבות הקיימות היום, זאת תוך שמירה על העקרונות ותנאי ההחזקה הקבועים בדין הקיים (אחזקה ישירה של 50% לפחות במניות של החברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת ושיעור אחזקה אפקטיבי של החברה הישראלית, בחברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת, אשר תעמוד על 12.5% לפחות במסלול ישיר).

בנוסף, הוועדה המליצה לקבוע הוראה אנטי-תכנונית, אשר תמנע מחברות לבצע תכנוני מס שיאפשרו להן הטבות במסלול האמור באמצעות שינויים מבניים מלאכותיים או זמניים.

6. ביטול "חוק מילצ'ן".

הוועדה ממליצה לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים במסגרת תיקון 168 הידוע בכינוי "חוק מילצ'ן".

7. הקלה במס על מימוש אופציות שניתנו על-ידי חברה זרה.

מתוך רצון לעודד חזרה ארצה של אנשי הייטק, מוצע לקדם חקיקה שתקבע בהוראת שעה כי בעת מימוש אופציה שניתנה על ידי חברה זרה, תמוסה רק עליית הערך של האופציה מעת הגעתו לארץ של הנישום.

דוגמא: ישראלי עובד הייטק אשר עבר לחו"ל, קיבל שם אופציות בחברה שבה עבד, שב לארץ והפך לתושב ישראל. לאחר הגעתו לישראל הוא מימש את האופציה שקיבל. רק ההפרש בין השווי של האופציה ביום שניתנה לבין שוויה ביום המימוש בארץ יהיה חייב במס.

8. הסדרת הטבת המס של עיתונאים וספורטאים זרים בישראל.

כיום עיתונאים זרים וספורטאים זרים נהנים מהטבת מס בבואם לישראל, המוגבלת ל-36 חודשים ו-48 חודשים בהתאמה. עקב אי-הבהירות השוררת בנוגע לדרך ספירת החודשים, הוועדה ממליצה לקבוע שההטבה ניתנת באופן חד-פעמי, וספירת החודשים מתחילה מהרגע שהספורטאי או העיתונאי הגיע לישראל.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, ובעל ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה קפריסין וישראל.

משרדנו מנוהל ע"י ד"ר למשפטים, עו"ד, נוטריון רואה חשבון, כלכלן ויוצא רשות המיסים.

ד"ר איתמר כוכבי מתמחה בליווי בהליכי גילוי מרצון לגבי כספים המופקדים בחשבונות בנק מחוץ לישראל וכן לגבי הכנסות נוספות המצויות מחוץ לישראל, בנאמנות ובדיסקרטיות תוך מתן תוצאות מיטביות עבור הלקוח/הנישום.

========================================================

להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראו מאמריי כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: FATCA

Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;

8. גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;

12. מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;

13. הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

14. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;

15. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;

16. צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;

17. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;

18. טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

19. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;

20. בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;

21. חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;

22. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;

23. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;

24. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;

25. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;

26. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;

27. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים – FATCA

Foreign Accounts Tax Compliance Act); FATCA

28. מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;

29. גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;

30. קיבלת מכתב מהבנק בחו"ל? הבנקים מחו"ל מעבירים מידע לרשות המיסים.

31. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.

32. הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב.

33. גילוי מרצון: הימורים, הגרלות, פרסים, וזכיות.

34. מאסר וקנס כספי בגין כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו למס הכנסה בישראל.

35. רילוקיישן/ מס הגירה/ מס יציאה

36. הסוף להעלמת מיסים באמצעות חשבונות זרים: רשות המיסים החלה במעצרים בעקבות ה-CRS

37. קיבלת מכתב ממנהל החקירות ברשות המיסים בישראל טופס 0272 או 5329?

38. מקובלים, ידוענים, סלבס – הכינו את עצמכם, מתנות באירועים משפחתיים גם לרשות המיסים

39. מזומנים בבית או בכספת, כספים עליהם לא שולם מס, גילוי מרצון במס מופחת

40. מסמכי פנדורה מעניקים לגילוי מרצון מעמד רצוי

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות" בימים אלה.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL-

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-30 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה.

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04.

E-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net